גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יהודה זיסאפל, מבכירי ההייטק הישראלי, הלך לעולמו בגיל 81

יחד עם אחיו זהר שהלך לעולמו בשנה שעברה, יהודה זיסאפל הקים בשנת 1982 את קבוצת רד, שהפכה לבית חרושת לסטארט־אפים משלב הסיד ועד ההנפקה ● פרופ' מולי אליס מהמכללה למינהל: "הוא היה מומחה בזיהוי רעיונות ואנשים ובהקמה של חברות סביבם"

יהודה זיסאפל / צילום: איל יצהר
יהודה זיסאפל / צילום: איל יצהר

בגיל 81 ולאחר מאבק במחלה קשה, הלך לעולמו יהודה זיסאפל, אחד מהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי. זיסאפל הקים בשנת 1982, יחד עם אחיו זהר שנפטר בשנה שעברה, את קבוצת רד, והוא הפחות מוכר ביניהם.

דיווח: WIZ מנהלת מגעים לגיוס לפי שווי של למעלה מ-10 מיליארד דולר
80% מהסטארט-אפים הישראליים שהוקמו ב-2023 נרשמו כחברות בארה"ב

בעוד שזהר, שצעיר ממנו בשבע שנים, שמר על פרופיל ציבורי גבוה, עסק בהשקעות בסטארט־אפים חדשים עד שנתו האחרונה וסיפק ראיונות רבים לתקשורת - יהודה נותר מאחורי הקלעים. הפעמים היחידות שהתראיין היו כדי לקדם את מיזמיו הפילנתרופיים - כמו קרן שתורמת כלי נגינה לנערים חסרי אמצעים, או כדי לקדם הקמה של מרכזי להכשרת מהנדסים חרדים וערבים להייטק, מאחר שסבר כבר לפני עשור כי ההייטק הישראלי תמיד נמצא במחסור כרוני בכוח־אדם.

בין נעליים לטכנולוגיה

האחים זיסאפל אחראים על הקמת קבוצת השקעות ההייטק הראשונה בישראל, רד־בינת, ועל חלק גדול מהחברות שהפכו חלוצות בענף טכנולוגיות התקשורת העולמי, בינהן רד, רדוור, סרגון, רי (REE) וכן חברות ותיקות יותר.

חלקן נמכרו בעשרות ומאות מיליוני דולרים, בהן לננט, רדלן, רדויז'ן ורדנט. המשותף לכולן: טכנולוגיות תקשורת, אינטרנט וטלפוניה שאפשרו מעבר מידע מהיר ובטוח יותר בין מחשבים.

מאז תחילת שנות ה־80, הוקמו 28 חברות בקבוצת רד־בינת בתחומי התקשורת ומדעי החיים. מחקר של פרופ' מולי אליס ופרופ' ישראל דרורי שפורסם לפני כעשור באוניברסיטת תל אביב, מצא כי קבוצת רד היא הקרקע הפורייה ביותר בהייטק הישראלי במונחים של מספר חברות שהוקמו על־ידי מייסדים שיצאו מחברות הליבה של הקבוצה. "יהודה זיסאפל מבחינה זאת הוא המייסד הראשון של הקבוצה הזו", אומר פרופ' מולי אליס, כיום מהמכללה למינהל.

"הוא הקים את בינת, שהייתה לחברה הראשונה בישראל שסיפקה שירותי מחשוב, ועוד לפני שהקים את רד - כבר היו לקבוצה הזו בלבד 10 חברות. הוא היה מומחה בזיהוי רעיונות ואנשים, ובהקמה של חברות סביבם. כל אותם שנים נחשב יהודה לאיש העסקים שידע להקים ולפתח חברות ולמכור את מרכולתן, ואילו זהר היה איש ההייטק. הזוגיות הזו כל־כך הצליחה, שלאחר מכן הם החליטו להשקיע יחד ביזמים שהיו איתם באותו הראש, כך נולדה קבוצת החברות של רד". רד־בינת נכסים היא זרוע הנדל"ן ועוסקת בהשכרת שטחי משרדים ומסחר.

האחים זיסאפל גדלו במשפחה דלת־אמצעים בדרום תל אביב - הוריהם החזיקו בחנות נעליים, והילדים סייעו מדי פעם בעסק המשפחתי. יהודה הקים את עסקי הטכנולוגיה של המשפחה, וזהר הצטרף אליו רק לאחר שחרורו כקצין ב־1981.

בצעירותו למד יהודה לתואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון ולאחר מכן עבד במוטורולה, אחת מחברות ההייטק האמריקאיות היחידות שהחזיקו סניף בישראל, כמנהל מחלקת הנדסת מערכות בחברה. זיסאפל הקים תחילה עסק לשיווק מוצרי תקשורת בישראל, שלאחר מכן שינתה את שמה ל"בינת", אך בשנת 1982 החליטו יחד שני האחים להקים את "רד־בינת" כקבוצה שלראשונה תבצע פיתוח של מוצרים חדשים מן היסוד לצורכי יצוא.

השניים החזיקו עד לשנים האחרונות החזקות משמעותיות בחברות כמו רדוור, המנוהלת על־ידי בנו רועי, סרגון, רי, סיליקום ורדקום. ב־2012 נמכרה רדויז'ן לאוויה תמורת 230 מיליון דולר. קודם לכן מוזגה חברה אחרת, לננט שהייתה חלוצה בתחום התקשורת, למאדג' האמריקאית לפי שווי של 300 מיליון דולר, ולאחר מכן פוצלה לננט ונמכרה ללוסנט ב־117 מיליון דולר.

"בעוד אנשים כמוני וכמו דב פרוהמן היו עסוקים בלהביא חדשנות מבחוץ על־ידי הבאה של חברות אמריקאיות לישראל - האחים זיסאפל עסקו בלהרים את הכול מלמטה", אומר לגלובס גיורא ירון, ממייסדי נשיונל סמיקונדקטור בישראל - מחברות השבבים האמריקאיות הראשונות שפעלו כאן בשנות השבעים.

לדבריו, "הם הקימו למעשה את מה שעושות היום קרנות ענק דוגמת סקויה או אנדריסן הורביץ, והיא קבוצת חברות סטארט־אפ שפועלות תחת גג אחד עם מעטפת פיננסית, ניהולית ושיווקית. בעוד שקבוצת החברות בצפון של עוזיה גליל התבססה על רפאל, הם היו אלה שלקחו בוגרים מהיחידות הטכנולוגיות של הצבא - אלה שמתחילות בספרות 8 ו־9 - וחיברו בין אנשים עם רעיונות לבין מימון אדיר. את הכול הם עשו בשקט ובלי יחסי ציבור.

"יהודה וזהר גדלו בנווה שאנן של דרום תל אביב הישנה - הם לא נולדו להייטק, אלא לכך שצריך לעבוד קשה בשביל להרוויח. להורים שלהם הייתה חנות נעליים: הם ידעו שאם אתה מייצר נעליים, עדיף לייצר כאלה שיימכרו ולא כאלה שיישארו על המדף. אם עשית טכנולוגיה שלא תימכר - לא עשית כלום".

תרומות לטכניון

זיסאפל שימש גם כיו"ר איגוד תעשיות ההייטק וקידם הקמה של מכוני מחקר ומסלולים ללימוד הנדסה ומדעים מדויקים. יחד עם אחיו, תרם להקמת שני מבנים בטכניון: המרכז לננו-אלקטרוניקה על שם הוריו - שרה ומשה זיסאפל, ובניין נוסף בפקולה להנדסת חשמל ומחשבים על שמו ועל שם אחיו זהר, שנחנך ממש עם תחילת שנת הלימודים הנוכחית. בטקס חנוכת הבניין אמר: "כשלמדתי בטכניון בצעירותי, הבניין נקרא על שמו של תורם זר. תמיד רציתי שהתלמידים ילמדו בבית ספר שמי שהביא להקמתו הוא ישראלי שהצליח".

"יהודה וזוהר הם חלק בלתי נפרד מהסיפור של הטכניון - התפיסה שלהם השפיעה מאוד על ההתפתחות שלנו", מספר פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון, שפגש אותם לראשונה כמי שבנו את המרכז לננו-אלקטרוניקה, כאשר הוא עצמו עמד בראש מכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה בטכניון. "הם ייחסו חשיבות אדירה לחינוך והקדישו הרבה זמן אישי לטובת אחרים - למנטורינג ליזמים ולדאגה לפיתוח החינוך".

רעייתו של יהודה, נאווה, היא מייסדת חברת התרופות נעורים המייצרת תרופה לטיפול בנדודי שינה. יחד איתה הקים יהודה את רד־ביומד, חממה שהוציאה עשרות חברות בתחום הציוד הרפואי. בנו הוא כאמור מנכ"ל רדוור, רועי זיסאפל.

"ציוני גדול ואיש חד במיוחד"

"יחד עם אחיו זהר ז"ל, הקימו שני האחים את אחת הקבוצות שעל-פי מחקרים היוו אחת מאבני-היסוד של ההייטק הישראלי", אומר ראש רשות החדשנות, דרור בין, שעבד עם זיאספל במשך עשור בהיותו מנכ"ל רד בעבר. "אחרי שהקים את בינת, שהייתה מפיצה של ציוד אלקטרוני, הוא ביקש להקים קבוצת חברות שיפתחו חלק מהציוד וייצרו אותו כאן, בישראל. הוא היה ציוני גדול, תמיד אופטימי ואיש חד במיוחד".

על העבודה המשותפת בין שני האחים, יהודה וזהר, אמר בין: "הייתה ביניהם כימיה טובה, והם ידעו לשמור על הגבולות ביניהם. הם חילקו את קבוצת החברות ביניהם, וישבו כל אחד בדירקטוריונים של חברות אחרות. היה להם כלל ידוע שכאשר אח אחד הוא יו"ר, הדבר מאפשר לו מרחב מספיק לעבוד באופן עצמאי".

בין מספר כי זיסאפל היה צלול עד רגעיו האחרונים, וכי הם שוחחו בתדירות גבוהה עד לפני חודשים ספורים.

"איש חזון מרשים"

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק שבראשו עמד בעבר זיסאפל, מסר: "יהודה זיסאפל ז"ל היה מראשוני אלה שתרמו רבות לתעשיית ההייטק הישראלית ומן הבולטים, החשובים והמשמעותיים שבהם. איש חזון מרשים, שבנוסף לתפקידיו העסקיים והציבוריים (היה אף יו"ר איגוד ההייטק הישראלי), דאג לעסוק בפילנתרופיה ואף השקיע מזמנו, ממרצו ומניסיונו להדריך יזמים צעירים במטרה לסייע להם ולהחזיר לקהילה לטובת יצירת מקורות השקעה לפיתוח חברות טכנולוגיות צעירות. עשרות רבות של יזמים ישראלים מצליחים צמחו מתוך החברות רד ובינת, וההייטק הישראלי מכיר הוקרה גדולה ליהודה ולזהר זיסאפל, ענקי התעשייה".

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, מסר כי "יהודה לא רק הקים בעצמו חברות בעלות טכנולוגיה מובילה ופורצת דרך, אלא גם יצר חממות טכנולוגיות שעודדו מחקר ופיתוח ישראלי והוציאו שורה של יזמים צעירים ומצליחים שהמשיכו את תנופת ההייטק בישראל. כמו כן, יהודה כיהן בהתאחדות התעשיינים כיו"ר איגוד האלקטרוניקה, אשר כיום הוא איגוד ההייטק, ובמסגרת זו קידם ועודד הקמה והרחבה של חברות טכנולוגיות תעשייתיות רבות בישראל".

קרין מאיר-רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI, מסרה: "תעשיית ההייטק מתאבלת על לכתו של יהודה זיסאפל, מחלוצי התעשייה הישראלית. יהודה ואחיו זהר, שנפרדנו ממנו לפני פחות משנה, היו מעמודי התווך של טכנולוגיה שהיא כולה כחול־לבן. שניהם היו מורי דרך לדורות שהלכו בדרכם".

עוד כתבות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

הלקחים והמציאות העכשווית בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"