המפכ''ל קובי שבתאי, השר אמיר אוחנה וראש הממשלה בנימין נתניהו בזירת האסון בהר מירון / צילום: Ronen Zvulun
כמעט שלוש שנים אחרי אסון מירון בו נהרגו 45 בני אדם, היום (ד') בשעה 12:00 נמסר לממשלה הדוח של ועדת החקירה הממלכתית ולאחר מכן פורסם לציבור. האסון אירע ב-30 באפריל 2021, ליל ל"ג בעומר, כאשר מאות אלפי אנשים הגיעו להילולה כמדי שנה. במהלך היציאה ממתחם חסידות תולדות אהרון נוצר דוחק רב שהוביל לאסון.
לקריאת הדוח המלא - לחצו כאן
הוועדה מונתה ביוני 2021 על-ידי הממשלה הקודמת, וכיום עומדת בראשה השופטת בדימוס דבורה ברלינר, נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, שהחליפה כיו"ר הוועדה את נשיאת העליון בדימוס מרים נאור ז"ל לאחר פטירתה. לצדה מכהנים בוועדה הרב מרדכי קרליץ והאלוף במיל' שלמה ינאי.
● פסק דין בעליון מצית מחדש ויכוח היסטורי על עיצוב דיני החוזים
● רוכשי דירות במגדל היוקרה בתל אביב בתביעה של 46 מיליון שקל
אחריות אישית לשורת בכירים
הוועדה הטילה על ראש הממשלה בנימין נתניהו אחריות אישית. היות שתפקיד ראש הממשלה הוא במהותו תפקיד נבחר, בעל מאפיינים ייחודיים, החליטה הוועדה שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו של נתניהו.
הוועדה קבעה כי "יש יסוד סביר לקבוע שנתניהו ידע כי אתר קבר הרשב"י מטופל במשך שנים טיפול לקוי, וכי הדבר עלול ליצור סיכון להמוני המבקרים במקום, בפרט בל"ג בעומר". עוד נקבע כי גם אם נתניהו לא ידע, "בנסיבות הדברים היה עליו לדעת זאת". צוין כי הנושא עלה לדיון במשרדו פעמים רבות, והוא עסק בכך בדיוני הממשלה.
הוועדה הטילה על השר לביטחון הפנים דאז, אמיר אוחנה, אחריות אישית, והמליצה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון הפנים.
הוועדה הטילה על מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי אחריות אישית. הוועדה ציינה כי לכאורה, הממצאים בעניינו של שבתאי היו מביאים אותה להמלצה על סיום תפקידו, אך בהתחשב בנסיבות מיוחדות של הארכת כהונתו בשל המלחמה, היא מותירה לממשלה לקבוע את המועד הנכון לסיום תפקידו.
על מפקד המחוז הצפוני, שמעון לביא, שהתפטר בעקבות האסון, הוועדה הטילה אחריות אישית. הוועדה ציינה כי לביא קיבל על עצמו אחריות מיד לאחר האירוע, וכי בהמשך אף הסיק מסקנות אישיות והתפטר מתפקידו. בכך, סברה הוועדה, נהג לביא כמצופה ממפקד ועל-פי ערכי הפיקוד של המשטרה. מיוני 2023 הוא לא משרת במשטרה.
על עמי סופר, ראש המועצה האזורית מרום גליל, הוועדה הטילה אחריות אישית וסברה כי הממצאים בעניינו חמורים במיוחד. מאחר שמדובר בנבחר ציבור, הוועדה החליטה שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו ולהשאיר את העניין לצו מצפונו ולמבחן הציבור.
הוועדה הטילה אחריות אישית על הרב יוסף שוינגר, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. הוועדה סברה כי הממצאים בעניינו חמורים במיוחד. המליצה כי שוינגר יסיים מיד את כהונתו בתפקיד, וכי הוא לא יועסק בשום תפקיד הנוגע להילולה או למתחם מירון.
באשר לשר לשירותי דת מטעם ש"ס דאז, יעקב אביטן, שמשרדו היה אחראי על ההילולה, הוועדה הטילה עליו אחריות אישית, והמליצה, נוכח הממצאים לגבי תפקודו, כי לא ימונה בעתיד לתפקיד שר בממשלת ישראל.
המלצות מערכתיות
באשר להמלצות המערכתיות קבעה הוועדה כי "הצורך בהסדרה חוקית מקיפה של תחום האירועים רבי-המשתתפים ידוע לכול זה 30 שנים. משרדי ממשלה שונים עסקו בנושא, אסונות התרחשו, ועדות הוקמו והמליצו המלצות, אולם גלגלי השינוי סירבו לנוע. תהליכים שהתחילו בשנות ה-90 של המאה הקודמת טרם הגיעו לסיומם, והתחום נותר בלתי מוסדר. הוועדה מציינת כי "אפילו ביחס לתחומים אחרים שבהם נתקלנו בדפוסים של הימנעות מקבלת החלטות, דחיינות ועמימות מערכתית - מדובר בפרק זמן קיצוני וחריג".
הוועדה המליצה על "שינוי עומק" באופן בו התנהל מתחם מירון עד היום. נקבע כי המתחם סבל מריבוי גורמים מעורבים ומריבוי מחלוקות לצד היעדר מנגנוני פיקוח.
הוועדה ממליצה כי ייקבע שר שיהיה אחראי על מתחם מירון לאורך כל ימות השנה, ושהמתחם ינוהל על-ידי יחידה או תאגיד שיהיו כפופים לשר; האחריות תוגדר בחקיקה; כל האירועים במקום ינוהלו על-ידי השר האחראי, הגוף שיפעל תחתיו שימנה פרויקטור; בכל שנה ייקבע מספר מרבי לתפוסת הקהל על בסיס הוראות הבטיחות; המשך שימוש במערך התחבורה לשם ויסות כמות הקהל.
ראש הוועדה, השופטת דבורה ברלינר, וחבר הוועדה האלוף במיל' שלמה ינאי המליצו להפקיע את חלקות הקרקע הרשומות כיום בבעלות ההקדשות, כך שהמדינה תהיה בעלת הקרקע בשטח. "ההפקעה נדרשת כדי לפתור אחת ולתמיד את הכשלים החמורים בניהול המתחם לאורך השנים", נכתב.
"הכתובת הייתה על הקיר"
בדברי הסיכום של הדוח נכתב: "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון. הכתובת שהייתה על הקיר ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למנעו".
הוועדה מפנה את תשומת-לבה של היועצת המשפטית לממשלה לממצאים החמורים על התנהלות המועצה האזורית בנוגע להוצאת רישיונות עסק לקראת הילולת ל"ג בעומר מדי שנה, וממליצה כי היועמ"שית תידרש לממצאים ולדרך המתאימה להמשך בדיקה או חקירה בעניינם.
עוד כתבה הוועדה כי "את אסון מירון ניתן וצריך היה למנוע. הכתובת הייתה על הקיר הרבה קודם לקרות האסון, כתובה באותיות קידוש לבנה, בצורה חדה וברורה, אך נותרה שם בלא מענה... רבים מהממצאים שיפורטו בהמשך הדוח היו גלויים וידועים לכול. גם התוצאה הקשה שהם עלולים להוביל אליה הייתה ידועה. כמו בטרגדיה יוונית, הסוף היה ידוע מראש. לא היה ידוע מתי זה יקרה, במשמרת של מי או באיזה חלק באתר. לא ניתן היה לדעת איזה מחיר ייגבה, כמה חוגגים ישלמו בנפשם ובבריאותם, כמה משפחות ייוותרו שבורות. אך ברור היה שהאסון בוא יבוא.
"הדבר עלה שוב ושוב בחומרים ובעדויות: שנה אחר שנה חששו הגורמים המעורבים לקראת האירוע. שנה אחר שנה הם סיימו אותו באנחת רווחה, בתחושה שרק בנס לא נגרמו אבדות בנפש. כל שנה טמנה בחובה הזדמנות לתיקון, ובכל שנה מחדש ההזדמנות לא נוצלה".
הליכוד: "כלי ניגוח פוליטי"
ממפלגת הליכוד נמסר בתגובה: "אסון מירון הוא אסון טרגי. ליבינו עם משפחות הקורבנות. בפועל הממשלה כבר יישמה מסקנות מתבקשות, והאירוע האחרון במירון התנהל עם קהל גדול וללא דופי. הממשלה תבחן את הצורך בהפקת לקחים אופרטיביים נוספים כדי למנוע הישנות של אסון מעין זה.
"עם זאת, צר לנו על כך שלראשונה בתולדות המדינה הממשלה בראשות בנט ולפיד הקימה ועדת חקירה נגד קודמתה בימין הפוליטי, ושחבר מרכזי בוועדה הוא מקורבו של לפיד, שלמה ינאי, שקיבל הצעה ממנו למקום ברשימת 'יש עתיד' לכנסת. זוהי התרסה פוליטית מובהקת לחלוטין. הניסיון הציני והמכוון של לפיד להפוך את אסון מירון לכלי ניגוח פוליטי - לא יצלח".
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מסר בתגובה: "מאז אסון מירון, אני נושא עימי את צער המשפחות, אלה שניחמתי במהלך השבעה ואלה שלא, על אובדן יקיריהן. בשעה זו, מחשבותיי נתונות להם.
"מסקנות הוועדה אינן מהוות סגירת מעגל, אלא כי אם פתיחת הפרק החשוב ביותר - תיקון המצב כך שאסון כזה לא יקרה שוב. לא במירון ולא באף מקום אחר בישראל.
"כפי שתואר בדוח, מדובר בכשל ארוך-שנים בהסדרת האירוע ובתשתיות המקום, אך האסון קרה במשמרת שלי כשר לביטחון הפנים, ועל כן יש לי אחריות. אלמד את הדוח ואפעל ככל יכולתי להפיק ממנו את הלקחים הדרושים".
מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב קובי שבתאי, מסר בתגובה לממצאי הדוח: "רב-ניצב שבתאי תמך מלכתחילה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, והוא מכבד את ממצאי עבודתה. דוח הוועדה מיטיב לשקף את עומק ועוצמת הכשל בהתנהלות ארוכת-השנים של כלל רשויות המדינה בקשר עם הסדרת אתר מירון. לצד האמור, הדוח מצא ליקויים בעבודת המשטרה בהכנות לאירוע מירון 2021, ורנ"צ שבתאי, כפי שפעל תמיד בכל תפקידיו, נוטל על עצמו את האחריות המלאה.
"רנ"צ שבתאי ביקש לסיים את תפקידו כמפכ"ל בראשית השנה הנוכחית, אך הוא נענה לבקשת הממשלה להמשיך בתפקיד נוכח מצב המלחמה. רנ"צ שבתאי יסיים את תפקידו, לאחר 40 שנות שירות במדים, ברגע שהממשלה תחליט על כך".
מהן סמכויות הוועדה, והאם הממשלה מחויבת להמלצות?
מי הם המוזהרים?
באוגוסט 2022 ועדת החקירה שלחה מכתבי אזהרה ל-18 בכירים בדרג המדיני והביצועי שעלולים להימצא כאחראים לאסון האזרחי הכבד. הבכיר ביותר הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה הסבירה את המכתב לנתניהו בכך שהיא עשויה להגיע למסקנה כי הוא לא פעל כמצופה ממנו כראש ממשלה לתיקון המצב, למרות שהנושא עמד במוקד דוחות חמורים של מבקר המדינה.
בכירים נוספים שהוזהרו הם השר לביטחון הפנים לשעבר, אמיר אוחנה; והשר לשירותי דת מטעם ש"ס, יעקב אביטן, שמשרדו היה אחראי על ההילולה. לגבי אוחנה נכתב במכתב האזהרה כי הוא עשוי להימצא כמי שלא פעל כמצופה כאשר גיבש את דעתו ביחס לקיום ההילולה ללא הגבלת מקום, מבלי שהדבר נבחן בעבודת מטה מסודרת.
מבין אנשי המשטרה: המפכ"ל קובי שבתאי, שאישר את תוכנית המבצע שגובשה במחוז צפון; ניצב שמעון לביא, מפקד מחוז צפון, שהיה אחראי על ההיערכות; תנ"צ בדימוס שלום אביטן, מפקד מרחב העמקים לשעבר; תנ"צ מוריס חן, ראש חטיבת האבטחה והרישוי במשטרה לשעבר; סנ"צ אסף מנצור, מפקד תחנת נוף הגליל; רפ"ק שמואל פיאנטה, ראש ענף אבטחה ורישוי במחוז הצפון; ופקד אסף שייך, קצין המודיעין והבילוש של תחנת נוף הגליל.
מפקד מחוז צפון, ניצב שמעון לביא, היה היחיד שלקח אחריות על האירוע עד היום. הוא הודיע בשנת 2022 על פרישתו מהמשטרה. "מיד לאחר האסון אמרתי כי אני, כמפקד האירוע, נושא באחריות. כוונתי הייתה ועודנה לאחריות של ממש, ללא חוכמות וללא התחכמויות. מעולם לא הסתתרתי מאחורי איש, גם לא מאחורי השותפים לאחריות", כתב למפכ"ל.
מוזהרים נוספים הם עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת לשעבר; הרב שמואל רבינוביץ, יו"ר ועדת החמישה והממונה על המקומות הקדושים; הרב יוסף שוינגר, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים; עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל; אינג' עאמר חליליה, מהנדס הבטיחות של ההילולה; ראובן בן גל, מנהל האבטחה הראשי של ההילולה; שמעון מלכה, מנהל אבטחה בהילולה; ומאיר קרליבך, מנהל בפועל של פעילות עמותת הכנסת אורחים.
מהן סמכויות הוועדה?
ועדת החקירה שמעה כ-140 עדים, בהם ראש הממשלה נתניהו, אספה חומרים וערכה ביקורים במקום האסון. הדוח צפוי לכלול את ממצאי הבירור העובדתי והמלצות שיכולות להיות אישיות ומערכתיות. ההמלצות האישיות יכולות להיות סיום כהונה של בעלי תפקידים, ואילו ההמלצות המערכתיות נועדו להפקת לקחים ועל-מנת למנוע אסון בעתיד.
האם הממשלה מחויבת לפעול לפי ההמלצות?
החוק לא מחייב את הממשלה לקבל את ההמלצות. יחד עם זאת, על-פי פסיקת בג"ץ, על הממשלה לתת משקל להמלצות, ובעבר הממשלות פעלו לפיהן. עד היום ממשלות ישראל לא התעלמו מהמלצותיהן האישיות של ועדות החקירה שהוקמו, ואף קיבלו את מרביתן.
במקרה של ועדת אגרנט, שהמליצה להעביר מתפקידם קצינים בכירים, ההמלצה יצאה אל הפועל - אך לא בכל מה שנוגע ליחסים בין הדרג הצבאי למדיני. במקרה של אסון ורסאי, בו קרסה רצפת אולם אירועים במהלך חתונה, ונהרגו 23 אנשים, ניתנו המלצות הנוגעות להיבטים בטיחותיים בבנייה, התקנת גז, חשמל ועמידות בפני רעידות אדמה - אך אלה לא יושמו.