גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יו"ר הוא לא פקיד": בג"ץ משנה את יחסי הכוחות בין השרים לחברות הממשלתיות

פסק דין נוסף מחזק את מי שהממשלה ביקשה להחליש: בג"ץ ביטל את הדחת יו"ר הדואר מישאל וקנין - ועל הדרך החזיר את הכוח והיוקרה לרשות החברות הממשלתיות ● אפילו השופט השמרן ביותר בהרכב צידד בעתירה ופסק בניגוד לטענות השרים דוד אמסלם ושלמה קרעי

החלטת השרים אמסלם וקרעי בוטלה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
החלטת השרים אמסלם וקרעי בוטלה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בסוף השבוע שעבר ביטלו שופטי בג"ץ את ההדחה המתוקשרת של יו"ר חברת דואר ישראל מישאל וקנין בידי השרים שלמה קרעי ודוד אמסלם. פסק הדין מתפרש אומנם על פני 50 עמודים בלבד ולא מאות, אך במובנים מסוימים הוא משמעותי לא פחות מבג"ץ הסבירות.

שאלות ותשובות | רפורמת היבוא הגדולה: מה היא כוללת, ומתי אנו צפויים להרגיש שינוי במדפים
הגירעון כבר על 5.6%: האם המדינה תעמוד ביעד השנתי של התקציב החדש?

מה שהופך את פסק הדין של השופטים דוד מינץ, יצחק עמית וחאלד כבוב למעניין במיוחד, הוא העובדה שהוא גם מקפל בתוכו שאלות של מינהל תקין בצד דיונים בדיני תאגידים, גם מחדד את ההבדלים שבין הגישות השיפוטיות הנהוגות בעליון (ומלמד על הדרך על גבולות הקטבים השמרניים), וגם מספר במידה רבה את סיפורה של ממשלת ישראל בשנה האחרונה.

מבחינת החברות הממשלתיות ורשות החברות, מדובר בלא פחות מהכרזת עצמאות. במעט מילים (במקרה של עמית), הרבה מאוד (במקרה של כבוב) ובין השורות (במקרה של מינץ), הזכירו השופטים מהי חברה ממשלתית ומה התפקיד של הרגולטור ששומר עליה, וסימנו היכן עוברים גבולות ההתערבות של השלטון. נתחיל דווקא מהסוף.

יו"ר דירקטוריון הוא לא פקיד

אחת הטענות שתמכו את החלטת ההדחה של וקנין, הייתה שהוא אינו פועל על־פי המדיניות שהותוותה. בדיון שהתקיים בעתירה, עורך דינו של אמסלם, אפרים דמרי, אמר שחובתם של פקידים ליישם את מדיניות השר, והבהיר כי ב"פקידים" הוא מתכוון גם ליו"ר דירקטוריון בחברה ממשלתית.

לשופטים זה הספיק כדי ליישר קו: "משרת יו"ר דירקטוריון של חברה ממשלתית אינה משרת אמון, והיו"ר אינו בגדר פקיד", הבהיר עמית. "חובת האמונים של יו"ר דירקטוריון חברה ממשלתית אינה כלפי השר אלא כלפי החברה, ועליו להפעיל שיקול־דעת עצמאי לטובת החברה". עוד הדגיש עמית את החובה להבטיח את אי־התלות של הדירקטוריון בדרג הפוליטי.

כאשר מעל הדיון מרחפת שאלת המינויים הפוליטיים, מעניין לראות דווקא את עמדתו של מינץ, שלא שלל את האפשרות שייעשה מינוי "פוליטי", אך הזכיר כי הדבר אפשרי רק אם המינוי עצמו הולם ועומד בכללים.

כבוב לקח את זה צעד קדימה ופרש דיסרטציה ארוכה לגבי מערכות הדינים שחלות על החברות הממשלתיות ותפקידן המרכזי בכלכלה. יש בישראל 70 חברות כאלה, המעסיקות כ־57 אלף עובדים, מחזיקות נכסים בשווי של כ־256 מיליארד שקל, ונכון לשנת 2022 נהנות מהכנסות בסך של כ־81.6 מיליארד שקל, ציין כבוב, והסביר כי לא משנה איך מסתכלים על חברות ממשלתיות - מפריזמה של דיני תאגידים או משפט מינהלי - אי־אפשר לעשות בהן מה שרוצים. יש כללים.

היוקרה חוזרת לרשות החברות

מסקנה נוספת ומשמעותית לא פחות נוגעת למעמדה של רשות החברות הממשלתיות, אחרי שעברה תקופה סוערת: מנהלת הרשות מיכל רוזנבוים התפטרה ברקע קרב קולני עם השר אמסלם ותביעות עובדים כלפיה, כאשר עוד קודם לכן עלו כלפי הרשות טענות הנוגעות להחלטותיה, לכוח־האדם בה ולפיקוח שלה על החברות. שלושת השופטים, אך כבוב במיוחד, מחזירים לרשות את הכוח - ולא פחות מכך את היוקרה שאבדה לה.

השופטים, ובראשם מינץ, מייחסים חשיבות רבה לחובת ההיוועצות עם רשות החברות, וכבוב הסביר כמה חשובה הרשות לנוכח הקונפליקט האינהרנטי שיש לחברות ממשלתיות, שמצד אחד צריכות להשיא רווחים, ומצד שני יש להן בעלת שליטה ייחודית - המדינה. מבחינת כבוב, הרשות היא גורם הכרחי לפעולת החברות הממשלתיות.

כל הדרכים מובילות לפסילה

לפסק הדין יש שורה תחתונה אחת, אליה מובילים שלושה מסלולים שונים. את חוות־הדעת העיקרית, הראשונה, כתב מינץ, שנחשב לשמרן ביותר מבין שופטי העליון המכהנים. אך שמרנות, כפי שלימד פסק הדין בסיבוב האחרון של אריה דרעי, לא מעניקה כרטיס ירוק לעשות כל העולה על הדעת. גם כאן מינץ נתמקד בהליך, באופן קבלת ההחלטה להדיח את וקנין, באי־העמידה בכללים הבסיסיים שהחלטה שכזו מחייבת ובחשיבות שיש לאמירת אמת.

מינץ הצביע על כך שהחלטת ההדחה התקבלה במרץ, ולא "חודשים לאחר מכן" כפי שטענו השרים קרעי ואמסלם, בין היתר על בסיס דברים שכתב קרעי עצמו. במרץ, קבע מינץ, לא הייתה תשתית עובדתית שיכולה לתמוך את החלטת ההדחה, והוא הצביע על מילים ריקות שבהן השתמשו השרים, בהן אותה טענת "מדיניות". "לא הוצגו קווי פעולה או התוויית דרך מצד השר לקידומה של 'מדיניות'", ציין מינץ.

מינץ הוסיף כי בשלב קבלת החלטת ההדחה לא התקיימה היוועצות עם רשות החברות, כפי שמורה החוק, וכי ההיוועצות שלכאורה התקיימה לא הייתה כדין, וגם לא השימוע שנערך לווקנין. "השרים טענו שלא מדובר ב'מסע טיהור' כי אם ב'פיטורים נקודתיים'", כתב מינץ. "אולם גם העברה 'נקודתית' של אדם מתפקידו צריכה להיעשות בהתאם לדין".

מינץ הקפיד להישאר בכללים "היבשים" ולהימנע מדיונים לגופם של גופים, אולם דווקא בשל כך פסק הדין שלו הרבה יותר מעליב משל חבריו. מינץ רמז לשרים שגם את המינימום הנדרש לא עשו, ובמילים אחרות אמר להם: אם הייתם עושים את זה כמו שצריך - דיינו, אבל ככה, "מהמקפצה", אי־אפשר.

מנגד, עמית לא רצה להישאר רק בפרוצדורה. הוא נכנס לעובי הקורה, פסל את ההחלטה בשל "אי־סבירות קיצונית", והסביר כי בדיוק בשביל מקרים כאלה צריך לשלוף את העילה מהקבר שהוכן עבורה.

נקודת המוצא של עמית היא החריגות של המהלך. מאז נחקק חוק החברות הממשלתיות לפני 50 שנה, הוא אמר, לא נעשה שימוש בסעיף שמאפשר הדחת דירקטורים, מה שמלמד לדעתו על כך שמדובר בצעד מרחיק לכת. "אם סבר הקורא כי הסיבה לצעד הדרמטי נובעת מכך שבפרק זמן קצר של כשנה בכהונה הספיק העותר לקחת חברה מצליחה ולהוריד אותה לבירא עמיקתא - הרי שהנתונים האובייקטיביים מלמדים ההפך. לאחר כניסתו לתפקיד נמחקה הערת 'עסק חי', והוא הצליח תוך זמן קצר להגיע להסכם הבראה עם העובדים, מה שלא עלה בידי קודמיו", ציין עמית.

עוד הזכיר עמית כי ההדחה נעשתה בניגוד לדעת החשב הכללי, הממונה על התקציבים, מנכ"ל הדואר, מנהלת רשות החברות והיועצת המשפטית לממשלה, והדגיש כי הסמכות להדיח דירקטור מחברה ממשלתית בהליכי הפרטה כלל לא נתונה לשרים - אלא לרשות החברות, שכזכור התנגדה למהלך, והשרים התעלמו ממנה.

בהמשך הפנה עמית האשמה חריפה ממש: ההדחה, קבע, "הייתה עלולה לחבל, ושמא אף חיבלה, בעצם הליכי ההפרטה, או שהייתה עלולה לגרום, ושמא אף גרמה, לכך שלא יתקבל המחיר המקסימלי האפשרי במסגרתה".

בין אם הולכים עם מינץ, עם עמית או עם כבוב, דבר אחד ברור: פעם נוספת הביאה הממשלה לפסק דין שמחזק את מי שביקשה להחליש. בפעם הקודמת היה זה בית המשפט העליון; הפעם אלה החברות הממשלתיות והרשות המפקחת עליהן, ובמידה רבה גם הגורמים המקצועיים במשרד האוצר והיועצת המשפטית לממשלה. השאלה היחידה שנותרת פתוחה היא מי זה יהיה בסיבוב הבא.

עוד כתבות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"