גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההיטל שיכניס 20 מיליארד שקל למדינה חוזר: כך הוא ישפיע על בעלי העסקים

ההיטל "מימון המטרו" יחושב על בסיס שטח הנכס בצו הארנונה, שיוכפל ב־70 שקל ובשני קריטריונים שגובשו עבור ההיטל במיוחד: מקדם שיטת הארנונה ומקדם המדרג העירוני ● ייתכן שההיטל החדש, אם יאושר, יקוזז באופן חלקי מסכום היטל השבחת המטרו, שנכנס כבר לתוקפו בתחילת 2023

מטרו. שבוע הבא יעלה שוב לדיון נושא ההיטל / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet
מטרו. שבוע הבא יעלה שוב לדיון נושא ההיטל / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

"היטל מימון מטרו" חוזר לשולחן הדיונים: ההיטל, שנכלל בטיוטת חוק ההסדרים בתחילת 2023, כפי שפרסמנו כאן, נשאר בחוץ בגרסה הסופית של החוק שאושרה על־ידי הכנסת, וכעת הממשלה חוזרת לקדם אותו. זאת, כחלק מסדרת הדיונים בתיקון חוק המטרו, שייערכו בתקופה הקרובה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

בורסת השמות נסגרה: המועמדים הסופיים לתפקיד מנכ"ל נת"ע
השיטה החדשה של רשות המסים לתפוס משכירי דירות שלא מדווחים על הכנסות

ההיטל המוצע יוטל בעקבות "עליית שווי נכסים המושפעים מתוכניות המטרו", והוא צפוי להכניס למדינה 20 מיליארד שקל - יותר מרבע מההכנסות שהיא מתכננת לקבל ממיסים שונים, לטובת מימון פרויקט התשתיות הגדול אי פעם בישראל. הוא לא יוטל על נכסים המשמשים למגורים, ויחושב על בסיס שטח הנכס בצו הארנונה, שיוכפל ב־70 שקל ובשני קריטריונים שגובשו עבור ההיטל במיוחד: מקדם שיטת הארנונה ומקדם המדרג העירוני.

מקדם שיטת הארנונה ינוסח במטרה לגשר על ההבדלים והפערים בשיטות המדידה השונות שמנהיגה כל עירייה לגבי חישוב שטחי נכסים - "כדי שקביעת סכום ההיטל תיעשה באופן שוויוני וביחס לשיטת מדידה אחידה", כך לשון ההצעה; מקדם המדרג העירוני מיועד לבטא את ההבדל הנובע ממקום הנכס, שכן, ככל שנכס נמצא באזור מבוקש ומרכזי יותר, כך פוטנציאל עליית השווי שלו עולה. המקדם יגדיר שלושה סוגים של רשויות מקומיות, "לפי מדרג המתבסס על הפער שבין מחירי השכירות הממוצעים של נכסים מסחריים באותן רשויות, לבין מחירי השכירות הממוצעים בכלל הרשויות" - פער שאמור לבטא, בצורה גסה, את השפעת המקום שבו נמצא הנכס על שוויו.

ההיטל, אם יאושר, יצטרף לכמה וכמה אמצעים בעזרתם מתכננת המדינה לממן מחצית מעלויות הקמת המטרו, המסתכמות, נכון להיום, ב־150 מיליארד שקל. יש לציין כי הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה מיועד, בין היתר, לביצוע תיקונים והתאמות בנוסח המוצע, לטובת הגעה להסכמה לקראת הגשתו לאישור הכנסת בהליך חקיקה מסודר.

ההשפעה על גובה היטל ההשבחה

אחת הסוגיות הבוערות בקשר לאמצעים בעזרתם מתכננת המדינה לממן את עלות הקמת המטרו, היא גובה היטל ההשבחה הכולל שנקבע לאורך התוואי המתוכנן. ההיטל מסתכם ב־75% מגובה ההשבחה על הנכס - 40% שיופנו לקופת העיריות ו־35% לאוצר המדינה (חלק שנקרא גם "מס השבחת המטרו"). ההיטל כבר נכנס לתוקפו בתחילת שנת 2023, ולטענת יזמים ובעלי נכסים רבים הוא גבוה מדי ומטרפד, למעשה, את הפיתוח באזורים אלו, שכן, הוא הופך את הפרויקטים המתוכננים לחסרי כדאיות כלכלית.

ייתכן שהיטל מימון המטרו מיועד, בין היתר, כדי להתגבר על בעיה זו: אחד הסעיפים הראשונים בהצעה שתובא ביום שלישי הקרוב לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, קובע כי ההיטל החדש, אם יאושר, יקוזז באופן חלקי מסכום היטל השבחת המטרו שיוטל על בעל הנכס.

"על־מנת שהחובה לשלם את היטל מימון המטרו לא תחול על החלק בנכס שלגביו שולם מס השבחת המטרו לפי סעיף 19 לחוק המטרו, מוצע לקבוע כי בעריכת שומת השבחה למקרקעין לא יובא בחשבון היטל מימון המטרו, אם החובה לשלמו חלה על בעל הנכס", נקבע בנוסח המוצע. "כמו כן, מוצע לקבוע כי ממס השבחת המטרו לפי סעיף 19 יופחת סכום היטל מימון המטרו שבעל הנכס חייב לשלמו, לאחר היוון הסכום".

לקיזוז הזה ישנה משמעות מסוימת בפועל, שכן, בעוד היטל ההשבחה הוחל מתחילת השנה שעברה, היטל המימון המטרו יוחל רק בסביבות תחילת העבודות להקמת המטרו, כך שעל פניו, ייתכן שהוא יכול, לכל הפחות, לדחות חלק מהתשלום. עם זאת, סוגיה זו - וגם סוגיית מועד כניסת ההיטל החדש לתוקפו - לא ברורים דיים בנוסח הקיים, כך עושה רושם, וייתכן שבעניינים אלו, בין היתר, יידרש חידוד בדיון הקרוב.

יש לכך השלכה נוספת: מאחר שההיטל החדש צפוי להכניס לקופת המדינה 20 מיליארד שקל, על־פי ההערכות, הוא עשוי להפחית מהתלות של המדינה בהכנסות מהיטלי ההשבחה, ובכך אולי ללחוץ פחות את בעלי הנכסים עצמם.

חוסר בהירות לגבי מועד התחולה

לכאורה, ההצעה החדשה קובעת מועד ברור לכניסת ההיטל לתוקף, שכן, היא קובעת כי הוא "ישולם מתחילת עבודות המטרו במתחם ההשפעה שבו נמצא הנכס" - קרי, בעוד כמה שנים (רק באוגוסט האחרון, נבחרו שלוש החברות הזוכות במכרז לתכנון וניהול שלושת הקווים). בהמשך, מובאת התייחסות נוספת למועד תשלום ההיטל, שנראה כי יוצרת בלבול מסוים, מכיוון שהיא מציינת מועד אחר, מעורפל יותר - המועד בו נמסרה הודעה על הפעלת המטרו.

"חובת תשלום ההיטל תחול החל מתחילת שנת המס שלאחר שנת המס בה פורסמה הודעה על מועד ההפעלה של מיזם המטרו במתחם ההשפעה שבו נמצא הנכס", נכתב שם. "כמו כן, מוצע לקבוע כי מנהל רשות המטרו יודיע לרשות המקומית הנוגעת בדבר ולמנהל רשות המסים על יום תחילת הפעילות של רכבת תחתית (מטרו) במתחם השפעה מסוים, ויפרסם על כך הודעה ברשומות".

אם זה לא מספיק, הרי שבהמשך לכך, נכתב כי "על אף האמור, מוצע להסמיך את שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו כי חובת תשלום היטל מימון המטרו תוקדם, ותחול החל ממועד תחילת העבודות להקמה של המיזם במתחמי השפעה". נראה כי את העניין הזה יהיה צורך לחדד במהלך הדיונים.

מנגנונים לפישוט גביית ההיטל החדש

ההצעה כוללת גם מנגנונים שמטרתם "לפשט את מנגנון הגבייה ולהקל על בעלי הנכסים". בין היתר, מוצע כי הרשות המקומית הרלוונטית תשלח, מיוזמתה, בתחילת כל שנת מס, הודעה שתיידע את בעל הנכס בדבר חובתו לשלם את ההיטל. "למען הסר ספק, מובהר כי שליחת ההודעה תיעשה כשירות לאזרח, אך אי־קבלתה או אי־שליחתה אינה פוטרת את בעל הנכס מחובת תשלום ההיטל", מובהר בהצעה.

עוד מוצע להקים מערכת ממוחשבת, שתאפשר לבעל הנכס לבדוק אם חלה על הנכס שבבעלותם חובת תשלום היטל מימון מטרו, כמו גם לחשב את סכום ההיטל שעליו לשלם. ככלל, בעל הנכס יידרש להגיש לפקיד השומה הרלוונטי שומה עצמית על היטל מימון המטרו, כאשר לאחר בדיקה, ייקבע הסכום המדויק.

"מנגנון מורכב ומכביד"

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, אומרת כי הדחייה בתשלומי ההיטלים המתקבלת הלכה למעשה מעצם החלת ההיטל החדשה חשובה, אך לדבריה, לא זו הדרך לעשות זאת: "מדובר במנגנון מסובך ומורכב, שגם יכביד על רשויות המס. אם המטרה, בשורה התחתונה, היא לדחות את תשלום מס המטרו - דבר שעל פניו הוא מבורך - אפשר לעשות זאת בהחלטה ישירה ופשוטה ואין צורך במנגנונים מורכבים. יש כאן בעיה נוספת: אם תחילת התשלום של ההיטל החדש תיקָּבַע דווקא במועד תחילת העבודות, ייגרם נזק משמעותי לבעלי העסקים. זהו המועד הכי רגיש מבחינתם, המועד שבו הם מתחילים להיות מושפעים בפועל, בשטח, מעבודות ההקמה".

בוגין, שתשתתף בדיון ביום שלישי הקרוב, הביעה תקווה שניתן יהיה לשנות את נוסח ההצעה באופן משמעותי במהלך הדיונים: "למזלנו, יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, הוא אדם בעל ניסיון בעולם הנדל"ן, ועושה רושם שהוא פועל לגיבוש תיקון ראוי ומיטבי. אני מקווה שזה יסייע לנו להגיע לנוסח סופי, שייתן מענה לבעיות הקיימות בו כרגע".

עוד כתבות

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה