שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו / צילום: Reuters, Ronen Zvulun
סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס הודיעה אמש (שישי) על הורדת הדירוג של ישראל, מציון של A1 לציון A2, על רקע השלכות מלחמת חרבות ברזל. מדובר בירידה הראשונה בהיסטוריה של דירוג האשראי הישראלי. בנוסף, העמידו במודי'ס תחזית דירוג שלילית למדינה, המכוונת להורדה אפשרית נוספת בעתיד. בכך למעשה, נקטה החברה בפעולת הדירוג החריפה ביותר שנמצאת בארסנל שלה, כזו שהפתיעה לרעה אף את התחזיות הפסימיות בשווקים.
מה היו הנימוקים להחלטה, מה המשמעות שלה ואיך היא תשפיע על הציבור הרחב? גלובס עושה סדר.
● לחצו כאן לקריאת ההחלטה בתרגום לעברית
● החלטה קשה נגד ישראל: מודי'ס מורידה את דירוג האשראי של המדינה לראשונה בהיסטוריה
מה היה דירוג האשראי של ישראל עד כה?
ב-2008 הייתה מודי'ס הראשונה שהעניקה לישראל את הדירוג הגבוה יחסית A1, שמאז ועד היום נותר ללא שינוי, חרף תנודות בתחזיות של הסוכנות. כלומר, ההורדה החזריה את הקרדיט של ישראל 16 שנים אחורה. עוד לפני המלחמה, מודי'ס הנמיכה את תחזית הדירוג של ישראל בשנה שעברה, מחיובית ליציבה, על רקע המהפכה המשפטית של הממשלה.
ערב הודעת הדירוג של מודי'ס, הציון שהעניקה החברה למדינה מקביל לדירוג שלנו בפיץ' (A+) ונמוך בשלב אחד מהדירוג ב-S&P, שעמד על (AA+).
איך נקבע דירוג האשראי של המדינה?
בשגרה, חברות הדירוג מפרסמות את החלטות הדירוג שלהן פעמיים בשנה, במועדים שנקבעים מראש. מודי'ס הייתה אמורה לפרסם את הדירוג של ישראל כבר לפני ארבעה חודשים. באותם ימים חששו במשרד האוצר מהיתכנות להורדת תחזית הדירוג העתידי בלבד, על רקע המהפכה המשפטית של הממשלה. ואז, ימים לפני ההכרעה, פרצה המלחמה וטרפה את הקלפים.
במודי'ס החליטו לדחות את ההחלטה ולהמתין להתבהרות תמונת המצב. במקביל, הכניסו את ישראל ל"מעקב שלילי" - מעין שימוע שבסופו כאמור הוחלט להוריד את הדירוג הישראלי ל־A2.
נכון לסקירה של מודי'ס מתחילת המלחמה, הציון של ישראל משוקלל מ־4 מרכיבים. הראשון שבהם הוא איתנות כלכלית, שבו ישראל מצטיינת לפי הסקירה המיוחדת שפירסמו במודי'ס בתחילת המלחמה. לפי מדד זה לבד, אמור היה הדירוג שלנו בכלל לקפוץ בשלב אחד ל־AA3 ולהעלות את ישראל לליגה של הונג קונג, בריטניה וקטר.
אבל הדירוג של ישראל נלחץ כלפי מטה על ידי המרכיב השני בנוסחה: חוסן הממשל והמוסדות, שחלש בשתי דרגות ממהחוסן הכלכלי. המרכיב השלישי הוא היציבות הפיננסית, והאחרון הוא הנעלם הגדול - הרגישות לאירועי סיכון, המושפע ישירות מהמלחמה המתנהלת בחזית.
מדוע מודי'ס החליטה להוריד את דירוג האשראי?
האנליסטים של מודי'ס מציינים שהמניע העיקרי להורדת הדירוג הוא "הערכת החברה כי השלכותיו הרוחביות של העימות הנוכחי עם החמאס, הן במהלכו והן לאחר סיומו, מעלים באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים במדינת ישראל, מחלישים את הרשות המחוקקת והמבצעת ופוגעים בחוסנה הפיסקלי של המדינה בעתיד הנראה לעין".
דברי ההסבר שצורפו להחלטת הדירוג מתמקדים בניתוח הזירות הביטחונית, הפוליטית והחברתית של ישראל. לדעת החברה, "מדינת ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת כאשר קבינט המלחמה יתפזר". עוד סבורים במודי'ס ש"העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים במדינת ישראל" וצופים כי "חשיפת מדינת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה, בסבירות גבוהה, להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם תהינה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה".
מה אמרו במודי'ס על הכלכלה הישראלית?
בפן הכלכלי, קיים פער בין חומרת צעד הדירוג לבין האופן שבו מתארת מודי'ס את ישראל בסקירה העדכנית. בה נכתב, בין השאר, ש"עד כה הכלכלה מתמודדת עם השלכות העימות בצורה יחסית טובה, כאשר האינדיקטורים המידיים מצביעים על התאוששות מהירה בשלושת החודשים האחרונים". עוד הזכירה מודי'ס לחיוב את צעדי ההתכנסות התקציבית המתוכננים של משרד האוצר, בהם העלאת המע"מ ל-18% החל ב-2025: "נכונות הממשלה להעלות מסים היא סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות מסים" והוסיפה ש"ככל ויאושרו במלואם, צעדים אלו יכולים לקזז בערך את העלייה בהוצאות הביטחון והריבית הגבוהות יותר".
בשבועות האחרונים סוכם בין האוצר למערכת הביטחון על תוספת "התעצמות" בשווי 100 מיליארד שקל ל-7 שנים. במודי'ס צופים שבתרחיש הבסיס "הוצאות הביטחון של ישראל יהיו כמעט כפולות מאלו שנרשמו בשנת 2022 עד סופה של שנה זו, ואלו ימשיכו לצמוח בקצב של לכל הפחות 0.5% מהתוצר בכל אחת מהשנים הקרובות, כשהסיכונים נוטים לכך שההוצאות אף יהיו גבוהות יותר".
לשלילה, כותבים במודי'ס כי "יחס החוב לתוצר יעלה לשיא של 67% עד שנת 2025, מ-60% בשנת 2022. טרם תחילת העימות, תחזית החברה הייתה שיחס החוב לתוצר של ישראל ירד לשיעור של כ-55% מהתוצר". עם זאת, יש לציין שגם הצפי ל-67% משקף עדיין ביחס-חוב תוצר נמוך יחסית לכלכלות מפותחות, ונמוך מה-70% שנרשם במשבר הקורונה.
מה אמרו במודי'ס על מערכת המשפט?
לפני המלחמה, הייתה מודי'ס הביקורתית ביותר מבין 3 סוכנויות הדירוג הבינלואמיות כלפי המהפכה המשפטית של הממשלה, והורידה בעקבותיה את תחזית הדירוג של ישראל מחיובית ליציבה. כעת, חרף הורדת הדירוג, מציינים במודי'ס לטובה את "הרקורד החזק ואת האינדיקציות האחרונות לחוזקה של החברה האזרחית ומערכת המשפט, שהוכיחו כי הם מספקים מערך חזק ואפקטיבי של איזונים ובלמים. כך, בית המשפט העליון ביטל את ניסיון הממשלה להגביל את הפיקוח על מערכת המשפט, ובכך הבהיר את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט. עוצמתה של החברה האזרחית ניכרת באופן ברור מאז תחילת העימות הצבאי".
מדוע מודי'ס העמידה תחזית דירוג שלילית?
את תוספת התחזית השלילית מייחסים במודי'ס לחשש מהתלקחות הזירה הצפונית. "החברה סבורה כי הסיכון להסלמת העימות נותר משמעותי, בעיקר כזה בו מעורב ארגון חיזבאללה בצפון ישראל", נכתב, "העימות עם ארגון חיזבאללה יהווה סיכון גדול בהרבה לשטחה של ישראל, וצפוי לכלול פגיעה מהותית בתשתיות, גיוס מחדש של חיילי מילואים ועיכובים נוספים בהשבת התושבים המפונים לאזור. לדברי החברה, משרד האוצר מעריך, כי התוצר הריאלי עשוי להתכווץ השנה בשיעור של עד 1.5% אם תרחיש שלילי זה יתממש, זאת בהשוואה לצמיחה חיובית בשיעור של 1.6% בהינתן שימור הסטטוס-קוו".
מה המשמעות של תחזית דירוג שלילית?
הפחתת דירוג האשראי, המכונה גם אופק האשראי, משמעותה שבסבבים הבאים הדירוג עלול לרדת. במקרה של מודי'ס, קביעת התחזית השלילית מציבה אופק לירידה בשלב נוסף לרמה של A3, המקבילה ל-A מינוס. וגם אם הדירוג עצמו לא יוסיף להתדרדר, הורדת התחזית תעכב את תהליך שיקום הדירוג והעלייה המחודשת שלו.
בשגרה, חברות הדירוג מנפיקות למדינות שתי הודעות דירוג בשנה, לפי תאריכים קבועים מראש. לאור האירועים הביטחוניים והפוליטיים המרובים בישראל, בשנה האחרונה הפכו מועדי פרסום ההודעות של חברות הדירוג לגמישים יותר וצפויים פחות.
איך תשפיע הורדת הדירוג על יכולת הגיוס של ישראל?
דירוג האשראי משליך על הריבית שבה מגייסת ישראל חוב באג"ח ממשלתיות. תקציב המדינה החדש לשנת 2024 שאושר השבוע בכנסת בקריאה ראשונה בנוי סביב גירעון גבוה של 6.6% תוצר, כדי לממן את עלויות המלחמה שנאמדות סביב 200 מיליארד שקל ואת הפגיעה בהכנסות המדינה. את הגירעון העמוק נדרשים לממן באגף החשב הכללי באוצר בגיוסים נרחבים תחת סביבת ריביות גבוהה. עם זאת, התשואות בשווקים מתמחרות הורדת דירוג לישראל כבר כמה חודשים, כך שחלק מהאנליסטים סבורים שלא תהיה השפעה דרמטית במקרה של הורדת דירוג.
מה תהיה ההשפעה על הציבור?
הורדת דירוג האשראי עלולה להשפיע לרעה על ביצועי קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות של כלל ציבור העובדים. כספי הציבור מושקעים באופן נרחב באג"ח הממשלתי. במידה שהורדת הדירוג תגרום לעלייה בתשואות על האג"ח - כלומר, שישראל תיאלץ להציע ריבית גבוהה יותר למשקיעים - שווי תיקי החיסכונות של כולנו ייפגע.
האם ההחלטה יכולה להשפיע על חברות הדירוג המתחרות?
בתחילת המלחמה, שלוש החברות הודיעו שהדירוג של ישראל בסיכון בשל האירועים הביטחוניים. מודי'ס ופיץ' הציבו את ישראל תחת "מעקב שלילי", שבסופו החלטה האם להוריד את הדירוג או לא. ההחלטה של פיץ' אמורה להתקבל בעוד כחודשיים. ב-S&P לעומת זאת, שכאמור מדרגת את ישראל גבוה משתי המתחרות, הלכו על מנגנון "רך" יותר, של הפחתת אופק הדירוג מיציב לשלילי. החשש הוא שהכרעה שלילית מצד מודי'ס תשפיע גם על הסוכנויות המתחרות, בשל הפער שייפתח בין הדירוגים השונים.