גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסק דין תקדימי של העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור

בית המשפט העליון דן בשאלה מתי זוג ייחשב לידוע בציבור לצורך זכאות לתשלום פיצוי בעקבות מוות בתאונה ● השופטים: הכוונה להינשא אינה מהווה אינדיקציה לרצון הזוג להחיל זכויות לפני הנישואים

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)
שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)

בית המשפט העליון קיבל ביום שני ערעור שהגישה חברת שלמה ביטוח, וצמצם בכך את ההכרה בידועים בציבור בישראל. כיום אין הגדרה בחוק לידועים בציבור, והפסיקה עיצבה את הכללים.

ההגדרה אם בני זוג נחשבים לפי המשפט "ידועים בציבור" היא בעלת חשיבות רבה, מאחר שהיא משליכה על הזכויות ועל החובות ביניהם וכלפי צדדים שלישיים. אין מינימום של מגורים יחד, ואין מבחנים אובייקטיביים מוגדרים.

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית
התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות
העליון קבע: כך יתחלק מעתה הרכוש של ידועים בציבור

המקרה הנוכחי עסק בתביעה לפיצויים שהגיש אדם שבת זוגו נהרגה בתאונת דרכים קטלנית. הוא ביקש לקבל פיצויים מחברת הביטוח לפי חוק פיצויים לתאונות דרכים כתלוי. לשם כך נדרש בית המשפט לבחון האם בני הזוג היו ידועים בציבור.

בני הזוג חיו יחד במשך שנה וחצי בדירה שכורה. הם החליטו להתחתן בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל, והמועד נקבע למאי 2017, אך במרץ באותה שנה נהרגה האישה בתאונה.

הורי המנוחה ובן הזוג תבעו את חברת הביטוח. בן הזוג טען כי היה תלוי במנוחה כלכלית, ולכן הוא זכאי לפיצויים למרות שאינו מוטב בפוליסה. בית משפט השלום קבע כי ניתן לראות בקשר בין בני הזוג כידועים בציבור, ולכן בן הזוג זכאי לפיצוי. חברת הביטוח הגישה ערעור למחוזי, שנדחה, והמשיכה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

השופטת יעל וילנר, שאליה הצטרפו השופטים יצחק עמית ודוד מינץ, קיבלה את הערעור וקבעה כי בני הזוג לא היו ידועים בציבור, ולכן הגבר אינו זכאי לפיצוי. ככלל, הפסיקה קובעת כי בני זוג יוכרו כידועים בציבור אם התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות, הכוללת זכויות וחובות הנובעות מדיני הנישואים.

ההחלטה להינשא אינה מהווה אינדיקציה

נקבע כי לא ניתן לראות בכוונת בני הזוג להינשא בעתיד אינדיקציה לרצונם להחיל על מערכת יחסיהם כבר במועד התאונה את החובות המשפטיות הנובעות מנישואים. עוד נקבע כי לא מן נמנע שיש בכוונה זו אף להעיד על כך שבני הזוג לא התכוונו להחיל חובות כאמור באותו מועד.

השופטת וילנר לא הבחינה בין כוונה להינשא בנישואים אזרחיים לבין כוונה להינשא בנישואים לפי הדין הדתי. "ההצהרה על הכוונה להינשא אינה מהווה, כשלעצמה, את 'קו התפר' על ציר הזמן בין היותם חברים לבין היותם ידועים בציבור", קבעה וילנר.

היא הוסיפה כי אפשר גם לראות בכוונה להינשא כ"הסכמה מכללא" לכך שההשלכות הנובעות מסטטוס הנישואים יחולו רק לאחר מועד הנישואים. לכן, נקבע כי במועד התאונה בני הזוג לא התכוונו להחיל על מערכת יחסיהם את ההשלכות האזרחית כלכליות הנובעות מנישואים.

המחוקק לא קבע את הזמן הנדרש כדי שהזוג יוכר כידועים בציבור. וילנר ציינה כי בתזכיר חוק הירושה שטרם חוקק צוין פרק זמן של שלוש שנים כמקים חזקת בני זוג.

השופטת מדגישה כי ייתכנו מקרים שבהם בני הזוג יתגוררו יחד תקופה קצרה יותר ויוכרו כידועים בציבור, אך הדבר תלוי ראיות ממשיות המעידות על כוונתם: למשל חשבון בנק משותף, רישום של כתובת המגורים באופן רשמי, ילדים משותפים או טקס פורמלי למיסוד הקשר.

בית המשפט סבר כי לא היו ראיות לכך שהשניים ניהלו משטר רכושי משותף. לא היה להם חשבון בנק משותף, והייתה ביניהם הפרדה רכושית. בן הזוג לא היה מוטב בפוליסת הביטוח של המנוחה, אלא רק הוריה. כתובת המגורים הרשמית של המנוחה הייתה בית הוריה, והרכב שלה היה רשום על שמה בלבד.

"התשתית להכרה בבני הזוג כידועים בציבור היא דלה וחסרה ומבוססת בעיקרו של דבר על מגורים משותפים במשך כשנה וחצי. משתקופה זו עומדת לבדה, אין די בה כדי לקבוע כי בני הזוג התכוונו להחיל על מערכת היחסים ביניהם חובות וזכויות משל היו נשואים", קבעה וילנר.

בני הזוג היו "מנועי חיתון", מאחר שהמנוחה יהודייה, ובן הזוג אינו יהודי. במקרים אלה בתי המשפט נוהגים להפחית את הרף הראייתי בבחינה מדוע בחרו הצדדים שלא להינשא. במקרה הנוכחי קובעים השופטים כי העובדה שבני הזוג היו "מנועי חיתון" לא מצדיקה להנמיך את הרף הראייתי, מאחר שהם יכלו למסד את הקשר בנישואים אזרחיים, ואכן התכוונו לכך. כלומר, לא מתקיים קשר סיבתי בין היותם "מנועי חיתון" לפי הדין הדתי ובין העובדה שלא נישאו.

פסק הדין נגד המגמה להרחיב את ההגדרה

פרופ' שחר ליפשיץ, מומחה לדיני משפחה וירושה באוניברסיטת בר-אילן ויועץ במחלקת לקוחות פרטיים והעברות בין-דוריות במשרד פישר (FBC), שמאמריו מצוטטים בפסק הדין, אומר כי "פסק הדין ניצב כנגד המגמה של בתי המשפט להרחיב את הגדרת ידועים בציבור, תוך דרישה לפרק זמן משמעותי של חיים יחדיו ואינדיקציות חיצוניות כגון חשבון בנק".

פרופ' ליפשיץ מזכיר כי בעבר הוכרו בני זוג גם לאחר תקופת חיים קצרצרה, וגם כאשר לא התגוררו יחד, ולא היה להם חשבון בנק משותף.

ליפשיץ המליץ על הגדרה ברורה יותר בחוק הירושה (שטרם נחקק), אבל הוא מדגיש כי "דווקא במקרה הספציפי, בנסיבות המיוחדות של חוק סוציאלי העוסק בפיצוי מי שבן זוגו נפגע מתאונת דרכים, בני זוג שחיו יחד שנה וחצי, ובמיוחד לאור הכוונה המוכחת להינשא בעוד שלושה חודשים - התוצאה של פסק הדין פוגעת מדי בבן הזוג שנותר בחיים. במבט צופה פני עתיד, בני זוג יצטרכו לשקול לעגן באופן משפטי את יחסיהם בהסכם משפטי מחייב, שכן אחרת ימצאו את עצמם חשופים ללא הגנה".

"פסק הדין מקדש את המוסד הזוגי", אומר עו"ד אוהד הופמן ממשרד הופמן & פרידנברג, המתמחה בענייני משפחה וירושה. לדבריו, בית המשפט מבהיר כי כוונה להינשא אינה מעניקה בהכרח זכויות רכושיות. "קשר שכזה ייבחן על-פי הנסיבות של כל מקרה, ולאו דווקא על-פי כוונה או היעדר כוונה להינשא". לדבריו, "בית המשפט שומר על יציבות דרישות הסף להכרה במערכת זוגית שכזו".

עוד כתבות

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל