בריטניה | ראיון

הלורד שבטוח: "הקהילה היהודית בבריטניה היא כמו צפרדע במים מתחממים"

"הקהילה היהודית היא כמו צפרדע במים המתחממים", אומר דיוויד וולפסון, חבר בבית הלורדים ותת-שר לשעבר בבריטניה • כמי שלמד בישיבה בירושלים, ושבנו מגויס למלחמה בישראל, הוא לא מהסס להתעמת עם מי שצריך: "בעלי הברית הטבעיים שלנו נאלמים" • בראיון הוא מספר גם על הקשרים עם בית המלוכה הירדני, על התפטרותו לאחר פרשת המסיבות בקורונה, ולמה לא עשה עלייה

הלורד שמביא את הקול של ישראל לבית המחוקקים הבריטי / צילום: Associated Press, Kin Cheung
הלורד שמביא את הקול של ישראל לבית המחוקקים הבריטי / צילום: Associated Press, Kin Cheung

אמ;לק

בשבוע השלישי של המלחמה, במהלך דיון בבית הלורדים, התרומם דיוויד וולפסון ממקומו על הספסלים האדומים וסיפר על ילדיו. "איך בריטניה הגיעה למצב שבו אני מודאג לגבי בתי, שמסתובבת עם מגן דוד על צווארה, יותר מאשר לבני, שמשרת במלחמה?". וולפסון, שהיה בעברו תת-שר במשרד המשפטים הבריטי תחת רה"מ בוריס ג'ונסון, פועל בימים אלה להביא את הקול של מדינת ישראל בממלכה המאוחדת, אך גם מודאג מאוד מהעתיד: "האנשים החושבים שלנו לא מסוגלים לזהות רשע כשהוא מביט בהם בפנים".

אם צריך לסכם במשפט את חייו של הלורד דיוויד וולפסון בימים אלה הוא כנראה יהיה לקוח משירו של יהודה הלוי - "ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב". וולפסון, ששימש עד לפני כשנתיים כתת־שר במשרד המשפטים של בוריס ג'ונסון, אמנם נמצא בבריטניה, אך גם שם הוא עושה הכול כדי להשמיע בבית הלורדים, הבית העליון של בית המחוקקים הבריטי, את הקול של הקהילה היהודית ומדינת ישראל.

● הצוללת | "החלוקה של העולם לגושים מתחרים הופכת את האינפלציה לדביקה יותר" 
פרויקט מיוחד | המילואימניקים הוותיקים בצה"ל מדווחים מהשטח 
ארץ השמש השוקעת: מה גרם ליפן לאבד את מקומה ככלכלה השלישית בגודלה בעולם? 

אחד הרגעים שהמחישו את זה היה בשבוע השלישי של המלחמה, כשבמהלך דיון בבית הלורדים הוא התרומם ממקומו על הספסלים האדומים וסיפר על ילדיו. "איך בריטניה הגיעה למצב שבו אני מודאג לגבי בתי, שמסתובבת עם מגן דוד על צווארה, יותר מאשר לבני, שמשרת במלחמה?".

"המסר שניסיתי להעביר הוא שהקהילה היהודית בבריטניה מרגישה לעתים שאנשים שאמורים להיות בעלי הברית הטבעיים שלה נאלמים", הוא מסביר בראיון. "אנשים שהיו צועדים למען כל קבוצה פגיעה אחרת לא צועדים למעננו. אנשים שהיו כותבים בעד כל מיעוט אחר לא כותבים בעדנו".

לורד דיוויד וולפסון (55)

אישי: נשוי + 3, גר בלונדון
מקצועי: עורך דין, חבר בבית הלורדים, בעבר היה תת-שר במשרד המשפטים; בעל תואר במזרחנות ומשפטים מאוניברסיטת קיימברידג'
עוד משהו: נפגש עם משפחת המלוכה הירדנית עוד לפני הסכם השלום עם ישראל

למה זה קורה לדעתך?
"אני מכנה את המצב של בריטניה כרגע חברת סנדוויץ': אם תסתכל על השדרה הפוליטית, כל השדרה הפוליטית, תראה תמיכה חזקה בקהילה היהודית ובישראל. גם הגברים והנשים ברחוב מבינים מה קרה ב־7 באוקטובר. מה שמדאיג אותי זה המילוי בסנדוויץ': הפרשנים, בעלי הטורים בחלק מהעיתונים, האוניברסיטאות. נראה שהאנשים החושבים שלנו, למרות שמדי פעם אני תוהה עד כמה הם באמת חושבים, לא מסוגלים לזהות רשע כשהוא מביט בהם בפנים".

זו אנטישמיות?
"אנטישמיות היא תשובה פשטנית מדי להתאים לכולם. התשובה היחידה שהצלחתי לחשוב עליה היא שהאנשים האלה רואים גזענות ודיכוי במונחים של כוח - אם ישראל היא עוצמתית, היא לא יכולה להיות הקורבן. אם יהודים בבריטניה הם בעיקר ממעמד הביניים, הם לא יכולים להיות קורבן לגזענות. כך אנשים שרואים מאוד בבירור גזענות שמופנית כלפי קבוצות אחרות סובלים מסוג של קוצר רואי כשזה מגיע לאנטישמיות".

"המשטרה לא מבינה מספיק את הבעיה"

וולפסון, או בתוארו הרשמי הברון וולפסון מטרגדר, נולד ב־1968 בליברפול ולמד משפטים ומזרחות באוניברסיטת קיימברידג', שם התרועע עם כמה אנשים מעניינים. "הייתי ביחסי ידידות טובים מאוד עם רחמה בנת חסן (אחייניתו של חוסיין מלך ירדן - אב"מ)", הוא משתף. "אז במהלך הלימודים באוניברסיטה, עוד לפני הסכם השלום, נסעתי כמה פעמים לירדן ונפגשתי עם משפחת המלוכה הירדנית. בסופו של דבר, כדי לעשות שלום צריך לדבר עם אנשים שעדיין אין איתם שלום. מי שמדבר רק לחברים לא עושה שלום".

לורד דיוויד וולפסון / צילום: ויקיפדיה
 לורד דיוויד וולפסון / צילום: ויקיפדיה

אך למרות שהוא מאמין בשלום, קשה לפספס את הדאגה של וולפסון ממצבה של הקהילה היהודית בבריטניה. "לפעמים אני חושש שהקהילה היהודית, בלונדון ומחוצה לה, היא כמו הצפרדע במים המתחממים. היום אגודות הסטודנטים היהודיות לא קובעות איפה להיפגש עד הרגע האחרון. יש לנו שמירה מחוץ לבתי הספר. לבתי הספר שלנו אין זכוכית בחלונות, אלא פלסטיק, למקרה של מתקפה. יש להם אזעקה לא רק למקרה שצריך להתפנות מבתי הספר, אלא גם למקרה שצריך להתכנס ולנעול את כולם בכיתות כי יש מתקפה. אני לא חושב שיש את זה בבתי ספר סיקיים, מוסלמיים או קתוליים. התרגלנו לאורח חיים שרוב הקהילות היו מתייגות כבלתי נסבל".

ומה עושה המשטרה?
"אני חושב שהמשטרה מתחילה להבין שהיא מתמודדת עם בעיה אמיתית, אבל עדיין, אפשר לראות את ההצהרה של המשטרה המטרופוליטנית של לונדון שלפיה קריאה לג'יהאד ברחובות לונדון היא לא בהכרח תמיכה בחמאס. אני מקבל שג'יהאד יכול לדבר על התפתחות אישית וצמיחה רוחנית, אבל מי שצועקים את זה ברחובות לונדון ליד שלט שאומר 'צבאות מוסלמיים, שחררו את פלסטין', מדברים על רצח, על אונס ועל שאר הדברים הנוראים שראינו ב־7 באוקטובר".

וולפסון מציין כי אחד הגורמים שהחמירו את המצב היה ג'רמי קורבין, ראש מפלגת הלייבור, שהתחמק מהשאלה האם חמאס הוא ארגון טרור במהלך ראיון טלוויזיוני בנובמבר. "הוא בעצם הוציא את השד מהבקבוק, ואחריו היה ניתן להגיד דברים שלא היה ניתן להגיד קודם. והבעיה עם שדים ובקבוקים היא שברגע שהם בחוץ - קשה להחזיר אותם פנימה".

"יש לכם בישראל שיטה פוליטית מוזרה"

לאורך השנים התעסק וולפסון במשפט מסחרי, עד שבדצמבר 2020 חלה תפנית: הוא קיבל הצעה מראש הממשלה בוריס ג'ונסון להתמנות לתת־שר במשרד המשפטים. בעקבות ההצעה הזאת הוא גם קיבל את תואר האצולה לורד. "זה לא היה משהו שציפיתי לו, זה בא משום מקום. זה כמובן היה לי לכבוד, אבל זו גם הייתה החלטה גדולה. פירוש הדבר היה לוותר על הקריירה המשפטית, ובלי לקבל שכר. יש גבול לכמה שרים יכולים לקבל שכר, ואני מאלה שלא קיבלו שכר. אבל זה משהו שאם מציעים לך אתה לוקח. היה מרתק להיות בממשלה, בחדרים שבהם ההחלטות מתקבלות".

הפגנת תמיכה בישראל בלונדון. ''השדים כבר יצאו מהבקבוק'' / צילום: Associated Press, Frank Augstein
 הפגנת תמיכה בישראל בלונדון. ''השדים כבר יצאו מהבקבוק'' / צילום: Associated Press, Frank Augstein

וולפסון אמנם לא יכול היה לפספס את ההזדמנות, אבל אחרי פחות משנתיים, באפריל 2022, הוא החליט לפרוש על רקע פרשת המסיבות (פארטיגייט), שבה התגלה שבזמן מגבלות הקורונה התקיימו מסיבות והתקהלויות לא חוקיות בדאונינג 10. "זו הייתה החלטה קשה מאוד, כי המשמעות שלה הייתה לוותר על עבודה שאהבתי", הוא נזכר. "הסיפור מבחינתי לא היה שהמסיבות היו לא חוקיות, אלא שהממשלה אמרה שזה לא ממש משנה שהחוק הופר. להגיד שהחוק לא משנה זה חמור יותר מלהפר אותו. כשהתפטרתי הייתי בישראל, ואני תמיד צוחק שאני השר היחיד שהתפטר בישראל אי פעם על עניין עקרוני".

בדבריו מתייחס וולפסון לכך שבבריטניה שר נדרש כלפי חוץ לתמוך בפעולות הממשלה, ואילו בישראל לא ממש. "יש לכם פה שיטה פוליטית מוזרה. לממשלה יש מדיניות X והרבה שרים אומרים 'אנחנו לא מסכימים עם מדיניות X'. חברים בממשלה שלכם צריכים להבין שכשהם מדברים, אנשים בעולם יתפסו את זה כאילו הם מדברים בשם הממשלה".

כפי שניתן להבין, וולפסון בקי מאוד במה שקורה בישראל. הוריו, אחיו ואחותו עשו עלייה והעבירו לכאן את החיים שלהם. בנו, כאמור, משרת כיום בצה"ל. "הוא היה אמור לעשות מכינה בישראל, אחר כך לעבוד כמה חודשים בתל אביב ואז לחזור לאנגליה, לאוניברסיטה. אבל אז החברים שהוא הכיר במכינה התגייסו, וגם הוא החליט להתגייס. בעיקרון מדובר במסלול של מתנדבי חו"ל באורך של שנה וחצי, אבל אז הוא עשה גיבוש והתקבל לסיירת נח"ל וגם עשה קורס מ"כים. אני גאה בו מאוד".

גם לוולפסון עצמו יש עבר בישראל. "כשהייתי בן 13 השתתפתי בתוכנית מדהימה שבמסגרתה הייתי בארץ חמישה חודשים. הגעתי עם קבוצה וגרתי בגבעת וושינגטון. בשבתות יכולנו להיות איפה שרצינו, אז הייתי נוסע באוטובוסים לעשות שבת אצל חברים ברחבי הארץ. בהתחשב בעובדה שאז לא היו טלפונים ניידים ורק הייתי מתקשר מראש להודיע שאני מגיע, זה די מדהים שזה קרה בגיל 13. אני לא חושב שהייתי נותן לילדים שלי לעשות את זה בגיל הזה.

"נוסף על כך, בין בית הספר לאוניברסיטה למדתי בישיבת הכותל בירושלים. גם השתתפתי שם כמה פעמים במשמר האזרחי. למדתי איך לירות, ואת הפטרולים עשיתי בעיר העתיקה. פעם בכמה שבועות הסתובבתי עם חייל, שנראה לי היה חמוש בגליל. לי היה רובה M1 (קרבין - אב"מ), שזה נשק מאוד עתיק, ולדעתי הוא היה יותר יעיל בתור אלה מאשר בתור רובה".

שקלת לעשות עלייה של ממש?
"שקלתי לעשות את מה שהרבה עושים, שזה לחיות בישראל ולעבוד בבריטניה, כשנוסעים הלוך ושוב. אבל זה לא התאים לעיסוק בפוליטיקה הבריטית, שדורש להיות יותר זמן בבריטניה".