נשיא מצרים א־סיסי ונשיא טורקיה ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu Agency
בזמן שמדינת ישראל מרוכזת במלחמת חרבות ברזל, מדינות אויב כמו איראן ומדינות ידידותיות במרחב כדוגמת מצרים הולכות ומתחמשות. מנגד, חברות ישראליות כמו TSG מנצלות את המערכות המתקדמות שלהן, לטובת מכירות בתחום המודיעיני במרחב הימי. בד בבד, טורקיה משתמשת במרוץ החימוש לטובת קידום אינטרסים דיפלומטיים, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין סוגר חשבונות עם מהנדסים, וכיצד התעשייה הביטחונית היא זו שתחזיר את הכלכלה הצפון קוריאנית לצמיחה? על כל אלו בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית.
● זה הולך להיות אחד הטנקים המתקדמים בעולם. כך הוא יעבוד
● טנק עם בינה מלאכותית ומערכת ליירוט טילים: האקס פקטור החדש של צה"ל בעזה
● בצל מתקפות החות'ים בים האדום: איראן, רוסיה וסין יקיימו תרגיל ימי משותף
מערכת מודיעין ימית ישראלית בדרך לאפריקה
חברת TSG , שבבעלות קבוצת פורמולה (50%) והתעשייה האווירית (50%), מכרה מערכת מודיעין מבצעית ימית משולבת בינה מלאכותית לחיל ים של מדינה באפריקה. כך נודע לראשונה לגלובס. העסקה התבצעה בעת שגוברת המודעות לאיסוף המודיעין במרחב הימי ככלל ובאפריקה בפרט שהופכת להיות מאוימת במיוחד: בין אם, למשל, בשל מתקפות החות'ים בים האדום, ובין אם בקרן אפריקה בשל תקיפות של פיראטים סומלים במפרץ עדן והים הערבי.
TSG פיתחה מערכת לזיהוי פעילות חשודה ואיומים במרחב הימי כגון השתלטות עוינת על ספינות או מתקנים ימיים, שינויים חשודים במסלולי ספינות, הברחות ודיג בלתי חוקי. המערכת של החברה כוללת מנגנון זיהוי מצבים אוטומטי מבוסס אלגוריתמים של למידת שגרה וניתוח חיזוי בשילוב בינה מלאכותית, ובאמצעות כך מזהה במהירות פעילויות ימיות חריגות או חשודות - ומתריעה עליהן בזמן אמת. בדרך זו מאפשרת המערכת להגיב במהירות לסיכונים אפשריים, ולהפעיל כוחות שיטור או משמר חופים.
החברה הוקמה ב־1975, ועוסקת במערכות מבוססות תוכנה וספקית עולמית של שירותי טכנולוגיית מידע (IT) וסייבר. בינואר 2016 רכשו אותה פורמולה והתעשייה האווירית באופן שווה תמורת 50 מיליון דולר, ומאז רכישתה יו"ר החברה הוא מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי. בד בבד, המנכ"ל הוא אריק קילמן. בין לקוחותיה נמנים צה"ל, משטרת ישראל, חברות ביטחוניות, רשות שדות התעופה, וכפי שהומחש בעסקה החדשה - צבאות זרים.
טיל הנ"ט החדש של איראן
צבא איראן חשף את טיל הנ"ט החדש "שאפאק", שאותו ניתן לשגר מפלטפורמה אווירית, קרקעית וימית. לפי טענות טהרן, את הטיל עיצבו ופיתחו מומחים - והוא בעל טווח של 20 ק"מ.
הטיל מותאם למסוקים שמשמשים את צבא איראן, והוא בעל טכנולוגיית "שגר ושכח". כלומר, לאחר השיגור יכול הטיל לפעול באופן עצמאי. לפי האיראנים הוא בעל ראש נפץ משודרג ויכולת מעקב אינפרא־אדום שיציבה יותר במתארים שונים.
בד בבד, הציגו האיראנים אמצעי ראיית לילה מתוצרת מקומית בשם "יוסף", סימולטורי לחימה, מערכות הגנה מוטסות, טילי שיוט שונים שמשוגרים מפלטפורמות אוויריות, וטילי נ"ט. לצידם הוצגה מערכת הטילים "קאדר־29", חימושים משוטטים ומל"טים למשימות מודיעין, וכן מובילי טנקים.
נורמליזציית המל"טים הטורקית־מצרית
נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי נתפס במשך העשור הראשון לכהונתו, שהחלה ב־2014, ליריב גדול של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן. זאת בעקבות הפלתו של איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי מהשלטון בקהיר. אולם, מאז מים רבים זרמו בנילוס - וכעת הצדדים הגיעו להסכם למכירת מל"טים מתוצרת טורקית למצרים.
בראיון לרשת A Haber, שר החוץ הטורקי הקאן פידאן סיפר כי אנקרה הסכימה למכור לקהיר מל"טים. תוך כדי שפידאן, אשר כיהן קודם לכן כראש סוכנות המודיעין (MİT), חזר על הביקורת השגרתית על ישראל - הוא סיפר כי זו דוגמה לאופן שמדינתו מעוניינת להדק את הקשר עם מצרים בתחומי הביטחון, המסחר והאנרגיה.
"הנורמליזציה ביחסים שלנו חשובה עבור מצרים כדי להשיג טכנולוגיות מסוימות", סיפר פידאן. "יש לנו הסכם לספק (למצרים) כלי טיס בלתי מאוישים וטכנולוגיות נוספות".
העסקה הזו ממחישה כיצד טורקיה מוכנה למכור את תוצרתה הצבאית לכל דורש, שהרי בין המשתמשות במל"טים מדגם בייראקטר TB2 נמנית אתיופיה, שנמצאת במתיחות רבה עם קהיר - בשל סכר הרנסנס שהקימה על הנילוס הכחול ועלול להשפיע קשות על זמינות המים של מצרים.
פוטין שלח מהנדסי טילים היפרסוניים למעצר
לפחות 12 מדענים רוסים מתוכנית פיתוח הטילים ההיפרסוניים נעצרו, ככל הנראה בהוראת הנשיא ולדימיר פוטין, בחשד שהם הדליפו מידע סודי. עורך דינם של העצוריםסיפר ל־BBC כי המטרה של המעצרים "היא להציג את הטילים הרוסיים כהטובים ביותר, וכי יש מי שמנסים לגנוב אותם".
העצורים עבדו במכון המרכזי לחקר הנדסת מכונות והמכון המרכזי לאווירודינמיקה, שנמצאים במחוז מוסקבה, וכן במכון חריסטיאנוביץ' למכניקה בנובוסיבירסק. להגנתם, טוענים המדענים כי הם כלל לא היו מעורבים בפיתוח טילים, אלא אמונים על מגע עם שותפים זרים על סוגיות מדעיות בסיסיות שנוגעות לאמצעים.
בניגוד לטענות רוסיה, מיטב המומחים המערביים טוענים כי האיום ההיפרסוני הוא מעבר לפינה, אך לא כזה שנמצא בזמינות במלוא מובן המילה. טיל היפרסוני מהווה חיבור יכולות בין טיל בליסטי, שנודע בשל המהירות הגבוהה שלו אך אינו יודע לתמרן, לבין טיל שיוט - שנחשב איטי יותר, אך יכול לתמרן. אחת הדוגמאות הוא טיל "קינז'ל" שבו צבא רוסיה משתמש במלחמה באוקראינה, אך הוא כנראה טיל בליסטי עם יכולות תמרון קלות.
המלחמה באוקראינה תביא לצמיחה בכלכלת צפון קוריאה
מגפת הקורונה פגעה קשות בכלכלת צפון קוריאה. עם זאת, הקשרים המתהדקים בין פיונגיאנג לבין מוסקבה, במיוחד מאז ביקורו של המנהיג העליון קים ג'ונג־און, והתלות הגוברת של רוסיה בתוצרת הצבאית הצפון־קוריאנית - מביאה להערכות כי המלחמה באוקראינה תביא לצמיחה של הכלכלה הצפון קוריאנית.
עד עתה, קים סיפק לפוטין, לפי הערכות, מיליוני פגזים וגם טילים. ההספקות הללו התבססו על מאגרים קיימים, חלקם ישנים מאוד, שלא תרמו לתוצר. אולם, הסבירות הגבוהה שלפיה המלחמה באוקראינה תימשך עוד תקופה, ממחישה כי גם הביקושים להמשך ההספקות הצבאיות יישארו בעינם.
צפון קוריאה אינה מפרסמת בעצמה נתונים כלכליים מאז שנות ה־90, ועל כן העולם מתבסס על נתונים שמגיעים מהבנק המרכזי של דרום קוריאה. לפ נתוני סיאול, התוצר הצפון קוריאני הצטמצם ב־0.2% ב־2022, ב־0.1% ב־2021 וב־4.5% ב־2020 - הצניחה המשמעותית ביותר מאז 1997.