אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: אלכס קולומויסקי - "ידיעות אחרונות", דוברות הרשות השופטת, איל יצהר
שבוע לאחר שהצליחה הוועדה לבחירת שופטים לאייש 17 תקנים חסרים במערכת, יתכנסו חבריה פעם נוספת ואחרונה בהרכב הנוכחי. במוקד: שאריות מהדיון בעניינם של שופטי המחוזות חיפה וצפון, ואחריהן, אם יישאר זמן, הזירות הסוערות יותר: מחוז דרום ומחוז ירושלים. עבור הציבור הרחב, המינויים לערכאות האלה הרבה יותר משמעותיים מהמינויים לעליון. שם לרוב פוגשים האזרחים את מערכת המשפט.
בניגוד לציפיות, בשלושת החודשים שחלפו מאז התכנסה הוועדה לראשונה, היא מתפקדת לחלוטין ובעצימות גבוהה - בעיקר בוועדות המשנה, השלב המשמעותי והמכביד בהליך המיון.
● לראשונה מהקמת הממשלה: מונו 17 שופטים
● כפי שנחשף בגלובס: זו החברה החדשה בוועדה לבחירת שופטים
● הלקח הקנדי: הממשלה לא מינתה שופטים, ובית המשפט נתן לה קריאת השכמה
האם מה שעבד במפתיע בחודשים האחרונים ישרוד גם את הדיונים הבאים? הקולות בוועדה אינם חד־משמעיים. בניגוד למצב הדברים בתחום הביטחון, בגזרת מינויי שופטים הזירה הצפונית, שנחלה הסכמות בפעם הקודמת, היא המאתגרת פחות מן האחרות. לא ברור שאפשר להסיק ממנה ביחס לבאות.
שופט שלום ותיק ושנוי במחלוקת בבאר שבע
כדי למנות שופט לשלום או למחוזי נדרש רוב רגיל - כלומר חמישה שופטים, ובכל זאת ההעדפה, כמו בפאנלים באופן כללי, היא לקבל החלטות פה־אחד. המכשול הראשון שעשוי להגיע לידי פיצוץ בוועדה נוגע לשלב המינויים למחוזי בבאר שבע. זהו מחוז שנחשב חלש יחסית במערכת, חרף העובדה שמתמודד עם שיעורי פשיעה גבוהים.
רון סולקין, שופט שלום מזה 13 שנים, הוא מועמד ששר המשפטים יריב לוין מבקש לקדם. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר - שאומנם אינו יושב בוועדה, אבל נציגו יצחק קרויזר בהחלט כן - כבר הביע תמיכה פומבית. למה? לפחות על פני הדברים, בגלל השם שיצא לו כמי שמחמיר עם נאשמים בדואים גם בעבירות קלות. "מה שמבדיל בינו לבין אחרים זה שהוא פשוט לא מתבייש לומר את הדברים האלה", אומר עורך דין ממחוז הדרום. בעבר הוגשה נגד קידומו למחוזי עצומה מטעם סנגורים.
על־פי גורמים בוועדה לבחירת שופטים, הלשכה והשופטים מתנגדים לקידום שלו. כך גם נציגת האופוזיציה ח"כ קארין אלהרר. בקרב השופטים, מסתמן, ההתנגדות יותר נחרצת.
הנושאים שהופכים את סולקין למועמד שנוי במחלוקת אינם נוגעים רק לטענות כלפיו להחמרה על בסיס לאומי. פסקי דין רבים שלו מתהפכים בערכאות הערעור, או מבוקרים בהם מאוד. באחד המקרים, שעסק באדם בשם אברהם יצחק, התערב בית המשפט העליון באופן חריג בגזר דין שנתן סולקין, שהמחוזי כבר הספיק לרכך אותו חלקית, מבלי שהתעוררה בו שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות רחבה, אלא רק מן הטעם שנקבע כי "קיים חשש ממשי לחוסר צדק בולט שנגרם למערער".
במקרה אחר, שבו סולקין פסק פיצוי לנאשם שזיכה, מאזן אל גאער, ביטל המחוזי את הפיצוי ורמז כי ייתכן שאף ערעור על הזיכוי עצמו, אם היה מוגש, היה מתקבל. המחוזי ביקר את קביעות המהימנות של השופט. "לא ניתן להתעלם מכך שהסתירות שמצא בית המשפט בנוגע לעדויות העדים אינן מתייחסות לליבת האירועים; הן, על פניהן, שוליות; ואף ניתן להסביר את הבדלי הניואנסים בין העדויות השונות, אם מזווית הראייה השונה של כל אחד מהם, ואם מהרגע בו 'נכנס' אותו עד לאירוע", נכתב, תוך שהוקדשו שורות רבות נוספות לראיות נוספות בתיק, שלא היה מקום לזכות על בסיסן.
במקרה אחר, מצא את עצמו העליון נדרש ל"יישור קו" בנוגע לפגיעות מיניות, הפעם בהליך בג"צי, וציין כי "הטרדות מיניות הן מרובות־פנים, ואין צריך לומר שאף הטרדה שאינה 'פיזית' אלא כרוכה בהתייחסות למיניותו של העובד וליצירתה של סביבת עבודה בלתי נסבלת מבחינתו היא חמורה וקשה". בהמשך צוין כי "צריך להיות ברור ומובן שהפצת תמונות וסרטונים בעלי תכנים מיניים בסביבת עבודה היא התנהלות פוגענית שאינה לגיטימית, ולמעשה אף פעם לא הייתה כזו, גם אם בעבר הייתה מחוץ לתחום השגתו של המשפט".
הדברים נאמרו בעקבות הליך שבו זיכה סולקין מנהל מפעל מאישום במעשה מגונה, לאחר שקבע בין היתר כי לא היה די בעדותה היחידה של המתלוננת, מזכירתו, וכי סרטונים המציגים עירום ששלח לה בתור הממונה עליה מעידים על מערכת יחסים חברית.
לא רוצה לשבור את הכלים, אבל גם לא להיכנע
אירוע נוסף שבו התערב העליון בעונש שגזר סולקין הוא בתיקו של סמפכ"ל המשטרה לשעבר ניסים מור, שהורשע בעבירות של הפרת אמונים והטרדה מינית של שלוש שוטרות שלו - שעות לתועלת הציבור, תוך שקבע כי העונש שנפסק "חורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה המתבקשת".
לוין מצדו ממש לא רוצה לוותר על סולקין, אבל האם יפוצץ את הוועדה בגללו? גורמים בסביבתו רומזים כי הוא רוצה בהמשך עבודת הוועדה, ומצד שני מסרב להיכנע. גורמים שונים בוועדה עוד מאמינים שאפשר יהיה להגיע בכל מקרה להסכמות.
האם זה יסתיים בפשרה כמו זו שהושגה בסוף בעניינו של שלמה בנג'ו מחיפה, שמונה למינוי בפועל לשנה במחוזי? קשה בשלב זה לומר. למינוי בפועל כלל לא צריך את חברי הוועדה, מספיקים השר והנשיא; ומינויים בפועל, מלמדת המציאות, נוטים להפוך בחלוף הזמן למינויי קבע.
ירושלים: עורכי הדין מתנגדים למועמד של לוין
המחלוקות לא צפויות להיעצר בבאר שבע. שופט נוסף שצפויים לריב עליו הוא אריאל ארליך, מועמד לשיפוט בשלום ירושלים. ארליך - ראש מחלקת הליטיגציה בפורום קהלת ומי שהיה עוזר משפטי של השופט נעם סולברג בימיו במחוזי, בקרוב חבר גם הוא בוועדה לבחירת שופטים - צפוי להיתקל בהתנגדות מוחצת של לשכת עורכי הדין, שמסרבת בתוקף למנותו. לא בטוח, אגב, שגם השופטים מתנגדים.
דיון מורכב עשוי להיות גם בעניינם של עורכי הדין שמעון אשואל ואלישי בן יצחק, כך גם בעניינם של שני עוזרים משפטיים בבית המשפט העליון - יהודית דורי דסטון ורועי גרוסברגר, ושתי רשמות המכהנות בבית המשפט העליון - קרן אזולאי, בעברה שופטת שלום בירושלים, וליאור משאלי-שלומאי. אי־הסכמות, אם יהיו, הן בעיקר על רקע מוסדי.
אשר לשופט עמיצור איתם, לא ברור כיצד הדברים הולכים להסתיים. איתם, פרקליט בעברו, הוא שופט בבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים המועמד כעת למחוזי. גורמים שונים המעורים בעבודת הוועדה סיפרו כי מבחינת הלשכה, השופטים ואלהרר, הוא לא מועמד מוביל, מן הטעם שאינו מגיע מהשלום אלא מבית הדין לעבודה. אם היה מועמד לבית הדין הארצי לעבודה, צוין, לא הייתה התנגדות אליו. מנגד, לא ברור אם יש לו תמיכה בחלקים אחרים של הוועדה.
האם הצדדים יגיעו להסכמות, או שהכול יתפוצץ עוד לפני מינויים למחוזות תל אביב והמרכז? בינתיים הרושם הוא שאפשר להחזיק מעמד. "אנחנו נעשה מאמץ כדי שיהיו שופטים", אומר יו"ר לשכת עורכי הדין, עמית בכר. "המערכת חנוקה בגלל שנתיים שלא היו בהן מינויים. מצד שני, אסור להתפשר על שופטים שהם פחות מתאימים לקידום או על שופטים שייתפסו כמינויים פוליטיים".
מהרשות השופטת נמסר בתגובה: "עמדת השופטים חברי הוועדה נמסרת בדיוני הוועדה, עליהם חלה סודיות מכוח כלל 15 לכללי השפיטה".
תגובת השופט באמצעות דוברות הרשות השופטת: "השופט רון סולקין רואה חשיבות בפסיקה ה'אוחזת את השור בקרניו' ומנסה ליתן מענה לסוגיות המטרידות את כלל הציבור בנגב, מכל המגזרים הסובלים מפשיעה קשה, שמערכת המשפט צריכה להיות קשובה למצוקותיהם. השופט בוחן כל תיק המגיע לפניו בהתאם לראיות ולדין. הא ותו לאו. אין בפסיקתו כל התייחסות לשאלת המגזר אליו משתייך הנאשם, ועד כה לא עלה בידי מאן דהוא להציג פסקי דין בהם קיימת התייחסות שונה לנאשמים ממגזרים שונים. הכול טענות חסרות אחיזה במציאות. אשר לפסיקה שהובאה בכתבה, המדובר במקרים ישנים שאירעו לפני שנים ובפרסומים ממוחזרים. וחשוב יותר: אף אחד מהם אינו מלמד כלל על החמרה כלפי מגזר זה או אחר. השופט מקווה שהוועדה לבחירת שופטים תעשה את עבודתה על בסיס שיקולים ענייניים".