גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יו"ר הוא לא פקיד": בג"ץ משנה את יחסי הכוחות בין השרים לחברות הממשלתיות

פסק דין נוסף מחזק את מי שהממשלה ביקשה להחליש: בג"ץ ביטל את הדחת יו"ר הדואר מישאל וקנין - ועל הדרך החזיר את הכוח והיוקרה לרשות החברות הממשלתיות ● אפילו השופט השמרן ביותר בהרכב צידד בעתירה ופסק בניגוד לטענות השרים דוד אמסלם ושלמה קרעי

החלטת השרים אמסלם וקרעי בוטלה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
החלטת השרים אמסלם וקרעי בוטלה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בסוף השבוע שעבר ביטלו שופטי בג"ץ את ההדחה המתוקשרת של יו"ר חברת דואר ישראל מישאל וקנין בידי השרים שלמה קרעי ודוד אמסלם. פסק הדין מתפרש אומנם על פני 50 עמודים בלבד ולא מאות, אך במובנים מסוימים הוא משמעותי לא פחות מבג"ץ הסבירות.

שאלות ותשובות | רפורמת היבוא הגדולה: מה היא כוללת, ומתי אנו צפויים להרגיש שינוי במדפים
הגירעון כבר על 5.6%: האם המדינה תעמוד ביעד השנתי של התקציב החדש?

מה שהופך את פסק הדין של השופטים דוד מינץ, יצחק עמית וחאלד כבוב למעניין במיוחד, הוא העובדה שהוא גם מקפל בתוכו שאלות של מינהל תקין בצד דיונים בדיני תאגידים, גם מחדד את ההבדלים שבין הגישות השיפוטיות הנהוגות בעליון (ומלמד על הדרך על גבולות הקטבים השמרניים), וגם מספר במידה רבה את סיפורה של ממשלת ישראל בשנה האחרונה.

מבחינת החברות הממשלתיות ורשות החברות, מדובר בלא פחות מהכרזת עצמאות. במעט מילים (במקרה של עמית), הרבה מאוד (במקרה של כבוב) ובין השורות (במקרה של מינץ), הזכירו השופטים מהי חברה ממשלתית ומה התפקיד של הרגולטור ששומר עליה, וסימנו היכן עוברים גבולות ההתערבות של השלטון. נתחיל דווקא מהסוף.

יו"ר דירקטוריון הוא לא פקיד

אחת הטענות שתמכו את החלטת ההדחה של וקנין, הייתה שהוא אינו פועל על־פי המדיניות שהותוותה. בדיון שהתקיים בעתירה, עורך דינו של אמסלם, אפרים דמרי, אמר שחובתם של פקידים ליישם את מדיניות השר, והבהיר כי ב"פקידים" הוא מתכוון גם ליו"ר דירקטוריון בחברה ממשלתית.

לשופטים זה הספיק כדי ליישר קו: "משרת יו"ר דירקטוריון של חברה ממשלתית אינה משרת אמון, והיו"ר אינו בגדר פקיד", הבהיר עמית. "חובת האמונים של יו"ר דירקטוריון חברה ממשלתית אינה כלפי השר אלא כלפי החברה, ועליו להפעיל שיקול־דעת עצמאי לטובת החברה". עוד הדגיש עמית את החובה להבטיח את אי־התלות של הדירקטוריון בדרג הפוליטי.

כאשר מעל הדיון מרחפת שאלת המינויים הפוליטיים, מעניין לראות דווקא את עמדתו של מינץ, שלא שלל את האפשרות שייעשה מינוי "פוליטי", אך הזכיר כי הדבר אפשרי רק אם המינוי עצמו הולם ועומד בכללים.

כבוב לקח את זה צעד קדימה ופרש דיסרטציה ארוכה לגבי מערכות הדינים שחלות על החברות הממשלתיות ותפקידן המרכזי בכלכלה. יש בישראל 70 חברות כאלה, המעסיקות כ־57 אלף עובדים, מחזיקות נכסים בשווי של כ־256 מיליארד שקל, ונכון לשנת 2022 נהנות מהכנסות בסך של כ־81.6 מיליארד שקל, ציין כבוב, והסביר כי לא משנה איך מסתכלים על חברות ממשלתיות - מפריזמה של דיני תאגידים או משפט מינהלי - אי־אפשר לעשות בהן מה שרוצים. יש כללים.

היוקרה חוזרת לרשות החברות

מסקנה נוספת ומשמעותית לא פחות נוגעת למעמדה של רשות החברות הממשלתיות, אחרי שעברה תקופה סוערת: מנהלת הרשות מיכל רוזנבוים התפטרה ברקע קרב קולני עם השר אמסלם ותביעות עובדים כלפיה, כאשר עוד קודם לכן עלו כלפי הרשות טענות הנוגעות להחלטותיה, לכוח־האדם בה ולפיקוח שלה על החברות. שלושת השופטים, אך כבוב במיוחד, מחזירים לרשות את הכוח - ולא פחות מכך את היוקרה שאבדה לה.

השופטים, ובראשם מינץ, מייחסים חשיבות רבה לחובת ההיוועצות עם רשות החברות, וכבוב הסביר כמה חשובה הרשות לנוכח הקונפליקט האינהרנטי שיש לחברות ממשלתיות, שמצד אחד צריכות להשיא רווחים, ומצד שני יש להן בעלת שליטה ייחודית - המדינה. מבחינת כבוב, הרשות היא גורם הכרחי לפעולת החברות הממשלתיות.

כל הדרכים מובילות לפסילה

לפסק הדין יש שורה תחתונה אחת, אליה מובילים שלושה מסלולים שונים. את חוות־הדעת העיקרית, הראשונה, כתב מינץ, שנחשב לשמרן ביותר מבין שופטי העליון המכהנים. אך שמרנות, כפי שלימד פסק הדין בסיבוב האחרון של אריה דרעי, לא מעניקה כרטיס ירוק לעשות כל העולה על הדעת. גם כאן מינץ נתמקד בהליך, באופן קבלת ההחלטה להדיח את וקנין, באי־העמידה בכללים הבסיסיים שהחלטה שכזו מחייבת ובחשיבות שיש לאמירת אמת.

מינץ הצביע על כך שהחלטת ההדחה התקבלה במרץ, ולא "חודשים לאחר מכן" כפי שטענו השרים קרעי ואמסלם, בין היתר על בסיס דברים שכתב קרעי עצמו. במרץ, קבע מינץ, לא הייתה תשתית עובדתית שיכולה לתמוך את החלטת ההדחה, והוא הצביע על מילים ריקות שבהן השתמשו השרים, בהן אותה טענת "מדיניות". "לא הוצגו קווי פעולה או התוויית דרך מצד השר לקידומה של 'מדיניות'", ציין מינץ.

מינץ הוסיף כי בשלב קבלת החלטת ההדחה לא התקיימה היוועצות עם רשות החברות, כפי שמורה החוק, וכי ההיוועצות שלכאורה התקיימה לא הייתה כדין, וגם לא השימוע שנערך לווקנין. "השרים טענו שלא מדובר ב'מסע טיהור' כי אם ב'פיטורים נקודתיים'", כתב מינץ. "אולם גם העברה 'נקודתית' של אדם מתפקידו צריכה להיעשות בהתאם לדין".

מינץ הקפיד להישאר בכללים "היבשים" ולהימנע מדיונים לגופם של גופים, אולם דווקא בשל כך פסק הדין שלו הרבה יותר מעליב משל חבריו. מינץ רמז לשרים שגם את המינימום הנדרש לא עשו, ובמילים אחרות אמר להם: אם הייתם עושים את זה כמו שצריך - דיינו, אבל ככה, "מהמקפצה", אי־אפשר.

מנגד, עמית לא רצה להישאר רק בפרוצדורה. הוא נכנס לעובי הקורה, פסל את ההחלטה בשל "אי־סבירות קיצונית", והסביר כי בדיוק בשביל מקרים כאלה צריך לשלוף את העילה מהקבר שהוכן עבורה.

נקודת המוצא של עמית היא החריגות של המהלך. מאז נחקק חוק החברות הממשלתיות לפני 50 שנה, הוא אמר, לא נעשה שימוש בסעיף שמאפשר הדחת דירקטורים, מה שמלמד לדעתו על כך שמדובר בצעד מרחיק לכת. "אם סבר הקורא כי הסיבה לצעד הדרמטי נובעת מכך שבפרק זמן קצר של כשנה בכהונה הספיק העותר לקחת חברה מצליחה ולהוריד אותה לבירא עמיקתא - הרי שהנתונים האובייקטיביים מלמדים ההפך. לאחר כניסתו לתפקיד נמחקה הערת 'עסק חי', והוא הצליח תוך זמן קצר להגיע להסכם הבראה עם העובדים, מה שלא עלה בידי קודמיו", ציין עמית.

עוד הזכיר עמית כי ההדחה נעשתה בניגוד לדעת החשב הכללי, הממונה על התקציבים, מנכ"ל הדואר, מנהלת רשות החברות והיועצת המשפטית לממשלה, והדגיש כי הסמכות להדיח דירקטור מחברה ממשלתית בהליכי הפרטה כלל לא נתונה לשרים - אלא לרשות החברות, שכזכור התנגדה למהלך, והשרים התעלמו ממנה.

בהמשך הפנה עמית האשמה חריפה ממש: ההדחה, קבע, "הייתה עלולה לחבל, ושמא אף חיבלה, בעצם הליכי ההפרטה, או שהייתה עלולה לגרום, ושמא אף גרמה, לכך שלא יתקבל המחיר המקסימלי האפשרי במסגרתה".

בין אם הולכים עם מינץ, עם עמית או עם כבוב, דבר אחד ברור: פעם נוספת הביאה הממשלה לפסק דין שמחזק את מי שביקשה להחליש. בפעם הקודמת היה זה בית המשפט העליון; הפעם אלה החברות הממשלתיות והרשות המפקחת עליהן, ובמידה רבה גם הגורמים המקצועיים במשרד האוצר והיועצת המשפטית לממשלה. השאלה היחידה שנותרת פתוחה היא מי זה יהיה בסיבוב הבא.

עוד כתבות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?