גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצווים מהאג: מאיפה מגיעה הסמכות לתת אותם, ומה אפשר לעשות עכשיו?

הבקשה להוציא צווי מעצר לנתניהו ולגלנט הסעירה את המערכת הפוליטית בישראל ● רבים זעמו על התערבותו של ה־ICC, למרות שישראל לא חברה בו, אבל הרש"פ פתחה לו דלת אחורית ● אחרים התבלבלו עם ה־ICJ ● המומחים מציעים פתרונות - מוועדת חקירה ועד כפירה בסמכות ● המשרוקית של גלובס

ח"כ משה סעדה, הליכוד (יומן צהריים, גלי ישראל, 5.5.24) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
ח"כ משה סעדה, הליכוד (יומן צהריים, גלי ישראל, 5.5.24) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

החלטת התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), כרים חאן, לבקש צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, לצד מנהיגי חמאס, מסעירה את המערכת הבינלאומית. האישומים נגד ההנהגה הישראלית כוללים בין השאר "גרימת השמדה" ו"גרימת הרעבה".

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג הורה לישראל לעצור את הפעולה ברפיח
המשרוקית | המתקפה הישראלית ברפיח העירה את יצרני הפייקים בעולם
פרשנות | פוליטיקה כמקצוע: על עודף הלהיטות של תובעים לפתוח תיקים למנהיגים
פרשנות | המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי

ישראל נקטה גישה לפיה לבית הדין אין כלל סמכות לשפוט את בכיריה, שכן היא אינה חתומה על אמנת רומא, מתוקפה קם בית הדין. דברים דומים השמיע ח"כ משה סעדה עוד בטרם יצאו הצווים: "צריך להבין, מבחינה משפטית טהורה אין סמכות לבית הדין בהאג כלפי מדינת ישראל", ולכן "אין מה לחשוש ואין מה לדאוג". מתברר שיש.

אז מהיכן מגיעה הסמכות להוציא צווים ומה הוביל לכך? בדקנו.

סמכות בית הדין

אז מאיפה הסמכות של בית הדין לשפוט בכירים ישראלים? לשם כך יש צורך להבין במה הוא עוסק. ה־ICC החל לפעול ב־2002 מתוקף אמנת רומא, שמגדירה עבירות בינלאומיות מסוג פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ועוד. בבית הדין חברות 124 מדינות, אך ישראל אינה ביניהן, כך שהיא לא מכירה בסמכותו. אם כך, מאיפה הזכות להוציא צווים לנתניהו ולגלנט?

פרופ' עמיחי כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כי חברות אינה תנאי מקדים להוצאת צווים. "המדינות החברות בבית הדין נתנו הסכמתן לכך שהוא יפעיל את סמכותו לגבי פשעים של אזרחיהן או שמתבצעים בשטחן", הוא אומר. כלומר, ישראל לא צריכה להיות חברה באמנה, אם החשדות נוגעים למדינה חברה.

כאן נכנסת לתמונה הרשות הפלסטינית. ב־2021 הרכב של בית הדין החליט בדעת רוב של שניים נגד אחד כי הרשות הפלסטינית היא "מדינה לצורך האמנה", זאת על סמך מעמדה כמדינה משקיפה באו"ם. פירוש הדבר הוא של־ICC ישנה הסמכות לחקור ולשפוט פשעים הנעשים מעבר לקו הירוק.

"זו אחת הסוגיות השנויות במחלוקת שעומדות ב-ICC", אומרת עו"ד יעל ויאס־גבירצמן, שכתבה אז חוות־דעת של ידידי בית המשפט, לצד 48 משפטנים ממדינות נוספות. "כמו שהתובעת לשעבר, פאטו בנסודה, אמרה בצדק - כדי להקנות סמכות, בית הדין צריך לעמוד על רגליים יציבות, ואין כאן רגליים יציבות. המונח 'מדינה לצורך האמנה' זאת המצאה". נציין כי ניסיון של הרשות הפלסטינית לפנות ל־ICC נעשה כבר ב־2009, אך אז היא נכשלה.

אבל בית הדין פסק כי ההחלטה אינה סופית, וכי אם יוצאו צווי מעצר, יהיה ניתן לדון שוב בשאלת הסמכות. עם זאת, לפי ויאס־גבירצמן, לא כדאי לפתח תקוות, בטח לאחר הכרזתן של נורבגיה, אירלנד וספרד שיכירו במדינה פלסטינית. "מאז 2021 המעמד של הרשות הפלסטינית רק מתקדם", היא מרחיבה.

עיקרון המשלימות

ה־ICC לא מעמיד לדין באופן אוטומטי, אלא רק אם הוא סבור כי המדינה לא עושה את עבודתה, מה שנקרא "עיקרון המשלימות". "המטרה של העיקרון היא לסגור חורים", מסבירה ויאס־גבירצמן. "מי שקובע האם הבדיקה בת־סמכא, הוא בית הדין בעצמו או התובע. לכן ישראל צריכה לשכנע שחשדות למעשים חמורים ביותר נחקרים כראוי".

העיקרון הזה הביא לדיון ער בישראל, והיו מי שטענו כי הרפורמה המשפטית החלישה את מערכת המשפט, כך שייתכן שהתובע יתקשה להשתכנע שישראל עשויה לחקור בעצמה את החשדות. מנגד, היו מי שחשבו אחרת, כמו יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן: "אנשים ישבו אצלי בוועדה וטענו… שאם מערכת המשפט שלנו תעבוד בצורה מסוימת, אז (האג) יתחשבו בזה", הוא אמר השבוע לגלי ישראל. "(אבל) באמת שאין קשר". אז מי צודק?

"משלימות עוסקת בשאלה האם יש גוף פנימי שחקר את האשמות, ואז בודקים אם החקירה נעשתה כראוי", אומר פרופ' עמיחי כהן, ממתנגדי הרפורמה. "אחד השיקולים הוא עצמאות מערכת המשפט: האם זו מדינה דמוקרטית שמכבדת את החלטות של בית המשפט? האם יש מנגנוני חקירה עצמאיים? אחרי שהממשלה טענה כי מערכת המשפט חזקה ועצמאית מדי - בלי קשר למה שקרה בסוף - קשה לטעון שאנחנו נחקור את זה בעצמנו".

מנגד, ד"ר רפי ביטון מבית הספר למשפטים במכללת ספיר וממכון משגב לביטחון לאומי, ומי שייעץ לשר המשפטים ביחס לרפורמה, חולק על כך. לדבריו, "לא היה שום ניסיון להחליש את מערכת המשפט במישור הפלילי, שבו עוסק בית הדין. אבל גם אם נניח שכן, זה לא רלוונטי. עיקרון המשלימות לא מבוסס על כמה מערכת המשפט תואמת לאידאל דמוקרטי, אלא אם בתיק דומה מהותית לתיק שלפני בית הדין, המדינה של החשוד מטפלת בעצמה בכנות וביעילות. אם מישהו מוטרד מאיכות מערכת המשפט שלנו, כדאי שיידע שבית הדין פסל תביעה נגד בכיר במשטר קדאפי, כי מערכת האכיפה הלובית (שאינה דמוקרטיה) מטפלת בתיק מקביל".

ויש עניין נוסף. "כדי להחליט האם בוצעו פשעים לפי אמנת רומא, יש צורך ביסוד נפשי ועובדתי", אומרת ויאס־גבירצמן. "צריך לבחון את הטענות על בסיס ראייתי. כדי להכריע האם המציאות הזו היא פלילית, נדרש גם יסוד נפשי, שבוחן האם הייתה כוונה לבצע את הפשעים המיוחסים. מהבחינה הזו יש לנו הצהרות פסולות של אנשים שהם לא אספסוף, אלא הם מקבלי החלטות, ויש להם סמכות".

כהן מבהיר כי יש להבחין בין "אמירות אווירה", כמו של השר עמיחי אליהו שאמר שפצצת אטום בעזה "זו דרך אחת", לבין אמירות קונקרטיות. "למשל, שר הביטחון שהודיע בתחילת המלחמה שנפסיק לספק סיוע הומניטרי".

עוד בית דין בהאג

קיומו של בית דין בינלאומי נוסף בהאג - בית הדין הבינלאומי לצדק, ה־ICJ, שדן גם הוא במלחמה בעזה - גרם בלבול אצל לא מעט נבחרי ציבור. השר איתמר בן גביר צייץ: "הצהרת התובע הראשי בהאג… מלמדת ששליחת נציגי ישראל לדיון בבית הדין האנטישמי הייתה טעות חמורה". ראש האופוזיציה יאיר לפיד נשאל לגבי ההליכים ב־ICJ, וענה כי "ישראל וארה"ב אינן חברות בבית הדין בהאג".

אז מה ההבדל? ה־ICJ, שהוקם מכוח אמנת האו"ם, שופט מדינות. לעומתו, ה־ICC שופט יחידים. כמו כן, בעוד ה־ICC מצריך חברות באמנת רומא, הסמכות של ה-ICJ נגזרת באופן אחר . "יש שתי אפשרויות להקנות לו סמכות: או ששני הצדדים מסכימים, או שזה תחת אמנה מחייבת", מפרטת ויאס־גבירצמן. "לצורך העניין, באמנה בדבר רצח עם מ־1945 יש סעיף שאומר שכל המדינות החברות מכירות ב־ICJ כמנגנון ליישוב סכסוכים הנוגעים לאמנה. ישראל אשררה אמנה זו, ולכן ניתן להעמיד אותה לדין בקשר לכך".

מה עושים עם הצווים?

האם בית הדין יאשר את הצווים שביקש חאן? המומחים אומרים שהעבר מלמד שככל הנראה בית הדין ייעתר. אם כך, מה ניתן לעשות מול הצווים האלה?

ויאס־גבירצמן וכהן סבורים כי על ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית שתדון באישומים בהרעבה. "כמו שבמרמרה ישראל הקימה את ועדת טירקל, כך צריך לנהוג גם עכשיו", אומר כהן. "אמנם המלחמה עודנה נמשכת, אבל ברור לכולם שאירוע ההרעבה הסתיים".

אבל ביטון מתנגד לכך, שכן מדובר ב"מתן לגיטימציה לאחת ההאשמות המעוותות בהיסטוריה". הוא מאמין שתהיה לכך השפעה גם על ההליכים המתנהלים ב־ICJ: "יהיה לו עוגן להגיד: תראו, הישראלים עצמם חושבים שהם צריכים לחקור את ההרעבה של הפלסטינים. אז אנחנו לא נטפל?". 

ויאס־גבירצמן מציעה גם להרחיק לכת ולשקול הצטרפות ל־ICC : "המצב הנתון הוא שישראל לא הצטרפה לאמנה בגלל סעיף שקובע כי ההתנחלויות נחשבות לפשע מלחמה, אבל היום בפועל לבית הדין יש סמכות לחקור אותנו. אז אולי הגיע הזמן לשקול מחדש", אומרת ויאס־גבירצמן, שבעצמה מנהלת הליכים בבית הדין הפלילי נגד מחבלי חמאס, כמייצגת את נפגעי ה־7 באוקטובר. "אולי אם ישראל תצטרף לאמנה, היא לא תיתפס כבריון השכונתי, אלא תתפוס את מקומה הטבעי במעגל המדינות המתורבתות בעולם".

לעומת זאת, ביטון חושב שצריך לכפור בסמכות בית הדין: "בית הדין הזה קם כדי לטפל בפשעים מהסוג הגרוע ביותר. אלה אמורים להיות פשעים מהסוג של השואה, של רצח העם ברואנדה. מה שמיוחד בפשעים מהסוג הזה, שאין ביחס אליהם ויכוח פוליטי. ואז כל החשש מפוליטיזציה, משימוש פוליטי בבית הדין במסווה משפטי־פלילי, כל החשש הזה יורד. אבל פה הטענות של התובע מול נתניהו וגלנט הן לא באמת טענות להתנהלות פלילית אישית. הן טענות על החלטות שהם קיבלו במסגרת ניהול המלחמה. יש פה הכפפה של ניהול המלחמה על־ידי מדינה ליברלית לביקורת פלילית. וזה חמור במיוחד, מפני שזו הפללה של עמדות לגיטימיות בוויכוחים על אופן הפעלת הגנה עצמית על־ידי מדינה דמוקרטית".

 *** גילוי מלא: ד"ר רפאל ביטון מכהן כדירקטור בגלובס 

לקריאה נוספת: 

● אמנת רומא מתורגמת לעברית
● ייצוג משפטי בינלאומי לקורבנות של 7 באוקטובר בהתנדבות - עו"ד יעל ויאס־גבירצמן

עוד כתבות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: איל יצהר

היועמ"שית: "לא ניתן להעלות את גיל הפטור למילואמינקים מבלי לצמצם את חוסר השוויון"

עו"ד בהרב-מיארה הודיעה לממשלה כי קיימת מניעה משפטית להאריך את גיל הפטור ממילואים, לנוכח אי-צמצום הפער בשוויון בסוגיית גיוס החרדים ● עם זאת, היא ציינה כי ניתן להאריך לתקופה קצרה נוכח התחייבות גלנט למצות את פוטנציאל הגיוס ● ועדת השרים לחקיקה אישרה היום להאריך את הוראת השעה בשלושה חודשים - בהתאם לעמדת היועמ"שית

נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: Associated Press, christophe Simon

שלטים גדולים יאסרו על כניסת ישראלים: כך נראה החרם הצרפתי על ישראל

החלטת בית משפט בצרפת לאסור באופן גורף על כניסת חברות ישראליות לתערוכת הנשק יורוסאטורי, מסמנת שפל חסר־תקדים ביחסים המסחריים בין שתי המדינות ● על פניו, צרפת עדיין מחויבת להצהרות בנוגע לסיום שלטון חמאס בעזה ולשחרור החטופים - אך בפועל, המעשים שלה מציבים את ישראל מחוץ לגבול הלגיטימיות

נחתים אמריקאים בתרגיל. התאמנו בסביבת טייוואן לפחות שנה / צילום: Reuters, EyePress News

חיל הנחתים האמריקאי כבר התחיל להתכונן למלחמה שתפתח סין

חיילי הנחתים של ארה"ב מוטסים במסגרת תרגילים צבאיים למקומות מרוחקים שמהם הם עשויים יום אחד להילחם בסין ● הכוחות לומדים איך לעכב את הסינים כדי לקנות זמן לתגבורת אמריקאית, לומדים איך לתקשר ביניהם ולהישאר מוסווים ויודעים איך ליצור הסחה: "כל חיישן שסין מגייסת כדי לחפש כוח של חיל הנחתים, הוא חיישן שלא מחפש מטרה אחרת" ● חזית סין-טייוואן, פרויקט מיוחד

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר מיכל יערי / צילום: תומר אפלבאום

החוקרת שבטוחה: זה המסר שישראל חייבת להעביר למדינות ערב

שיחה עם ד"ר מיכל יערי, חוקרת מדינות המפרץ הערביות ● על השינוי שמבקש בן סלמאן לחולל בסעודיה ועל היחסים המורכבים עם ישראל ביום שאחרי 7 באוקטובר • האזינו

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכר דו משפחתי בשטח של 160 מ"ר באלפי מנשה?

הבית נמצא על מגרש בשטח של 250 מ"ר וכולל חמישה חדרים בשני מפלסים ונמכר ב־2.5 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

תערוכת יורוסאטורי / צילום: Lafargue Raphael

בית המשפט בצרפת מחמיר את ההגבלות בתערוכת הנשק הגדולה

בית המשפט בבוביני שבאיל דה פראנס שבפאתי פריז קיבל עתירה של ארגונים פלו־פלסטיניים מקומיים שדרשו לאסור כניסת חברות ישראליות באופן גורף לתערוכת יורוסאטורי היוקרתית ● המשמעות: גם חברות שתכננו לשלוח נציגים לתערוכה כדי לקיים פגישות או לפנות למציגים אחרים, לא יוכלו לעשות זאת

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Khalil Hamra

ההתבטאות המקוממת החדשה של נשיא טורקיה נגד ישראל

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן אמר כי הוא מקווה שיוכל לחנוך את כיפת הסלע בירושלים כפי שחנך את מסגד איה סופיה באיסטנבול ● התבטאות זו היא אחת מבין רבות שממחישה את ההסתה הטורקית הנרחבת כנגד ישראל מאז פרוץ המלחמה

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

במסגרת מכירת אסקימו, קיבלו בעלי המניות לשעבר תשלום נוסף של 20 מיליון דולר

ועדה מייעצת של ה-FDA, אישרה תרופה של של אלי לילי לטיפול באלצהיימר ● פרופ' סיגל סדצקי, מצטרפת לחברת הסטארט אפ בריאה (Briya) ● וגם: ב-2023 חברות השקיעו במחקרים בישראל את הסכום הנמוך ביותר שנמדד מאז 2014

צילום: AP - Seth Wenig, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אם התחזיות של עונת הדוחות בוול סטריט יתממשו, הראלי רחוק מסיום

עונת הדוחות החולפת כונתה "המבחן של הראלי בוול סטריט". בדיקה חדשה, שניתחה את התוצאות של החברות במדד S&P 500 שפרסמו את הדוחות שלהן, מעלה כי הראלי עבר את המבחן ● הרווחים של החברות המדווחות קפצו בקצב מסחרר, רובן גם עקפו את תחזיות האנליסטים, וגם: איזה סקטור נהנה מהכי הרבה המלצות קנייה בשבועות האחרונים?

חיילים טייוואניים. סין משפרת מוכנותה לפלישה / צילום: Associated Press, Daniel Ceng

המים במצרי טייוואן מתחממים שוב: סין מגבירה את הלחץ על המדינה המשוסעת

התרגיל הצבאי המקיף שביצעה סין סביב טייוואן בחודש שעבר הכניס את העולם לכוננות, ובארה"ב קראו לזרז אספקת נשק לאי ● טייוואן, שממלאה תפקיד משמעותי בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, מתמודדת גם עם פילוג מבית, שאותו סין מנצלת היטב ליצירת מהומות ● חזית סין-טייוואן, פרויקט מיוחד

נאלי פאנדור, שרת החוץ של דרום אפריקה, במסגד בקייפטאון / צילום: Reuters, ESA ALEXANDER

הבוחרים בעולם עייפו מממשלותיהם, האם זה ישפיע על היחס לישראל?

מהודו דרך צרפת וכלה בדרום אפריקה, הרגלים של שנים משתנים בן לילה בעקבות בחירות שנערכו לאחרונה או שעומדות להיערך ● ממשלות של איש אחד או של מפלגה אחת יצטרכו כעת לחפש הסכמות רחבות יותר ● בדרום אפריקה ייתכן שגם ישראל תרגיש את התוצאות

הפגנה נגד הממשלה בכביש 4 צפון / צילום: דנור אהרון

בירושלים, בקיסריה ובדרום: ארגוני המחאה הכריזו על "שבוע התנגדות"

לאורך שבוע ההתנגדות, הארגונים יצעדו בשיירות לירושלים, יפגינו מול הכנסת, בנגב וכן מול ביתו של רה"מ בקיסריה, במחאה נגד הממשלה ● המחאות יתקיימו תחת הכותרות: "די להפקרת החטופים והעוטף" ו"די להפקרת הצפון"

עבודות של חברת החשמל / צילום: איל יצהר

בהיקף של 22 מיליארד שקל: רשות החשמל הציגה את תוכנית פיתוח הרשת

התוכנית החדשה באה לפתור מספר בעיות, כשאחת המרכזיות שבהן היא אמינות אספקת החשמל • סוגיה משמעותית נוספת שהתוכנית מיועדת לפתור היא הטעמת האנרגיות המתחדשות

הרמטכ''ל, רא''ל הרצי הלוי, בבסיס נבטים / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל: כל גדוד חדש מוריד תעסוקה של אלפי אנשי מילואים, גיוס חרדים? צורך מובהק

לוחמי ההגנה האווירית יירטו כטב"ם במרחב הימי של נהריה, צה"ל תקף בלבנון ● בג"ץ הורה לעצור את ביקורת מבקר המדינה על צה"ל והשב"כ ● צה"ל מבהיר: אין בדרום הרצועה הפסקה של הלחימה, אלא הפוגה באזור ספציפי בלבד ● הותרו לפרסום שמותיהם של שבעה מבין שמונת לוחמי ההנדסה שנפלו בתקרית ברפיח, בקרב בצפון הרצועה נפלו שני לוחמי מילואים בשריון ● עדכונים בולטים

כיכר המדינה. לב אזור הביקוש / צילום: באדיבות י.ח דמרי

כיכר המדינה בת"א עובר מתיחת פנים. כמה יעלו הדירות החדשות?

באזור כיכר המדינה ניתנו בחמש השנים האחרונות 199 היתרים להתחדשות עירונית ● אייל כ"ץ, בעלי חברת תיווך: "יש התאוששות בשוק בעיקר בפרויקטים חדשים, והרבה לקוחות מחפשים לשלם 10% עכשיו ו־90% בסוף, ולהוציא שלל הטבות מהיזמים"

קובי מימון / איור: גיל ג'יבלי

קובי מימון רוצה להתקרב למאגר תמר: אקויטל הגישה הצעת רכש ל-23% ממניות נפטא

הצעת הרכש, ככל שתתקבל על ידי בעלי המניות, עשויה להוביל את אקויטל להחזיק ב-90% מנפטא ובעתיד לפעול למחיקתה מהבורסה ● עלות ההצעה לאקויטל – 439 מיליון שקל והפרמיה בהצעה עומדת על 8%

נשיא התאחדות התעשיינים, ד''ר רון תומר / צילום: יח''צ

מחלוקת במגזר העסקי סביב הגבלת היבוא מטורקיה: האם ישראל בדרך למלחמת סחר?

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, תומך בהצעה להטיל מכס של 100% על היבוא מטורקיה: "לא ייתכן שהטורקים יחרימו אותנו ואנחנו לא נגיב" ● מנגד, נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, מתנגד נמרצות להגבלות על הסחר עם טורקיה ומזהיר מפני הידרדרות ל"מלחמת סחר שתחילתה בטורקיה וסופה לא ידוע"

צבי לנדו, גילון בק וגבי ויסמן / צילום: איל יצהר, תמר מצפי, יח''צ נובה

סולאראדג' בשפל, והחברה הביטחונית שזינקה ב-17% ביום אחד

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● חברת ההגנה ההיקפית סנסטאר זינקה לאחר הדוחות ● סולאראדג' המשיכה במומנטום השלילי וצללה בכ-8% ● ונובה נהנית מהביקוש לשבבים בתחום ה-AI

מיכה כתראן / צילום: תמונה פרטית

השואו של מיכה מאמריקה: הכירו את האיש שפתח ערוץ יוטיוב כדי להמליץ לנו מה לעשות עם הכסף

עד לפני עשור מיכה כתראן היה בכלל הייטקיסט עם משרה מבטיחה ובכירה בנייס ● אבל אז הוא החליט לשנות כיוון, עבר לניו ג'רזי, הקים אולפן ביתי בחדר האורחים והחל לשדר לפחות פעמיים ביום לייב פיננסי ביוטיוב ● עם קצת הומור והרבה אינטראקציה עם הקהל, הוא צבר תאוצה ועשרות אלפי עוקבים ● מה המודל הכלכלי שלו, למה הוא מתרחק מהבורסה הישראלית, ואיזו מניה שברה עבורו את כל הכללים?

זהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי

שני ילדיו של זהר זיסאפל קיבלו מניות בשווי 23 מיליון דולר

יום לפני שנפטר אשתקד העביר זהר זיסאפל, מחלוצי תעשיית ההייטק בישראל, את החזקותיו בחברות רדקום וסרגון לילדיו מיכאל וכליל, בחלקים שווים