ישיבת הממשלה הראשונה: אושרה הקמת ועדת חקירה לאסון הר מירון

רה"מ הנכנס נפתלי בנט פתח את ישיבת הממשלה הראשונה בהצהרה תקיפה כלפי איראן ובקריאה למדינות המערב להבין מול מי הן עומדות: "הבחירה בראיסי לנשיא איראן היא איתות למעצמות להתעורר"

ישיבת הממשלה הראשונה / צילום: דני זקן
ישיבת הממשלה הראשונה / צילום: דני זקן

ראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט פתח הבוקר (א') את ישיבת הממשלה הראשונה בהצהרה תקיפה כלפי איראן ובקריאה למדינות המערב להבין מול מי הן עומדות.

לדברי בנט, "באיראן נבחר בסוף השבוע נשיא חדש, איברהים ראיסי. מכל האנשים שחמינאי היה יכול לבחור - ושלא יהיה ספק: זה לא הציבור בחר, אלא חמינאי רק איפשר להם לבחור - הם בחרו את 'התליין מטהרן'. זה איש שידוע לשמצה בקרב העם האיראני ובעולם כולו בשל התפקיד שלו בוועדות המוות שניהלו את ההוצאות להורג של מתנגדי המשטר. ראיסי אחראי באופן אישי לרציחתם של אלפים רבים של אזרחים איראנים חפים מפשע. הבחירה בראיסי היא איתות למעצמות להתעורר, איתות אולי אחרון רגע לפני חזרה להסכם הגרעין, להבין עם מי הן עושות עסקים ואיזה סוג של משטר הן בוחרות לחזק. מה שברור לכולנו זה שמשטר של תליינים - אסור שיחזיק בנשק להשמדה המונית. זו העמדה הברורה והעקבית של מדינת ישראל".  

ישיבת הממשלה הראשונה / צילום: דני זקן
 ישיבת הממשלה הראשונה / צילום: דני זקן

הממשלה אישרה בפתח הישיבה את התקנון החדש לפעילותה, ובו המנגנון הפריטטי הקובע כי כוחם של שבעת שרי גוש בנט-סער שווה בפועל לכוחם של 20 שרי גוש לפיד.

בנט אמר: " בשל אופי הממשלה והמגוון של חבריה, המפתח להצלחה שלנו זה אמון, אמון הדדי, והדרך להגביר אמון היא שכשיש אי-הבנות, פשוט להרים טלפון אחד לשני ולפתור את זה בשקט, בלי דרמות". 

אושר: תוקם ועדת חקירה לאסון הר מירון

הממשלה אישרה גם את הקמת ועדת החקירה לאסון הר מירון, אף שלא כל השרים תמכו בכך. בנט אמר: "כפי שהבטחנו, אנחנו מעלים לאישור הממשלה את הצעתם של ידידיי - שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן, להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון בהר מירון. 45 אנשים איבדו את חייהם באסון הנורא, ועל כתפינו מוטלת האחריות להפיק את הלקחים ולמנוע את האסון הבא. הוועדה לא תוכל להשיב לחיים את אלה שאינם, אבל הממשלה כן יכולה לעשות הכול כדי למנוע אובדן מיותר בעתיד.

"כפי שאמרנו, ועדת חקירה קום תקום. לצד הוועדה, חשוב לומר למתפללים ולכל האנשים שמגיעים למירון - אנחנו נעשה הכול כדי שמסורת החגיגות בל"ג בעומר ובכל ימות השנה תמשיך. למירון מגיעים אנשים מכל המגזרים: חרדים, ציונות דתית, מסורתיים, ספרדים, אשכנזים, חילוניים. האחריות שלנו היא להבטיח את ביטחונם, זה תפקיד הממשלה, וכך נעשה". 

ועדת החקירה לאסון הר מירון תוקם לפי חוק ועדות החקירה, משמע בראשה יעמוד שופט שיוצע על-ידי נשיאת בית המשפט העליון. הוועדה תחקור את השתלשלות האירוע משלבי ההכנות והאישור ועד למה שהתרחש בליל ההילולה עצמו והאסון.

בסמכויות הוועדה יהיה לבחון את ההתנהלות באירועי פולחן דתיים רבי-משתתפים ואת הנוהלים באירועים כאלה. הוועדה תתאם את פעילותה עם המשטרה ועם מח"ש המנהלות בעצמן חקירות מקבילות באירוע, ותגיש בסוף עבודתה דוח לממשלה. בדוח יהיו, בנוסף למסקנות על האסון והאחראים לו, גם המלצות לדרך הנכונה לעריכת אירועים המוניים דתיים והסדרת האחריות על ניהול טקסים ושגרת חיים במקומות פולחן, כמו גם תקצוב ראוי לאירועים כאלה.

הממשלה אמורה לתקצב את פעילות הוועדה ב-6 מיליון שקל, שיקוצצו מהמשרד לקידום קהילתי שבוטל ומהמשרד לנושאים אסטרטגיים שצורף למשרד החוץ. 

השרה מירב כהן אמרה בדיון על ועדת החקירה כי בממשלה הקודמת ההחלטות על החברה החרדית היו אקס-טריטוריה מבחינת הממשלה: "הקורונה כבר נראית לנו כמו זיכרון רחוק, אבל הייתי חברה בקבינט הקורונה וראיתי באופן עקבי איך ברגע שמגיעים לדבר על החלטות שנוגעות לחברה החרדית, אז זה אקס-טריטוריה, וזה הוביל גם אז לפגיעה בחיי אדם. מה זה ללחוץ כדי לפתוח בתי כנסת סגורים בזמן החגים, כשברור שהקורונה בשיאה, וזה יעלה בחיי אדם? אותו סיפור קרה במירון. אגב, מפתיחת בתי הכנסת בחגים בזמן הקורונה נפטרו יותר מ-45 אנשים, וזה כואב לא פחות". 

לפי בקשתה סוכם עוד כי משרד הרווחה ילווה את משפחות הנפגעים באסון הר מירון, וכי בהרכב הוועדה יילקח בחשבון הצביון הדתי - משמע תהיה בה נציגות דתית. 

שר הביטחון בני גנץ אמר: "הקמת הוועדה היא חוב מוסרי לציבור הישראלי וגם למשפחות. עלינו לוודא שלעולם לא יתרחש אירוע כזה. מדובר על ועדה שתפקידה קודם כל להציל חיים". 

שר האוצר אביגדור ליברמן אמר: "היום אנו פותחים דף חדש - לא עוד התנהלות של כסת"ח על חשבון אזרחי המדינה. זו העת להסיק מסקנות, לקחת אחריות ולמנוע את האסון הבא. כך פועלת ממשלה שבאה לחזק את אמון הציבור". 

התפרצות מחודשת של הקורונה? 

כן עלו לאישור בישיבה מינויים של 36 דיפלומטים (מהם 10 נשים) בתפקידי מפתח בשירות החוץ. "זהו נשהו שהיה תקוע הרבה מאוד זמן. פתחת את הפקק", אמר בנט לשר החו. יאיר לפיד.

בין המינויים החשובים: איתן סורקי, השגריר בירדן - שעימה ישראל צריכה לעשות בדק בית ושיקום יחסים; נאור גילאון, השגריר בהודו;, דניאל זונשיין, השגריר בברזיל; וחיים רגב, ראש המשלחת הקבועה לנאט"ו ולאיחוד האירופי.

בנט הזהיר מפני התפרצות מחודשת של הקורונה. לדבריו, "בשבוע החולף אנחנו עדים להתפרצויות קורונה בשני בתי ספר ולהדבקה של עשרות תלמידים. זה נבע מחוסר הקפדה על בידוד של אלה ששבו מחו"ל. הערכת גורמי המקצוע - וזה עוד לא ודאי - היא שמדובר בווריאנט ההודי. אתמול בלילה קיימנו דיון נקודתי, והיום תתקיים הערכת מצב עם השרים הרלוונטיים, גורמי המקצוע והמל"ל גם בנוגע לווריאנט ההודי, גם בנוגע לסדרי הכניסה והיציאה מהארץ, ואנחנו נעדכן את הציבור.

"אני רוצה להבהיר - האסטרטגיה הלאומית צריכה להישען לא רק על רגל אחת של חיסונים, כי אם מחר יש וריאנט עוקף חיסון, הכול מתמוטט. אנחנו גם עם החיסונים אבל גם תחת הנחה שלא לכל מגפה או וריאנט בהכרח יהיה חיסון. אנחנו צריכים, על-ידי ניהול נכון, להימנע ממצב של אובדן שליטה".

בנט הזכיר את ראש הממשלה השביעי, יצחק שמיר ז"ל, שהיום מלאו 9 שנים לפטירתו, והזכיר כי שמיר היה זה שהקים עם שמעון פרס ז"ל את ממשל האחדות.

יאיר לפיד, שר החוץ וראש הממשלה החליפי, לא דיבר בפתח הישיבה.

שר האוצר, אביגדור ליברמן, אמר לכתבים עם כניסתו לישיבה כי לממשלה יש שתי משימות חשובות: הידוק הקואליציה והעברת תקציב דו-שנתי במהירות. 

עימות בין שאשא-ביטון והורוביץ

ישיבת הממשלה הראשונה לא הייתה נקיה מעימותים - הבולט שבהם היה בין שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון לשר הבריאות ניצן הורוביץ ולאנשי משרדו, פרופ' נחמן אש ופרופ' אלרואי פרייס. שאשא-ביטון טענה כי אין סיבה להאריך את מצב החירום בשל הקורונה, שכן אין מצב חירום כדבריה. היא דרשה שאנשי משרד הבריאות יציגו נתונים מדויקים ומפולחים. "מקדם ההדבקה לא השתנה מאז חודש מאי", טענה.

אש ואלרואי פרייס גיבו כי דבריה של שאשא-ביטון אינם נכונים, וכי יש שינויים ניכרים במקדם ההדבקה והחמרה בימים האחרונים. השר הורוביץ אמר: "אני דוחה בכל תוקף את הטענות שלך שקרו דברים משיקולים לא עניינים" שאשא ביטון הגיבה שלא אמרה את זה, וראש הממשלה בנט התערב וביקש שתאפשר לאנשי המקצוע לסיים את דבריהם.

הורוביץ סיכם: "אנחנו לא פוגעים בזכויות האזרח ומאפשרים חיים שגרתיים. אין הגבלות, אין מסכות, הכול פתוח ופועל. אבל כדי שזה ימשיך צריך הגבלות בנתב"ג ופיקוח על הבידודים".

בדיון התערב שק המשפטים גדעון סער, שהציע כי בתוך ארבעה חודשים יגבש משרדו פתרון חקיקתי אחר במקום חקיקת החירום. הצעתו התקבלה, ושאשא ביטון-התרצתה והחליטה - במקום להתנגד בהצבעה - להימנע.