גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרמה של חדשות 13: העובדים מחריפים את המאבק נגד ההנהלה. מה הצעד הבא?

מאז הודיע דירקטוריון חדשות 13 על מינויה של יוליה שמאלוב־ברקוביץ' למנכ"לית, מנהלים העובדים מאבק עיקש נגד ההחלטה ● מדוע זה קורה, מי אחראי למינוי, מה טוענים בהנהלה, למה הרשות השנייה לא מתערבת, והאם בכלל יש סיכוי לשינוי כיוון? ● גלובס עושה סדר

אולפן חדשות 13 / צילום: יח''צ
אולפן חדשות 13 / צילום: יח''צ

בשבועות האחרונים מתחוללת סערה של ממש בחברת החדשות של רשת 13. דירקטוריון החברה הודיע על מינויה של מנכ"לית חדשה, יוליה שמאלוב־ברקוביץ' - לשעבר יו"ר הרשות השנייה - ואילו העובדים והעיתונאים סבורים כי המינוי אינו ראוי ופסול, ומאז מנהלים מאבק עיקש. מה קרה עד עכשיו, ומה צפוי לקרות בימים הקרובים? גלובס עושה סדר.

3 הערות על שוק התקשורת: חבלי הלידה, סיבוב הפרסה ומאבק העובדים
הערכות: 80 אלף שקל, נהג ומשרות אמון - התנאים של יוליה שמאלוב־ברקוביץ' בחדשות 13
המינוי בחדשות 13 והסערה: מה רוצה לן בלווטניק?

מה טוענים העובדים?

לוועד העיתונאים יש שלוש טענות מרכזיות נגד המינוי. הראשונה נוגעת לקשר למפלגת השלטון ולחשש מ"טיהור פוליטי". השיוך של שמאלוב־ברקוביץ' למפלגת הליכוד, והקלטות שר התקשורת לשעבר איוב קרא שנחשפו ב"הארץ", גורמים לעובדים לחשוש שהיא תנסה לפגוע בחלקם ולהיפטר מעיתונאים בעלי שיוך פוליטי הפוך.

בתוך כך, העובדים מצביעים על העובדה שבעודה יו"ר הרשות השנייה, מעבר להתנגדותה למיזוג בין ערוץ 10 לרשת, שמאלוב־ברקוביץ' גם מינתה דירקטורים בחברת החדשות (שמונו שוב בקדנציה הנוכחית של עדן בר־טל), שהם אלה שבסופו של דבר מינו אותה לתפקיד הנוכחי.

שנית, אחת הדרישות לתפקיד היא ניסיון מקצועי רלוונטי ותפקוד כעורכת הראשית של חברת החדשות. העובדים טוענים כי לשמאלוב־ברקוביץ' חסר הניסיון הנדרש כדי להתמודד עם הסוגיות המקצועיות הרלוונטיות.

שלישית, העובדים מזכירים התבטאויות שונות של שמאלוב־ברקוביץ' בנושאי זכויות אדם, נגד פמיניזם ועוד. יתרה מכך, היא בעצמה חתומה על התבטאויות נגד עיתונאי החברה, מה שיכול להעיד על יחסה לנושא.

מה טוענים ברשת 13?

ברשת 13 בוחרים שלא לדבר בפומבי על המינוי, ובעיקר מקווים שהזעם יחלוף. עם זאת, גורמים בערוץ אמרו לגלובס כי מדובר בשינוי יחסי הכוחות בכל הנוגע לניהול החברה. בעקבות אירועי השנה האחרונה בערוץ, בהנהלה טוענים כי איבדו שליטה על הניהול בחברת החדשות, ומעוניינים בדמות שתוכל להילחם ותשיב את השליטה להנהלה.

מעבר לכך, ברשת 13 מבינים שאין הרבה אנשים שחושקים בתפקיד בתקופה הנוכחית. מעבר לבעיות הקשות שיש בחברה, מי שייכנס לנעלי המנכ"ל ייאלץ לבצע הליך קיצוצים מרחיק לכת, שהיקפו עדיין לא פורסם.

ההערכות מדברות על קיצוצים של עד כ־20% מפעילות חברת החדשות - "קנס" שהחברה צריכה לשלם על כך שבעל השליטה לן בלווטניק מזרים כספים לחברה שמפסידה. מאחר שמדובר במהלך מאוד אגרסיבי שהוועד מתכנן להתנגד לו, ובגלל שהמנכ"ל יהיה קבלן ביצועים של ההנהלה, מדובר במצב יחסית מורכב.

של מי המינוי?

לפי גורמים שונים ששוחחו עם גלובס, בניגוד למקרים קודמים, המינוי אינו של נדב טופולסקי, יו"ר רשת 13, אלא של בלווטניק, ולכל הפחות עם רוח גבית חזקה שלו. גורם אחר מסביר כי בלווטניק מעוניין לשנות את הדנ"א של החברה ואת הרכב הדמויות על גבי המרקע.

מה עמדת המנכ"לית?

הרזומה המקצועי של שמאלוב־ברקוביץ' כולל תפקידים כמנכ"לית העיתון "וסטי" (ברוסית), מנכ"לית ערוץ ישראל פלוס ויו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. לדבריה, יש לה ידע בניהול ובעריכה והבנה עמוקה של תהליכים ואתגרים בחברת החדשות.

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: כדיה לוי

השבוע היא שיגרה מכתב ארוך לעובדי החברה, ולפיו היא מעוניינת לקדם חברת חדשות איכותית, להעלות את שיעורי הצפייה ולשמור על חופש ביטוי ופלורליזם תקשורתי. במכתבה ציינה כי פגשה חלק מהעובדים, והיא מקבלת תמיכה וגיבוי שנותנים לה את הכוח "להמשיך לדבוק במטרה ולסנן את רעשי הרקע הפוגעים בערוץ ובעובדי חברת החדשות".

לדבריה, היו טענות שהוצאו מהקשרן, שיצרו מצג שווא. "מדובר ברעש תקשורתי ולא בשום דבר אמיתי… (יש לנהל את הדברים) מתוך ראייה משותפת שהאינטרס היחידי שלנו הוא הצלחת חברת החדשות". שמאלוב־ברקוביץ' מציינת כי היא גאה להיות האישה הראשונה בתפקיד, ורואה בכך שליחות אמיתית לקידום מעמד האישה.

כמענה לביקורת הוועד על התבטאויותיה, ציינה כי לאורך הקריירה שלה היא דאגה למנות נשים לתפקידי מפתח. עוד הוסיפה כי תמיד הקפידה שהתקשורת תהיה שומרת הסף של הדמוקרטיה, וכי "האתיקה העיתונאית וחופש הביטוי היו נר לרגליי".

מהם תנאי ההעסקה?

כפי שפרסמנו בגלובס, ההערכות הן ששכרה של שמאלוב־ברקוביץ' יעמוד על 80 אלף שקל בחודש, סכום שעומד בהלימה לשכרם של מנכ"לים קודמים בערוץ. עם זאת, בניגוד להם היא קיבלה סעיף אי־תחרות ממושך, אף יותר ממה שנהוג לתת לטאלנטים.

המשמעות היא שאם שמאלוב־ברקוביץ' תפוטר לפני סיום החוזה, היא תמשיך לקבל את תנאיה. לפי גורמים שונים, סעיפים כאלה אינם נהוגים עם מנהלים בכירים, ובוודאי לא לאורך יותר משישה חודשים.

שמאלוב־ברקוביץ' קיבלה גם נהג פרטי ושתי משרות אמון לבקשתה. על־פי ההערכות, מינויה של ליבנת נזרי, לשעבר דוברת רמת גן, לדוברת חברת החדשות, הוא מינוי כזה.

מה עושה הרשות השנייה?

הרשות השנייה היא הרגולטור האחראי על המתרחש בערוצי הטלוויזיה, והיא אף מחזיקה נציגים בדירקטוריונים של חברות החדשות. במקרה הנוכחי, עמדת הרשות הייתה מלכתחילה שהמינוי אינו בסמכותה, ולכן חבריה אינם יכולים להתערב. עם זאת, הרשות תצטרך להשיב לבג"ץ עד יום חמישי (4 ביולי).

על־פי הערכות בשוק, הרשות תטען כי היעדר סמכות התערבות מפורשת בחוק מלמדת על היעדרה. בניגוד למינוי של מנכ"ל בחברת־האם (לדוגמה רשת), שם נקבעו הוראות ברורות, לא כך כשמדובר בחברת החדשות.

ברשות השנייה אומרים כי "מינוי מנהל חברת חדשות אינו טעון אישור שלנו. המחוקק הגביל, ולא בכדי, את סמכויות מועצת הרשות השנייה למינוי דירקטורים, וזאת מתוך מטרה לשמור על עצמאות חברת החדשות ולמנוע אפשרות של התערבות מכל גורם שהוא. לאחר בחירת הדירקטורים, כל אחד מהם סוברני לקבל החלטה באופן עצמאי, ללא התערבות מצד הרשות".

מה הקשר לתאגיד?

המועמד המוביל במרוץ לניהול חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי, אחרי עזיבת ברוך שי, הוא ליאור לנדנברג, סמנכ"ל התוכן בחדשות 13. מדובר באחד התפקידים הרגישים ביותר בחברת החדשות, ועל־פי ההערכות הוא זה שיקבל את התפקיד בסיום המכרז. אם זה יקרה, יתפנה תפקיד בכיר ורגיש בחדשות 13, והוועד חושש לכך ששמאלוב־ברקוביץ' תמנה אליו אחד מאנשי שלומה.

מה מתכננים הצדדים?

שמאלוב־ברקוביץ' מאותתת לעובדים שהיא ממשיכה לקבוע עובדות בשטח, באמצעות מינויים ומהלכים. מנגד, העובדים לוקחים את המאבק צעד אחד קדימה. אומנם לא מתוכנן מהלך שיפגע בשידורים, אך העובדים השכירים בחדשות 13 - למעט חברי הנהלה - מונחים שלא ליזום או להגיב לפניות מצד שמאלוב־ברקוביץ'.

"הקפדתכם המלאה על הנחיות הוועד תסייע בחיזוק המאבק ובהחלפתה המהירה במנהל/ת לגיטימיים, בעלי ניסיון עיתונאי ונטולי זיקה פוליטית, שלא מונו בניגוד עניינים ולא ביזו את מעמד הנשים", נכתב בהודעת הוועד לעובדים.

האם בג"ץ יכריע?

במסגרת מאבקם, העובדים הגישו עתירה לבג"ץ על־מנת לבחון את המינוי. הסיבה שבג"ץ יכול להתערב היא שחברת החדשות אינה גוף פרטי, אלא גוף דו־מהותי (פרטי וציבורי), שפעילותו מוסדרת בצורה מפורשת בחקיקה.

כאמור, לפי שעה, ביום חמישי אמורים הרשות השנייה ורשת 13 לתת את תשובותיהם לעתירה, ולאחר מכן ייקבע דיון בפני הרכב. מכאן עולה השאלה האם יש סיכוי לשנות את ההחלטה. מצד אחד, לא נראה כי הנהלת רשת 13 ושמאלוב־ברקוביץ' מתכוונים לרדת מהעץ. מנגד, העובדים והעיתונאים נמצאים במאבק חייהם, מבחינתם. לכן, התשובה תלויה במה שיקרה בבג"ץ.

גורמים ששוחחו עם גלובס מבהירים כי אם בית המשפט יקבע כי יש מקום לרשות השנייה להתערב, מדובר במדרון חלקלק במיוחד - ובפתיחת דלת מסוכנת שתסמיך את הרשות להתערב בעוד מינויים בחברה ובשיקולי העריכה של העורך הראשי. כלומר, פגיעה בעצמאות חברת החדשות. מאחר שהרשות מורכבת ממינויים פוליטיים, הנושא מורכב אף יותר - שהרי החשש האמיתי הוא מניסיון התערבות פוליטית בערוץ.

אם בג"ץ לא יתערב, ככל הנראה יתרחש פיצוץ בין הצדדים: או שהעובדים ימצאו את עצמם בחוץ (בין אם מפוטרים או התפטרות קולקטיבית) - או שברשת 13 יצטרכו לחפש מנכ"ל אחר, כי המערכת לא תתפקד.

עוד כתבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה