גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלטשולר שחם הגזים? החשיפה של כספי הישראלים לחו"ל בשיא כל הזמנים

גלובס חשף כי בית ההשקעות הגדול בישראל מתכוון לחתוך בחצי את החשיפה של לקוחותיו למניות בישראל ונתקל בביקורת ● כעת נתוני בנק ישראל מגלים כי חשיפת הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור, למט"ח, זינקה תוך עשור ב־76% לסכום של 154 מיליארד דולר ● הסיבה המרכזית: הוצאת כספים להשקעות בחו"ל במטרה להשיג תשואה גבוהה, בין היתר בשל חולשת השוק המקומי ● המומחים מסכימים כי התהליך הוא כורח המציאות אך חלוקים בשאלה האם מדובר במגמה חיובית או מסוכנת

האם הזינוק בחשיפה לחו''ל מסוכן? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)
האם הזינוק בחשיפה לחו''ל מסוכן? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

בחודש שעבר נחשף בגלובס שאלטשולר שחם מתכוון להקטין את החשיפה של לקוחותיו למניות בישראל מ־20% מהתיק המנייתי כיום ל־10% בלבד. המהלך של בית ההשקעות הגדול בישראל בתחום קופות הגמל עורר הדים בשוק ורבים מהמתחרים, למרות שהם מכירים בצורך להוציא כספים מהמדינה, טענו שמדובר בתמהיל השקעות שהולך רחוק מדי.

השקל מתחזק מול הדולר ונסחר בשיא של חודשיים. אלו הסיבות 
ניתוח | זו הייתה הבוננזה של קיבוץ יזרעאל, ואז השווי שלה התכווץ בכמעט 7 מיליארד שקל 

אולם כעת מתברר כי כאשר בוחנים את סך החשיפה של כלל הגופים המוסדיים (מנהלי חסכונות הציבור) לנכסים בחו"ל, הרי שזו ממשיכה לשבור שיאים ונכון לסוף חודש מרץ היא עמדה על כ־42% מכלל ההשקעות שלהם. מדובר על עלייה של כ־3% בחשיפה לחו"ל מאז פרוץ המלחמה בעזה, כך שכיום ההשקעות בנכסים זרים של גופים מוסדיים בישראל עומדת על כמעט 300 מיליארד דולר.

הוצאת הכספים מישראל להשקעות בחו"ל אינה דבר חדש כמובן. לקרנות הפנסיה החדשות לבדן מופקדים מדי שנה כ־60 מיליארד שקל, ויחד עם יתר מוצרי החיסכון, השוק הישראלי הפך לקטן מדי עבור המוסדיים. הבורסה בת"א מתאפיינת בנזילות נמוכה כשהיקף המניות הזמינות למסחר קטן יחסית. בנוסף היא מציגה מתחילת השנה שעברה ביצועי חסר משמעותיים אל מול הבורסות בעולם בשל הטלטלות הפוליטיות, החברתיות והביטחוניות שפוקדות את ישראל בשנתיים האחרונות.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב, מציין כי מאז החל קידום החקיקה המשפטית ע"י הממשלה, קטנה חשיפת הגופים המוסדיים לשוק המקומי ב־10 מיליארד דולר, כאשר סך החשיפה לנכסים הזרים (כולל באמצעות הנגזרים) עלתה ב־67 מיליארד דולר.

המגמה בולטת במיוחד אצל גופי הגמל וההשתלמות, שם היא עלתה ל־51.9% לעומת 47.7% לפני המלחמה ו־41% בסוף 2022. בקרנות הפנסיה, שנהנות עדיין מאג"ח מיועדות שהנפיקה עבורן ממשלת ישראל, החשיפה עמדה נכון לסוף מרץ על פחות מ־45%, לעומת 38.7% בסוף שנת 2022. בקרנות הפנסיה הוותיקות החשיפה נמוכה בהרבה והשינוי מזערי מאוד - עלייה מ־16.1% בדצמבר 2022 לכדי 16.7% במרץ האחרון.

הפער בין חשיפה למט"ח לנכסים זרים

ההעדפה או כפי שהם קוראים למגמה "ההכרח" של הגופים המוסדיים להוציא כסף לחו"ל, מביאה גם לגידול בחשיפה שלהם למט"ח. לפי נתוני בנק ישראל, חשיפת הנטו של כלל הגופים המוסדיים למט"ח עלתה בחודש מרץ לשיא חדש של 21.7%, כלומר 154 מיליארד דולר. אם נלך עשור אחורה היא עמדה על 12.3% בלבד במרץ 2014, ובתחילת המילניום, בשנת 2002, על פחות מ־2.5%.

הפערים בין שיעורי החשיפה למט"ח לבין סך ההחזקות של הגופים בנכסים בחו"ל, שכפי שאפשר לראות גבוה בהרבה, נובעים מכך שחלק ניכר מההשקעות בחו"ל נעשה באמצעות חוזים, או בשקלים. מנגד, החשיפה לחו"ל כוללת גם רכישת אג"ח של ממשלת ישראל שנעשה בדולרים.

זבז'ינסקי ממיטב מסביר כי "באופן כללי המוסדיים לא רוצים חשיפה גבוה מדי למט"ח, כי בסוף הם משלמים פנסיות או קרנות השתלמות בשקלים. לכן, כשהם יוצאים החוצה משוק ההון המקומי וקונים נכסים בחו"ל יש להם שתי דרכים להימנע מלהגדיל חשיפה למט"ח. הראשונה היא לבצע הגנות מטבע (גידור, שכאמור כרוך בעלות לא קטנה). והשנייה היא לקנות נכסים, בעיקר מניות, באמצעות חוזים, לדוגמה על מדד ה־S&P 500. אז אין להם חשיפת מט"ח חוץ מהפרמיה שהם משלמים וזו הדרך העיקרית בה הם פועלים לאחרונה".

יש סיכונים אבל גם יתרונות

אולם החשיפה הגדולה הזו מביאה עמה גם סיכונים, כיוון שהיא יכולה להשפיע ישירות על תשואות מוצרי החיסכון, ככל שיהיו שינויים בשערי החליפין.

"תנודתיות שער החליפין היא סיכון משמעותי", אומר זבז'ינסקי. "אם מחר ממשלת ישראל מגיעה להסדר מדיני, עסקה להשבת החטופים, בחירות או הסכם עם סעודיה לדוגמה, שער הדולר למשל יכול להגיע ל־3.3 שקלים לדולר. אם היום החשיפה למט"ח נעה בין 25% ל־30%, אפשר לקבל ייסוף של 5% לשקל וזה יגרום להפסדים גדולים לחוסכים. לכן הגופים המוסדיים מגדילים חשיפה, אבל לא הולכים איתה רחוק מדי כי כולם מחכים שהאירוע הגאופוליטי יסתיים".

מנגד, יובל באר אבן, מנהל השקעות העמיתים במגדל ביטוח ופיננסים, מסביר כי חשיפת מט"ח מאפשרת לגוון את חשיפות המטבע במסלול ההשקעות. "חשיפה גדולה מהווה הגנה חלקית מפני ירידות בשווקים ובישראל (הרחבה בהמשך). חשוב לזכור שלגידור המטבע יש עלות שעומדת על 1.5%־2% בשנה, כך שכאשר חשיפת המט"ח גבוהה יותר, הוצאות הגידור במסלול פוחתות".

למעשה, פעולת הגידור הזו היא שהשפיעה לאורך שנים על שער החליפין שבין הדולר לשקל והיא שיצרה את הקשר בין עליית המדדים בארה"ב לבין השקל. "כעיקרון, החשיפה למט"ח מחזקת את השקל, למרות שראינו את הקשר הזה מתנתק עם תחילת שינויי החקיקה. שהשוק עולה, לדוגמה מדד ה־S&P 500 עולה, החשיפה של הגוף המוסדי למט"ח עולה וכדי לא להגדיל את החשיפה הוא מוכר דולרים. ואז, כשהשוק עלה השקל התחזק וכשהשוק ירד השקל נחלש. אולם מתחילת 2023 הקשר הזה השתבש כי כולם רצו לקנות מט"ח וכך גם כששוק המניות עלה השקל נחלש".

אז מה משפיע היום על שער הדולר־שקל? זבז'ינסקי ממיטב: "החדשות. כל הדברים הקלאסיים של כלכלה, ריביות, שוק המניות או עודף השקעות, יש תרומה שולית ומה שמזיז את שער החליפין זה כן הסכם או לא הסכם, כן עסקה או לא עסקה".

הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס זבז'ינסקי / צילום: רמי זרנגר

באר אבן ממגדל: "שער השקל מושפע מהמון גורמים. אין ספק שלשינויי חשיפה מהותיים של מוסדיים יש השפעה אבל השוק מספיק משוכלל ומכיל כאמור שחקנים רבים. יחד עם זאת, ראוי לציין שבשנה החולפת המסחר בדולר־שקל מתאפיין במחזורים דלילים יותר, וכך עסקאות שבעבר היו 'נבלעות במסחר', היום משפיעות יותר".

על פי נתוני בנק ישראל, כפי שיש שונות גדולה בשיעור ההחזקה בנכסים מעבר לים בין מוצרי החיסכון, יש שונות ביניהם גם בחשיפה למט"ח. גופי הגמל והשתלמות מחזיקים את החשיפה הגבוהה ביותר בקרב המוסדיים של 26.5%. לפני המלחמה החשיפה שלהם עמדה על 23% ואילו לפני הרפורמה המשפטית, בסוף 2022, החשיפה למט"ח עמדה על 18.2%. בקרנות הפנסיה החדשות החשיפה היא של 22.8%, שוב, נמוכה יותר בשל האג"ח המיועדות, אך גם כאן מדובר בעלייה חדה לעומת 16% בלבד בסוף 2022.

גם הבורסה בתל אביב מנסה לפזול לחו"ל

נתוני החשיפה שוברי השיאים של המוסדיים המקומיים לחו"ל מתפרסמים כמעט במקביל לפרסום של הבורסה בתל אביב על כוונתה להתחיל לפעול גם בימי שישי (ובמקביל לבטל או לקצר את המסחר בראשון). המהלך נועד להחזיר לזירה המקומית משקיעים זרים שיצאו מישראל בשנה וחצי האחרונות. "התאמת ימי המסחר של הבורסה למקובל בעולם, תסייע בהגברת הנגישות לשוק המקומי עבור משקיעים בינלאומיים אקטיביים ופאסיביים", הסבירו בבורסה בקול הקורא שפרסמו לטובת המהלך.

המהלך אולי יגדיל מעורבות של משקיעים זרים ואולי גם של אלו המקומיים בבורסת ת"א, אך הוא לא צפוי להקטין חשיפת מוסדיים למט"ח, כיוון שכאן מדובר בהחלטות מאקרו שנעשות לפי מצב המדינה וללא קשר להתאמת פעילות מול בורסות מקבילות.

יו"ר רשות ני"ע, ספי זינגר, אמר השבוע בכנס אלי הורוביץ כי עוד קודם למלחמה חלה ירידה בהשקעות הזרות בישראל: "המלחמה האיצה את המגמה הזו. המשקיעים הזרים הוציאו מהבורסה בישראל כ־34 מיליארד שקל (8 מיליארד במניות, 14 באג"ח ממשלתי, 6 במק"מ ו־5 באג"ח קונצרני) ומי שספג חלק גדול מהסחורה אלו בעיקר המוסדיים הישראליים.

"זה מעיד על חשיבות המוסדיים לשוק ההון. אבל גם מאיר את צד הסיכונים. היקף הנכסים המנוהלים בידי הגופים המוסדיים גדל בקצב מסחרר ועומד כיום על כ־2.5 טריליון שקל (ללא קרנות נאמנות). אנחנו צריכים להבטיח את גיוון מקורות האשראי, נזילות הבורסה וגם להישמר ממצב בו המוסדיים יהיו 'גדולים' על המשק הישראלי, והשקעות בחברות שאינן חברות ענק יהיו מתחת לרף ההשקעה שלהם".

עוד כתבות

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

"בלי כסף של אף אחד": הצצה לבונקר הסודי של בני לנדא

16 שנה אחרי שהוקמה, מכירות חברת הדפוס של בני לנדא הגיעו בשנה האחרונה להיקף של 100 מיליון דולר, ואם שואלים אותו פוטנציאל השוק שלה עומד על 35 מיליארד ● וזה רק טיפה בים בממלכה של היזם הסדרתי ● כעת הוא חושף טפח מהאימפריה שבנה, מסביר מה מפריע לו במשקיע הישראלי ובטוח שהאיום האמיתי לא נמצא באיראן: "אם הכלכלה שלנו תקרוס, גם ההגנה תקרוס"

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

עוד 110 אלף שקל לדירה: האזור המפתיע שהוביל בעליות המחירים

בהיעדר פעילות ממשלתית בתחום, הציבור לא מאמין שמחירי הדירות ירדו - וגם הריבית הגבוהה לא עוצרת אותו מלחזור לקנות דירות ● התוצאה - מחירי הדירות חזרו לעלות לאחר שב-2023 רשמו ירידה ● זהו המחוז שהוביל את עליית המחירים

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אנשי מילואים ישרתו עד גיל 41, גם גיל הפטור לקצינים יעלה בשנה ל-46

משרד הביטחון יביא בפני הממשלה בקשה להארכה נוספת לחוק שמעלה את גיל הפטור משירות מילואים בשנה אחת לכולם ● בעלי תפקידים מיוחדים ישרתו שנה נוספת גם כן, עד גיל 50 ● זה החוק שהשרים ידונו עליו ביום ראשון הקרוב: כל הפרטים

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה היה השם שנקבע בצה"ל למבצע אנטבה?

מה משותף לציורים המעטרים את שטרות האירו, במה עוסקים אומני קינצוגי ביפן ומהי אוסטקהקה? ● הטריוויה השבועית

היצרנים הסיניים מגבירים את זרם המכוניות לישראל / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אירופה מטילה גזרות על יצרני הרכב הסיניים: איך זה ישפיע על ישראל?

ההודעה הדרמטית על המכסים הכבדים שיוטלו באירופה החל מיולי על יבוא של כלי רכב חשמליים מתוצרת סין צפויה להאיץ את ההגעה שלהם לישראל ● הנה כמה מהבולטים מתוך שפע הדגמים שיגיעו אלינו בהמשך השנה, רגע לפני העלאת מס הקנייה בינואר הקרוב ● השבוע בענף הרכב

נחתים אמריקאים בתרגיל. התאמנו בסביבת טייוואן לפחות שנה / צילום: Reuters, EyePress News

חיל הנחתים האמריקאי כבר התחיל להתכונן למלחמה שתפתח סין

חיילי הנחתים של ארה"ב מוטסים במסגרת תרגילים צבאיים למקומות מרוחקים שמהם הם עשויים יום אחד להילחם בסין ● הכוחות לומדים איך לעכב את הסינים כדי לקנות זמן לתגבורת אמריקאית, לומדים איך לתקשר ביניהם ולהישאר מוסווים ויודעים איך ליצור הסחה: "כל חיישן שסין מגייסת כדי לחפש כוח של חיל הנחתים, הוא חיישן שלא מחפש מטרה אחרת" ● חזית סין-טייוואן, פרויקט מיוחד

אהוד ברק / צילום: איל יצהר

חברת הסייבר של מפקד 8200 לשעבר ואהוד ברק בדרך לאקזיט. ממה מוטרדת הרוכשת?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לגלובס נודע כי פאראגון, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, מנהלת משא ומתן למכירת השליטה בה בתמורה לסכום שנע בין 700 מיליון דולר ל-1.1 מיליארד דולר ● העסקה מהדהדת את רכישת NSO על־ידי פרנסיסקו פרטנרס. מדוע הרוכשת חוששת מרגע אישור העסקה?

ד''ר שי מרצקי, מנכ''ל ומייסד בונוס ביוגרופ / צילום: עופר וקנין

התביעות הייצוגיות נגד מייסד בונוס ביוגרופ סביב החקירה הפלילית בעניינו נדחו

שי מרצקי, בעל השליטה ומנכ"ל חברת הביומד בונוס ביוגרופ, רכש לפני שנתיים 166 אלף מניות של החברה, ערב עדכון מדדי הבורסה ● הבקשות לתביעות ייצוגיות הוגשו בשנת 2022, ושנתיים לאחר מכן פתחה הרשות לניירות ערך בחקירה גלויה באותו עניין

יוליה שמאלוב ברקוביץ / צילום: שלומי יוסף

עובדי חדשות 13 לדירקטוריון: "תדהמה ושאט נפש ממינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ'"

עיתונאיות ועיתונאי חדשות 13 שיגרו מכתב חריף לדירקטוריון, בו הביעו התנגדות למינוי יו"ר הרשות השנייה לשעבר ליו"ר החברה ● לפי המכתב, "המינוי כה פסול ומופרך, עד כי מתעוררת תהייה שמא דירקטוריון החברה פעל במודע בניגוד לטובתה העסקית והציבורית" ● רשת 13: "ועדת האיתור פעלה במקצועיות ובתהליך סדור"

כיכר המדינה. לב אזור הביקוש / צילום: באדיבות י.ח דמרי

כיכר המדינה בת"א עובר מתיחת פנים. כמה יעלו הדירות החדשות?

באיזור כיכר המדינה ניתנו בחמש השנים האחרונות 199 היתרים להתחדשות עירונית ● אייל כ"ץ, בעלי חברת תיווך: "יש התאוששות בשוק בעיקר בפרויקטים חדשים והרבה לקוחות מחפשים לשלם 10% עכשיו ו־90% בסוף, ולהוציא שלל הטבות מהיזמים"

הקשיים של זוגות ידועים בציבור בדרך להכרה / איור: גיל ג'יבלי

הקשיים המשפטיים של זוגות ידועים בציבור נערמים

פסיקות שניתנו לאחרונה מערערות על מצבם של הידועים בציבור, ולכל הפחות מציבות את זכויותיהם בסימן שאלה ● זוגות רבים נדרשים להוכיח את הסטטוס שלהם בפני רשויות כדי לקבל זכויות שנשואים מקבלים אוטומטית, כמו הנחה בארנונה, וכדי למצות אותן נתקלים בחומת ביורוקרטיה: "הכל תלוי בפקיד שנופלים עליו"

גילברט ורוזנטל מראיינים את מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. תהליך יצירת פרק אורך שישה שבועות / צילום: מתוך יוטיוב

כל האנשים החכמים ביותר בחדר מאזינים לאותו פודקאסט

שיחת עומק של שעות ארוכות על חברה אחת היא לא מתכון ברור לרייטינג מסחרר ● אבל כשבן גילברט ודיוויד רוזנטל צוללים לסיפורים האפיים של החברות המצליחות ביותר, המנהלים הבכירים בעולם מאזינים ● כך הפכה Acquired לתוכנית האהובה על עולם העסקים, ומכניסה ליוצריה מיליוני דולרים

יו''ר הפד, ג'רום פאוול / צילום: Reuters, Amanda Andrade-Rhoades

הפד למד להיזהר: בלי ודאות שהאינפלציה נבלמת לא יוריד ריבית

לאחר שנכווה מטעויות העבר, הבנק המרכזי של ארה"ב נוקט זהירות וסבלנות, והציב רף נוקשה יותר מבנקים מרכזיים אחרים

יירוטים של ''כיפת מגן'' ימית מספינת סער 6 / צילום: דוברות משרד הביטחון

תוקפים את חיזבאללה מכיוון נוסף? האמצעים הימיים המתקדמים של ישראל

ישראל תקפה הלילה באופן חריג מהים בכפר ג'נאתא שבאזור צור בלבנון ● לפי דיווח בערוץ אל-ערביה הסעודי: בכיר בחיזבאללה חוסל בתקיפה, ומספר הפצועים עומד בין 10 ל-30 ● באילו אמצעים ימיים השתמשה ישראל ומהן היכולות הימיות של חיזבאללה? ● גלובס עושה סדר

הקנצלר שולץ (משמאל) ליד מל''ט הרון TP של התעשייה האווירית. הראשון מהסדרה שגרמניה חוכרת / צילום: Reuters, IMAGO/Thomas Bartilla

טילים, מל"טים ומערכות הגנה "מייד אין איזראל": ביקור בסלון האווירי של ברלין

הסדר מתערער והעולם מתחמש, ולתעשיות הביטחוניות הישראליות יש היצע מגוון שהוכיח את עצמו בשדה הקרב ● בסלון האווירי של ברלין נראה כי למרות ההפגנות נגד המלחמה בעזה, והשחיקה במעמדה של ישראל כשותפה לגיטימית, ניסיון מבצעי הוא עדיין מילת קסם בנוגע למכירת נשק

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

נעילה מעורבת בוול סטריט; למרות הירידה - S&P 500 קרוב עדיין לשיא

הניקיי ננעל בעלייה של 0.2% ● הדאקס איבד 1.4% ● מחירי הנפט יורדים קלות ● בעלי המניות של טסלה אישרו מחדש את הטבת הענק למנכ"ל החברה אלון מאסק

שבוע הספר בתל אביב / צילום: כדיה לוי

האלמותיות של קפקא, היד של גרוסמן: ארבע המלצות טובות במיוחד לשבוע הספר

הפרט הקפקאי הקטן שהופך הכל למסויט, החיבור של גרוסמן לריצה, השעטנז המרגש של יהודית רותם וההפתעה של צבי בן מאיר: כמה הצעות לאלה שנערכים עם רשימות קנייה לשבוע הספר העברי, שייפתח בשבוע הבא

''השיבה הביתה היא הדבר הקשה''. חיילי מילואים בשטח כינוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

שיקום נפשי בשטח ושינוי תפיסת הקב"ן: כך צה"ל מתמודד עם טראומות המלחמה

צה"ל יצא למהפכה בטיפול הנפשי - עם קב"נים שנכנסים לשטח הלחימה לצד מרכזי שיקום עורפיים ● ראש ענף חוסן נפשי סא"ל נטע לי צליכובר, מספרת על האתגר בחזרת הלוחמים הביתה: "הדריכות נשארת" ● כעת צה"ל נערך למעבר ללחימה בצפון: "הבדלים רגשיים רבים"

השבוע בעולם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Sutturstock, AP- Geert Vanden Wijngaert, Ludovic Marin

הימין הקיצוני חוגג את ״אירופה החדשה״ והדנים מוזהרים מפני ראמן

הימין הקיצוני מנצח בגדול באירופה ● רישי סונאק מנסה טריק ישן: הורדת מסים ● רוסיה מעצבנת את ארה"ב בחופי קובה ● יתושי דנגי מתאזרחים באירופה, ודנמרק אוסרת יבוא ראמן קוריאני בטענה להרעלה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

תערוכת יורוסאטורי / צילום: Lafargue Raphael

בית המשפט בצרפת מחמיר את ההגבלות בתערוכת הנשק הגדולה

בית המשפט בבוביני שבאיל דה פראנס שבפאתי פריז, קיבל עתירה של ארגונים פלו־פלסטיניים מקומיים שדרשו לאסור כניסת חברות ישראליות באופן גורף לתערוכת יורוסאטורי היוקרתית ● המשמעות: גם חברות שתכננו לשלוח נציגים לתערוכה כדי לקיים פגישות או לפנות למציגים אחרים, לא יוכלו לעשות זאת