גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מטבעות דיגיטליים

כך תדווחו על כספי המסים מרווחי הקריפטו שלכם

רשות המסים פרסמה הוראות ביצוע לנוהל תשלום מסים מרווחי הקריפטו ● עם זאת, לדברי מומחה קריפטו, ההוראות "יוצרת עודף בירוקרטיה סבוכה ובעיות שעלולות להציב חסם לדיווח על הרווחים"

רשות המסים פרסמה מסמך חדש באשר לקבלת כספי מסים מרווחי קריפטו / צילום: Shutterstock
רשות המסים פרסמה מסמך חדש באשר לקבלת כספי מסים מרווחי קריפטו / צילום: Shutterstock

רשות המסים פרסמה היום (ד') באתר האינטרנט שלה מסמך חדש, תחת הכותרת: "הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 2024 06". מהותו של המסמך הינה מתן הנחיות לעובדי רשות המסים באשר ליישום הוראות הנוהל לקבלת כספי מסים מרווחי קריפטו. הנוהל, שפורסם בדצמבר אשתקד, מאפשר לשחקנים בזירת המטבעות הדיגיטליים לדווח על רווחים משוק הקריפטו ולשלם את המס בגינם ישירות לרשות המסים, תוך עקיפת המערכת הבנקאית. התקווה הגדולה של המדינה היא שהנוהל יוביל לתשלומי מס של מאות מיליוני שקלים שנגרעו מקופת המדינה מרווחי זירת הקריפטו.

● השיטה החדשה של רשות המסים לתפוס משכירי דירות שלא מדווחים על הכנסות
● ניתוח גלובס | משקיעי נדל"ן, שימו לב: הגזרות שמתכננים ברשות המסים והמסרים הכפולים
● החברה שהימרה בגדול על הביטקוין ומציגה תשואה של מאות אחוזים בשנה

לכאורה, מדובר במסמך "טכני", המנחה את פקידי השומה, סגניהם, רכזים, מפקחים ועובדי החטיבה מקצועית, חטיבת חקירות וחטיבת גבייה ואכיפה (אליהם הוא ממוען), כיצד למלא את הוראותיו של נוהל קבלת כספי הקריפטו. אולם, בפועל, מדובר במסמך מהותי, המבהיר מהם המשאבים שהרשות מקדישה לנושא ומהן הדרישות של הרשות מהמדווחים על הכנסות ממטבעות מבוזרים.

בין היתר, נקבע כי בכל משרד שומה, ימונו עד שני מפקחים שיופקדו על הטיפול בכל הבקשות שיתקבלו במשרד, כדי "לאפשר התמחות מקצועית ואחידות בטיפול". ברשות מתמודדים כיום עם חוסר מהותי בכוח אדם, ולכן הקצאת כוח אדם ייחודי לנושא מבהירה כי הרשות מעריכה שהמהלך יכניס מיליונים רבים לקופת המדינה, באופן שיצדיק זאת.

"מהוראות הביצוע, ניכר לעין שרשות המסים עשתה קפיצת מדרגה מקצועית בעולם הקריפטו, וכי בוצעה עבודה יסודית שכללה ירידה לפרטים והפניית משאבים לתחום, כמו הקצאת כוח אדם ייעודי במשרדי השומה ובהנהלת הרשות, וכן טיוב מערכות ותהליכי עבודה פנימיים", אומר עו"ד רו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל רגולציה בפלטפורמת המסחר הישראלית Bit2C.

עוד מסביר צרפתי, כי רשות המסים התקדמה לקראת הנישומים בהוראת הביצוע, בכך שהיא מכירה בגמישות לעניין אופן חישוב הרווח לצרכי מס. "ניתן לחשב רווח גם לפי שיטות ממוצע משוקלל ו-LIFO ועוד, ולא רק לפי שיטת FIFO", הוא מסביר.

עם זאת, צרפתי סבור שחלקים אחרים בהוראות הביצוע עלולים לסכל את המטרה שלו להכנסת כספים לקופת המדינה. "הוראת הביצוע, בשילוב עם נוהל הוראת השעה בנושא, יוצרת עודף בירוקרטיה סבוכה, אשר תכביד יתר על המידה על כולם - הן על המערכת עצמה, ובעיקר על פקידי השומה, שגם כך עמוסים לעייפה בעבודה מאומצת ובחוסר כוח אדם מתאים, והן על הנישומים".

אף אחד לא מתלהב לקבל סירוב מבנק ישראל

אחת הבעיות המרכזיות של השחקנים בזירת הקריפטו היא שבמקרים רבים, מערכת הבנקאות המסחרית בישראל לא מאפשרת לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים, ובשל החשש שאלו קשורים להלבנת הון או למימון טרור. במקרים אלו, סירוב המערכת הבנקאית לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, חל גם ביחס לכספי מסים הנובעים מרווח ממימוש של מטבע וירטואלי.

נוהל מיסוי רווחי קריפטו נועד להסדיר את תהליך העבודה והבדיקות שיאפשרו את קבלת כספי המסים הנובעים מפעילות של ישראלים באמצעי תשלום מבוזר ואת גבייתם. בהתאם לנוהל, כספי המסים יופקדו ישירות לחשבון הבנק של רשות המסים, שיתנהל בבנק ישראל. הנוהל נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024, ומאפשר לבעלי רווחים ממטבעות וירטואליים לדווח על הכנסותיהם ולשלם את המס המתחייב עליהם עד יוני השנה. ההערכות הן כי לאורך ששת החודשים במהלכם יחול הנוהל, ייכנסו לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים.

כעת, כאמור, פרסמה רשות המסים את אופן ביצוע הנוהל. הוראות הביצוע כוללות הנחיות לגבי הטופס שצריך למלא והפרטים שיש לחשוף בפני רשות המסים בעת דיווח על רווחים בזירת הקריפטו, לרבות פרטים על סכום העלות והתמורה ממימוש מטבעות וירטואליים, הכנסתו החייבת והמס המגיע למדינה.

כמן כן, על המדווח לספק הסבר ואסמכתאות מאמתות בדבר מקור הכספים ששימשו לרכישת מטבעות וירטואליים, שמות הבורסות, זירות המסחר והנש"פים בהם התבצעה הפעילות, כתובות פומביות של הארנקים, נתיב תנועות המטבעות לאורך תקופת ההחזקה בהם, כמו גם אישור מבנק מסחרי בישראל על סירובו להעברת כספי המס לחשבון הבנק בישראל או סירובו לפתיחת חשבון בנק בישראל.

לדברי עו"ד צרפתי, "מדובר באבסורד שנמשך קרוב לעשור - שאזרח שומר חוק וצייתן לא מצליח לשלם מסים מפעילות בקריפטו כי הבנקים חוששים שמא הקריפטו אותו הנישום מכר, מתישהו ואיכשהו נחשף לעבירה. כעת, הרשות דורשת כי הנישום יוכיח לה כי הוא סורב על־ידי בנק להעביר את הכסף או לפתוח חשבון בנק וזה כבר מהווה מכשול, כי אף אחד לא מתלהב, ובצדק, לקבל סירוב אקטיבי מבנק בישראל".

עוד על־פי הוראות הביצוע, על שחקן הקריפטו המבקש לשלם מסים לפי הנוהל להתחייב על תשלום המס, בלי קשר לשאלה אם יאושר לו להעביר כספים מחשבון בנק זר לחשבון הבנק של רשות המסים, ולהתחייב כי לא מתאפשר לו לקזז או לנכות את המס מול הפסדים והוצאות מפעילות אחרת. לדברי צרפתי, "אלה בעיות אקוטיות, שעלולות להציב חסם בפני דיווח על הרווחים".

יחכו לנוהל גילוי מרצון?

בהוראת הביצוע, מתחדד ההבדל בינה לבין "נוהל גילוי מרצון", שכן במסגרתה, נדרש המדווח על הכנסות מרווחי הקריפטו לוותר על סודיות המידע. כך, יתאפשר לרשות המסים להעביר כל מידע שברשותה בנוגע לדיווח לידיעת הרשות לאיסור הלבנת הון, משטרת ישראל ובנק ישראל. משלם המס נדרש אף לחתום על התחייבות שהוא מודע לכך שאין בהליך תשלום מסים בשל רווחי קריפטו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית. על־פי הוראת הביצוע, סמנכ"ל חקירות, בשיתוף הרשויות הנוספות, אף יבצעו בדיקות נוספות בנוגע לנישום, לשם הקטנת הסיכון להלבנת הון באמצעות תשלום המסים למדינה, ולהפחתת החשד שמקור הכספים הוא בפעילות לא חוקית.

ההוראות הללו מתחברות להודעתה של רשות המסים מראש, לפיה לא מדובר ב"נוהל גילוי מרצון" עבור שחקני הקריפטו, ולכן הם אינם נהנים מחסינות מפני העמדה לדין. אולם, לאחרונה, הודיע מנהל רשות המסים כי בכוונת הרשות לפרסם "נוהל גילוי מרצון" חדש שיכלול גם את רווחי זירת הקריפטו, ובמסגרת הליך זה תינתן הגנה מפני הליכים פליליים - אז למה ששחקני הקריפטו ימהרו לשלם את המס במסגרת הנוהל שלא מגן עליהם כיום? רבים מהם, כך נראה, יעדיפו לחכות לנוהל גילוי מרצון.

"בנוסף, על־פי הוראות הביצוע, צריך לספק לרשות המסים סט שלם של מסמכים רבים, כולל תחקור של נתיב ומסלול הכספים והקריפטו ואישורים מגורמים חיצוניים", אומר עו"ד צרפתי, שמעריך כי "מדובר בהוראת שעה זמנית וקצרה בת שישה חודשים, שעד שיצליחו לעמוד בתנאים הטכניים שלה היא צפויה להסתיים. על־מנת באמת לגבות מס אמת ולהעשיר את קופת המדינה בתקופה קריטית כזו של מלחמה וגירעון, על רשות המסים לבצע התאמות בנוהל ובהוראת הביצוע, כך שיאפשרו גבייה של יותר מסים מיותר אנשים וללא הגבלה בזמן, וכן לשלב זאת עם נוהל 'גילוי מרצון', אשר יאפשר גם חסינות פלילית לנישומים שפונים להליך הגילוי מיוזמתם".

בשורה של ממש לעוסקים בקריפטו

לדברי עו"ד (חשבונאית) אינגה אייזנברג, ממשרד אייזנברג, שנער ושות', המתמחה במיסוי קריפטו, "מדובר בבשורה של ממש לכל העוסקים בקריפטו, שכן אחת הבעיות המרכזיות הקיימות הינה שבנקים לא הסכימו לקבל כספים שמקורם בפעילות זו".

עו"ד אייזנברג מציינת כי "מדובר בנוהל משלים להליך 'גילוי מרצון', הרלוונטי למי שלרשות עדיין אין לגביו מידע, אשר לדברי מנהל רשות המסים, אמור להתפרסם עוד לפני הפסח. אחת הבעיות בנוהל מהיום, היא שהרשות יכולה לקבל כסף רק במטבע שיקלי, מה שיחייב את הנישומים לבצע המרת מט"ח, שעשויה לסבך מעט את ההליך, ולגרור גם עלויות לא מבוטלות".

עו"ד אייזנברג הוסיפה כי "הוראת הביצוע נראית מסורבלת, על פניו, אולם כזו שהמומחים בתחום יוכלו להתמודד איתה. בנוסף, הוראת הביצוע מטילה על אנשי הרשות עצמם הליך בדיקות רב־שלבי קפדני, המצריך, בין היתר, מינוי אחראים פנימיים בעלי מומחיות במספר תחומים; כל זאת, כאשר למעשה, ברשות לא מתחייבים שיקבלו כסף מחשבון זר, לא כל שכן בסד זמנים מוגדר וידוע. הדבר עשוי להיות בעייתי, שכן ייתכן מצב שתיקבע חבות במס, אולם שבסוף, שוב אין וודאות כי יאושר לקבלה. בנוסף, הוראת הביצוע מחייבת איסוף והגשת מסמכים ואישורים רבים, באופן שעשוי לגרום לכל התהליך להימשך זמן רב".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "הטפסים והנהלים שנקבעו במסגרת הוראת הביצוע הם בהתאם להוראות והנהלים שנקבעו בנוהל, בתיאום עם הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד המשפטים והמפקח על הבנקים. הוראת הביצוע אינה כוללת דרישות נוספות. הדרישה לאישור כי המבקש סורב על־ידי בנק מסחרי אחד לפחות קבועה גם היא בנוהל, אבל רשות המסים תסתפק בראיות שהיה ניסיון סביר לקלוט את כספי המסים שלא צלח. על־מנת למנוע סיכון של הלבנת הון, הנוהל והוראת הביצוע מחייבים שהמס המשולם במסגרת הנוהל לא יוחזר לנישום באף סיטואציה.

רשות המסים מנהלת מגעים מתקדמים מול הפרקליטות ביחס פרסום נוהל 'גילוי מרצון' חדש, ומקווה שהנוהל יאושר בקרוב על־ידי היועצת המשפטית לממשלה. מיד לאחר חג הפסח, רשות המסים תפעל להארכת הנוהל ולהרחבתו למקרים המתאימים".

עוד כתבות

ירידות חדות בוול סטריט / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מזינוק חד ל"פאניקה אמיתית": מה קרה בוול סטריט ב-24 שעות?

לאחר הראלי ברביעי, וול סטריט נצבעה אמש (ה') באדום בוהק: מדד הנאסד"ק צלל ונכנס לטריטוריית תיקון, וענקיות השבבים מחקו טריליוני דולרים משוויין ● ברקע לנפילות: החשש מהשלכות "הגל הכחול" על הקמת חוות שרתים, ורוטציה למניות ערך ● האנליסטים מזהירים מהאטה בהשקעות ה-AI, אך מרגיעים: "התעשייה כאן כדי להישאר, היא פשוט תהפוך ליקרה וריכוזית יותר"

נווה שאנן. המחירים למ''ר בפרויקטים חדשים גבוהים משמעותית מאלה שבבניינים הישנים / צילום: Shutterstock

לחכות לפינוי־בינוי או למכור בהפסד? הדילמה של בעלי הדירות בנווה שאנן בתל אביב

מחירי הביקוש לדירות ישנות בשכונה ירדו ב–10%–15% בשנה האחרונה, אך יש פערים עצומים במחיר בין דירות ברחובות שונים

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

"נשנה את מפת התעופה הישראלית": מנכ"ל ישראייר מאשר את חשיפת גלובס - במו"מ לרכישת ארקיע

מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס התייחס לראשונה לחשיפת גלובס על כוונת חברת התעופה לרכוש את המתחרה ישראייר ● במכתב לעובדים כתב המנכ"ל כי החברה נמצאת ב"עמדה של רכוש פוטנציאלי משמעותי" וכי המטרה היא "לשנות את מפת התעופה הישראלית"

בעולם מתפתחת תעשייה שלמה של ''נדגמים סינתטיים'' / צילום: Shutterstock

עליית "הנבדקים הסינתטיים": האם אפשר לשכפל אתכם לצורכי מחקר?

חברות שמפתחות נבדקים סינתטיים כבר גייסו מאות מיליוני דולרים, ומבטיחות לחזות למי נצביע, מה נקנה ואיך נתנהג ● אלא שמודל אחד כבר חזה ניצחון לקמלה האריס, ומחקרים מצאו כי בני האדם הווירטואליים נוטים להיות קיצוניים יותר מהאנשים האמיתיים ● האם אפשר לסמוך על אנשים שלא קיימים - כדי להבין את אלה שכן?

הונאה / צילום: Shutterstock

שני ישראלים מואשמים בהונאה של 129 מיליון דולר בארה"ב

כתב אישום שהוגש בארה"ב חושף כיצד רשת הונאה בינלאומית השתמשה בבינה מלאכותית כדי להתחזות למנהלים ולעורכי דין ולגרום לחברות להעביר מיליוני דולרים • אחד הנאשמים הישראלים התפאר, לפי התביעה, כי הלבין מאות מיליוני דולרים וכי הוא "מספר אחת בעולם" בתחום

נתניהו וטראמפ (ארכיון) / צילום: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו על הסיוע האמריקאי: "המעבר שמובילים נתניהו וטראמפ מסיוע לשותפות משקף את עוצמת היחסים בין המדינות"

נתניהו על הסיוע האמריקאי: הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל תמיד זכה לתמיכה חוצת מפלגות, המעבר שמובילים ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ מסיוע לשותפות משקף את עוצמת היחסים בין המדינות ● דיווח: תנועות חריגות של כלי שיט איראניים סמוך לכבלי תקשורת תת-ימיים ● נשיא ארה"ב באיום חריף לקראת ההכרעה על המשך המערכה באיראן: "הייתי מעדיף לא לעשות זאת, אם אפשר. אתם תדעו בקרוב מאוד" ●  עדכונים שוטפים

התעמלות בבריכה / צילום: Shutterstock

עדיף לקום לאימון או להמשיך לישון? המחקר שמספק תשובה מפתיעה

מחקרים חדשים בוחנים קשר בין שינה, תזונה ופעילות גופנית לבין בריאות והזדקנות - ומגלים שהפרטים הקטנים עשויים לשנות את התמונה ● יתרון אימון על פני שינה תלוי גם בהרגלי השינה, תפריטים שונים נקשרים לתועלות שונות, ובמים יש תועלת בשילוב עם הליכה לאחור ● מדעי אריכות החיים 

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

היום שאחרי המפולת: נאסד"ק התאושש וננעל בעליות של יותר מ-1%

שוק העבודה האמריקאי הוסיף 165 אלף משרות באוקטובר - הרבה מעל הצפי ● אירופה ננעלה בירידות, יפן נכנסה לטריטוריה של שוק דובי ● בורסות אסיה צנחו הבוקר בהמשך לאתמול, שהיה יום המסחר הגרוע ביותר שנרשם במדדים המובילים בארה"ב מאז אפריל 2025

יצחק הרצוג / צילום: חיים גולדברג/פלאש90

הנשיא בסיום סבב הממליצים: "אודיע ביום ראשון על מי יוטל המנדט"

גדי איזנקוט קיבל 67 ממליצים, ובנימין נתניהו קיבל 46 ממליצים בלבד ● הרצוג: "מתכוון להפוך כל אבן, כדי לנסות להביא לממשלה יציבה"

אורי גושן (מימין) ופרופ' יואב שוהם / צילום: יונתן בלום

"עמדנו עם דמעות בעיניים": מייסדי AI21 מדברים על המשבר - והתפנית

היא נחשבה להבטחת ה-AI הישראלית, אך AI21 שינתה ארבע פעמים את המיקוד העסקי, פיטרה 60% מעובדיה והתמודדה עם עזיבת המייסד אמנון שעשוע ● בראיון מספרים המייסדים שנותרו, יואב שוהם ואורי גושן, על הפרידה הבריאה, הטעויות בדרך והמוצר החדש שזכה לחיבוק מאנבידיה

ירידות בשווקים. / אילוסטרציה: Shutterstock

זה היה אחד הימים הגרועים בוול סטריט. מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך?

נאסד"ק נכנס אתמול לטריטוריה של תיקון, מניות השבבים קרסו ומדד הפחד זינק לשיא של שמונה חודשים • אלא שמבט על עשרות שנות היסטוריה מגלה נתון מפתיע: האם גם הפעם השוק יתאושש?

משרדים בתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות ההייטק משלמות ארנונה נמוכה יותר - אבל מכניסות לעיריות הרבה כסף

ניתוח של מכון גיאוקרטוגרפיה חושף פערים בתעריפי הארנונה לחברות הייטק ולבתי תוכנה בין הרשויות המקומיות, ומראה מדוע תל אביב והרצליה מצליחות לייצר הכנסות גבוהות מעסקים למרות הנחות משמעותיות

מדי מים / צילום: Shutterstock

מחיר המים צפוי לעלות ב-2.3% ב-2027, גורמי מקצוע דרשו להעלות יותר

מדובר בתוספת של כ-3.5 שקלים בחודש למשפחה בת חמש נפשות ● ההחלטה התקבלה לאחר דיון במועצת רשות המים, שבחרה לצמצם את ההתייקרות המתוכננת למרות עלייה צפויה של 835 מיליון שקל בעלויות משק המים ● חברי המועצה חלוקים בדעותיהם בין שמירה על יוקר מחיה נמוך לבין הצורך בהשקעות בתשתיות ובהיערכות לגידול האוכלוסייה ולשנות בצורת

ההפגנות בפארגווי בעקבות נפילת בנק UENO / צילום: ap, Jorge Saenz

הבנק קרס, ו-3 מיליון אנשים איבדו גישה לכסף שלהם

הבנק החמישי בגודלו בפרגוואי קרס לאחר שנדרש למחוק נכסים בעייתיים בהיקף של 280 מיליון דולר ● הפרשה מטלטלת את המערכת הפיננסית ומגבירה את הלחץ להדחת הנשיא

אילוסטרציה: Shutterstock

אדום בוהק בבורסה: ת"א 35 צנח בכמעט 4%; הדולר מזנק

ירידות חדות בבורסה המקומית: ת"א 35 צולל בהובלת מדדי הביטחוניות והטכנולוגיה, שסופגים לחץ עקב השלכות תוצאות בחירות האמצע בארה"ב ● מניות בזק ואדגר עולות בניגוד למגמה בעקבות חתימת מזכר הבנות להקמת חוות שרתים בפתח תקווה ●  אל על נופלת לאחר פרסום תוצאותיה הכספיות ● בשוק המט"ח, הדולר עולה ל-3.18 שקלים ● וגם: ענקית ההשקעות שמעריכה שהניצחון הדמוקרטי בבחירות יעניק לפד מקום לעוד ארבע העלאות ריבית

סוחר בוול סטריט / אילוסטרציה: ap, Richard Drew

קרנות הגידור מכרו שבועות לפני כולם? הסימן שהקדים את המפולת בוול סטריט

נאסד"ק 100 צלל בכ־5%, וכ־84% ממניות S&P 500 נסחרו בירידות ● גל המכירות שהחל בשבבים ובתשתיות ה- AI התפשט גם לענקיות הטכנולוגיה, לבנקים, לתעשייה ולמניות הצמיחה ● החשש מהשלכות הבחירות בארה"ב, סימני השאלה סביב תחזיות הרווח ומכירות אגרסיביות של קרנות גידור: חמישה הסברים לטלטלה בשווקים

אייל רוזן / צילום: אתר החברה

הסגרה מפורטוגל, רצח בנצרת ותעלומה אחת: לאן נעלמו 200 מיליון שקל?

הסגרתו של אייל רוזן, לשעבר מנהל בחברת האשראי גיבוי אחזקות, הזכירה כי אחת מהקריסות הגדולות שידע הסקטור הפיננסי בישראל עדיין רחוקה מסיומה ● יותר מארבע שנים לאחר התפוצצות הפרשה, מעל 200 מיליון שקל טרם אותרו ובשוק חוששים כי רוב הכספים אבודים: "חלק מהלווים נרצחו או ברחו"

חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

אינטל התרסקה ב-42% - האם עסקת הרכישה של קלאסיק בסכנה?

ביום שני שעבר הכריזה אינטל על רכישתה של קלאסיק (Classiq) הישראלית - בעלת נתח השוק הגדול ביותר בתחום מחשוב הקוואנטי ● אולם מאז יום שלישי שעבר, ירדה מנית אינטל ב-42% על רקע תוצאותיה לרבעון וגל הירידות בעקבות החשש מבועת ה-AI ● האם עסקת הקוונטום הגדולה ביותר אי פעם נמצאת בסכנה?

הטנדר החשמלי, ''סייברטראק'' / צילום: יח''צ

מאסק: טסלה תצמצם את ייצור הסייברטראק בשנה הבאה

מאסק אמר כי בטסלה יצמצמו בהדרגה את ייצור הסייברטראק במפעל שלה בטקסס ● בפוסט ב-X כתב כי סיום הייצור במפעל הענק יפנה מקום לייצור מונית הרובוטים שלה, הסייברקאב ● מאסק לא ציין אם החברה תייצר את הסייברטראק במתקן אחר

הסערה המושלמת בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"סערה מושלמת בשווקים": מה עומד מאחורי הקריסה בוול סטריט והירידות החדות בת"א?

המסחר בוול סטריט התנהל בירידות חדות, לאחר שהמסחר בבורסה המקומית ננעל באדום בוהק ● מושיק יוספוביץ, מנהל מניות ישראל ב"מגדל ביטוח ופיננסים", מסביר מה עומד מאחורי הירידות ואיפה מסתתרת נקודת האור למשקיעים