גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני דיירים יוכלו לבטל פרויקט פינוי-בינוי? פסק הדין שמטלטל את הענף

בצעד חריג ובניגוד למגמה בפסיקה, ביהמ"ש קבע כי סירוב זוג דיירים לחתום על הסכם פינוי-בינוי הוא סביר, "ולא מנימוקים סחטניים" ● הסיבות: גיל הדיירים, בריאותם ושיפוץ שערכו ● פסק הדין עשוי לשמש לא מעט דיירים בודדים ולסכל פרויקטים דומים ● מומחים מנתחים את הקשיים ואת חריגות ההחלטה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, shutterstock
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, shutterstock

החודש ניתן פסק דין בתביעת "דייר סרבן", שבו נדחתה תביעתם של 243 דיירים נגד בני זוג בני 70, שסירבו לחתום על הסכם לפרויקט פינוי-בינוי ברחוב צה"ל בקריית ים, שאמור היה לכלול 1,450 דירות חדשות ב-13 מגדלים.

מנהל רשות המסים מזהיר: הצעד הזה יכול לגרום ל"טיסה" של מחירי הדירות
מתי סירוב של בעל דירה לפרויקט פינוי־בינוי יהיה בלתי סביר?

השופטת עפרה אטיאס מבית המשפט המחוזי בחיפה קבעה באופן חריג כי הסירוב של בני הזוג הוא סביר. זאת נוכח מצבם הבריאותי, גילם, העובדה ששיפצו באופן מהותי את הדירה והוסיפו ממ"ד, וכן נוכח חוסר הנוחות שייגרם להם. את נימוקיהם מצאה כ"אמיתיים, כנים וענייניים, ולא מנימוקים סחטניים".

המשמעות היא שבני הזוג לא מחויבים לחתום, ופרויקט רחב היקף עשוי שלא לצאת לפועל.

יחד עם זאת, השופטת השאירה פתח לקבלת הסכמת בני הזוג לפרויקט. היא ציינה בפסק הדין כי החברה היזמית מקבוצת הכשרת היישוב "הכירה בייחודן של מצבור הנסיבות העומדות ביסוד סירובם של הנתבעים, והסכימה לנהוג ביחס לנתבעים כפי שנוהגים בעניינו של דייר קשיש, עמדה המקובלת גם על הנתבעים, בכפוף לכך שבית המשפט יקבע כי מדובר בסירוב סביר".

השופטת עפרה אטיאס / צילום: אתר הרשות השופטת

הכוונה היא כי החברה היזמית תיתן לקשישים דירה חלופית, למרות שהם לא עומדים בדרישת החוק היבש וייאלצו לשלם על כך מסים כרוכשים. בדיון הצהיר נציג החברה כי "ככל שבית המשפט יקבע כי מדובר בסירוב סביר, החברה היזמית תסכים להעמיד להם את מנגנון הקשיש ותישא בעלויות המיסוי".

בכל מקרה, השופטת לא אישרה במפורש את הסכמות הצדדים, והחברה עלולה לחשוש ליישם אותן ללא האישור.

את הדיירים ייצג עו"ד דודי פרחיה, ואת בני הזוג עו"ד אלעד דידי.

"במקרה זה בית המשפט הלך עם המתנגדים"

גלובס בדק בעזרת מומחים מה משמעות פסק הדין החריג, למה נדרשת התערבות בית המשפט במצב זה, ומהם הקשיים בשוק במצב הנוכחי.

עו"ד יואב זהבי, שותף במחלקת הנדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז ERM, אומר כי תוצאת פסק הדין אינה סבירה. "פסיקה צריכה לכלול גם מה כן. איזה פתרון, ולא רק אמירה שזו סרבנות לגיטימית. זו לא אמירה מספקת. מחירי הדיור לא יירדו עד שלא נגדיל את ההיצע. זו נקודה שפוגעת בהיצע בסוף".

עו"ד אלון וולנר, שותף במחלקת הנדל"ן בברנע ג'פה לנדה, אומר כי "תביעות דיירים סרבנים הן אירוע שעולה המון כסף ליזמים, ולכן מוטב להימנע מהן איפה שנכון. הכיוון של הפסיקה היום היא להחמיר עם דיירים סרבנים. במקרה הזה בית המשפט הולך עם המתנגדים, למרות שהם לא עומדים בהגדרה של החוק, ולא אמורים לתת להם את החלופה של הקשישים. פסק הדין נותן פתח מילוט, כך שיכלילו אותם להגדרת הקשיש, ובכך יאפשרו לפרויקט לצאת לדרך".

לדבריו, "הרבה פעמים יש בפרויקטים פלונטרים שיכולים להיות דומים, כשאנשים נמצאים על קו התפר ולא נותנים להם פתרונות. החוק הוא דווקני ביחס להגדרה של קשיש. במצבים ייחודיים יזמים צריכים לחשוב מחוץ לקופסה. כל מה שמכשיר את האופן שבו ניתן להוציא את הפרויקט, הוא מוצדק".

"מנגנון הקשיש" הקבוע בחוק נועד להגן על בעלי הדירות המבוגרים. היזם מחויב להציע לבעל דירה החל מגיל 70 אחת מכמה אופציות, בהן מעבר לדיור מוגן או רכישת דירה חלופית מחוץ לפרויקט בשווי הדירה שעליה הוא מוותר. רק אם הדייר יסרב לכל ההצעות, הוא ייחשב ל"סרבן".

החוק קובע כי מי שזכאי להטבה הוא מי שהיה בן 70 בזמן החתימה הראשונה על הפרויקט, והתגורר בו לפחות שנתיים. במציאות, מרגע שפרויקט יוצא לדרך ועד להריסה לוקח שנים. הדיירים יכולים למצוא את עצמם מתפנים עשור מהמועד שבו חתם ראשון הדיירים, כך שלא יהיו זכאים להטבות למרות שבזמן הפינוי הם כבר עברו את גיל 70, וזאת משום שבתחילת הדרך הם עדיין לא הגיעו לגיל זה. כך היה במקרה של בני הזוג: טרם מלאו להם 70, ולכן החברה היזמית נתקלה בקשיים לאפשר להם את ההטבה.

עו"ד זהבי מסביר כי "מנגנון הקשיש נקבע לפי המועד שבו חתם הדייר הראשון כדי לא לעודד סרבנות וסחטנות. חסר מנגנון שיאפשר טיפול במקרים פרטניים. כשמישהו מצייר חוק עם קו עבה, אנשים ששייכים לצד אחד של תוצאות החקיקה לפעמים צריכים להיות בצד השני, ולהפך".

עו''ד יואב זהבי / צילום: תמי בר ישי

הקושי של החברה היזמית הוא במספר היבטים. היזם מחויב לתת לדיירים תמורות באופן שוויוני בהתאם להסכם, ולא לתת לחלק מהדיירים תמורות עודפות. לדברי עו"ד זהבי, בעוד שהחוק דורש שוויון, הוא לא נותן פתרון כשרוצים לעזור במקרים המיוחדים.

זהבי מסביר כי הקושי הוא לא רק הדרישה לשוויון, אלא גם היעדר ההכרה בהיבטים נוספים כלכליים, בהם תקן 21 ותשלום מסים. תקן 21 מתייחס לעקרונות שמאיים, ומטרתו לבחון היתכנות כלכלית לתוכנית פינוי-בינוי.

"יש כשל שוק שנובע מהחקיקה, שיוצרת 'מעגל שוטה' ליזמי ההתחדשות; גם אם היזם ירצה לבוא לקראת הדיירים, זה לא מוכר מבחינה שמאית. הרשויות בוחנות אם היזם מגיע לתקן 21 כדי לאפשר לו רווחיות. אם יזם נותן משהו שלא מוכר בחוק, זה לא מוכר לו לצורכי התקן. נדרשת חקיקה שתאשר מקרים מיוחדים, כך שזה יוכר גם לעניין התקן והמסים. נדרשת חשיבה עגולה ומלאה".

 

אין כמעט החלטות על סרבנים סבירים

במסגרת הפרויקט שלעיל צפויה הריסת שישה בנייני רכבת ישנים בני ארבעה קומות כל אחד, שנבנו בשנות ה-50 ללא מעלית וללא ממ"ד. במקום הבניינים שייהרסו אמורות היו להיבנות כ-1,450 יחידות דיור חדשות ב-13 בניינים בני 32 קומות. מול פרויקט רחב-היקף זה עומדת התנגדותם של בני הזוג בני ה-70, מצבם הבריאותי, השיפוץ שביצעו, הכולל ממ"ד, שבע שנים קודם, וחוסר הנוחות שייגרם להם.

השופטת הדגישה את "רצונם בגילם לשמר את איכות חייהם, ולא לגור משך תקופה כה ממושכת בתוך אתר בנייה, על כל מטרדי האבק, הפסולת, הלכלוך והרעש, שהם תוצר לוואי של כל פרויקט בנייה", כאשר הצפי להריסת דירת בני הזוג הוא לעוד כשנה. רק השלב הראשון בפרויקט צפוי להימשך כשלוש שנים, וסיומו עשוי להימשך עשור.

בפועל, קשה למצוא החלטות על התנגדויות דיירים שנמצאו כסבירות ומנעו תוכניות פינוי-בינוי. עו"ד זיו גרומן, המתמחה בהתחדשות עירונית, משוכנע כי הסירוב אינו סביר, ויש לבחון אותו בחינה אובייקטיבית ולא סובייקטיבית. "שמו את הנוחות של שני בעלי דירה מתוך 234. נוחות של בעל דירה אחת עולה על צורך אחר. הניתוח מרחיק לכת ולא עולה לא עם החוק ולא עם הפסיקה".

גרומן מעריך כי אם יוגש ערעור, בית המשפט העליון יהפוך את ההחלטה. "ישראל רוצה לעודד פרויקטים של פינוי-בינוי ונותנת תמריצים בחוק. פסק הדין לוקח סיפור של דייר אחד מבין 243, ואומר שיש לו נסיבות אישיות. יש פה שגיאה שאינה עומדת בקנה אחד עם המדיניות הציבורית הקיימת".

מספר תיק: 58035-01-23

עוד כתבות

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות