מנכ''ל משרד האוצר עו''ד שלומי הייזלר / צילום: פוטו מרסלו אילת
"הדיונים על תקציב המדינה התחילו לפני חודש, ויש דיונים בדרג פוליטי מה לקדם ואיך. מבחינת הדרג המקצועי, אנחנו בהחלט לא מניחים לזה. צריך להעביר תקציב ל-2025 כמה שיותר מהר. התחלנו ויש חשיבה עם הנגיד, ראש הממשלה ושר האוצר, אבל אנחנו מחכים להחלטות קונקרטיות. כרגע יש המון סימני שאלה. מה הולך להיות בתקופה הקרובה? מה תקציב הביטחון? מה יהיה בצפון ועם המפונים? יש בהחלט שאלה האם זה הטיימינג המדויק? השאלה על השולחן" - כך אמר היום (ד') מנכ"ל משרד האוצר, עו"ד שלומי הייזלר, בכנס השנתי של לשכת רואי החשבון.
● הממונה על התקציבים מזהיר: "חייבים לקדם את התקציב בהקדם"
● בלעדי | כך משרד האוצר יאלץ חברות לחלק דיבידנדים ולשלם מס
● מס מופחת על שבירת קרן ההשתלמות: מה עומד מאחורי המהלך החדש של האוצר?
לשאלה האם הכוונה שתהיה דחייה של התקציב והוא לא יאושר באוגוסט, השיב הייזלר: "אני אומר שוב - בנק ישראל, השר וראש הממשלה דנים על העיתוי. אנחנו, כדרג מקצועי, חושבים שלמרות ועל אף כל מה שאמרתי, נכון להניח תקציב, לפחות מסגרות, איזושהי תוכנית מייצבת, כבר עכשיו כדי לסמן לכל השוק שלוקחים אחריות. אנחנו מניחים תקציב קשה, דרמטי ומאתגר, כדי לסמן לכל השוק, המשקיעים והמדינה, הנה זה על השולחן".
הייזלר התייחס גם לשאלה האם יהיו גזרות מס על הציבור, והבהיר כי לא ניתן יהיה להתחמק מכך. "אנחנו כדרג מקצועי שמים הצעה על השולחן שמדברת על עידוד תעסוקה, שוויון בנטל, כל מיני מהלכים מעודדים צמיחה וגם יהיו בתקציב עניינים שקשורים למס, כי מתמטיקה זה מתמטיקה ואם אני צריך לכסות את עלות המלחמה, אז אין ברירה, וצריכים להעלות מסים. זה חלק מהעניין".
על הפרק: "פחות קצבאות והוצאות של הממשלה, ויותר הכנסות מתעסוקה"
לדבריו, נעשה ניסיון לצמצם את הנטל הנוסף שיפול על כתפי הציבור. "ההצעה שלנו היא לקחת מסים שלא פוגעים בצמיחה או פחות פוגעים בצמיחה ובאוכלוסיות עובדות. מדברים על פחות קצבאות והוצאות של הממשלה, ויותר הכנסות מתעסוקה. שמנו על השולחן 60-70 צעדים מדורגים שהם טובים כי הם מעודדי צמיחה, ולא פוגעים בצמיחה או באוכלוסייה העובדת. והם מכניסים כסף למדינה בסופו של דבר, גם אם לא עכשיו. אלו הצעדים שמתייחסים למסים שאנחנו לא מצליחים לגבות ושוכבים באוויר, כמו רווחים כלואים, וזה התקציב שאנחנו נשים על השולחן".
אתמול נחשף בגלובס כי בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לצאת במבצע לחלוקת דיבידנדים במס מופחת - כדי להניב הכנסות לקופת המדינה המתרוקנת. במשרד האוצר מתקדמים בהכנת תוכנית בנושא זה בגישה הפוכה: דרך הטלת מס חדש על "חברות ארנק" וסתימת פרצות בחוק שמאפשרות כליאת כ־100 מיליארד שקל בשנה. המטרה של אותן חברות ארנק היא הפחתת תשלומי שיעור מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי.
נשיא לשכת רואה החשבון, חן שרייבר, שהשתתף בפאנל, ציין כי לשכת רואי החשבון מנסה לקדם דווקא את שחרור הרווחים הכלואים באמצעות מס מופחת ולא בתוכנית של הייזלר. "מזה חודשים אנחנו תומכים וממליצים בכל לשון לרשות המסים, כמובן בהחלטת שר אוצר, לשחרר את הכספים מהחברות הגדולות. תתנו דיבידנד מופחת, קחו כסף, תעבירו לצפון, תטפלו בבעיות של המדינה. עכשיו צריך כסף. אני תומך בראש הממשלה, שאומר שצריך לשחרר את כל הרווחים התלויים בהנחת מס ולקחת את הכסף ולנצל אותו".
הייזלר השיב, כי גם אם שמים בצד את השאלה החינוכית - האם נכון לדרבן ציבור לחלק עכשיו את הרווחים במס מופחת ולחכות עוד 10 שנים למבצע הבא - יש שאלה של כדאיות של המהלך. "יש שיגידו שאנחנו צריכים את הכסף עכשיו אז תביא ותעזוב חינוך. אבל נשארת השאלה מה עולה לי יותר? שווה לי לגייס אג"ח ולא לוותר על מס עתידי. זו שאלה כלכלית חינוכית. כל האמירות הכלכליות שיוצאות מצד הכלכלן הראשי הן שעדיף לגייס אג"ח מאשר לתת מס מופחת. בסוף ההצעה שנמצאת על השולחן מדברת על משהו קבוע שיביא בין 2.5 ל-5 מיליארד שקל בשנה, תלוי את מי שואלים, לעומת 10 מיליארד על השולחן במבצע רווחים כלואים ואז לשכוח משאר הכסף. אנחנו מעדיפים צעדים פרמננטיים. העמדה המקצועית כרגע גם מבנק ישראל, גם מהכלכלן הראשי במשרד אוצר, גם מכלכלנים ברשות המסים היא שמבצע חד פעמי יפגע בתוכנית לטווח הארוך".
הזיילר התייחס גם לעלויות המלחמה, נכון להיום ללא תרחיש הסלמה בצפון, ואמר שההערכות בנק ישראל הן שהפגיעה בתוצר היא 250 מיליארד שקל, לעומת הערכות קודמות כי הפגיעה עומדת על 200 מיליארד שקל. מבחינת התקציב, אמר כי "אנחנו ב-80 מיליארד שקל, ויש שיגידו 100 מיליארד שקל".
עוד אמר הייזלר: "היינו לא מזמן בכנס ב-OECD - ואמרו לנו שכלכלת ישראל זה נס, שהמצב טוב, אבל חייבים להתחיל לראות מה קורה הלאה ולהביא צעדים פרמננטיים חזקים, ולכן צריכים להצליח בתקציב אף על פי שברור שיהיה קשה ומאתגר".