בנק לאומי ובנק הדואר הקפיאו את חשבונות הבנק של שני תושבי יהודה ושומרון שנכללו בצו אמריקאי, שהטיל עליהם סנקציות בעקבות טענות לאלימות כלפי פלסטינים. הצו הנשיאותי בארצות הברית בסך הכול כלל ארבעה תושבים ישראלים שנטען שהיו מעורבים באלימות דומה. שני הישראלים הנוספים מנהלים חשבונות בבנק הפועלים שמסר כי הבנק "מכבד את הסנקציות הבינלאומיות ויקיים כל צו משפטי". בבנק הדואר אמרו באופן דומה כי הבנק "מחויב לכבד סנקציות וצווים משפטיים בינלאומיים, כנדרש במערכת הפיננסית הבינלאומית".
● שאלות ותשובות | ההשתתפות בטבח ועצירת המימון: מהו אונר"א ומה גילו התחקירים?
● חחיאשוילי: הבנקים יחויבו להראות ריביות גם לעתיד, חברות כרטיסי האשראי יציעו פיקדונות
הקפאת החשבונות בלאומי הגיעה לאחר שהממשל האמריקאי הוציא צו נשיאותי להקפאת נכסים וחשבונות בנק של ארבעה אזרחים ישראלים - דוד חי חסדאי, עינן טנג'יל, שלום זיכרמן וינון לוי. הצו כולל איסור לסחור עימם באמצעות המערכת הבנקאית האמריקאית.
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, כתב בצו כי בגדה המערבית קיימת "אלימות קיצונית של מתנחלים, עקירה כפויה והרס רכוש", שהגיעו ל"רמות בלתי נסבלות שמהוות איום רציני על השלום, הביטחון והיציבות של המזרח התיכון", וכי "פעולות אלו מהוות איום חריג ויוצא דופן על הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ארצות הברית".
הצו מפרט את פעולות האזרחים הישראלים, וכולל תיאור אלימות כלפי פלסטינים, שריפת שדות והרס רכוש.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ ושר התקשורת שלמה קרעי יצאו נגד המהלך. סמוטריץ' קרא לא להיענות לצו, וקרעי כתב בטוויטר כי מדובר בצו שערורייתי ובהתעמרות באזרחי ישראלי בלי שום הליך משפטי ראוי, וכי אם תימצא לו סמכות הוא יורה על הסרת החסימה.
האם הבנקים בישראל מחויבים לפעול לפי הוראות הצו האמריקאי? אילו סנקציות עשויות להיות מוטלות על מי שלא יפעל לפי הצו ומה יכולים האזרחים שנחסמו לעשות? גלובס עושה סדר.
האם הבנקים מחויבים לפעול לפי הצו?
כן. הבנקים נדרשים לפעול לפי הצווים האמריקאיים כחלק ממשטר של שמירה על איסור הלבנת הון ומימון טרור. אי-ציות לצו האמריקאי יכול להוביל לניתוק הבנקים ממערכת הסוויפט למשל.
במאי 2022 בנק ישראל הוציא חוזר לבנקים, שלפיו הם מחויבים להתייחס לסנקציות בינלאומיות ולאומיות של מדינות זרות.
כעת מיהר בנק ישראל להגן על הבנקים: "עקיפה של משטרתי סנקציות יש בה כדי לחשוף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים, וביניהם סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין".
עוד נמסר, כי השמירה על הניהול התקין וקביעת מדיניות ביחס לסנקציות בינלאומיות נחוצות "לשם שמירה על הפעילות הסדירה של המשק בכללותו, לקיום מערכת יחסים תקינה עם הכלכלה העולמית, ולבסוף לשם תפקודה התקין של הכלכלה הישראלית". בסביבת בנק ישראל מדגישים, כי הפתרון לסוגיה נמצא במישור המדיני.
עו"ד יובל שלהבת, שותף מוביל בתחום הבנקאות במשרד ארנון, תדמור-לוי, מסביר כי הבנקים מחויבים לסנקציות. "במשטר של הלבנת הון ומימון טרור יש איסור לנהל כספים עבור מי שמצוי ברשימות סנקציות של ארה"ב ושל האו"ם".
שלהבת מסביר כי לסנקציות של האיחוד האירופי ואנגליה אומנם אין תחולה ישירה בישראל, אולם גם אותן בנק ישראל דורש לבדוק, ולשקול את יישומן לפי מקרה.
"בנק ישראלי שלא יסכים להצהיר ולהתחייב לכבד את הסנקציות האמריקאיות לא יוכל לעשות עסקים במערכת הבנקאית בארה"ב", מוסיף שלהבת.
"החוק בארה"ב אוסר על בנקים אמריקאיים לעשות עסקים עם בנקים ברחבי העולם שלא מצייתים לסנקציות. המשמעות היא שבנק שלא יציית לסנקציות עשוי למצוא את עצמו מנודה בארה"ב. אף בנק לא יהיה מוכן לעבוד איתו. אי אפשר לנהל עסקים בנקאיים בישראל, בלי שיש לך בנק שמשמש כשליח (קורספונדנט) שלך בארה"ב. לכן בנקים יודעים שאם לא יצייתו לסנקציות הם עלולים להיות מנודים על ידי המערכת הבנקאית האמריקאית".
פרופ' אשר בלס, לשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל ומרצה לכלכלה במכללת אשקלון, מסביר כי הצו האמריקאי חל על גופים אמריקאיים ועל כל מי שעובד איתם, ולכן הבנקים מחויבים לו. "אסור לגופים אמריקאיים לקשור קשרים מסחריים וכספיים עם מי שמנוי בצו. מי שיש לו פעילות בארה"ב ומסתייע בגופים אמריקאיים, או שמסתייעים במערכת הסוויפט, חייב למלא את הצו. הבנק לא יוכל לתפקד אם יטילו עליו סנקציות. אין לבנקים שיקול דעת".
האם לשר האוצר יש סמכות להורות לבנק כיצד לפעול?
לא. לשר האוצר אין סמכות להורות לבנק להתעלם מרשימות סנקציות בינלאומיות ומדרישות של מניעת הלבנת הון ומימון טרור. כל אלו לא בסמכותו כשמדובר בבנקים.
האם הבנק נדרש לאסוף ראיות נגד הלקוח שברשימת הסנקציות?
עו"ד שלהבת מסביר כי כאשר יש פרסום ברשימת סנקציות, הבנק לא מחויב לבצע חקירה בעניין, והוא יכול להסתמך על עצם קיומו של הצו. בסנקציות הבנק לא צריך לבדוק שום עובדות. רק את מידת החומרה של הרשימה.
לאחרונה, הקפיא בנק לאומי את חשבון הבנק של אונר"א. ההחלטה התקבלה לאחר שישראל הוכיחה שמספר מעובדי אונר"א נטלו חלק באירועי 7 באוקטובר.
בלאומי הסבירו כי בתקופה האחרונה זוהו העברות כספים רבות בחשבון, באופן שלא מאפשר לבנק להתחקות אחר מקורם ויעדם הסופי. בלאומי דרשו הסברים מנציגי אונר"א, אך אלו לא הצליחו לנפק הסברים מספקים. מכיוון שכך התחזק בבנק הישראלי החשש הכבד שהכסף מחשבונה של אונר"א מגיע לגורמי טרור ברצועת עזה.
שלהבת מסביר כי יש הבדל בין ההחלטות בעניין אונר"א להחלטות בהתאם לצו האמריקאי. "הצו הוא עובדה שלא צריך לבדוק אותה. ברגע שיש צו נגד אדם, זה לא משנה אם הטענות נכונות או לא, אם זה היה מוצדק. אם היו מכריזים על אונר"א כארגון טרור בארה"ב או בישראל אז לא הייתה שאלה. פה יש שאלה עובדתית - האם אונר"א מסייעת לטרור".
מה המשמעות של הקפאת החשבון או חסימתו ומה יכולים הנחסמים לעשות?
לדברי שלהבת, "הפעולה של הבנק תלויה בחומרה. בחלק מהמקרים התוצאה עלולה להיות שאי אפשר לעשות שימוש כלל בחשבון. במקרים פחות מהותיים מאפשרים למשוך את הכסף, אבל הבנק לא מסכים לתת שירותים. זה שונה ממקרה למקרה בהתאם לתוכן של הצו.
"הם יכולים לפנות לבימ"ש בארה"ב לתקוף את משטר הסנקציות ולנסות לשכנע שהטענות לא נכונות. היו מקרים שהצליחו אבל זה לא קל. לפנות לבית משפט בישראל יהיה קשה מאוד כי יש חובה חוקית ויש פגיעה קשה בבנק שעלול להיות מנודה מהמערכת הבנקאית".
מדוע במקרה של רומן אברמוביץ' ביהמ"ש אפשר להעביר את הכספים?
זאת לאחר שהבנק סירב בתמיכת היועצת המשפטית לממשלה ובנק ישראל בשל סנקציות שהוטלו עליו בבריטניה ובאיחוד האירופי, על רקע קשריו עם ולדימיר פוטין.
ביהמ"ש קבע כי הבנק לא הפעיל שיקול דעת עצמאי ולא בדק על בסיס נתונים פרטניים אלא פעל לפי הסנקציות הזרות.
ההבדל בין המקרה של אברמוביץ למקרה של ארבעת המתנחלים, הוא שמדובר בסנקציות של האיחוד שמהוות המלצה לעומת הסנקציות של הממשל האמריקאי. בנוסף, היה מדובר בהעברת כספים שהיו בחשבון שנים רבות לפני מלחמת רוסיה-אוקראינה שבגללה הוטלו הסנקציות על אברמוביץ'.
