גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם נמשיך בדרך הנוכחית של אנטישמיות בארה"ב, אנחנו שותפים לשואה שנייה"

פרופ' ניל פרגוסון, מההיסטוריונים החשובים של ימינו, מתבייש לראות את האוניברסיטאות שפרנסו אותו בגילויי אנטישמיות כה חריפים ובוטים ● הוא סבור שהקולות האלה רק יחריפו, רואה אשמה גם באינטלקטואלים, כפי שהיה בשואה, ומנסה לבנות מוסד אקדמי חדש שיעמיד אלטרנטיבה לשנאה

פרופ' ניל פרגוסון / צילום: Reuters, Henning Kaiser
פרופ' ניל פרגוסון / צילום: Reuters, Henning Kaiser

פרופ' ניל פרגוסון, אחד מההיסטוריונים הכלכליים המובילים בעולם, משמש כעמית במכון הובר השמרני באוניברסיטת סטנפורד, ובעבר שימש כמרצה להיסטוריה באוניברסיטאות הרווארד ואוקספורד. קשה לומר שאחת מענקיות הידע הללו מסבות לו גאווה של ממש בימים אלה. הקולות האנטישמים הבוטים בקמפוסים מדירים שינה מעיניו. פרגוסון (59) נכנס כבר בשנת 2004 לרשימה היוקרתית של מגזין טיים כאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם. עכשיו הוא חותם ביקור בישראל ומנסה לנצל את כוחו לנסות לתקן את העיוות ההיסטורי נגד היהודים, בתקווה שעוד אפשר.

שיחה עם פרופ' ניל פרגוסון
כותרות העיתונים בעולם | על שער הטיים: מקורות האנטישמיות החדשה
ראיון | הלורד שבטוח: "הקהילה היהודית בבריטניה היא כמו צפרדע במים מתחממים"

מה מביא אותך דווקא עכשיו לישראל?
"הנשיא שלכם יצחק הרצוג הזמין אותי. שמחתי כי רציתי לבוא, אני לא חושב שמישהו יכול להבין מה קורה במזרח התיכון כשהוא יושב בסטנפורד או בלונדון בלי לראות במו עיניו. אז אני כאן כדי ללמוד וכדי לעדכן את הרעיונות שלי, כך שכשאנשים שואלים אותי על הסכסוך שהחל ב-7 באוקטובר, יהיו לי תשובות מהימנות. נקטתי גישה כזו למלחמה באוקראינה והייתי בקייב פעמיים בשנתיים האחרונות".

פרגוסון עם נשיא המדינה הרצוג בעת ביקורו בארץ לפני כשבוע / צילום: בית הנשיא

יום אחרי השביעי באוקטובר ראינו במערב הפגנות המוניות, לא רק פרו־פלסטיניות , אלא ממש בעד חמאס.
"כרגע אני בשבתון מסטנפורד ומלמד בבית הספר לכלכלה של לונדון. לונדון ראתה הפגנות מחפירות שנועדו כביכול לתמוך בפלסטינים או בעזתים, אבל באופן מזעזע ומדכא הופכות במפורש להפגנות אנטי-ישראליות ואנטישמיות. בקמפוס של סטנפורד ארגוני הסטודנטים הפרו-פלסטינים מטרידים באגרסיביות קבוצות סטודנטים יהודיות, ללא כל קשר ישיר לישראל. יכולתי לספר סיפורים דומים של קמפוסים אחרים בארה"ב. הרווארד קיבלה הרבה תשומת לב אבל מה שקרה שם לא היה יוצא דופן. זו הנורמה באופן מדכא בקמפוסים אמריקאים. וזה מטריד מאוד שיש כבר אלמנטים של הטרדה פיזית של יהודים".

למה זה קורה?
"חוקרי אנטישמיות כמוני קצת מופתעים, כי לא שמנו לב שלצורות הישנות של אנטישמיות, שיש להן מקורות ורקע ותיק בהיסטוריה האירופית, יש כמה חברים חדשים - אסלאמיזם והשמאל החדש. אלה אנשים שההסתכלות שלהם על ההיסטוריה של המזרח התיכון היא קריקטורה גרוטסקית שמבוססת על כתיביהם של פרנץ פנון ואדוארד סעיד, שבה ישראל היא מדינה קולוניאליסטית מתנחלת והיא האשמה בכל. מכאן יש ברית חדשה ומוזרה בין סוג האנטישמיות בסגנון הישן של הימין, שלדעתי אינה נפוצה במיוחד בימינו. הקבוצות הללו עושות עבודה די טובה בפגיעה בלגיטימציה של מדינת ישראל במערב. לצעירים יש תפיסה שונה בתכלית לגבי הלגיטימיות של ישראל מאשר מבוגרים יותר, משהו השתבש בצורה נוראית בחינוך במערב. לצערי הבעיה כנראה רק תלך ותחריף".

עד כמה יש תרבות של השתקה באקדמיה לעמדות פרו-מערביות?
"לאחרונה התפרסם מחקר שלפיו 59% מהסטודנטים בארה"ב מפחדים לומר את דעתם ועוסקים בצנזורה עצמית. והסיבה העיקרית היא החשש ממה שבני דורם יגידו או יעשו אם הם יאמרו משהו 'לא נכון'. הפחד באוויר, ובין אם הנושא הוא ישראל והפלסטינים, זכויות טרנסג'נדרים או אלימות משטרתית נגד אפרו-אמריקאים, יש רשימה של נושאים עם מנגנון הפעלה דומה, שמסוכן אם דעתך שונה מהאורתודוקסיה המתקדמת, שנכפית באגרסיביות. 'תרבות הביטול' הוא ביטוי שמבטא רשימה שלמה של דרכים שבהן אנשים מאמללים את חייהם של אחרים כי העזו להתבטא נגד הקו המקובל ".

איך אפשר להתמודד עם זה?
"צריכים לבנות מוסדות חדשים. אנחנו עושים את זה באוניברסיטה שאנחנו מקימים באוסטין, טקסס, שנועדה לדמות חופש אקדמי וקידום של בעלי כישורים. ואנחנו הולכים לנסות להראות לארה"ב איך זה נעשה. אם נצליח ונקבל את הסטודנטים הראשונים שלנו בסתיו הקרוב, לפחות נפעיל קצת לחץ על המוסדות המבוססים לתקן את עצמם".

החברה המשכילה ביותר יצרה את השואה

לאחרונה כתבת מאמר שעורר תהודה רבה, שכותרתו "בגידת האינטלקטואלים", למה בדיוק התכוונת?
"אני הולך אחורה לשנות ה-20, לספר שנקרא 'הבגידה של האינטלקטואלים' שכתב אינטלקטואל צרפתי, ג'וליאן בונדה. הוא טוען שהפרופסורים והאינטלקטואלים הציבוריים בגדו במחקר כי הם הפכו לפעילים פוליטיים. במאמר שלי טענתי שלא צריך להיות מופתעים למצוא אנטישמיות באוניברסיטאות עילית, כי בגידה דומה של האינטלקטואלים התרחשה בזמננו, ורק בגלל שזו בגידה לשמאל ולא לימין זה מקבל לגיטימציה.

"לאן הובילה הבגידה של האינטלקטואל בשנות ה-20? זו עובדה לא ידועה אבל חשובה שאקדמאים וסטודנטים היו בין הראשונים לאמץ את הנציונל-סוציאליזם. אוניברסיטאות העילית בגרמניה אימצו את הנאציזם מוקדם. הם גם סיפקו את מה שאפשר לכנות 'תוכנת ההפעלה' לאידיאולוגיה, כי למימוש הפתרון הסופי נדרשה חבורה שלמה של פרופסורים ודוקטורנטים. אי אפשר להתחמק מהשותפות של האליטה האקדמית הגרמנית בשואה. החברה המשכילה ביותר בעולם בתקופה שבין המלחמות יצרה את השואה, וכל מי שמאמין שחינוך הוא כדור קסם שיהפוך את הכל לטוב בחברה - לא מכיר את ההיסטוריה הגרמנית.

"האם לא ייתכן שהארוורד, ייל, פרינסטון וסטנפורד יהיו שותפות יום אחד לשואה שנייה? אני לא רואה בשלב זה ראיות משכנעות מדוע זה לא ייתכן, וזה הדבר הכי נורא בעיניי מאז 7.10 בהפגנות בעלות האופי האנטישמי. פרופסורים צריכים לעמוד בתור כדי להגן על נשיאה שנראה שאינה מסוגלת לגנות רצח עם יהודי במפורש? זה מטריד מאוד".

"הקמת ישראל היא ההפך מקולוניאליזם מתנחל"

בשמאל החדש טוענים שישראל היא פרויקט קולוניאליסטי של המערב, ולכן עצם הקמתה מקורה בחטא.
"הנקודה המרכזית בספר שכתבתי לפני כמה עשורים ("אימפריה: עלייתה ונפילתה של המעצמה שעיצבה את העולם המודרני" - ראה אור לאחרונה בעברית בהוצאת סלע־מאיר-שיבולת, א.ו) הייתה שבריטניה יצרה את אותה אימפריה בדרכים טובות ובדרכים רעות. האימפריה הבריטית עשתה את מעשה הקולוניאליזם כמעט בכל מקום. ארה"ב היא תוצר די טוב של הקולוניאליזם המתנחל, מכיוון שרוב מי שהגיעו לאזור היו בריטים שהחלו להתיישב במספרים גדולים בחוף המזרחי של צפון אמריקה. גם הצרפתים עשו את זה.

"במזרח התיכון, תהליכים אלו מתרחשים על גבי מאות שנים. אין ספק שהיו בישראל יהודים לפני הרבה מאוד זמן. היא נקראה ארץ הקודש מסיבה כלשהי. כולם חשבו שזה קדוש ולא בכדי. להתחיל לדבר על הפרויקט של המדינה היהודית כקולוניאליזם מתנחל זו קודם כל טעות קטגוריאלית, כי זה היה ניסיון למסד את הנוכחות היהודית ארוכת השנים באזור, ולא מהלך של הבאת גורם זר למקום חדש כדי להתנחל בו.

בכל הסיפור הארץ-ישראלי יש בהחלט פרויקט קולוניאלי - המנדט. הבריטים ניהלו את פלסטין בדרך שבה הם ניהלו די הרבה מקומות בעולם. אבל הבעיה פה היא סכסוך ניכר בין ערבים ליהודים.

בעקבות השואה, היה טיעון, לא לגמרי מופרך, שנדרשת ליהודים מדינה משלהם, כי ההיסטוריה הבהירה שבלי זה, הם חשופים להשמדה. זו הייתה הסקה לא בלתי סבירה. אז היהודים בארץ ישראל פנו למאבק אנטי-קולוניאלי נגד השלטון הבריטי. והם השתמשו באמצעים הוגנים, ורעים, כדי לייסד את מדינת ישראל, כולל טרור. הפצצת מלון המלך דוד היה האירוע הראשון שזכור לי שאבא שלי סיפר לי עליו כשהייתי ילד. בשנות ה-40 וה-50 הבריטים התעמתו עם האנטי-קולוניאלים מסביב לעולם. תנועות עצמאות בכל מקום. בהודו, באירלנד. מה שקרה בישראל לא באמת שונה ממה שקורה בהודו ובפקיסטאן והבריטים פשוט הרימו ידיים. מה שקרה בעת הקמת מדינת ישראל ומימוש הפרויקט הציוני הוא בדיוק ההפך מקולוניאליזם מתנחל. זו דה-קולוניזציה בצורה המזוקקת ביותר".

"מדוע החליטו להפוך את עניין הגזע לחשוב?"

"הגזענות של השמאל החדש היא מהתופעות המזיקות של זמננו. לעולם לא באמת אבין למה כשהתקדמנו לעבר חברה עיוורת צבעים שעליה חלם מרטין לותר קינג, השמאל החליט שלא מתאים לו - בעצם צריכים להפריד אותנו על פי גזעים וקטגוריות מפלות", אומר פרגוסון במורת רוח. "כדי להכניס מחדש רעיונות של הפרדה, הצלבת המאבקים (Intersectionality) היא דבר מוזר ולא לוגי באופן קיצוני. זו דרך לתקוף את הרעיון של חירות הפרט ושוויון על ידי זריקת כולנו לקטגוריות של זהות בסיווג שרירותי לחלוטין. כך, המגדר נזיל לחלוטין, אני יכול להפוך לאישה ואישה יכולה להפוך לגבר רק בהצהרה. אבל אם אני אעז לומר שאני לא לבן - זה כבר אסור. אז יש לנו מהותיות של גזע אבל לא של מין ומגדר. ואז סוג של דירוג שרירותי ששם את היהודים קרוב לתחתית, יחד עם הגברים הלבנים המפחידים האלה. זה בולשיט. אני נשוי לאישה שנולדה בסומליה, שתסווג כשחורה. יש לנו שני בנים ובאמת ידכא אותי עמוקות אם הם יישפטו בעיקר לפי צבע העור שלהם. זו הבחנה שטחית בין אנשים. מדוע החליטו השמאל והעולם האקדמי להפוך מחדש את עניין הגזע לחשוב? האם הם לא מבינים את הנזק שזה יגרום?".

אתה כותב הרבה על היסטוריה יהודית. מה כל כך מיוחד ביהודים? איך ציוויליזציות אחרות נעלמו ואנחנו עוד כאן?
"אני אתאיסט מיושן ופילושמי", אומר פרגוסן בבדיחות. "איבדתי את הדבקות באתאיזם ופניתי לנצרות. אבל לאורך כל החיים שמרתי על אמונה נלהבת בשני דברים. ראשית, חשוב שהיהודים יפרחו, ולא רק בישראל, בכל מקום. שנית, כולנו צריכים, ללא קשר לדת שלנו, להיות מחויבים למניעת שואה שנייה. יש לפחד ממנה כמו ממלחמת עולם שלישית. ומה שלמדתי כהיסטוריון ב-7 באוקטובר הוא שהם מתכננים שואה שנייה. מה שראינו ב-7 באוקטובר היה שחזור מודע של היבטי השואה, בפרט האלימות המינית הגרוטסקית. כל מי שחקר ברצינות את השואה יודע כמה גדול היה החלק של ההתעללות המינית במעשי הזוועה של הנאצים. אנחנו חייבים להבין את מדינת ישראל כחלק ממערך הגנה נגד השואה השנייה. ולכולם, לא משנה מאיפה, צריך להיות ציווי אנושי משותף להבטיח שזה לעולם לא יקרה שוב. אם נמשיך בדרך הנוכחית בארה"ב של מתן לגיטימציה לאנטישמיות ולאלימות כלפי יהודים, אנחנו שותפים לשואה שנייה כמו שהאינטלקטואלים של שנות ה-20 בגרמניה היו שותפים לשואה".

***הראיון נערך עם עורך מדור הדעות במסגרת הפודקאסט "רוח מערבית"

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

סמ''ר עפרי יפה ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הותר לפרסום: סמ"ר עופרי יפה, לוחם בסיירת צנחנים, נהרג מאש כוחותינו בעזה

באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס