לקראת אישור תקציב 2025 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
העבודה על תקציב 2025 נכנסת להילוך מהיר. חרף העובדה שיש עוד מספיק זמן עד לאישור הסופי בכנסת, הפעם התקציב צפוי להיות מורכב במיוחד לאור המלחמה, הבור התקציבי והגזירות הרבות שייפלו ככל הנראה על הציבור.
● בלעדי | תתכוננו, העלאות מסים נוספות בדרך: באוצר מזהירים מגירעון של 7% ובוחנים צעדים כואבים
● מבקר המדינה: אירועי מעילות והונאות בתע"א לא שינו את סדרי העדיפויות של החברה
כבר בשבוע הבא, אמור שר האוצר לעבור על התוכניות של אנשי משרדו ולהתחיל לבחור אילו מהן יקודמו. התקציב בדרך כלל מתקדם בתנועת משפך לאורך תחנות האישור השונות שלו: תחילה מגישה הנהלת המשרד לשר חוברת רפורמות עבה, שמצטמצמת ראשית אצל השר, וממשיכה ל"התחורר" בסיכומים הקואליציוניים בממשלה ובהמשך בוועדת הכספים של הכנסת, עד לתוצר הסופי שלרוב דל בהרבה מההצעה המקורית.
בשיחות סגורות, אנשי המקצוע באוצר מעריכים כי בשל המלחמה והרגישות הפוליטית זו תהיה משימה קשה במיוחד. השאלה הגדולה שניצבת בפני אנשי האוצר ורשות המסים היא כיצד ממלאים את הקופה, כאשר הבור התקציבי שצריך למלא בתקציב 2025 מוערך בכ־70 מיליארד שקל אם באוצר שואפים עדיין להגיע ליעד של כ־3% גירעון.
המגירה של רשות המסים מלאה תוכניות שעלו בעבר ונדחו - על פניו נראה שאין למדינה אפשרות לשלוף שפנים מהכובע ולהפתיע עם תוכנית חדשה שאף אחד לא חשב עליה ותכניס מיליארדים לקופה בין רגע.
1מאבק בהון השחור וגילוי מרצון
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', הצהיר כי ינסה להימנע מהגדלת הנטל על האוכלוסייה שכבר היום נושאת ברובו. "אנחנו צריכים להגדיל את הגבייה על ידי הרחבת בסיס המס", אמר בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
אחת הדרכים להילחם בהון השחור היא תוכנית הדגל של מנהל רשות המסים הקודם, ערן יעקב, המכונה "חשבוניות לישראל", שנכנסה לתוקף לפני שבועיים וחצי בלבד ובמרכזה חובת דיווח אונליין לרשות המסים על כל עסקה של יותר מ־25 אלף שקלים וקבלת אישור הרשות לחשבונית. מנהל רשות המסים, אהרונוביץ', תולה תקווה גבוהות בנוהל הזה, ולדבריו, חרף הזמן הקצר שחלף מאז כניסת התכנית לתוקף ניתן כבר לראות תוצאות בשטח.
על פי ההערכות באוצר וברשות המסים התוכנית אמורה להכניס כחצי מיליארד שקל למדינה בשנה, אך משום שכסף שחור מטבעו לא מתועד בשום מקום, לא ניתן לאמוד במדויק את היקף הכסף שיולבן.
בנוסף לכך, אהרונוביץ' חשף כי תוכנית חדשה של גילוי מרצון יוצאת לדרך, לאחר שקיבלו את ברכת הדרך מהיועצת המשפטית לממשלה. כך, יוכלו ישראלים שעד כה החביאו את הונם מהמדינה ולא שילמו מס, לדווח ולשלם ללא חשש מהליך פלילי. הנוהל החדש פונה במיוחד לקהילת הקריפטו, שעד כה התקשתה להכניס את רווחיה למערכת ההון המדווחת והממוסה.
כעת, הציפייה היא לכניסתם של כ־2־3 מיליארד שקל לקופת המדינה, אך מניסיון עבר עולה כי מרבית המדווחים מגלים את הונם הסמוי ממש לקראת סיום תקופת הנוהל, כך שהסכום המיוחל יכנס לקופה רק בסוף שנת 2025.
2 המע"מ יעלה, השאלה רק מתי
במטרה למלא את קופת המדינה בטווח הקצר והמהיר העלו באוצר וברשות המסים תוכניות אחרות, בהן המחשבה להקדים את העלאת המע"מ המתוכננת מ־17% ל־18% כבר ביוני, ולא בינואר 2025 כפי שנקבע מראש. מדובר בתוכנית שצפויה להכניס מיליארדים שיתחילו לזרום כבר מהיום הראשון. כפי שנחשף בגלובס, באוצר אף בוחנים אפשרות להעלאה נוספת של המע"מ.
3 הקפאה של מדרגות מס: הנטו יקטן
תוכנית נוספת של האוצר, שאף היא סותרת את האמירה של אהרונוביץ' לפיה מנסים שלא להעלות את המס שמוטל על הציבור, היא התוכנית להקפיא את מדרגות מס ההכנסה ושווי נקודות הזיכוי ב־2025. בתחילת כל שנה מתעדכנים רף המדרגות ושווי נקודות הזיכוי ממס בהתאם למדד המחירים לצרכן.
הקפאת העדכון משמעותה שעובדים אשר הכנסתם קרובה לרף התחתון של מדרגת המס לא ייהנו מהפחתת שיעור המס המוטל עליה, ותשחוק גם את ההטבות מנקודות הזיכוי של העובדים, באופן שיורגש במיוחד אצל משפחות מרובות ילדים.
4 כלי רכב חשמליים יעלו יותר
מהלך נוסף שנבחן בימים אלה באוצר, ונחשף לראשונה בגלובס, הוא ביטול או דחייה של מתווה ההמשך להטבת מס הקנייה על רכב חשמליהחל מינואר 2025. על פי תחשיבי האוצר, המהלך עשוי להכניס לקופת האוצר כ־2.2 מיליארד שקל בשנים 2025־2026. המשמעות היא זינוק ממס קנייה של 35% כיום למס קנייה "מלא" של 83%, שילווה בעלייה חדה במחירי כלי הרכב.
מדובר במהלך שמנוגד למגמה העולמית לעידוד המשך מעבר לרכבים ירוקים באמצעות הקלות מס, ולכן יש לו גם מתנגדים מקרב הממשלה. ואולם, מבין ההטבות הנמצאות בסיכון לביטול, דווקא ביטול הטבה זו נחשבת ל"הכי פחות מזיקה" לציבור בכללותו בעיני הפוליטיקאים.
5 משכירי הדירות ישלמו יותר?
אחת מתכניות המגירה שעשויה להכניס מיליארדים רבים לקופת המדינה וברשות המסים היו שמחים לנער ממנה את האבק היא ביטול הפטור ממס על הכנסות משכר דירה, עד 5,650 שקלים. המהלך נוסה לא פעם, אך תמיד נתקל בהתנגדות חריפה של הפוליטיקאים.
ההבנה כי מדובר בקרב אבוד מראש מובילה את רשות המסים לתמוך באח הקטן של התוכנית - ביטול הפטור מדיווח על הכנסות משכירות מתחת לתקרת המס. כלומר, הקמת מאגר של בעלי דירות המשכירים אותן. גם היוזמה הזאת נדחתה בעבר על ידי הפוליטיקאים, אך הסיכויים להקמת מאגר שכזה גבוהים יותר כעת על רקע המלחמה והצורך למלא את הקופה.
6 הפטור על חבילות מחו"ל כנראה יישאר
יוזמה נוספת היא ביטול הפטור ממע"מ על קניות אונליין עד 75 דולר מאתרים בחו"ל. לדברי גורם באוצר, "סמוטריץ' שקל להעלות זאת, אך הפופולריות של הפטור מקשה על קידומו בזירה הפוליטית". היות שלא מדובר בפעם הראשונה שההצעה עולה לשולחן בשנים האחרונות ויורדת באותה מהירות, הסיכויים שלה להפוך למקור למילוי הקופה לא גבוהים במיוחד.
7 מבצע "רווחים כלואים 3" מתקרב
שאלה נוספת שנידונה מאחורי הקלעים היא האם יש לפרסם פעם נוספת מבצע "דיבידנד מוטב", או בכינויו "מבצע שחרור רווחים כלואים 3". מדובר במהלך שעשוי להכניס מאות מיליונים לקופת המדינה. ב־15 בנובמבר 2022 הסתיים המבצע הקודם, שבמסגרתו אפשרה המדינה לחברות לשחרר רווחים שהצטברו אצלן, כדיבידנד, בתשלום מס מופחת. במסגרתו, חילקו חברות דיבידנדים בהיקף כולל של כ־35 מיליארד שקל, ושילמו מס בסך 2.9 מיליארד שקל. סכום הגבייה היה גבוה בהרבה מהתחזית המוקדמת, שעמדה על כמיליארד שקל. לדברי גורמים באוצר, סמוטריץ' תומך ביוזמה אך אנשי אגף תקציבים מתנגדים, שכן לטענתם מדובר ב"הקדמת מס במחיר זול". המתנגדים טוענים שהחברות שיושבות על הר מזומנים יאלצו לחלק רווחים בשלב מסוים ולשלם את המס המלא, ולא צריך לתת להם פרס על כך שלא עשו זאת עד כה, ואף לא ניצלו את המהלכים הקודמים שפורסמו לשחרור רווחים. ברשות המסים יושבים על הגדר, אך גורמים בה אומרים כי "מדובר במהלך שיכול להכניס מיליארד־שניים בקלות".