אזור העסקים של מוסקבה, שבו ממוקמת בורסת הקריפטו Garantex / צילום: Reuters, Vlad Karkov
אנדריי זברב, מבריח רוסי מסין, קיבל בשנת 2022 בקשה מיצרן רובה לבצע הברחה. על מנת לבצע את המהלך ולעקוף את הגבלות מצד ארה"ב וסין, הוא העביר מיליוני דולרים אל הספק שלו דרך שוק הקריפטו. מספר חודשים לאחר מכן, תיאר זברב את העסקה בפני לקוחות פוטנציאליים מרוסיה, והציע להם את שירותו. "אנו נספק את כל מה שדרוש לכם", הוא כתב בצ'אט בטלגרם. התשלום היה "באופן אידיאלי בקריפטו, כמובן".
● האח הבכור של ה-S&P 500 והנאסד"ק משתרך מאחור. האם זו הזדמנות?
● רעידת האדמה בטייוואן מאיימת על העסק הכי חם בתעשיית השבבים
השימוש במטבעות מבוזרים הפך לברירת מחדל של שיטות התשלום בשוק השחור, אך בניגוד לדולרים שהונפקו על ידי ממשלה בתוך מערכת בנקאית, לרשויות יש יכולת מוגבלת לעקוב אחר השימוש בו. עבור מכונת המלחמה של ולדימיר פוטין, הפך השוק הזה לחיוני מאוד; הוא עוזר לחברות רוסיות לחמוק מסנקציות מערביות ולרכוש רחפנים וציוד הייטק אחר. "רוסיה פונה יותר ויותר למנגנוני תשלום חלופיים כדי לעקוף את הסנקציות של ארה"ב ולהמשיך לממן את מלחמתה נגד אוקראינה", אמר בריאן נלסון, תת־מזכיר האוצר לענייני טרור ומודיעין פיננסי.
וול סטריט ג'ורנל אימת פרטים מחשבונו של זברב באמצעות ראיונות עם מקורביו ורישומי יבוא ומסים. הרשומות לימדו על שרשרת אספקה של אלקטרוניקה בין הספק של זברב לבין השוק הגדול ביותר ברוסיה לנשק קל, קונצרן קלצ'ניקוב - עליו הטילה ארה"ב סנקציות ב־2014. לטענת זברב, הוא לא עבר על שום חוק ברוסיה. אולם, מאוחר יותר הוא אמר כי קיבל הנחיות מאחרים שלא לדבר על כך, והתכוון לכוחות הביטחון הרוסיים, ולכן אינו יכול לחלוק מידע נוסף. "אני לא צריך בעיות", הוא כתב. "לא ברוסיה, ולא במקומות אחרים".
בורסת הקריפטו שעוקפת את הסנקציות
זברב לא ראה סיכויים רבים ברוסיה בזמן לימודיו בשנת 2004 בסיביר. לאחר שעזר בניהול רשת אספקה של חברה רוסית, הוא טס לשנגחאי כדי לחפש הזדמנויות חדשות. כך החל זברב לבנות קשרים עם מפעלים מקומיים ואירגן נתיבי אספקה לרוסיה. "הפכתי למבריח", כתב בטלגרם.
בשלב הזה, הוא נכנס גם לשוק הקריפטו, אליו גילה חיבה רבה על פני בנקים מסורתיים משום ש"כך שמר על אנונימיות", לדבריו. פלטפורמת המסחר המועדפת עליו הייתה בורסת קריפטו מבוססת במוסקבה בשם Garantex. כשרוסיה פלשה לאוקראינה, כתב זברב בבלוג אישי שעל הקוראים להגן על חסכונותיהם מפני צניחת הרובל על ידי רכישת קריפטו ב־Garantex.
בורסת הקריפטו הרוסית הוכנסה לרשימה השחורה של ארה"ב חודשיים לאחר מכן בשל היותה מקלט לפושעי סייבר. כפי שהבטיח זברב, עסקיה המשיכו לשגשג. ב־Garantex הכחישו שהעסקאות מאפשרות פעילויות פליליות, והוסיפו שהחברה מעריכה את זברב על כך שהוא "משבח את השירותים שלנו". עם זאת, גלי הסנקציות המערביות הקשו על החברות הצבאיות של רוסיה. ארה"ב והאיחוד האירופי אסרו על יצוא לרוסיה של חלקים ורכיבים תעשייתיים מסוימים שיש להם שימוש צבאי כפול. בנקים בסין, יחד עם הבנקים במדינות הפופולריות בקרב המהגרים הרוסים, חסמו יותר ויותר תשלומי רובל מחשש לאבד את הקשרים שלהם עם בנקים במערב.
יבואנים רוסים חיפשו דרכים חדשות לעקוף את המצור המערבי. באפריל 2023, סרגיי מנדלייב, פקיד מקומי לשעבר במוסקבה ומייסד Garantex, כינס כמה מדמויות בולטות בשוק הקריפטו ברוסיה כדי לדון בבעיות היבואנים. הוא הפנה אל זברב שאלות בנוגע לתשלומים בסין. מנדלייב, שעזב מאז את Garantex, העריך את ההיקף החודשי של כל "סחר הצללים" הרוסי - כפי שכינו אותו החברים - ב־10 מיליארד דולר.
לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה, החל זברב לקדם הובלת מוצרי אלקטרוניקה מסין לרוסיה במסגרת תוכנית יבוא מקביל בחסות הממשלה. מוצרי אלקטרוניקה שהוא רכש הועמסו על משאיות, לעתים קרובות בשנג'ן או גואנגג'ואו, ונשלחו לרוסיה דרך קירגיזסטן וקזחסטן.
בסרטון ששיתף עם וול סטריט ג'ורנל, נראו עובדים סוגרים קופסאות במחסן סיני, שעל חזיתו צוינו יעדי משלוח ברוסיה. סחורות לא הוכרזו בגבולות כדי למזער את עקבות התיעוד, ופקידי מכס כמעט ולא בדקו מטענים לדבריו, טענה שנתמכה על ידי מעורבים אחרים. "אף אחד לא יודע מה אתה מביא בתוך המשאית", כתב זברב לעמיתיו בטלגרם.
248 סוגים של מוצרי אלקטרוניקה הוברחו
הוא המשיך להישען על Garantex, יחד עם חברות תיווך אחרות, כדי להמיר רובלים של לקוחות למטבעות קריפטו. הוא החליף את המטבעות המבוזרים ליואן דרך ברוקרים לא רשומים בהונג קונג, ולאחר מכן העביר לספקים את הכסף באמצעות העברה בנקאית מקומית.
בדצמבר 2022 חשף זברב שחברת בת של קלצ'ניקוב שלחה לו את שטר החומרים שהגיעו לידי רוסיה. המסמך מפרט 248 סוגים של חלקים אלקטרוניים, לרבות גרסאות של מיקרו־בקר פופולרי עם ביצועים גבוהים בשם STM32, המיוצר על ידי יצרנית מוליכים למחצה שוויצרית. כוחות אוקראינים מצאו חלקי STM32 ברחפנים משוחזרים שיוצרו על ידי חברת בת של קלצ'ניקוב בשם Zala Aero. לפי זברב, ההזמנה מתומחרת בכ־10 מיליון דולר.