קרנות ההון סיכון אופטימיות לגבי סקטור הביומד / אילוסטרציה: Shutterstock
שנת 2023 הייתה קשה עבור תעשיית מדעי החיים הישראלית, כמו גם להייטק ולמשק בכלל. לקראת כנס Mixiii בתחום הטכנולוגיות הרפואיות שיתקיים מחר (ג') בירושלים, הדוח השנתי של האיגוד לתעשיות מתקדמות (IATI) מספר את הסיפור במספרים.
● השבוע בביומד | מאבק משפטי צפוי בין טבע לחברה ישראלית נוספת בוול סטריט
● מסטרס ועד סרטן השד: אפליקציות לניהול המחזור פותחות עולם חדש של מחקר
● בצל חשד לביצוע עבירת ני"ע בחברת ביומד: 70 מיליון שקל מהשווי התאדו ביום
הדוח כולל גם נתונים ראשונים מן הרבעון הראשון של 2024, אשר עדיין אינם מעידים על מגמת התאוששות. עם זאת, סקר שערכו כותבי הדוח בקרב בכירים ביותר מ־20 קרנות הון סיכון בישראל, מצייר תמונה קצת יותר אופטימית להמשך.
לפי הדוח, בשנת 2023 הושקעו 2.2 מיליארד דולר בתעשיית מדעי החיים, צניחה של 40% לעומת 2022. הירידה נרשמה גם במספר עסקאות הגיוס: 163 עסקאות נסגרו ב־2023, לעומת 279 עסקאות ב־2022 ו־311 עסקאות ב־2021, שהייתה שנת השיא.
בחלוקה לרבעונים, אפשר לראות את ההחמצה של 2023 ברזולוציה ברורה יותר. ברבעון הראשון (שבו הוצגה הרפורמה והחלה המחאה) גויסו 305 מיליון דולר ב־51 עסקאות. התאוששות מסוימת נרשמה ברבעון השני, עם גיוסים של 810 מיליון דולר ב־43 עסקאות. ברבעון השלישי שוב חל שינוי לרעה, וגויסו רק 475 מיליון דולר ב־41 עסקאות, וברבעון הרביעי, על רקע טבח השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, חלה צניחה נוספת, הפעם דרמטית, ל־28 עסקאות ורק 145 מיליון דולר בגיוסים.
"התוצאות בפועל אינן מפתיעות", אומר עומר גביש, שותף תחום מדעי החיים בפירמת PWC, שהוביל את כתיבת הדוח. "כל פעילות שעוד הצליחה להישמר במהלך 2023, נגמרה ברבעון הרביעי", אומר גביש.
אבד המומנטום בתחום הבריאות הדיגיטלית
כותבי הדוח מדווחים כי בשבועות הראשונים של 2024, גויסו פחות מ־100 מיליון דולר, בעסקאות בגודל ממוצע של שבע מיליון דולר. כלומר, השנה אינה מתחילה בהתאוששות, אלא דומה יותר לרבעון הרביעי.
הירידה בהשקעות נרשמה גם בקרב קרנות הון הסיכון בעלות זיקה ישראלית וגם בקרב הקרנות הזרות. בהתאם למגמה הכללית בעולם, שיעור ההשקעות בחברות בשלבים מוקדמים היה גבוה ב־2022, וירד מעט ב־2023, כשהשינוי בסביבת הריבית הוביל להימנעות מסיכון ולהעדפת חברות בשלות יותר.
עם זאת, חלה ירידה משמעותית בגודל העסקה בחברות בשלבים המתקדמים. השפעה זו כנראה נובעת מהמומנטום שאבד בחברות הבריאות הדיגיטלית, אשר מהוות 30% מכלל שוק הביומד. בשנים 2021־2022 ועל רקע מגפת הקורונה הן רשמו מגה־עסקאות גיוס, אך בשנת 2023 ירדו מהשיא והמגמה השתנתה.
יזמים היו במילואים או בהתנדבות
הנתון שהוא אולי העגום ביותר הוא קצב הקמת החברות החדשות. רק 53 חברות חדשות הוקמו בישראל ב־2023, ירידה של 51% לעומת 2022. לדברי גביש: "בתשעה החודשים הראשונים של 2023 היו כנראה חברות שהוקמו על ידי ישראלים אבל לא נרשמו בישראל, והן אולי ייספרו כחברות ישראליות בעתיד. עם זאת, ברבעון הרביעי של 2023 והראשון של 2024, לא מעט יזמים פשוט לא היו פנויים להקים חברות. הם היו במילואים או עסקו בהתנדבות. אני רואה אותם חוזרים, דווקא חדורי מוטיבציה להקים את החברות ולעשות את המקסימום כדי שהן יצליחו, אז אולי נראה שיפור בהמשך".
בדוח מציינים לטובה את פעילות רשות החדשנות השנה, בעיקר בנושא התמיכה סביב המלחמה. הרשות הצהירה על 'מסלול מהיר' למימון חברות צעירות, על תוכניות חדשות ותקציבים מוגדלים, והשתתפה בהקמה של קרן חירום חדשה לתמיכה בסטארט־אפים ישראלים צעירים בזמן המלחמה. כמו כן, אחרי 30 שנה מחדשת הרשות את תוכנית 'יוזמה' שתעודד מוסדיים ישראלים להשקיע בקרנות, שבתורן יבצעו השקעות בחברות הייטק צעירות, בכללן חברות ביומד.
במבט לכיוון 2024, הבעיות הישראליות הייחודיות פוגשות דווקא שוק עולמי שנמצא במגמת שיפור, והשאלה היא האם החברות הישראליות תוכלנה לנצל זאת. סקר שנערך בקרב קרנות הון סיכון עם זיקה ישראלית בתחום מדעי החיים, מראה כי הקרנות מוטרדות לגבי הקושי לגייס הון ב־2024, וכ־51% מהן רואות זאת כאתגר הגדול ביותר של השנה. עם זאת, גביש אומר כי: "אנחנו לא רואים בפועל קושי מיוחד של קרנות הון הסיכון בעלות הזיקה הישראלית לגייס בחו"ל".
59% מהקרנות טוענות שהמלחמה לא תשפיע על החלטות ההשקעה שלהן בהמשך, 62% מעריכות שרוב הכספים שלהן יושקעו בחברות ישראליות (בדומה לשיעור הקרנות בעלות זיקה ישראלית בתחום הביומד שבאמת משקיעות כיום את רוב כספן בחברות ישראליות, כלומר לא צפויה הסטה של כספים לחו"ל). רק 10% מהקרנות צופות פגיעה במערכות היחסים ובשיתופי הפעולה הבינלאומיים, ובניסויים קליניים.
ישראליות בנאסד"ק דווקא הצליחו יחסית
בשנת 2023 לא היו הנפקות של חברות ביומד בבורסות זרות. זו הייתה באופן כללי שנה חלשה יחסית להנפקות בנאסד"ק, הבורסה העיקרית בחו"ל לחברות מן הסוג הזה. ובכל זאת, חברות ישראליות שכבר נסחרות בבורסה הצליחו לגייס 423 מיליון דולר בגיוסי המשך (לעומת 230 מיליון ב־2022 והרבה פחות מה־644 מיליון שגויסו ב־2021). זוהי דוגמה טובה לכך שכאשר חברות כבר נסחרות בבורסה ויש להן קשר מוצלח עם המשקיעים, הן יכולות למצוא מקורות מימון למרות הסנטימנט השלילי כלפי ישראל ולמרות תקופה חלשה לתחום בכלל.
גביש: "בשנת 2024 אנחנו רואים את הבורסות בחו"ל באופן כללי פתוחות, ויש כבר חברות ישראליות שנמצאות בתהליכים למיזוגים לחברות קיימות וגם קצת להנפקות, וחברות נוספות מתחילות לדבר על היערכות לכך. 2024 היא שנת בחירות בארה"ב, ושנים כאלה מאופיינות בדרך כלל בגידול בפעילות בסקטור מדעי החיים בבורסה עד הבחירות". החברות הישראליות, אומר גביש, כן מתנהלות כמי שמצפות להנות מן הגל הזה.
בבורסה בתל אביב לא היו השנה הנפקות של חברות מדעי החיים ובקושי היו גיוסי המשך. ב־2023 גויסו רק 2.1 מיליון דולר לחברות מדעי החיים בבורסה בתל אביב, סכום זעום אותו ניתן להשוות ל־208 מיליון דולר ב־2021. את ההבדל ניתן לייחס לסביבת הריבית ולהימנעות המשקיעים מהשקעות מסוכנות, וגם הביצועים הבעייתיים של חלק מן החברות שנכנסו לבורסה ב־2021.
מבחינת רכישות, 2023 הייתה שנה סבירה עם רכישות בהיקף של 1.1 מיליארד דולר, כשהמובילות הן של קרטיהיל וסייקי (טרם הוכרזה רשמית). מספר רכישות נחתמו גם אחרי השבעה באוקטובר, עדות לכך שכאשר נכס מעניין באמת את החברות הזרות, הן אינן נרתעות אפילו מכך שחלק מן הנכסים נמצאים פיזית בישראל, מדינה במלחמה. הישראלים מצידם עשו מעל ומעבר כדי להראות שהם עומדים בכל היעדים, ופעילותם אינה מושפעת מן המלחמה.
לדברי קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת איגוד התעשיות המתקדמות IATI: "השנה האחרונה הייתה מאתגרת ביותר בענף ההייטק בכללותו, וגם לחברות הישראליות בתעשיית מדעי החיים. אני מאמינה שהאתגר הגדול הזה, יכול להביא איתו פתרונות יצירתיים וצמיחה וגם לחזק את אמון המשקיעים בפיתוחים כחול לבן. זה יגיע רק תוך צעדים משמעותיים ובעבודה צמודה עם משרד האוצר ורשות החדשנות על מנת לוודא את ההמשכיות והוודאות העסקית של התעשייה".