ביה"ד הבינלאומי לצדק בהאג הורה לישראל לעצור את הפעולה ברפיח

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) הורה היום (ו') לישראל בצו מחייב לעצור את המבצע הצבאי ברפיח שעלול להשפיע על האוכלוסייה האזרחית שם, ולהבטיח גישה חופשית למעבר רפיח להעברת סיוע הומניטרי. בנוסף, נקבע כי על ישראל לאפשר לכל ועדת חקירה שתיקבע כניסה לרצועת עזה, וכי על ישראל לנקוט צעדים למנוע הרס וראיות בנוגע לאמנת רצח העם. 

● הצווים מהאג: מאיפה מגיעה הסמכות לתת אותם, ומה אפשר לעשות עכשיו?
● ישראל לבית הדין בהאג: משמעות עצירת המלחמה - 132 חטופים יירקבו במנהרות חמאס
● האג: דרום אפריקה ציטטה את סמוטריץ', דורשת לעצור את הלחימה בעזה 

בית הדין קובע כי יש לעצור באופן מיידי את הפעולה הצבאית ברפיח, "אשר יכולה להשפיע על האוכלוסייה האזרחית ועל תנאי החיים שם ולהביא לנזק פיזי רב". בית הדין קבע כי ישראל לא עשתה מספיק על-מנת להגן על אזרחי רצועת עזה. וכי יש סיכון מיידי ומוחשי לתושבי רפיח. הצו לא עוסק בפעולות צבאיות מחוץ לרפיח.

השופט הגרמני ציין כי עצירת הפעולה הצבאית נדרשת על פעולות שיכולות להביא לתנאי מחיה שיגרמו להשמדת האוכלוסייה בעזה באופן חלקי או מלא. המשמעות היא שניתן לפרש את הצו כך שישראל יכולה לפעול כל עוד היא לא גורמת לתנאי מחיה שעלולים להביא להשמדת הפלסטינים בעזה.

עוד נקבע כי ישראל צריכה להגיש דוח בתוך חודש על פעולותיה.

13 שופטים היו בעד הוצאת הצווים ושניים התנגדו - השופט אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר), והשופטת מאוגנדה ג'וליה סבוטינדה.

בית הדין כמעט ולא התייחס לחטופים, למעט אמירה לקראת הסוף כי הוא קורא לשחרורם. 

משרד החוץ: "האשמות שקריות ומקוממות" 

לאחר פרסום הצווים, ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים שיחת חירום עם היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, ועם שרים ומשפטנים. יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, שוחח עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן מהקריה בתל אביב.

מטעם גנץ נמסר בתגובה להחלטת בית הדין: "מדינת ישראל יצאה למערכה צודקת ומחויבת המציאות, אחרי שארגון טרור אכזרי ביצע טבח באזרחינו, אנס את נשותינו, חטף את ילדינו וירה טילים על מרכזי הערים שלנו. מדינת ישראל מחויבת להמשיך להילחם כדי להשיב את חטופיה ולהבטיח את ביטחון אזרחיה, בכל זמן ובכל מקום - גם ברפיח.

"נמשיך לפעול לפי הדין הבינלאומי ברפיח ובכל מקום שבו אנו פועלים, ולעשות מאמץ להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית. לא בגלל בית הדין בהאג - אלא קודם כל בגלל מי שאנחנו".

בהודעה משותפת של ראש המטה לביטחון לאומי ודובר משרד החוץ נמסר כי "ישראל לא קיימה ולא תקיים במרחב רפיח פעילות צבאית שיוצרת תנאי מחיה שעלולים להביא להשמדתה של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, כולה או חלקה".

עוד נמסר כי "ההאשמות של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בדבר 'השמדת עם' הן שקריות, מקוממות ומעוררות שאט-נפש.

"בעקבות מתקפת הטרור הנוראה על אזרחי ישראל ב-7 באוקטובר 2023, יצאה ישראל למלחמת מגן צודקת לחיסול ארגון חמאס ולשחרור חטופינו. ישראל עושה זאת בהתאם לזכותה להגן על שטחה ועל אזרחיה, תוך שמירה על ערכיה המוסריים ועל הדין הבינלאומי והמשפט הבינלאומי ההומניטרי.

"ישראל תמשיך במאמציה לאפשר כניסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה ולפעול, בהתאם לדין, כדי לצמצם ככל הניתן את הנזק לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה.

"ישראל תוסיף לשמור על מעבר רפיח פתוח, תאפשר הכנסת סיוע הומניטרי רצוף מן הצד המצרי של המעבר, ותמנע מארגוני טרור לשלוט במעבר". 

בית הדין: "ישראל לא נקטה את כל האמצעים להגן על תושבי רפיח"

עם תחילת הדיון, השופט הלבנוני נוואף סלאם, נשיא בית הדין הבין לאומי לצדק, אמר כי "ב-7 במאי ישראל החלה בפעולה צבאית שהביאה לכך ש-800 אלף תושבי רפיח עזבו את העיר. ההתקפה הביאה לסיכון חיי מאות אלפים בסכנת מוות על-פי האו"ם. בית הדין מצא לצערו שתנאי המחיה הקטסטרופליים החמירו מאז ינואר 2024, במיוחד בשל מניעת מזון וצרכים בסיסיים. יותר ממיליון פלסטינים ברחו כתוצאה מהמבצע הצבאי, לאחר שהצבא הישראלי הורה להם להתפנות".

עוד אמר סלאם כי "על בסיס המידע שבפנינו, בית הדין לא שוכנע שישראל נקטה את כל האמצעים הדרושים להגן על תושבי רפיח. בית הדין מסתמך על הצהרה של מזכ"ל האו"ם, לפיה האזורים שאליהם בורחים התושבים הם ללא מים וללא תנאים הומניטריים מינימליים".

השופט אהרן ברק לא נוכח בדיון בשל נסיבות אישיות. מטעם ישראל התייצבו שלושה נציגים, בהם המשפטן הבריטי פרופ' מלקולם שו.

נציג ישראל: "תמונה הפוכה לגמרי מהעובדות" 

הבקשה הוגשה על-ידי דרום אפריקה בעקבות פעולת צה"ל ברפיח, ובמסגרת התביעה היא האשימה את ישראל ברצח עם ברצועת עזה. 

המשלחת הישראלית טענה ביום שישי שעבר וביקשה לדחות את הבקשה. המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, ד"ר גל-עד נועם, טען בדיון כי "דרום אפריקה מציגה תמונה הפוכה לגמרי מהעובדות ומהנסיבות. האמת צריכה להיאמר: לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם. כאשר חוזרים על השקר, הוא אינו הופך לאמת".

עוד טען נועם: "ישראל נמצאת במלחמה שהיא לא רצתה ולא התחילה בה. ישראל תחת התקפה, והיא צריכה להגן על עצמה ועל אזרחיה. הטבח החל ב-7 באוקטובר עם אלפי אזרחים שנטבחו בצורה ברוטלית, נאנסו, והוטלו בהם מומים. 250 גברים, נשים וילדים נחטפו לעזה. חמאס המשיך ותקף את ישראל על-ידי שיגור רקטות למרכזי ערים". 

נועם הוסיף כי "רפיח היא מוקד שבו מתרכז חלק גדול מפעילות הטרור של חמאס. יש שם תשתית של מנהרות מתחת לכל העיר, שמספקת מקום לחדרי פיקוד ושליטה וציוד צבאי. כמעט 700 פירי מנהרות זוהו ברפיח. מתוכם כ-50 מנהרות שנכנסות לתוך שטח מצרים. חמאס משתמש במנהרות האלה כדי לדאוג לעצמו לאספקת נשק ותחמושת. פוטנציאלית, חמאס יכול להשתמש במנהרות כדי להבריח חטופים מעזה, כמו גם מחבלי חמאס. מאז תחילת המלחמה, יותר מ-1,400 רקטות שוגרו מרפיח בלבד". 

חזית גם בבית הדין הפלילי

בינואר האחרון הוציא בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג צווים נגד ישראל המחייבים אותה לאפשר את הגדלת הסיוע ההומניטרי לעזה, למנוע הסתה לרצח עם ולהעניש את מי שקורא לבצע אותו. ישראל הגישה דוח מעקב בו השיבה כי היא מיישמת את הצווים. נגד ישראל כבר הוגשה בקשה למניעת הפעולה ברפיח טרם היציאה לפעולה, אך עד כה הבקשה נדחתה.

במקביל, בשבוע האחרון הודיע התובע הפלילי בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC) כי ביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בשל המדיניות שהם מנהיגים בלחימה בעזה; זאת במקביל לצווי מעצר נגד ראשי חמאס.