אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock
המלחמה המתמשכת בין ישראל לחמאס והמציאות המורכבת בגבול הצפון מעמידה את הכלכלה הישראלית בפני אי־ודאות ניכרת, שבאה לידי ביטוי בשורה של מדדים בולטים. כך לדוגמה, העימות החזיתי עם איראן תרם להיחלשות השקל מול המטבעות הזרים והביא את פרמיית הסיכון על האג"ח הממשלתיות (CDS) לשיא של יותר מעשור. לעומת זאת, במהלך החג, כשהתגברו הדיבורים על עסקת חטופים והפסקת אש בין ישראל לחמאס, השקל התחזק בחדות, וגם הבורסה המקומית שחזרה מחופשה קיבלה רוח גבית מהדיווחים ונפתחה בעליות.
● בלעדי | שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל
● השקל מזנק בכ-2% מול המטבעות הזרים; אלו הסיבות
בעזרת שלושה כלכלנים בכירים, ניסינו לשרטט מה יקרה לכלכלה בכל אחד מהתרחישים הבאים: חתימה על הסכם להפסקת אש ועסקת חילופי שבויים, הסלמה נוספת שכוללת פעולה צבאית ישראלית נרחבת ברצועת עזה והמשך המצב הקיים, ללא הסלמה משמעותית אך גם ללא הסכם להפסקת אש.
1 עסקה עשויה להקפיץ את השקל
אחד הברומטרים העיקריים והמיידים לסנטימנט כלפי הכלכלה המקומית הוא שער הדולר-שקל. למרות הייסוף החד יחסית של השקל בימים האחרונים בצל הדיבורים על הפסקת אש, שער הדולר עדיין מגלם פרמיית סיכון גבוהה יחסית. מתחילת השנה, חל פיחות של יותר מ־4% במטבע הישראלי.
לשם השוואה, השקל היה אחד המטבעות החזקים בעולם לפני 2023, שבמהלכה סבל מפיחות עוד טרם המלחמה כתוצאה מהרפורמה במערכת המשפט והתגובה החריפה לה.
על פי הערכות שונות, פרמיית הסיכון שמגלם השקל עומדת על כ־30 אגורות. עדות לכך ניתן לראות בתחזית שפרסמו לפני מספר ימים כלכלני בנק אוף אמריקה. הם צופים כי המטבע המקומי יתחזק בהדרגה ברבעונים הקרובים, ושערו אף יגיע ל־3.5 שקלים לדולר אחד בתחילת השנה הבאה. בבנק מסייגים זאת בהתאם להתפתחות חוסר הוודאות השוררת בישראל. נכון להיום, שער הדולר עומד על כ־3.75.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מסביר כי "עד לסוף השבוע האחרון השווקים לא תמחרו בשיעור גבוה מצב בו תחל הפסקת אש ותירקם עסקת חטופים בין ישראל לחמאס, וכך השקל המשיך להיחלש אל מול סל המטבעות ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה". שפריר מציין כי הגורם העיקרי שהעיב על ביצועי השווקים בישראל לאחרונה היה ההסלמה אל מול איראן, שגרמה לחשש גלובלי מהסלמה איזורית. בשבועיים האחרונים חלה התמתנות קלה לאחר שהשווקים הבינו כי לא תהיה התלקחות מחודשת מול איראן, אך בה בעת עדיין לא ציפו לעסקה.
"הסכם לשחרור חטופים יכול להחזיר לשולחן את התקדמות הנורמליזציה עם סעודיה בעקבות מסעות שר החוץ האמריקאי בלינקן במזרח התיכון. בהתאם, זה יביא לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל ולהתחזקות השקל", מדגיש שפריר.
מנגד, לדברי שפריר, התפוצצות המגעים לעסקה יכולה להביא לחזרה של הפיחות בשקל כפי שראינו עד כה. כמו כן גם פרמיית הסיכון תעלה. השאלה הגדולה היא עד כמה? שפריר מסביר שמגמות אלו לא יהיו חזקות מדי לאור העובדה שהשקל ופרמיית הסיכון נמצאים ברמה גבוהה גם כך. בנוסף, הוא מבהיר כי קשה להעריך זאת משום ש"ההשפעה של הכניסה לרפיח תלוייה במה תהיינה הכותרות בעולם, ובפעילות עצמה".
יוני פנינג, אסטרט ראשי בבנק מזרחי טפחות, מסביר כי שוק המט"ח העולמי מבטא לחץ גדול מאוד מתחילת החודש, וכי לא מדובר במגמה מקומית בלבד. "זה היה משהו רוחבי בכל העולם. ראינו זאת גם בפרמיית הסיכון בשוק הנפט ובהתחזקות הדולר מול סל המטבעות, בשל המתיחות העולמית. החשש מעימות של ישראל עם איראן היה מאוד גבוה", אומר פנינג. להערכתו, במידה ותהיה עסקה בין ישראל לחמאס, הדבר יתמוך בהתחזקות משמעותית של השקל. הוא מעריך כי שער של 3.65 הוא בהחלט אופציה במידה ונראה עסקה נרקמת.
2 העצבנות בבורסה לא תיעלם כל כך מהר
הבורסה המקומית מציגה בשנה הנוכחית ובשנה שעברה ביצועי חסר בהשוואה לבורסות המובילות. לשם השוואה, מתחילת השנה עלה מדד הדגל בבורסה של תל אביב (ת"א 35) בכ־3%, בעוד שמקבילו האמריקאי, ה־S&P 500, מציג תשואה כמעט כפולה. איך תשפיע הפסקת אש על הבורסה?
יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, אומר כי "עוצמת הזינוק היא פונקציה של ההסכם ואיך הוא ייראה. האם הוא פרמננטי ובר קיימא". לדבריו, תרחיש החזרת החטופים והפסקת אש לזמן ארוך יביא להבנות ולרגיעה גם בצפון. "הפסקת אש בדרום תמנע את ההכרח מכניסה ללבנון ופתיחת חזית נוספת. אם השווקים יבינו זאת, התרחיש הזה יהיה חיובי". כץ מוסיף כי העלייה בשווקים תהיה רוחבית ותתרחש בשוק המניות יחד עם ייסוף השקל וירידה בפרמיית הסיכון של ישראל בעולם.
לדברי כץ, המניות בישראל "חטפו" פעמיים. "התסיסה החברתית והרפורמה המשפטית בראשית 2023 גרמה לאופק שלילי בשווקים ולתחזיות שליליות של חברות הדירוג, זאת עוד לפני המלחמה. על זה נוספה המתיחות הגיאו-פוליטית מאוקטובר האחרון. לא נראה לי שנשלים את הפער כי הוא נובע מעוד גורמים שלא בהכרח ייעלמו".
שפריר מבנק הפועלים לעומת זאת מעריך כי לא נראה תנודה חדה לכאן או לכאן. לדבריו, "הבורסה תהיה מושפעת מהאירועים הגיאו-פוליטיים, שכן היא נוטה להיות רגישה אליהם. עם זאת, שוק המניות בישראל מצוי בחסר מאז תחילת 2023, כך שלא בטוח שנראה השפעה חזקה בשווקים לאור העצבנות שכבר שוררת כעת".
גם פנינג ממזרחי טפחות לא צופה זינוק קרוב של הבורסה. "לרוב הבורסה הולכת ביחד עם שוק המט"ח. אך פרמיית הסיכון עדיין גבוהה, ולכן המשקיעים לא ירוצו בחזרה לבורסה בתל אביב".
3 הסלמה תעמיק את הגירעון התקציבי
לפי הערכות האוצר ובנק ישראל, הגירעון התקציבי בסוף השנה צפוי לעמוד על 6.6%. עם זאת, בשוק ישנן תחזיות פסימיות בהרבה, שמעריכות אפילו גירעון של 8% במצב הנוכחי. הסלמה חריפה במצב הביטחוני, כמו למשל מלחמה מלאה בצפון, אומרים בגופים הבינלאומיים ובנק ישראל כאחד, תטרוף את הקלפים.
"קיבלנו חבילת סיוע נרחבת מארה"ב (26.4 מיליארד דולר) וזה צפוי לעזור לפעילות הפיסקלית של ישראל", אומר שפריר ומדגיש כי מדובר בסיוע חשוב. למרות זאת, "הסלמה משמעותית יכול להגדיל את פרמיית הסיכון של ישראל בעולם ואת הגירעון התקציבי".
כץ, שבעבר הרחוק עבד באגף התקציבים באוצר, מסביר כי הגירעון מושפע משלושה נעלמים. הראשון שבהם הוא הסיוע האמריקאי, שבושש לבוא ונתקע במסדרונות גבעת הקפיטול, אך התבשרנו לאחרונה שאושר ע"י הקונגרס.
"הנעלם השני הוא פתיחת החזית בצפון והסלמה, אירוע כזה לא מתומחר בהוצאות התקציב ויכול להביא לכך שהוצאות הממשלה יעלו בחדות", אומר כץ. מנגד, להערכתו "הפסקת אש תביא להסרת האיום הזה, ומדובר כמובן במהלך חיובי לגירעון". הנדבך הנוסף הוא הפוטנציאל לריבאונד כלכלי משמעותי לאחר המלחמה. כץ מתאר כי עד כה הפעילות הכלכלית של המשק הישראלי הייתה חיובית, והתחזקות נוספת יכולה להביא לכך שהכנסות המדינה יגדלו ויצמצמו את הגירעון מצד ההכנסות.