אינטל | ניתוח

בעיצומו של המחסור האדיר בשבבי בינה מלאכותית: אינטל מכריזה על השינוי הגדול בתולדותיה

אינטל הודיעה כי היא פותחת באופן רשמי את מפעלי השבבים שלה בעבור חברות אחרות • מטרת המהלך כפולה - למשוך אליה את מעצבות השבבים הגדולות, כמו אנבידיה, AMD וקוואלקום, ולהוכיח שהחברה רוצה לשוב להיות יצרנית השבבים הראשונה בארה"ב • עם זאת, בדרך למימוש החזון של החברה לשנים הבאות עומדים גם לא מעט מכשולים

מנכ''ל אינטל, פט גלסינגר, בדצמבר / צילום: ap, Ben Hider
מנכ''ל אינטל, פט גלסינגר, בדצמבר / צילום: ap, Ben Hider

שלוש שנים לאחר שמונה למנכ"ל אינטל  - אחד התפקידים הקשים, המאתגרים וכפויי הטובה בעמק הסיליקון - מציג היום (ד') פט גלסינגר את התוכנית עליה שקד ולה פילל: אינטל פותחת באופן רשמי את מפעלי השבבים שלה - שעד כה תעדף את השבבים מתוצרת בית - גם בעבור חברות אחרות.

"אין לי שום רצון לפרוש": מנכ"ל טאואר טוען שהיא במצב הטוב ביותר אי פעם
אבק הכוכבים של אנבידיה: לחברת השבבים הספיק דיווח אחד כדי להקפיץ שורת מניות
זה היה אמור להיות הלהיט החדש של אפל. אז למה הלקוחות לא מרוצים?

אינטל אמנם מייצרת מזה כמה שנים שבבים בנפח מצומצם עבור חברות כמו ארם (ARM)  ואפילו עבור אנבידיה , אך הפעם, בונה גלסינגר חומה סינית בין מערך הייצור למערך הפיתוח, במטרה למנוע ניגוד אינטרסים מובנה, והופך את רשת מפעלי הייצור של אינטל ליחידת רווח והפסד, הנמדדת ומתוגמלת לפי העסקאות שהביא מצדם של לקוחות חיצוניים. אגב כך, הוא עשוי, לראשונה, לחשוף למשקיעים את הוצאות הייצור העצומות של אינטל - נתון שלא נחשף בכל 56 שנות קיומה.

חטיבת הייצור החדשה תיקרא Intel Foundry, והיא תכלול את מערך הייצור החיצוני הקיים - IFS - שהיה ליחידה הצומחת ביותר באינטל ב-2023 והגיע להכנסות של קרוב למיליארד דולר. החטיבה תכלול, לראשונה, גם את כל קבוצת מפעלי הייצור של אינטל בעולם, בכלל זה את מפעלי השבבים בקריית גת ומפעל הדגל באורגון, שאחראי על הוכחת התכנות של טכנולוגיות ייצור חדשות.

בחטיבה החדשה, תתמחה אינטל בפעילות שירות ללקוחות חיצוניים ובפיתוח תהליכי ייצור עתידיים. ומה יעלה בגורלם של מרכזי הפיתוח של אינטל? אלה ייאלצו להפשיל שרוולים ולעבוד כמו באנבידיה או בארם - לחשוב כאילו אין בצדו השני של הקיר מפעל שעומד לרשותם ועונה לכל גחמותיהם, אלא מפעל שמייצר עבור כל לקוח המרבה במחיר, עובד על תוכניות פיתוח בצורה יסודית ומקדים לבצע הזמנות עתידיות. כך, יכולים למצוא עצמם מהנדסי הפיתוח של אינטל מייצרים אצל המתחרות, TSMC מטייוואן או סמסונג.

באינטל סבורים, גם אם לא אומרים זאת במפורש, שהערך המוסף של החברה כבר אינו מצוי בעסקי הליבה שלה - פיתוח וייצור שבבים למחשבים אישיים - שוק שהולך ומצטצמם עם רווחיות שולית, שהולכת ופוחתת עם השנים - אלא במערך הייצור שלה. כך, שואפת להיות אינטל אחת מיצרניות שבבי הבינה המלאכותית הגדולות בעולם, יותר מאשר לפתח את שבב הבינה המלאכותית המצליח ביותר בעצמה.

מטרת המהלך שהושק היום כפולה: למשוך אליה את מעצבות השבבים הגדולות ביותר, ביניהן אנבידיה, AMD , קוואלקום  וארם, כמו גם את שותפותיהן: אפל , אמזון  ומיקרוסופט , ולהוכיח לבעלי המניות, שתמחרו את אינטל בשווי נמוך יחסית לשוק ובמכפיל הכנסות חד־ספרתי - שאינטל רוצה לחדש את ימי העבר שלה ולחזור ולהיות יצרנית השבבים הראשונה בארה"ב. גלסינגר מאמץ גישה ריאליסטית: כל מה שהוא שואף לו, הוא להפוך להיות יצרן השבבים השני בגודלו בעולם, אחרי TSMC - מפעל השבבים הגדול בעולם, הממוקם בטייוואן ועקף את אינטל בשווי השוק - עד סוף העשור.

את המהלך, שתוכנן שנים מראש, ממתגת אינטל ככזה שיביא אותה להיות היצרנית המרכזית עבור שבבי בינה מלאכותית. מדובר ברעידת אדמה תרבותית ועסקית בתוך אינטל, ובשינוי הארגוני הגדול ביותר שהחברה עוברת מאז הקמתה ב-1968. בעבר, שלטה אינטל בשוק השבבים העולמי: תחילה, בזכות מהפכת המחשוב האישי בשנות השמונים ולאחר מכן, בזכות מהפכת המחשבים הניידים שחוללה בשנות התשעים ובראשית שנות האלפיים, בין השאר, בזכות שבבים שפותחו בחיפה.

אך העשור האחרון היה קשה במיוחד ליצרנית השבבים מסנטה קלרה, שנסוגה במספר תחומים: היא לא הצליחה לחדור לתחום הסמארטפונים, כאשר גם בתחום הבינה המלאכותית, מרבית השבבים המיוצרים כיום לשרתים ולחוות שרתים מפותחים ומיוצרים על־ידי מתחרות. בגלל המבנה הסגור והייחודי שלה כחברת שבבים, המייצרת אך ורק מה שהיא מפתחת - ללא פתיחות למפתחים חיצוניים - התרבות הארגונית שלה עברה ניוון מסוים, ויכולתה לחדש ולהוביל תהליכי ייצור מורכבים הוחלשה. כך, עקפו כמעט כל המתחרים המרכזיים את אינטל בשווי השוק ובמומנטום בשוק ההון. אנבידיה ו-AMD עקפו אותה בשווי השוק ובנתח השבבים בשוק שרתי הבינה המלאכותית.

התלות הגדולה שלה, שעומדת בעינה, בשבבים למחשבים אישיים, מקשה עליה להראות שיפור משמעותי בתוצאות הכספיות ולצבור מספיק מזומנים למימון האסטרטגיה החדשה שלה. הסתמכות על מענקי ממשלה ושיתופי פעולה במימון שותפים מספקים לאינטל את צינור החמצן בינתיים, במטרה להגיע לפיבוט המיוחל.

מפעל אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock
 מפעל אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

כך אינטל מתכננת לעקוף את המתחרות

בהכרזה שלה מהערב, מראה אינטל בכנס מיוחד ראשון שהיא עורכת, לראשונה, עבור לקוחות בתחום הייצור - שהיא רצינית מאוד לגבי תוכניות הייצור שלה. הכנס מתקיים בהשתתפות בכירים בתעשייה כמו סם אלטמן, מנכ"ל וממייסדי OpenAI, סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט ושרת המסחר האמריקאי, ג'ינה ריימונדו.

בניגוד למתחריה, כמו TSMC וסמסונג, שמתנהלות בחשאיות ושומרות על עמימות בנוגע לתוכניות הייצור שלהן, אינטל פורסת מפת דרכים מפורטת מאוד ומגיעה עם כמה הכרזות משמעותיות, שעשויות להקנות לה יתרון מסוים בייצור עבור לקוחות מפתח אפשריים כמו אנבידיה, אפל או AMD.

בעוד שעד לאחרונה, אינטל פיגרה בדור או שניים לאחר TSMC בארכיטקטורת שבבים, החברה מודיעה על פיתוח של יכולת ייצור לשבבי 1.4 ננומטר (14 אנגסטרום). מדובר בהיקף המצומצם ביותר של טרנזיסטורים - המעגלים החשמליים שעומדים בבסיסם של השבבים - שהוכרז על־ידי יצרנית שבבים עד כה, עם השקה צפויה ב-2026.

זו הכרזה שאפתנית אשר מרימה גבות בתעשייה, מכיוון שהיא מהווה עבור אינטל קפיצה של כמה דורות בבת אחת. זאת, מאחר שאינטל מייצרת עד כה באופן המוני שבבים בטכנולוגיה של עד 7 ננומטר בלבד ונגררת מאחורי המתחרה TSMC, שמייצרת את שבבי ה-5 ננומטר - שמשובצים במכשירי אפל ובחוות השרתים של אנבידיה כבר מעל לשנה.

גם המתחרות לא נותרות חייבות: TSMC וסמסונג נמצאות כבר בישורת האחרונה לפיתוח שבבי 2 ננומטר, בעוד שטכנולוגיית ה-5 ננומטר של אינטל (המכונה "אינטל 3") רק עתה סיימה את תהליך הפיתוח שלה ועשויה להיכנס לייצור בקרוב. באינטל מבטיחים שכבר השנה יושקו לייצור המוני השבבים המתקדמים בטכנולוגיה של 2 ננומטר (20 אנגסטרום) ו-1.8 ננומטר (18 אנגסטרום). החברה טוענת שהשבבים שלה יהיו יעילים יותר מהמתחרים, ומותאמים יותר לעיבוד בינה מלאכותית ולעבודה בחוות שרתים, באמצעות ארכיטקטורה שמאפשרת הזרמת חשמל לטרנזיסטורים מכיוונים רבים - מה שיאפשר צריכת אנרגיה יעילה יותר וחיסכון בהוצאות החשמל.

לאינטל יש גם כמה יתרונות שאין למתחרות, שעשויות להפוך אותה למובילה, אפילו על TSMC, בטווח הארוך: היא משקיעה ברשת של מפעלי הרכבה, אריזות ובדיקות של שבבים בניו מקסיקו, בקוסטה ריקה, במלזיה ובפולין - פעילות שכמעט איננה קיימת אצל המתחרות ונחשבת לקריטית לייצור שבבים מורכבים ממספר מעבדים. אינטל מקווה לנצל את מפעלי ההרכבה הללו כדי לשלב מעבדים משלה בשבבים שהוזמנו ותוכננו על־ידי לקוחות. השבבים כוללים אסופה של מעבדים במגוון תחומים - זיכרון, הצפנה, עיבוד ליבה, עיבוד גרפי ובינה מלאכותית, מיצרניות שונות, לפי הזמנה.

לאינטל יש גם קשר מיוחד עם החברה היחידה בעולם המייצרת מכונות לייצור שבבים מתקדמים, ASML  ההולנדית, שמספקת לה את מכשירי הייצור לכל השבבים המתקדמים. זאת, בניגוד ל-TSMC, שעושה בהן שימוש מוגבל יותר ומסתמכת יותר על ייצור פנימי. אינטל ייסדה רשת קשרים נרחבת עם חברות לעיצוב שבבים כמו קיידנס , סינופסיס  וארם - בעבר יריבה מרה שלה - על־מנת לאפשר לסטארט־אפים ולחברות צמיחה לייצר בפסי הייצור את השבבים שלהן. בנוסף, אינטל התבשרה השבוע שתקבל את המענק הגבוה ביותר שניתן עד כה לחברת שבבים אמריקאים על בסיס חוק השבבים - 10 מיליארד, סכום ששווה ערך לבנייה של חצי מפעל. לשם השוואה, גלובל פאונדרי  קיבלה 1.5 מיליארד דולר בלבד.

את המהפך עושה אינטל אחרי תקופה של צמצומים וארגון מחדש בכמה מהחטיבות - אך החברה לא יצאה לגל פיטורים מסיבי כפי שעשתה ב-2016, אז פיטרה 12 אלף עובדים. ב-2022, החילו בחברה קיצוצים בשכר שהסתיימו בשנה העוקבת, אז הבונוסים חזרו.

יחד עם זאת, בפני אינטל עומדים לא מעט מכשולים וסימני שאלה באשר ליכולתה לממש את החזון השאפתני שלה. הראשון שבהם הוא למשוך אליה את המתחרות הגדולות, כגון אנבידיה, קוואלקום ו-AMD, בנוסף ללקוחות עבר, כמו אפל ואמזון. החברות הללו התרגלו לעבודה צמודה עם המתחרה TSMC, ולמרות שחלקן עשוי להתרצות ולייצר באינטל, לעולם לא נדע מה נפח הייצור שהיא מעבירה לה.

במצב בו הביקוש לשבבי בינה מלאכותית כה גדול, כל מפעל שמייצר עשוי לזכות בחוזה; לכך, יש להוסיף את חשש המתחרות שסודותיהן המסחריים יזלגו למחלקות הפיתוח של אינטל. בחברה מבטיחים חומה סינית ואפס מעבר של מידע, אך בו בזמן, נמנעים מלפצל את פעילות הייצור החוצה במעין ספין־אוף, כפי שהמליצו האנליסטים. פיצול שכזה, ללא ספק, היה מעלה את מניית אינטל מעלה, וכל יום שעובר מבלי להפוך את מפעלי הייצור לחברה נפרדת, מותיר את מניית אינטל נמוכה.

יש בבחירה של גלסינגר להחזיק את מפעלי הייצור בחברה גם היגיון כלכלי: עיקר המזומנים של החברה עדיין נובע מעסקי הפיתוח של מחשבים אישיים - אך תזרים המזומנים של אינטל, בכללה, ממשיך לשבור שיאים שליליים. את 2023, סיכמה החברה עם שיא שלילי מתואם של 11.9 מיליארד דולר, פי שלושה מהנתון המקביל בשנה שלפניה - אז הייתה זו השנה הראשונה בה סיכמה אינטל תזרים שנתי שלילי. על כן, לא מפתיע שאינטל נסמכת על מענקי ממשלה ועל מימון מצד שותפים.

מעבר לכך, סימן השאלה בדבר המשך הביקוש הגבוה לבינה מלאכותית הולך וגובר. כיום, קיים מחסור גבוה בשבבי בינה מלאכותית - בשל המונופול של אנבידיה בתחום הפיתוח ושל TSMC בתחום הייצור. בתעשייה חוששים מהצפה של מפעלי שבבים לאחר פתיחה מסיבית של מפעלים בשנים הקרובות, כמו גם ממחסור בעובדים מתאימים, שכבר הוביל את בניית המפעל במגדבורג בגרמניה לעיכוב בבנייתו. אינטל תצטרך לגייס עשרות אלפי עובדי ייצור והנדסאים במקומות כמו גרמניה, אוהיו, ניו מקסיקו וישראל - והקושי למצוא אותם ולהעביר אותם לאינטל אינו קטן.

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: Shutterstock
 מפעל אינטל בקריית גת / צילום: Shutterstock

הזווית הישראלית

כחלק מהארגון החדש, יצטרפו המפעל הקיים והמפעל העתידי של אינטל בקריית גת לחטיבת הייצור העצמאית החדשה, ועובדים במפעל עוברים כעת הכשרות לשירות לקוחות חיצוניים. עם זאת, טרם הוחלט באיזה אופן, בעבור אילו לקוחות ואילו טכנולוגיות ייווצרו עבורן בישראל.

כעת, מייצרים במפעל פאב 28 בקריית גת פרוסות סיליקון עבור שבבים בטכנולוגיה של 10 ננומטר. עם זאת, ישראל היא האתר היחיד בעולם מחוץ לארה"ב בו קיימת קרבה גדולה מאוד בין סניף של אינטל לזה של אנבידיה, ובחברה שוקלים כיצד להיעזר בקרבה הזו כדי למשוך את אנבידיה אליהם, בסיוע ישראלי. בנוסף, כמה חברות ישראליות כבר חתומות על ייצור שבבים עבור סטארט־אפים ישראליים - בהם וואלנס וסיווה, כך שהקרבה של חברות ישראליות למפעל שבבים ישראלי, על חשבון TSMC, היא משב רוח מרענן.

"התהליך הזה בו אינטל מארגנת מחדש את תהליכי הייצור שלה ופותחת אותו עשוי לקחת עוד כמה שנים, לפחות עוד שנתיים או שלוש", אומר לגלובס משה תנ"ך, מייסד ומנכ"ל חברת השבבים ניוריאליטי. "את הניצנים הראשונים של הניסויים והבדיקות נראה עד סוף השנה ובמהלך 2025. מדובר בתהליך שאינטל כבר ניסתה אותו בעבר, אבל קיבעון ושמרנות מצד גופי הייצור מנעו זאת".

משה תנך, מייסד משותף ומנכ''ל Neureality / צילום: Neureality
 משה תנך, מייסד משותף ומנכ''ל Neureality / צילום: Neureality

תנ"ך הוסיף כי "גלסינגר אמנם שם דגש גדול יותר על התהליך הזה, אבל בחברה גדולה, שבמקביל צריכה להמשיך עם ייצור המוצרים המקוריים שלה, לייצר הכנסות ורווחים לבעלי המניות זו משימה מאתגרת מאוד - אתגר שנובע משני וקטורים שלעיתים מתנגשים זה בזה. יחד עם זאת, מתחרות כמו אנבידיה ו-AMD פתחו פער על היכולות של אינטל בפיתוח מעבדים גרפיים וגם במעבדי ליבה - אך אינטל היחידים שמחזיקים ביכולת ייצור מתקדמת, שיהיה קשה עד בלתי־אפשרי לחברות אחרות לפתח".

*** גילוי נאות: הכתב הינו אורח אינטל בסן חוזה