יצחק גולדקנופף, יהדות התורה (אירוע לציון 100 שנה לבני ברק, 16.6.24) / צילום: מתוך יוטיוב
גיוס החרדים לצה"ל ממשיך להסעיר את המערכת הפוליטית. אבל כמה באמת הצבא זקוק להם? שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף טען שלא ממש. "4,000 חרדים ביקשו להתגייס מתחילת השנה", הוא אמר באירוע לציון 100 שנה לבני ברק. "אבל 3,300 פסלתם. אתם לא רוצים אותנו. אתם לא צריכים אותנו". האם זה המצב?
● המשרוקית | אברך שיעזוב את הכולל יפסיד מכך יותר מ־5,000 שקל?
● המשרוקית | האם לפני עשור המדינה גייסה פי 2 חרדים ממה שהיא מציעה לגייס כעת?
● המשרוקית | האם לפני עשור הוצעו לחרדים יעדי גיוס גבוהים יותר מעכשיו?
● המשרוקית | האם קצבת יוצאי צבא הביאה בעבר חרדים להתגייס?
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מאפריל מראה שהנתונים בפני עצמם קרובים לאלו שגולדקנופף נקב בהם: אכן כ־4,000 ביקשו להתגייס ומתוכם 880 נמצאו כשירים, ומהם 600 גויסו בפועל.
אבל רצוי לרדת לפרטים. ראשית, המתגייסים האלו ביקשו להשתלב במסגרת "שלב ב'". לפי אתר צה"ל מדובר ב"מסלול גיוס ייחודי המיועד לגברים חרדים בני 26 ומעלה שעדיין לא שירתו בצה"ל". גיל 26, נזכיר, הוא גיל הפטור למי שדחו את שירותם הצבאי מפאת לימודים תורניים. הצבא מאפשר שני מסלולים של שלב ב': 02, במסגרתו נעשית טירונות קצרה של כשבועיים, ולאחריה שיבוץ מילואים בתפקידים עורפיים ברובם, ו־03, הנועד לתושבי היישובים החרדיים ביהודה ושומרון ובו המתגייסים משולבים בכיתת הכוננות של היישוב.
כלומר, לא מדובר בחרדים שביקשו להתגייס לשירות מלא, אלא לשירות מילואים. לעומת זאת, הרמטכ"ל הרצי הלוי הסביר שהצורך הדחוף הוא בחיילים סדירים: "כל גדוד כזה סדיר, שאנחנו מקימים, חרדי, הוא מוריד לנו תעסוקה של אלפי אנשי מילואים רבים מאוד". ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמר לנו דברים ברוח דומה: "את אותם מאות שגויסו מתוך ה־4,000 גייסו בעיקר לצרכים הסברתיים, אך צה"ל לא ממש צריך אותם". נציין בהערת אגב שלפי אתר צה"ל מספר המתגייסים במסגרת מסלול זה מאז תחילת המלחמה כבר התקרב לאלף.
ויש עניין נוסף: האם אותם 3,000 שלא גויסו נדחו בהכרח מפאת חוסר צורך בהם? בדיון שהתקיים בפברואר בוועדה לביקורת המדינה ח"כ גלעד קריב שאל את סא"ל עדינה אבני, ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר, על משמעות הפערים בין המתבקשים להתגייס לבין המגויסים בפועל. היא ענתה על כך ש"יש מגוון רחב של סיבות, אחת מהן היא הכשירות הרפואית. בנוסף, נבדקים כמו כל המועמדים האחרים לגיוס, גם בהיבטים של ביטחון מידע, גם בהיבטים של בריאות הנפש ועושים את כל הבדיקות הרלוונטיות, שהאדם שמועמד לשירות ביטחון יכול וכשיר לשרת בצה"ל". גם במסמך של הממ"מ אותו הזכרנו, נכתב שברוב המקרים הסיבה לדחיית מועמדים הייתה אי־כשירות רפואית.
לגבי התגייסות לשירות סדיר, נציין שבתשובה לבג"ץ היועמ"שית ציינה שהיקפי המתגייסים החרדים עלו בשנת הגיוס הנוכחית ביחס לשלוש השנים האחרונות.
מטעם השר גולדקנופף נמסר בתגובה: "מדור המשרוקית שמתמחה בבדיקת עובדות בדק ומצא כי העובדות שהשר הציג מדויקות להפליא, אף שהן אינן נעימות. השר לא התייחס לסיבות בגינן נדחו יותר מ-3,000 חרדים שביקשו לשרת, וגם לא התייחס לתפקיד אותו ביקשו למלא, כיון שהשר דיבר על סוגיית גיוס החרדים שכוללת גם גיוס לשלב ב' (שצה"ל מעודד ואף בוצע קמפיין במגזר החרדי לעידודו) וגם גיוס לתפקידים עורפיים. הקושי של חלקים מהציבור להתמודד עם העובדות גורם לניסיונות חסרי סיכוי להציג את הדברים כנטולי הקשר".
בשורה התחתונה: דברי גולדקנופף מטעים. אכן מתוך 4,000 חרדים שביקשו להתגייס כ־3,300 נדחו. עם זאת, עמדת צה"ל הרשמית היא שהטעם העיקרי לדחייה היה בעיקר אי־כשירות, לדוגמה מסיבות רפואיות. כמו כן, מדובר בהתגייסות לשלב ב', במסגרתו חרדים מבוגרים משתלבים בשירות מילואים עורפי, ולא לשירות מלא.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו ואוריה בר־מאיר