ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin
החלטת הריבית הערב של הפד הייתה אמורה להיות אירוע צפוי ולא מרגש כלל. הקלות מוניטריות לא היו צפויות בהחלטה זו, השווקים ראו הורדה בהחלטה זו עניין טכני ותו לא. התקווה בשווקים הייתה שיו"ר הפד, ג'רום פאוול, ירמוז על הצעדים הבאים, בין אם מדובר על תחילת הקטנת הצמצום הכמותי שניהל הפד עד כה ובין רמיזות על תאריך ספציפי בו יתחילו חברי ועדת השווקים הפתוחה להכריז על הורדת הריבית.
● "לא מאמין שזה יקרה במרץ": החדשות הרעות של יו"ר הפד פאוול לשווקים
● קלקולים כלכליים: הסיכונים המרכזיים שמאיימים על הפריחה בשוקי המניות
אך המציאות טרפה את הקלפים. האינפלציה מתבררת יותר חמה ממש שחשבו תחילה. מדד המחירים לצרכן של פברואר, שפורסם השבוע, הראה כי לכלכלה האמריקאית יש עוד דרך ארוכה ליעד של קצב אינפלציה שנתי של 2%, יעד יציבות המחירים של הבנק האמריקאי. אינפלציית הליבה עמדה על 3.8% והמדד הכללי עלה לשיעור של 3.2% (לעומת 3.1% בחודש הקודם).
מדד ה-PCE, המדד שבוחן את ההוצאה על הצריכה הפרטית ונחשב למועדף על הבנק המרכזי, לא רק שלא יורד אלא צפוי לעלות במדד הקרוב לקצב של 2.8%. כך, במקום שהמשק יראה את הפד חווה "ביטחון גדול יותר" בהתמתנות המחירים, הוא הבין שהאינפלציה בארה"ב ממשיכה להיות דביקה למרות המדיניות המרסנת שבוצעה עד כה. השווקים צופים הסתברות נמוכה יותר להתחלת ההקלות בחודש יוני, אם כי לפני שבוע השוק ראה ודאות כמעט מוחלטת להורדה בחודש זה. בשורה התחתונה, הצפי הוא שהריבית תישאר על 5.5% ברף העליון.
יתרה מכך, ספר הבז', המשקף את העדכונים הכלכליים של המחוזות השונים של הפד, מצביע על כך שגם שוק התעסוקה ממשיך להיות פרמטר מדאיג בתמונת המשק האמריקאי. אמנם חלק מהמחוזות מצביעים על התקררות בשוק העבודה, אך המשך עליות השכר במחוזות מסוימים ממשיכים להצביע על שוק תעסוקה כגורם שיכול לעורר את האינפלציה מחדש.
הריבית כנראה לא תרד. למה ההחלטה עדיין חשובה?
הכלכלנים נושאים את עיניהם אל עבר התחזית המקרו כלכלית, שעתידה להתפרסם יחד עם ההחלטה. התחזית הקודמת הראתה כי חברי הוועדה צופים כשלוש הפחתות במהלך 2024, כשהריבית צפויה לעמוד על רמה של 4.6% בסוף השנה. החשש כעת הוא כי בעקבות הנתונים האחרונים תחזיות הפד ישתנו, וההקלות המיוחלות המכבידות על המשק האמריקאי ידחו לסוף השנה.
בנוסף, בשווקים מקווים שהפד יודיע על מועד הפסקת הצמצום הכמותי (QT). הפד נתן לאגרות החוב שבידיו להגיע לפדיון ולא קנה אחרות במקומן. כך הוא מצמצם את היצע הכסף הקיים במשק. הפסקת הצמצום נחשבת כמהלך מקדים להורדות הריבית הצפויות, ופאוול הדגיש במסיבת העיתונאים הקודמת כי הוועדה עדיין לא דנה בתאריך סיום המדיניות. בשוק יצפו להסבר מצד פאוול למתווה העתידי גם בגזרה זו.
המשק האמריקאי חזק, הדילמה של הפד תלך ותגבר
בראייה היסטורית, החשש של הפד מעלייה מחודשת של האינפלציה מובן. הדוגמה הבולטת ביותר היא שנות ה-70, אז הוריד מהר את שיעור הריבית וההקלות המוניטאריות המהירות הביאו לגל מחודש באינפלציה. יחד עם משבר נפט כלל עולמי, התוצאה הייתה רמת מחירים גבוהה יחד עם צמיחה נמוכה במשך שנים (הסטגפלציה של שנות ה-70). לכן, פאוול ויתר חברי ועדת השווקים הפתוחה מעדיפים לא לקחת סיכונים ומחזיקים את המשק תחת ריסון מוניטרי גבוה שנמשך כבר כמעט שמונה חודשים.
הפד יכול לעשות זאת מסיבה פשוטה - העוצמה שמשדר המשק האמריקאי. התחזיות הנוכחיות הן ש"נחיתה רכה" עדיין בהישג יד והמשק האמריקאי לא ידרדר למיתון, מה שמאפשר לפד מרחב תמרון. לולא הצמיחה החזקה אשתקד כמו גם צפי הצמיחה לרבעון הראשון (קצב שנתי של 2.3%), בפד היו כנראה פחות נינוחים מהארכת הריסון המוניטרית.
אבל גם הפד נמצא בדילמה שככל הנראה רק תלך ותעמיק בחודשים הקרובים, והוא עלול למצוא עצמו בין הפטיש לסדן במידה ויחכה יותר מדי להקלות מוניטריות. הבחירות הצפויות בארה"ב בתחילת נובמבר יקשו על הבנק המרכזי להוריד את הריבית מחשש שייתפס ככזה שמנסה להשפיע על הבחירות. תחילת ההקלות זמן מועט לפני הבחירות יביאו להאשמה מהצד הרפובליקני לכך שפאוול מעניק מתנה לנשיא המכהן ג'ו ביידן, ונותן לו להציג את ההורדות המוניטריות בדיוק לפני הבחירות.