גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני דיירים יוכלו לבטל פרויקט פינוי-בינוי? פסק הדין שמטלטל את הענף

בצעד חריג ובניגוד למגמה בפסיקה, ביהמ"ש קבע כי סירוב זוג דיירים לחתום על הסכם פינוי-בינוי הוא סביר, "ולא מנימוקים סחטניים" ● הסיבות: גיל הדיירים, בריאותם ושיפוץ שערכו ● פסק הדין עשוי לשמש לא מעט דיירים בודדים ולסכל פרויקטים דומים ● מומחים מנתחים את הקשיים ואת חריגות ההחלטה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, shutterstock
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, shutterstock

החודש ניתן פסק דין בתביעת "דייר סרבן", שבו נדחתה תביעתם של 243 דיירים נגד בני זוג בני 70, שסירבו לחתום על הסכם לפרויקט פינוי-בינוי ברחוב צה"ל בקריית ים, שאמור היה לכלול 1,450 דירות חדשות ב-13 מגדלים.

מנהל רשות המסים מזהיר: הצעד הזה יכול לגרום ל"טיסה" של מחירי הדירות
מתי סירוב של בעל דירה לפרויקט פינוי־בינוי יהיה בלתי סביר?

השופטת עפרה אטיאס מבית המשפט המחוזי בחיפה קבעה באופן חריג כי הסירוב של בני הזוג הוא סביר. זאת נוכח מצבם הבריאותי, גילם, העובדה ששיפצו באופן מהותי את הדירה והוסיפו ממ"ד, וכן נוכח חוסר הנוחות שייגרם להם. את נימוקיהם מצאה כ"אמיתיים, כנים וענייניים, ולא מנימוקים סחטניים".

המשמעות היא שבני הזוג לא מחויבים לחתום, ופרויקט רחב היקף עשוי שלא לצאת לפועל.

יחד עם זאת, השופטת השאירה פתח לקבלת הסכמת בני הזוג לפרויקט. היא ציינה בפסק הדין כי החברה היזמית מקבוצת הכשרת היישוב "הכירה בייחודן של מצבור הנסיבות העומדות ביסוד סירובם של הנתבעים, והסכימה לנהוג ביחס לנתבעים כפי שנוהגים בעניינו של דייר קשיש, עמדה המקובלת גם על הנתבעים, בכפוף לכך שבית המשפט יקבע כי מדובר בסירוב סביר".

השופטת עפרה אטיאס / צילום: אתר הרשות השופטת

הכוונה היא כי החברה היזמית תיתן לקשישים דירה חלופית, למרות שהם לא עומדים בדרישת החוק היבש וייאלצו לשלם על כך מסים כרוכשים. בדיון הצהיר נציג החברה כי "ככל שבית המשפט יקבע כי מדובר בסירוב סביר, החברה היזמית תסכים להעמיד להם את מנגנון הקשיש ותישא בעלויות המיסוי".

בכל מקרה, השופטת לא אישרה במפורש את הסכמות הצדדים, והחברה עלולה לחשוש ליישם אותן ללא האישור.

את הדיירים ייצג עו"ד דודי פרחיה, ואת בני הזוג עו"ד אלעד דידי.

"במקרה זה בית המשפט הלך עם המתנגדים"

גלובס בדק בעזרת מומחים מה משמעות פסק הדין החריג, למה נדרשת התערבות בית המשפט במצב זה, ומהם הקשיים בשוק במצב הנוכחי.

עו"ד יואב זהבי, שותף במחלקת הנדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז ERM, אומר כי תוצאת פסק הדין אינה סבירה. "פסיקה צריכה לכלול גם מה כן. איזה פתרון, ולא רק אמירה שזו סרבנות לגיטימית. זו לא אמירה מספקת. מחירי הדיור לא יירדו עד שלא נגדיל את ההיצע. זו נקודה שפוגעת בהיצע בסוף".

עו"ד אלון וולנר, שותף במחלקת הנדל"ן בברנע ג'פה לנדה, אומר כי "תביעות דיירים סרבנים הן אירוע שעולה המון כסף ליזמים, ולכן מוטב להימנע מהן איפה שנכון. הכיוון של הפסיקה היום היא להחמיר עם דיירים סרבנים. במקרה הזה בית המשפט הולך עם המתנגדים, למרות שהם לא עומדים בהגדרה של החוק, ולא אמורים לתת להם את החלופה של הקשישים. פסק הדין נותן פתח מילוט, כך שיכלילו אותם להגדרת הקשיש, ובכך יאפשרו לפרויקט לצאת לדרך".

לדבריו, "הרבה פעמים יש בפרויקטים פלונטרים שיכולים להיות דומים, כשאנשים נמצאים על קו התפר ולא נותנים להם פתרונות. החוק הוא דווקני ביחס להגדרה של קשיש. במצבים ייחודיים יזמים צריכים לחשוב מחוץ לקופסה. כל מה שמכשיר את האופן שבו ניתן להוציא את הפרויקט, הוא מוצדק".

"מנגנון הקשיש" הקבוע בחוק נועד להגן על בעלי הדירות המבוגרים. היזם מחויב להציע לבעל דירה החל מגיל 70 אחת מכמה אופציות, בהן מעבר לדיור מוגן או רכישת דירה חלופית מחוץ לפרויקט בשווי הדירה שעליה הוא מוותר. רק אם הדייר יסרב לכל ההצעות, הוא ייחשב ל"סרבן".

החוק קובע כי מי שזכאי להטבה הוא מי שהיה בן 70 בזמן החתימה הראשונה על הפרויקט, והתגורר בו לפחות שנתיים. במציאות, מרגע שפרויקט יוצא לדרך ועד להריסה לוקח שנים. הדיירים יכולים למצוא את עצמם מתפנים עשור מהמועד שבו חתם ראשון הדיירים, כך שלא יהיו זכאים להטבות למרות שבזמן הפינוי הם כבר עברו את גיל 70, וזאת משום שבתחילת הדרך הם עדיין לא הגיעו לגיל זה. כך היה במקרה של בני הזוג: טרם מלאו להם 70, ולכן החברה היזמית נתקלה בקשיים לאפשר להם את ההטבה.

עו"ד זהבי מסביר כי "מנגנון הקשיש נקבע לפי המועד שבו חתם הדייר הראשון כדי לא לעודד סרבנות וסחטנות. חסר מנגנון שיאפשר טיפול במקרים פרטניים. כשמישהו מצייר חוק עם קו עבה, אנשים ששייכים לצד אחד של תוצאות החקיקה לפעמים צריכים להיות בצד השני, ולהפך".

עו''ד יואב זהבי / צילום: תמי בר ישי

הקושי של החברה היזמית הוא במספר היבטים. היזם מחויב לתת לדיירים תמורות באופן שוויוני בהתאם להסכם, ולא לתת לחלק מהדיירים תמורות עודפות. לדברי עו"ד זהבי, בעוד שהחוק דורש שוויון, הוא לא נותן פתרון כשרוצים לעזור במקרים המיוחדים.

זהבי מסביר כי הקושי הוא לא רק הדרישה לשוויון, אלא גם היעדר ההכרה בהיבטים נוספים כלכליים, בהם תקן 21 ותשלום מסים. תקן 21 מתייחס לעקרונות שמאיים, ומטרתו לבחון היתכנות כלכלית לתוכנית פינוי-בינוי.

"יש כשל שוק שנובע מהחקיקה, שיוצרת 'מעגל שוטה' ליזמי ההתחדשות; גם אם היזם ירצה לבוא לקראת הדיירים, זה לא מוכר מבחינה שמאית. הרשויות בוחנות אם היזם מגיע לתקן 21 כדי לאפשר לו רווחיות. אם יזם נותן משהו שלא מוכר בחוק, זה לא מוכר לו לצורכי התקן. נדרשת חקיקה שתאשר מקרים מיוחדים, כך שזה יוכר גם לעניין התקן והמסים. נדרשת חשיבה עגולה ומלאה".

אין כמעט החלטות על סרבנים סבירים

במסגרת הפרויקט שלעיל צפויה הריסת שישה בנייני רכבת ישנים בני ארבעה קומות כל אחד, שנבנו בשנות ה-50 ללא מעלית וללא ממ"ד. במקום הבניינים שייהרסו אמורות היו להיבנות כ-1,450 יחידות דיור חדשות ב-13 בניינים בני 32 קומות. מול פרויקט רחב-היקף זה עומדת התנגדותם של בני הזוג בני ה-70, מצבם הבריאותי, השיפוץ שביצעו, הכולל ממ"ד, שבע שנים קודם, וחוסר הנוחות שייגרם להם.

השופטת הדגישה את "רצונם בגילם לשמר את איכות חייהם, ולא לגור משך תקופה כה ממושכת בתוך אתר בנייה, על כל מטרדי האבק, הפסולת, הלכלוך והרעש, שהם תוצר לוואי של כל פרויקט בנייה", כאשר הצפי להריסת דירת בני הזוג הוא לעוד כשנה. רק השלב הראשון בפרויקט צפוי להימשך כשלוש שנים, וסיומו עשוי להימשך עשור.

בפועל, קשה למצוא החלטות על התנגדויות דיירים שנמצאו כסבירות ומנעו תוכניות פינוי-בינוי. עו"ד זיו גרומן, המתמחה בהתחדשות עירונית, משוכנע כי הסירוב אינו סביר, ויש לבחון אותו בחינה אובייקטיבית ולא סובייקטיבית. "שמו את הנוחות של שני בעלי דירה מתוך 234. נוחות של בעל דירה אחת עולה על צורך אחר. הניתוח מרחיק לכת ולא עולה לא עם החוק ולא עם הפסיקה".

גרומן מעריך כי אם יוגש ערעור, בית המשפט העליון יהפוך את ההחלטה. "ישראל רוצה לעודד פרויקטים של פינוי-בינוי ונותנת תמריצים בחוק. פסק הדין לוקח סיפור של דייר אחד מבין 243, ואומר שיש לו נסיבות אישיות. יש פה שגיאה שאינה עומדת בקנה אחד עם המדיניות הציבורית הקיימת".

מספר תיק: 58035-01-23

עוד כתבות

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך