החתם יהונתן כהן, שותפו יוסי לוי וחברת החיתום שלהם אינפין תובעים את האחים אביטל ואריאל פרדו בסכום של 75.5 מיליון שקל, על רמאות לטענתם במכירת חברת האשראי החוץ-בנקאי גיבוי אחזקות.
● נאמני גיבוי הגישו נגד דלויט ובעלי השליטה תביעה על סך 360 מיליון שקל
● מעילת הענק בחברת גיבוי אחזקות: חשד ש-40 לקוחות מעורבים
● לאן נעלם אייל רוזן מפרשת גיבוי אחזקות
כהן ולוי רכשו את השליטה (58%) בחברת גיבוי אחזקות בשנת 2021 מהאחים פרדו (שמחזיקים גם בחברת פאגאיה שנסחרת בוול סטריט) תמורת כ-41 מיליון שקל. כשנה לאחר מכן, ב-2022, קרסה החברה, שפעלה בתחום ניכיון צ'קים, אחרי שהתגלו מעילות בחברה, בפרט בפעילות סניף צפון ומי שעמד בראשו, אייל רוזן.
על-פי התובעים, האחים פרדו ידעו שהחברה בעייתית, ולכן חיפשו גוף אחר שירכוש מהם את החברה, כיוון שהם רצו למזג את חברת פאגאיה לחברת ספאק בוול סטריט (והצליחו לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, ומאז קרסה המניה ב-90%), וחששו שאם יתגלה המחדל בגיבוי אחזקות, הדבר עלול להפיל את הנפקת פאגאיה.
על-פי כתב התביעה, האחים פרדו החליטו "בשנת 2020 לקלוט לתוך החברה את פעילותו של מר אייל רוזן, לקוח ותיק של החברה שעסק בניכיון צ'קים, וזו הפכה לסניף הצפון של החברה. לא חלף זמן רב, ולפרדו התברר כי היה זה מהלך עסקי פזיז וכושל. בהיעדר מנגנוני פיקות ובקרה נאותים בחברה, פעילות סניף הצפון יצאה עד מהרה מכלל שליטה והתבצעה בצורה מסוכנת, תוך מימון אשראי בסיכון גבוה ולווים בעייתיים. האחים פרדו ידעו שהחברה הולכת וצוברת אשראי מסוכן בקצב מהיר, אשר היה סיכון ממשי שיהפוך לבסוף לחוב אבוד בהיקפי עתק".
"נזק תדמיתי שיעמיד בסכנה את היכולת לבצע את עסקת פאגאיה"
לדברי כהן, האחים פרדו הבינו שעצירת "ההתנהלות הפרועה בסניף" עלולה להביא "בסבירות גבוהה לקריסתם של לקוחות בעלי יכולת החזר בעייתית, מה שיחייב להכיר ולדווח על הפרשות כבדות להפסדי אשראי, המממנים יזדעקו, התחלואות התאגידיות בחברה ייחשפו, ועתיד החברה יעמוד בסכנה. ברור היה להם שאם יתגלה מצבה האמיתי של חברת גיבוי, המחיר הציבורי והנזק התדמיתי שייגרמו להם יהיו כבדים, הן בישראל והן בארה"ב, באופן שאף יעמיד בסכנה את היכולת לבצע את עסקת המיליארדים של פאגאיה".
כהן מאשים כי "האחים פרדו בחרו שלא לסכן את המוניטין שצברו ולאפשר לכדור השלג בגיבוי ולהמשיך להתגלגל, תוך שהחברה המשיכה לשקף בדוחותיה, באופן כוזב, את מצבה כחברה שמרנית ובטוחה".
עוד הוא טוען כי נפל קורבן לאריאל פרדו, יו"ר דירקטוריון גיבוי אחזקות באותם ימים, שהיה איתו בקשר וסמך עליו; וכי הוא לא הבין שדיווחי גיבוי אחזקות למשקיעים אינם אמיתיים; וכי לאחר "בדיקת נאותות קצרה ומהירה" הסכים לרכוש את החברה, כאשר למפרע התברר לו כי התהליך "היה כוזב ומרמתי ויצר אחיזת עיניים ביחס למצב החברה".
עוד מאשים החתם כהן שכאשר רכש את החברה, לא ידע ש"המנכ"ל, מנהל סניף צפון, עובדי הסניף וקצינת הציות, שותפים כולם למעילה המתבצעת בכספי החברה ופועלים כגיס חמישי במטרה להסוות את מצב החברה מעיני בעלת השליטה החדשה". לדברי כהן, את האמת הוא גילה רק שנה לאחר מכן, בסוף חודש יוני 2022.
כהן טוען כי כבר "במהלך המשא-ומתן הסתירו פרדו מפני אינפין את מצבה האמיתי של החברה ויצרו מצגי שווא כוזבים ביחס להתנהלותה השוטפת ולתיק האשראי שלה" ומסרו לו "נתונים שגויים או חלקיים ביחס לתיק האשראי"; וכי "התברר לתובעים בדיעבד כי החברה נהגה לעשות שימוש תדיר בגלגול עסקאות" בהיקפי עתק, "באופן שהביא לדחייה מלאכותית במועדי הפירעון של הצ'קים המסוכנים למועדים נדחים, פעם אחר פעם, שליפות של צ'קים מהבנק טרם מועד פירעונם כך שלא יסווגו כצ'קים חוזרים... אשר נעשו בחברה באופן שוטף בתקופת שליטתם של פרדו ובידיעתם".
היקף האשראי של גיבוי אחזקות שלא נפרע ו"ברובו לא צפוי להיפרע גם בהמשך" עומד על 255 מיליון שקל, וחובותיה של החברה למחזיקי האג"ח כיום עומדים על כ-150 מיליון שקל.
הבודק החיצוני: "אין מדובר בטעות בשיקול הדעת"
יצוין כי הבודק החיצוני של גיבוי, רו"ח עופר אלקלעי, קבע בנחרצות כבר לפני שנה וחצי, סמוך להתפוצצות הפרשה, כי "אין מדובר בטעות או חריגה מנהלים, אלא בתהליך מתוכנן מראש. אין מדובר בטעות בשיקול-דעת של מר רוזן במתן אשראי נקודתי או בסיבוך לא צפוי של מספר לקוחות, אלא בתהליך סדור ומובנה שנועד, לדעתי המקצועית, להגדיל את תיק האשראי ללא כל קשר לאיכותו, תוך גלגול חובות וביצוע פעולות חריגות אשר נועדו לדחות את הבעיות למול הלקוחות. מדובר בתבנית שחוזרת על עצמה במספר פעולות רב בתיקי לקוחות, תוך התעלמות מרמת הסיכון והאפשרות להיווצרות חובות אבודים בתיקים אלה".
נזכיר כי הנהלת גיבוי החדשה גילתה "ניהול לקוי והאטה בפירעון צ'קים". אחר-כך התברר כי עשרות אחוזים מכספי החברה נמצאים כאמור בסכנה, ובהמשך התברר כי מנהל סניף צפון, אייל רוזן, אף לקח לעצמו הלוואה בהיקף של 2.5 מיליון שקל ללא אישור, וכעבור תקופה קצרה התברר כי הוא נתן לאבא שלו הלוואה בהיקף של 1.1 מיליון שקל, גם במקרה הזה - מבלי לקבל אישור.
בשיאה, באמצע שנת 2020, מניית גיבוי אחזקות נסחרה לפי שווי של כחצי מיליארד שקל, אך משם היא צללה חזרה לשווים של פחות מ-100 מיליון שקל. המסחר במניה הופסק כבר מזמן, אך היא צללה לשווי של פחות מ-10 מיליון שקל. אגרות החוב שלה, אג"ח א' ואג"ח ב', התרסקו גם הן, והתשואה זינקה לאג"ח זבל, עם תשואה תלת-ספרתית, כאשר ברור לכולם שמחזיקי החוב לא יראו את הכסף בחזרה.
