גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתכוננת להנפקה: אורקם של אמנון שעשוע וזיו אבירם מפצלת חטיבות ומפטרת 50 עובדים

חברת עזרי הראייה והשמיעה של מייסדי מובילאיי מבצעת שינוי ארגוני ומפצלת את חטיבת השמיעה שלה לחברה נפרדת, במטרה לגייס לה 10 מיליון דולר ולהפוך אותה לחברה עצמאית הניתנת גם למכירה לאחת מענקיות הטכנולוגיה ● אורקם צפויה לפטר כ-50 עובדים מחטיבת הראייה; ואת צוות המו"פ מחטיבת השמיעה, שמונה גם הוא כ-50 איש, תעביר לחברה החדשה

אלעד צרפתי, אמנון שעשוע וזיו אבירם / צילום: OrCam, איל יצהר
אלעד צרפתי, אמנון שעשוע וזיו אבירם / צילום: OrCam, איל יצהר

אורקם, חברת עזרי הראייה והשמיעה של מייסדי מובילאיי פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, מבצעת שינוי ארגוני נוסף ומפצלת את חטיבת השמיעה שלה לחברה נפרדת, במטרה לגייס לה 10 מיליון דולר ולהפוך אותה לחברה עצמאית הניתנת גם למכירה לאחת מענקיות הטכנולוגיה. הפיצול יהפוך את אורקם עצמה (OrCam) לחברה רווחית שתוכל לצאת להנפקה בבורסה בניו יורק עם פתיחת חלון ההזדמנויות לכך.

מהמנהרות של עזה לנדל"ן בגוש דן: הסטארט-אפ הישראלי של יוצאי צה"ל שגייס 75 מיליון דולר
הקרן האמריקאית שגייסה מעל ל-100 מיליון דולר להשקעה בהייטק הישראלי

תוך כדי המהלך, אורקם צפויה לפטר כ-50 עובדים מחטיבת הראייה; ואת צוות המחקר והפיתוח מחטיבת השמיעה, שמונה גם הוא כ-50 איש, תעביר לחברה החדשה. אורקם מעסיקה כ-320 עובדים, מהם כ-250 במרכז הפיתוח בירושלים ועוד כ-70 אנשי מכירות בארה"ב, באירופה ובאסיה, ולאחר הפיצול עשויים להישאר בחברה כ-220 איש בלבד.

חטיבת השמיעה, המכונה "Hear" ("שמיעה" או "שמע"), אחראית על אחד המוצרים החדשים והמסקרנים ביותר של אורקם, ששמה לה למטרה לייצר מכשירים מבוססי בינה מלאכותית על-מנת לסייע לבעלי מוגבלויות: אפליקציית Hear המאפשרת לכבדי שמיעה למקד את הקשב הדיגיטלי בדובר אחד, בעת שהם שוהים באירוע חברתי רועש או בחוץ.

האפליקציה כוללת מיקרופון מיוחד המתחבר לטלפון, יישומון לטלפון ואוזניות ייחודיות, ומאפשר למשתמש לסמן על גבי המסך את הדובר ועל-ידי כך למקד את מכשיר השמיעה שלו בקולו של בן השיח הנבחר. כך יכול המשתמש לנווט בין הדוברים ולשמוע את קולם בבהירות, ואגב כך לסנן את רעשי הרקע באירועים כמו חתונות רועשות, ארוחות משפחתיות או מסיבות קוקטייל.

לקראת הנפקה ורכישה

בחברה מעודדים מהביקורות החיוביות שהורעפו על מוצר ה-Hear בכנס האלקטרוניקה שנערך בינואר, CES, ומהתגובות של שותפים ומומחים בתעשיית האודיולוגיה, ובטוחים כי ספין-אוף וגיוס הון עצמאי שיוכל להמשיך את פיתוח המוצר עשוי בעתיד לעניין את אחת מענקיות הטכנולוגיה ברכישת החברה. רוכשות פוטנציאליות כאלה עשויות להיות יצרניות טלפונים חכמים - כמו אפל או סמסונג - שמקפידות להוסיף לדגמים המתקדמים של הטלפונים תכונות נוספות המסייעות לנטר מדדים רפואיים או לסייע לבעלי מוגבלויות.

כך שמאחורי הפיצול עומדת הכוונה להפוך את אורקם לחברה רווחית לקראת יציאה להנפקה, ולפתח את חטיבת השמיעה לקראת רכישה על-ידי ענקית טכנולוגיה.

כיום, השילוב של כלל המוצרים של אורקם בחברה אחת יוצר תמונת מצב של חברה הפסדית ושעוסקת במוצרים רבים שאינם דווקא קשורים זה לזה. מוצרי החברה לתחום כבדי הראייה והדיסלקציה - כמו "My Eye " ו-"Read", המסייעים בקריאה, הבנת המרחב ובכתיבה, מגלגלים כבר 65 מיליון דולר בשנה בקצב הכנסות שנתי, כאשר זה אמור לגדול לכ-100 מיליון דולר ב-2025. נתוני 2023 מהווים צמיחה של 25% ביחס לנתוני 2022.

לגייס משקיעים נוספים

מאחורי החברה המפוצלת יעמדו אותם בעלי המניות, בהם שעשוע ואבירם, לצד גופים מוסדיים כמו הראל, כלל, לאומי פרטנרס, מיטב דש וקרנות השקעה בהייטק כמו אינטל קפיטל, אביב ונצ'רס וביג טק 50 - אך בחטיבת השמיעה מקווים לגייס משקיעים נוספים ולגייס לה 10 מיליון דולר, לפי ההערכה בשווי של כמה עשרות מיליוני דולרים.

עבור משקיעים פוטנציאליים מציגה חטיבת השמיעה "Hear" מפת דרכים הכוללת שדרוג מבחירה בין ארבעה דוברים כיום לשמונה דוברים, ובהמשך הטמעת המערכת בשבבים של חברות טלפוניה ופתיחות לכל סוגי האוזניות ומכשירי השמיעה. כיום נמצא המוצר בשלב בטא, כאשר בחברה צופים לקבל אישור שיווק מטעם רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) בחודשים הקרובים - מה שיאפשר לה להתחיל ולמכור את המוצר בשוק. בחברה מספרים למשקיעים כי השוק הוא "אוקיינוס כחול", כלומר חסר מתחרים מהותיים המספקים חוויה דומה.

בשלב הראשון יעבור הצוות הטכנולוגי של אורקם העוסק בשמיעה לחברה החדשה, ולאחר מכן ימונו לה סמנכ"ל מחקר ופיתוח וסמנכ"לים אחרים במהלך שלושת החודשים הקרובים.

כיום מנהל את אורקם המנכ"ל אלעד צרפתי. זיו אבירם ופרופ' אמנון שעשוע משמשים כיושבי-ראש משותפים בחברה וכמייסדים משותפים. יחד עם זאת, בחודשים הקרובים ימונה מנכ"ל עצמאי ל"Hear".

מוצרים משופרים

כאחת החברות הוותיקות בישראל שסובבות סביב תחום הבינה המלאכותית, אורקם הירושלמית חוות שינויים וזעזועים בעקבות ההתפתחויות בתחום. בסוף 2022 חשף גלובס כי החברה פעלה לפטר 16% מ-380 עובדיה, זאת בעקבות המעבר של מוצרי הדגל שלה בתחום הראייה לעיבוד המידע בענן ולא על גבי מעבד מקומי.

באורקם בחרו לשפר את המוצר על-ידי דחיסת התמונה המתקבלת באופן רזה במיוחד ושליחתו לענן מרוחק על-מנת שזה יבצע בו עיבוד באמצעות מודלים של שפה טבעי, כמו אלה של AI21, חברה אחרת בקבוצת החברות של פרופ' שעשוע, וישדר בחזרה למשתמש הקראה של טקסט, הסברי הקשר חכמים ואפילו יצירה של טקסטים חדשים כמו כתיבת סיכום או הצעה להסברים למושגים ותופעות. בשל כך עזבו את החברה כ-60 עובדים עד סוף 2022 שעסקו בפיתוח העיבוד על גבי המכשיר עצמו.

אחרי שנה של שילוב מודלים של עיבוד שפה שפותחו בחברה ובחברת AI21, מוצר הדגל של אורקם, MyEye3, מאפשר היום להלביש מעל המשקפיים האישיים עזר קריאה שלא רק קורא ספרים, שלטים, תוויות מוצרים וטקסטים נוספים, אלא גם משמיע למשתמש הסברים על הסביבה ומספק עבורם הקשרים בתור מענה לשאלות.

מוצר דומה, OrCam Read3, מאפשר למשתמשים בעלי דיסלקציה או בעיות קריאה לסרוק טקסטים, להבינם ולשאול עליהם שאלות. כל אחד מקטגוריות המוצרים הללו אחראי על כמחצית מהכנסות החברה בקירוב.

עוד כתבות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"