גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סם אלטמן יוצא למסע חובק עולם בעקבות שבבים ל-AI. כך הוא נשמע מסן חוזה

בלעדי: מייסד OpenAI בשיחה עם מנכ"ל אינטל פט גלסינגר, מסמן את הסכנות המיידיות בטכנולוגיית ה-AI, אך בטוח שבטווח הרחוק לא נבין איך הסתדרנו בלעדיה ● על הדיווח שהוא מגייס 7 טריליון דולר לטובת ייצור שבבים: "כל אחד יכול לכתוב איזה מספר שהוא רוצה"

סם אלטמן בכנס אינטל / צילום: ap, Michael Liedtke
סם אלטמן בכנס אינטל / צילום: ap, Michael Liedtke

"אם הייתי יכול לתקן כל כתבה שמתפרסמת - לא היה לי זמן לעשות את העבודה שלי", אומר סם אלטמן, מנכ"ל ומייסד OpenAI, בהתייחס לדיווח של הוול סטריט ג'ורנל מוקדם יותר החודש, שלפיו הוא מגייס 7 טריליון דולר לטובת מיזם חובק עולם לייצור שבבים. את הדברים אמר במסגרת שיחה עם מנכ"ל אינטל פט גלסינגר, בכנס שנערך ביום רביעי בסן חוזה לרגל פתיחת מפעלי השבבים של אינטל לעבודה עם מתחרות. זוהי התבטאות ראשונה של אלטמן ביחס לשמועות, והוא כמובן מבטל אותן: "כל אחד יכול לכתוב איזה מספר שהוא רוצה".

בעיצומו של המחסור האדיר בשבבי בינה מלאכותית: אינטל מכריזה על השינוי הגדול בתולדותיה
לקוח ראשון אחרי השינוי האסטרטגי: מיקרוסופט תייצר שבבים במפעלי אינטל

פרסומים עוקבים באתרי טכנולוגיה הבהירו שהסכום שהוזכר בוול סטריט ג'ורנל מופרך: הנפח הכולל של תעשיית השבבים כולה לא יעלה על טריליון דולר עד סוף העשור, כך ששבעה טריליון דולר הוא סכום יוצא דופן. אלטמן עצמו מכחיש את הסכום, אבל לא את העובדה שהוא מנהל מאמץ בינלאומי לגייס הון ומשאבים לייצור שבבי בינה מלאכותית בשל המחסור בהם.

"העולם יזדקק לעוד הרבה כח מחשוב - ולא רק בשבבים, אלא גם שרתים וכל מה שקשור בבניית חוות שרתים. הדבר ידרוש השקעה מעבר לכל מה שאנחנו מכירים, כי אנחנו חושבים שהרבה חברות ואנשים ירצו להשתמש בבינה מלאכותית בצורות שונות. יש מצוקת משאבי מחשוב בעולם ואנו רוצים לוודא שזה יהיה יותר נגיש ובמחיר נח לכולם. אלא שבינתיים זה הולך לכיוון הפוך: זה כל כך יקר שאנשים יתקשו לממן זאת לעצמם", אמר בשיחה עם גלסינגר.

השחקניות החדשות במימון טכנולוגיות AI

המאמץ של אלטמן לגייס הון להקמת מפעלי שבבים ושרתים נעשה בשיתוף נרחב של הון ממשלתי ופרטי. על פי הפרסומים השונים, בין המדינות שהביעו עניין במימון ייצור המוני של שבבים הן ממשלת ארה"ב, איחוד האמירויות, קרן G42 האמירתית וכן סופטבנק, הקרן היפנית בשליטת מסיושי סאן ובמימון של מדינות במפרץ הפרסי. סופטבנק היא גם בעלת המניות הגדולה ביותר ב-arm, שאנבידיה מפתחת שבבים בסיוע הטכנולוגיה שלה. נציין שהתמיכה האמריקאית בבניית תשתית ייצור נעשית כבר בימים אלה, באמצעות חוק השבבים שאמור להזרים 70 מיליארד דולר לבניית מפעלי שבבים.

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Kyodo

כריסטופר של, סמנכ"ל המכירות של אינטל, סיפר במסיבת עיתונאים שנערכה קודם לכן כי מדינות יהפכו לשחקניות מפתח במימון והפעלה של טכנולוגיות של בינה מלאכותית בשל החשיבות שזו תמלא בנושאי ביטחון, אבטחת מידע והצפנה. מדינות שיחזיקו בחומרת בינה מלאכותית ברמה גבוהה יותר, יוכלו להגן טוב יותר על התשתיות שלהן מפני פריצת מערכי אבטחת המידע שלהן.

אלטמן אמר מאוחר יותר למנכ"ל גלסינגר כי "לבינה מלאכותית תהיה חשיבות גיאו-פוליטית גדולה בעשורים הקרובים ויתירות גבוהה של ייצור בארה"ב היא עניין חשוב". אלטמן רומז לבנייה המאסיבית של מפעלי ייצור מצדן של אינטל ו-TSMC במגוון יבשות כמו אירופה וארה"ב על מנת לפזר את הסיכון שגלום בעובדה שרוב מפעלי השבבים המתוחכמים ממוקמים בטאיוואן.

"אני מנהל שיחות עם מדינות רבות", מודה אלטמן. "יש שונות גדולה בשימוש שהן רוצות לעשות בבינה מלאכותית, הן מנסות להבין מה הן יכולות לעשות איתה. אבל טוב שהניסיון הזה קורה עכשיו ולא בעוד כמה שנים. אנחנו רוצים שעבור מדינות, ההתנסות בבינה מלאכותית לא תהיה בחזקת משהו שאוגרים לאורך זמן ואז לוחצים על כפתור ומפעילים - אלא מנגנון שמפעילים ומשדרגים בהדרגה: מתחילים עם GPT4, ממשיכים עם הגרסה החמישית ואז השישית שלו. המטרה היא לאפשר למדינות ומוסדות להתפתח בהדרגה ולנסות גישות שונות לניהול בעיות".

התוכן המיוצר על ידי מכונות ילך ויגדל

אלטמן מתייחס גם לסכנות המיידיות של הבינה המלאכותית, על אף גישה אופטימית: "בטווח הקצר נראה שתהיה השפעה שלילית של הטכנולוגיה הזו על בחירות, וכן על אבטחת מידע וטרור". הוא לא ציין באילו דרכים, אך לרוב מדובר על זיוף תמונות או הקלטות כדי ליצור פייק ניוז על מועמדים. "עוד נראה שכמות התוכן שמיוצרת על ידי מכונות ולא על ידי אנשים תלך ותעלה, אבל אני מעריך שבטווח הארוך הרווח שבשימוש בבינה מלאכותית יזנק. אני אופטימי מטבעי, וחושב שאנו לא מסוגלים לדמיין עד כמה מועילה יכולה להיות הבינה המלאכותית לחיים שלנו. ככל שהיא תוביל תהליכים מדעיים, ניתן יהיה לקבל חינוך ורפואה טובים יותר".

אלטמן אומר כי "תמיד יש סיכונים מסוגים שרואים בסרטי מדע בדיוני, ורק אפשר לדמיין מה קורה כשנותנים את מודל השפה GPT לאדם שרוצה לגרום נזק", אך מיד מרגיע ואומר ש"לכן אנחנו עובדים קשה מאוד על בטיחות בשימוש ביישום".

על ההייפ שהטכנולוגיה מייצרת אמר אלטמן: "אני מאמין שהבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה אנו עובדים, כך שלא נבין איך חיינו בלי זה. כשהאייפון יצא לעולם, דובר על מהפכת הניידות ופותחו אפליקציות רבות למובייל. היום אין יישום שמושק ולא מותאם גם לטלפונים. בדומה, כשהשקנו את ChatGPT היו עוצרים אותי ברחוב ומצביעים עלי: הנה הבחור של צ'אט GPT. אנשים שאלו אותי אז אם מאחורי המנגנון יושב אדם שכותב תשובות. עכשיו, אותם אנשים מתפארים בטוויטר על כך שהם מצאו או פיתחו יישומי AI שמאפשרים לעבוד מהר יותר ולמלא יותר משימות".

המטרה: הוזלת השימוש בבינה מלאכותית

על שוק הבינה המלאכותית אומר אלטמן שהוא "יתנהג באופן שונה מכל שוק שאנחנו מכירים". אם בשוק הטלפונים הסלולריים, למשל, כל אחד רוצה טלפון, בדרך כלל אחד - שילווה אותו למספר שנים עד ההחלפה לדגם הבא, אז שוק הבינה המלאכותית יעבוד שונה מכך, הוא אומר ומסביר: "אם נצליח להוריד את העלויות בשימוש בו, ואם הוא יהיה זול ובר קיימא, יסייע לי במשימות כמו הקראה של דואר אלקטרוני ועוד מטלות יומיומיות אוכל להשתמש בהמון יישומים של בינה מלאכותית בקצב הולך וגובר. מצד שני, אם הוא יהיה יקר כפי שהוא כעת, לא אוכל להשתמש בו".

כמה עולה להגיע למצב הזה? על פי אלטמן, זה תלוי בהשקעות באנרגיה בתחום. "עלינו למצוא דרכים להוריד את עלויות האנרגיה של ייצור ושימוש. זה עניין קיומי: אם לא נסתכל על שני אלה, תהיה בעיה גדולה מאוד בשוק".

כשאלטמן מדבר על סכומים כה גבוהים הוא כמובן לא מדבר על גיוס הון לחברה שהוא מנהל, OpenAI, אלא להחלטות כבדות משקל של הקצאת משאבים מצד מדינות, ובנייה של בריתות מסחריות ורגולטוריות ובנייה של גופי ייצור ופיתוח משותפים לחברות ומדינות כדי לפתח יכולות ייצור זמינות יותר בארה״ב ואירופה״, אומר לגלובס משה תנ״ך, מנכ״ל וממייסדי חברת השבבים ניוריאליטי. ״נוצרת כאן בית גיאופוליטית בשיתוף עם מדינות ערביות כמו איחוד האמירויות וסעודיה - אשר בעצמן רוצות להמציא את עצמן מחדש מעבר לתעשיית הנפט והגז הטבעי - סביב השקעה בחוות שרתים עצומות, ייצור שרתים ושבבים. כל זה מתגבש על רקע השותפות ההולכת וגוברת בין רוסיה, סין ואיראן״.

לפי תנ״ך, התלות הגדולה של ענקיות הבינה המלאכותית בחברות כמו אנבידיה ובצוואר הבקבוק הצר של ייצור השבבים במזרח אסיה היא כה גדולה, עד כי יש צורך לחפש להן חלופה, ולו רק במטרה להוזיל את המחירים בשוק. ״זה ברור לכולם שלתת לחברה אחת לשבת על הברז של מקור הטכנולוגיה לבינה מלאכותית איננו דבר הגיוני. אנבידיה מנצלת את הסיטואציה להעלאת מחירים ולחוסר שוויון באספקת השבבים ללקוחות מסוימים, תוך התעלמות מלקוחות אחרים. ברור לסם אלטמן ולרבים בתעשייה שבמצב שנוצר, יש צורך לשים דגש על פיתוח שבבים פשוטים יותר היודעים לבצע משימות בינה מלאכותית בעלות נמוכה יותר - לא כל שבב צריך לאמן מודלים של שפה טבעית, ולמעשה רוב משימות העתיד יעסקו ביישום מודלים קיימים של בינה מלאכותית (מה שמכונה בתעשייה כ״אינפרנס״, Inference, כלומר שבבים המבצעים פעולות הסקה ממודלים קיימים - א״ג). אני מקווה שגם בארץ נצליח לשכנע את הממשלה להקצות את המשאבים הנדרשים לפיתוח או לכל הפחות להכשרה של דור חדש של מפתחים בתחום״.

גילוי נאות: הכתב הינו אורח אינטל בסן חוזה

עוד כתבות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב