גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם נמשיך בדרך הנוכחית של אנטישמיות בארה"ב, אנחנו שותפים לשואה שנייה"

פרופ' ניל פרגוסון, מההיסטוריונים החשובים של ימינו, מתבייש לראות את האוניברסיטאות שפרנסו אותו בגילויי אנטישמיות כה חריפים ובוטים ● הוא סבור שהקולות האלה רק יחריפו, רואה אשמה גם באינטלקטואלים, כפי שהיה בשואה, ומנסה לבנות מוסד אקדמי חדש שיעמיד אלטרנטיבה לשנאה

פרופ' ניל פרגוסון / צילום: Reuters, Henning Kaiser
פרופ' ניל פרגוסון / צילום: Reuters, Henning Kaiser

פרופ' ניל פרגוסון, אחד מההיסטוריונים הכלכליים המובילים בעולם, משמש כעמית במכון הובר השמרני באוניברסיטת סטנפורד, ובעבר שימש כמרצה להיסטוריה באוניברסיטאות הרווארד ואוקספורד. קשה לומר שאחת מענקיות הידע הללו מסבות לו גאווה של ממש בימים אלה. הקולות האנטישמים הבוטים בקמפוסים מדירים שינה מעיניו. פרגוסון (59) נכנס כבר בשנת 2004 לרשימה היוקרתית של מגזין טיים כאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם. עכשיו הוא חותם ביקור בישראל ומנסה לנצל את כוחו לנסות לתקן את העיוות ההיסטורי נגד היהודים, בתקווה שעוד אפשר.

שיחה עם פרופ' ניל פרגוסון
כותרות העיתונים בעולם | על שער הטיים: מקורות האנטישמיות החדשה
ראיון | הלורד שבטוח: "הקהילה היהודית בבריטניה היא כמו צפרדע במים מתחממים"

מה מביא אותך דווקא עכשיו לישראל?
"הנשיא שלכם יצחק הרצוג הזמין אותי. שמחתי כי רציתי לבוא, אני לא חושב שמישהו יכול להבין מה קורה במזרח התיכון כשהוא יושב בסטנפורד או בלונדון בלי לראות במו עיניו. אז אני כאן כדי ללמוד וכדי לעדכן את הרעיונות שלי, כך שכשאנשים שואלים אותי על הסכסוך שהחל ב-7 באוקטובר, יהיו לי תשובות מהימנות. נקטתי גישה כזו למלחמה באוקראינה והייתי בקייב פעמיים בשנתיים האחרונות".

פרגוסון עם נשיא המדינה הרצוג בעת ביקורו בארץ לפני כשבוע / צילום: בית הנשיא

יום אחרי השביעי באוקטובר ראינו במערב הפגנות המוניות, לא רק פרו־פלסטיניות , אלא ממש בעד חמאס.
"כרגע אני בשבתון מסטנפורד ומלמד בבית הספר לכלכלה של לונדון. לונדון ראתה הפגנות מחפירות שנועדו כביכול לתמוך בפלסטינים או בעזתים, אבל באופן מזעזע ומדכא הופכות במפורש להפגנות אנטי-ישראליות ואנטישמיות. בקמפוס של סטנפורד ארגוני הסטודנטים הפרו-פלסטינים מטרידים באגרסיביות קבוצות סטודנטים יהודיות, ללא כל קשר ישיר לישראל. יכולתי לספר סיפורים דומים של קמפוסים אחרים בארה"ב. הרווארד קיבלה הרבה תשומת לב אבל מה שקרה שם לא היה יוצא דופן. זו הנורמה באופן מדכא בקמפוסים אמריקאים. וזה מטריד מאוד שיש כבר אלמנטים של הטרדה פיזית של יהודים".

למה זה קורה?
"חוקרי אנטישמיות כמוני קצת מופתעים, כי לא שמנו לב שלצורות הישנות של אנטישמיות, שיש להן מקורות ורקע ותיק בהיסטוריה האירופית, יש כמה חברים חדשים - אסלאמיזם והשמאל החדש. אלה אנשים שההסתכלות שלהם על ההיסטוריה של המזרח התיכון היא קריקטורה גרוטסקית שמבוססת על כתיביהם של פרנץ פנון ואדוארד סעיד, שבה ישראל היא מדינה קולוניאליסטית מתנחלת והיא האשמה בכל. מכאן יש ברית חדשה ומוזרה בין סוג האנטישמיות בסגנון הישן של הימין, שלדעתי אינה נפוצה במיוחד בימינו. הקבוצות הללו עושות עבודה די טובה בפגיעה בלגיטימציה של מדינת ישראל במערב. לצעירים יש תפיסה שונה בתכלית לגבי הלגיטימיות של ישראל מאשר מבוגרים יותר, משהו השתבש בצורה נוראית בחינוך במערב. לצערי הבעיה כנראה רק תלך ותחריף".

עד כמה יש תרבות של השתקה באקדמיה לעמדות פרו-מערביות?
"לאחרונה התפרסם מחקר שלפיו 59% מהסטודנטים בארה"ב מפחדים לומר את דעתם ועוסקים בצנזורה עצמית. והסיבה העיקרית היא החשש ממה שבני דורם יגידו או יעשו אם הם יאמרו משהו 'לא נכון'. הפחד באוויר, ובין אם הנושא הוא ישראל והפלסטינים, זכויות טרנסג'נדרים או אלימות משטרתית נגד אפרו-אמריקאים, יש רשימה של נושאים עם מנגנון הפעלה דומה, שמסוכן אם דעתך שונה מהאורתודוקסיה המתקדמת, שנכפית באגרסיביות. 'תרבות הביטול' הוא ביטוי שמבטא רשימה שלמה של דרכים שבהן אנשים מאמללים את חייהם של אחרים כי העזו להתבטא נגד הקו המקובל ".

איך אפשר להתמודד עם זה?
"צריכים לבנות מוסדות חדשים. אנחנו עושים את זה באוניברסיטה שאנחנו מקימים באוסטין, טקסס, שנועדה לדמות חופש אקדמי וקידום של בעלי כישורים. ואנחנו הולכים לנסות להראות לארה"ב איך זה נעשה. אם נצליח ונקבל את הסטודנטים הראשונים שלנו בסתיו הקרוב, לפחות נפעיל קצת לחץ על המוסדות המבוססים לתקן את עצמם".

החברה המשכילה ביותר יצרה את השואה

לאחרונה כתבת מאמר שעורר תהודה רבה, שכותרתו "בגידת האינטלקטואלים", למה בדיוק התכוונת?
"אני הולך אחורה לשנות ה-20, לספר שנקרא 'הבגידה של האינטלקטואלים' שכתב אינטלקטואל צרפתי, ג'וליאן בונדה. הוא טוען שהפרופסורים והאינטלקטואלים הציבוריים בגדו במחקר כי הם הפכו לפעילים פוליטיים. במאמר שלי טענתי שלא צריך להיות מופתעים למצוא אנטישמיות באוניברסיטאות עילית, כי בגידה דומה של האינטלקטואלים התרחשה בזמננו, ורק בגלל שזו בגידה לשמאל ולא לימין זה מקבל לגיטימציה.

"לאן הובילה הבגידה של האינטלקטואל בשנות ה-20? זו עובדה לא ידועה אבל חשובה שאקדמאים וסטודנטים היו בין הראשונים לאמץ את הנציונל-סוציאליזם. אוניברסיטאות העילית בגרמניה אימצו את הנאציזם מוקדם. הם גם סיפקו את מה שאפשר לכנות 'תוכנת ההפעלה' לאידיאולוגיה, כי למימוש הפתרון הסופי נדרשה חבורה שלמה של פרופסורים ודוקטורנטים. אי אפשר להתחמק מהשותפות של האליטה האקדמית הגרמנית בשואה. החברה המשכילה ביותר בעולם בתקופה שבין המלחמות יצרה את השואה, וכל מי שמאמין שחינוך הוא כדור קסם שיהפוך את הכל לטוב בחברה - לא מכיר את ההיסטוריה הגרמנית.

"האם לא ייתכן שהארוורד, ייל, פרינסטון וסטנפורד יהיו שותפות יום אחד לשואה שנייה? אני לא רואה בשלב זה ראיות משכנעות מדוע זה לא ייתכן, וזה הדבר הכי נורא בעיניי מאז 7.10 בהפגנות בעלות האופי האנטישמי. פרופסורים צריכים לעמוד בתור כדי להגן על נשיאה שנראה שאינה מסוגלת לגנות רצח עם יהודי במפורש? זה מטריד מאוד".

"הקמת ישראל היא ההפך מקולוניאליזם מתנחל"

בשמאל החדש טוענים שישראל היא פרויקט קולוניאליסטי של המערב, ולכן עצם הקמתה מקורה בחטא.
"הנקודה המרכזית בספר שכתבתי לפני כמה עשורים ("אימפריה: עלייתה ונפילתה של המעצמה שעיצבה את העולם המודרני" - ראה אור לאחרונה בעברית בהוצאת סלע־מאיר-שיבולת, א.ו) הייתה שבריטניה יצרה את אותה אימפריה בדרכים טובות ובדרכים רעות. האימפריה הבריטית עשתה את מעשה הקולוניאליזם כמעט בכל מקום. ארה"ב היא תוצר די טוב של הקולוניאליזם המתנחל, מכיוון שרוב מי שהגיעו לאזור היו בריטים שהחלו להתיישב במספרים גדולים בחוף המזרחי של צפון אמריקה. גם הצרפתים עשו את זה.

"במזרח התיכון, תהליכים אלו מתרחשים על גבי מאות שנים. אין ספק שהיו בישראל יהודים לפני הרבה מאוד זמן. היא נקראה ארץ הקודש מסיבה כלשהי. כולם חשבו שזה קדוש ולא בכדי. להתחיל לדבר על הפרויקט של המדינה היהודית כקולוניאליזם מתנחל זו קודם כל טעות קטגוריאלית, כי זה היה ניסיון למסד את הנוכחות היהודית ארוכת השנים באזור, ולא מהלך של הבאת גורם זר למקום חדש כדי להתנחל בו.

בכל הסיפור הארץ-ישראלי יש בהחלט פרויקט קולוניאלי - המנדט. הבריטים ניהלו את פלסטין בדרך שבה הם ניהלו די הרבה מקומות בעולם. אבל הבעיה פה היא סכסוך ניכר בין ערבים ליהודים.

בעקבות השואה, היה טיעון, לא לגמרי מופרך, שנדרשת ליהודים מדינה משלהם, כי ההיסטוריה הבהירה שבלי זה, הם חשופים להשמדה. זו הייתה הסקה לא בלתי סבירה. אז היהודים בארץ ישראל פנו למאבק אנטי-קולוניאלי נגד השלטון הבריטי. והם השתמשו באמצעים הוגנים, ורעים, כדי לייסד את מדינת ישראל, כולל טרור. הפצצת מלון המלך דוד היה האירוע הראשון שזכור לי שאבא שלי סיפר לי עליו כשהייתי ילד. בשנות ה-40 וה-50 הבריטים התעמתו עם האנטי-קולוניאלים מסביב לעולם. תנועות עצמאות בכל מקום. בהודו, באירלנד. מה שקרה בישראל לא באמת שונה ממה שקורה בהודו ובפקיסטאן והבריטים פשוט הרימו ידיים. מה שקרה בעת הקמת מדינת ישראל ומימוש הפרויקט הציוני הוא בדיוק ההפך מקולוניאליזם מתנחל. זו דה-קולוניזציה בצורה המזוקקת ביותר".

"מדוע החליטו להפוך את עניין הגזע לחשוב?"

"הגזענות של השמאל החדש היא מהתופעות המזיקות של זמננו. לעולם לא באמת אבין למה כשהתקדמנו לעבר חברה עיוורת צבעים שעליה חלם מרטין לותר קינג, השמאל החליט שלא מתאים לו - בעצם צריכים להפריד אותנו על פי גזעים וקטגוריות מפלות", אומר פרגוסון במורת רוח. "כדי להכניס מחדש רעיונות של הפרדה, הצלבת המאבקים (Intersectionality) היא דבר מוזר ולא לוגי באופן קיצוני. זו דרך לתקוף את הרעיון של חירות הפרט ושוויון על ידי זריקת כולנו לקטגוריות של זהות בסיווג שרירותי לחלוטין. כך, המגדר נזיל לחלוטין, אני יכול להפוך לאישה ואישה יכולה להפוך לגבר רק בהצהרה. אבל אם אני אעז לומר שאני לא לבן - זה כבר אסור. אז יש לנו מהותיות של גזע אבל לא של מין ומגדר. ואז סוג של דירוג שרירותי ששם את היהודים קרוב לתחתית, יחד עם הגברים הלבנים המפחידים האלה. זה בולשיט. אני נשוי לאישה שנולדה בסומליה, שתסווג כשחורה. יש לנו שני בנים ובאמת ידכא אותי עמוקות אם הם יישפטו בעיקר לפי צבע העור שלהם. זו הבחנה שטחית בין אנשים. מדוע החליטו השמאל והעולם האקדמי להפוך מחדש את עניין הגזע לחשוב? האם הם לא מבינים את הנזק שזה יגרום?".

אתה כותב הרבה על היסטוריה יהודית. מה כל כך מיוחד ביהודים? איך ציוויליזציות אחרות נעלמו ואנחנו עוד כאן?
"אני אתאיסט מיושן ופילושמי", אומר פרגוסן בבדיחות. "איבדתי את הדבקות באתאיזם ופניתי לנצרות. אבל לאורך כל החיים שמרתי על אמונה נלהבת בשני דברים. ראשית, חשוב שהיהודים יפרחו, ולא רק בישראל, בכל מקום. שנית, כולנו צריכים, ללא קשר לדת שלנו, להיות מחויבים למניעת שואה שנייה. יש לפחד ממנה כמו ממלחמת עולם שלישית. ומה שלמדתי כהיסטוריון ב-7 באוקטובר הוא שהם מתכננים שואה שנייה. מה שראינו ב-7 באוקטובר היה שחזור מודע של היבטי השואה, בפרט האלימות המינית הגרוטסקית. כל מי שחקר ברצינות את השואה יודע כמה גדול היה החלק של ההתעללות המינית במעשי הזוועה של הנאצים. אנחנו חייבים להבין את מדינת ישראל כחלק ממערך הגנה נגד השואה השנייה. ולכולם, לא משנה מאיפה, צריך להיות ציווי אנושי משותף להבטיח שזה לעולם לא יקרה שוב. אם נמשיך בדרך הנוכחית בארה"ב של מתן לגיטימציה לאנטישמיות ולאלימות כלפי יהודים, אנחנו שותפים לשואה שנייה כמו שהאינטלקטואלים של שנות ה-20 בגרמניה היו שותפים לשואה".

***הראיון נערך עם עורך מדור הדעות במסגרת הפודקאסט "רוח מערבית"

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ● צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים