בית המשפט העליון ביטל היום (ג') את החלטת המחוזי לחייב את בנק מזרחי טפחות להעביר 8 מיליון שקל מחשבונו של רומן אברמוביץ' כתרומה לארגון זק"א. מדובר בהחלטה במסגרת בקשה לסעד זמני, כאשר עדיין תלויה התביעה העיקרית, אך יש בה קביעה עקרונית חשובה הנותנת לבנקים רוח גבית לפעול לפי משטרי הסנקציות של מדינות המערב.
● העליון הכריע: מזרחי טפחות לא יעביר את התרומה של רומן אברמוביץ' לזק"א
● ארה"ב הקפיאה חשבונות ישראליים בצו. האם בנקים בישראל מחויבים לו?
הסיבה לסירוב הבנק להעביר את התרומה נעוצה בהכללתו של אברמוביץ' ברשימת סנקציות פיננסיות של ממשלת בריטניה והאיחוד האירופי בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. השופטת גילה כנפי-שטייניץ הבהירה כי החלטת הבנק להגביל את הפעילות בחשבון אינה וולונטרית ואינה "קוד עסקי". היא הדגישה את הפגיעה הפוטנציאלית בבנק ובאינטרס הציבורי הכרוכה בהעברת הכספים.
הדיון עסק בשאלה האם סירוב הבנק לתת שירותים בנקאיים מסוימים, שנתפסים כחיוניים, הוא סביר. סירוב הבנק מבוסס על מדיניות ניהול סיכונים, בהוראת בנק ישראל, שלפיה הבנק לא יבצע פעילות המנוגדת לסנקציות הבינלאומיות, אף שאלה לא מחייבות את ישראל באופן ישיר.
החשש של הבנקים במקרים אלה הוא להיתפס כמי שמסייעים לעקוף את הסנקציות ולהיחשף לסיכונים כגון פגיעה במוניטין וחוסר שיתוף-פעולה מסחרי בינלאומי, שיביאו לפגיעה בכל לקוחות הבנק.
תביעות מתנחלים
ההחלטה בעליון, הגם שהיא בקשה בסעד זמני, עשויה להשפיע על תביעות מתנחלים שהבנקים השונים וחברות אשראי הקפיאו את חשבונותיהם.
ארה"ב הטילה לאחרונה סנקציות על תושבי יהודה ושומרון בשל טענה לאלימות כלפי פלסטינים. הסנקציות כוללות ביצוע מסחר עם האמריקאים והקפאת נכסים וחשבונות. כל הבנקים הישראליים יישרו קו עם ההחלטה, בעידוד בנק ישראל.
עד ההחלטה היום, תביעות מתנחלים ציטטו מהחלטת המחוזי, שכאמור הורתה לבנק מזרחי טפחות להעביר את הכספים לזק"א. החלטת השופטת כנפי-שטייניץ לא תסייע לתביעות אלה, מאחר שהיא נותנת אישור נוסף להחלטות של הבנקים לפעול לפי סנקציות שלא הוטלו בישראל.
החשיבות של ההחלטה, והתקדימיות שבה, היא בכך שמדובר בבקשה לפעולה הומניטרית. לא בעל חשבון המבקש לעשות שימוש בחשבון לשימושו האישי, כאשר יש חשש כי הכסף יועבר לפעילות אסורה - אלא בקשה לתרום כסף לארגון הצלה לגיטימי, שסייע רבות לאחר 7 באוקטובר וקודם לכן.
כנפי-שטייניץ הכירה בחשיבות הפעילות של זק"א ובחנה את הנזק העלול להיגרם לארגון אם לא יועבר הכסף בשלב זה של ההליך, מול הנזק האפשרי לבנק. היא קבעה כי הנזק לבנק אינו "נזק תאורטי", אפילו שלא ניתן לראות בעין את הנזקים בטרם התממש הסיכון. הסיכונים הם פגיעה במוניטין ובהתקשרויות של הבנק עם גופים פיננסיים זרים, הנדרשות להמשך פעילותו.
השופטת קבעה כי אברמוביץ' וזק"א לא הוכיחו כי אי-העברת הכסף בשלב זה תפגע בפעילות הארגון באופן בלתי הפיך, וקבעה כי אם הכסף יעבור כעת, יש בכך לייתר את ההליך העיקרי.
המקרים של זיו ודוידוביץ'
זו לא הפעם הראשונה שהעליון מאמץ את סירוב הבנק לאפשר פעולות למי שהוכלל ברשימת סנקציות. ב-2019 דחתה השופטת יעל וילנר בקשת רשות ערעור בעניינו של איש העסקים, האלוף במיל' ישראל זיו, וחברות שבבעלותו, לאחר שבנק לאומי הגביל את השימוש בחשבונותיהם, בשל הכללתם על-ידי משרד האוצר האמריקאי ב"רשימה שחורה" של גופים החשודים בהלבנת הון או במימון טרור, זאת על רקע פעילותם בדרום סודן.
זיו והחברות טענו כי מדובר בטעות, וכי הם פועלים מול הרשויות האמריקאיות לביטול ההחלטה, ואכן הביאו לביטול ההכללה - ולהפשרת החשבונות. אך בעת מתן ההחלטה, השופטת וילנר קבעה כי נוכח ההכללה ב"רשימות השחורות", סירוב הבנק לנהל את החשבונות הוא סביר. כמו כנפי-שטייניץ, היא הדגישה את הנזק שעשוי להיגרם לאינטרס הציבורי.
גם חשבונו של איש העסקים דוד דוידוביץ', המקורב לאברמוביץ', נחסם לפני כשנתיים על-ידי בנק הפועלים בשל הכללתו ב"רשימה שחורה" של בריטניה בשל קשריו עם אברמוביץ', על רקע מלחמת אוקראינה-רוסיה. לפני שנה וחצי התיר בית המשפט לדוידוביץ' לעשות שימוש בחשבונו לצרכיו בישראל, תוך שנקבע כי פעולות מסחריות בארץ יאושרו על-ידי בית המשפט. הוא מבקש לשחרר לחלוטין את החשבון, והתיק קבוע להוכחות בחודש הבא.
אברמוביץ' ודוידוביץ' מיוצגים שניהם על-ידי עו"ד שמוליק קסוטו. את בנק הפועלים מייצגים עורכי הדין אורי גאון, ליאת עיני-נצר ומעיין הרטמן ממשרד ב. לוינבוק. את בנק מזרחי טפחות בעניין אברמוביץ' מייצגים עורכי הדין שרון לובצקי הס ויניב הולצמן ממשרד עמית, פולק, מטלון.
