הממונה על התקציבים מזהיר: "חייבים לקדם את התקציב בהקדם"

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, מתח ביקורת על המתווה המסתמן לגיוס מצומצם ביותר של חרדים לצה"ל. "אנחנו מאוד חוששים מהמתווה שהצבא הולך אליו בכל הקשור לגיוס וקשירה בין שירות לישיבה בישיבה", אמר בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית בבית הספר טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן. 

● כך משרד האוצר יאלץ חברות לחלק דיבידנדים ולשלם מס
● הוצאות הממשלה גדלו ב־9.3%, ללא קשר למלחמה
● כמעט 4 מיליארד שקל קוצצו השנה מהשירותים החברתיים, וזו רק ההתחלה

לדברי גרדוס, "אני לא יודע אם אפשר לגייס יותר מ-3,000 חרדים בשנה, אבל אני יודע שכשהצבא רוצה, בדרך-כלל הוא יודע לעשות דברים גדולים מאוד מהר. אני חושב שאם אנחנו לא נשלב עוד חרדים בשוק התעסוקה, אנחנו כולנו נשלם על זה גם בכיס וגם בהארכת השירות, שתימשך ליותר זמן".

גרדוס סיים את דבריו באמירה חריפה נגד העיכובים בצד הממשלה בתהליך הכנת תקציב המדינה לשנת 2025. "אני חושב שזה על גבול הלא סביר שאנחנו נמצאים ביולי, ואנחנו עוד לא בדיוני תקציב עמוקים", אמר הממונה על התקציבים. "יש אתגרים מאוד גדולים. אי-אפשר לעשות את זה בחודש-חודשיים. אנחנו חייבים לקדם את התקציב בהקדם, והוא צריך לכלול התאמה פיסקלית ורפורמות מבניות".

הדרג המקצועי באוצר השלים בחודש שעבר את עבודת המטה להכנת התקציב והציג את המלצותיו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אלא שעל-מנת להתקדם ולקיים דיוני תקציב עם שאר משרדי הממשלה, סמוטריץ' נדרש קודם להגיע להבנות מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאינו ממהר להתקדם בנושא וטרם נפגש עם שר האוצר לדון בתקציב. בהיעדר קביעת יעד למסגרות התקציב, העבודה באוצר כרגע תקועה. 

גרדוס הוסיף כי המשבר כלכלי והביטחוני מוסיפים על המשק גם נטל פיסקלי ונטל ביטחוני. "חשוב לזכור שנטל השירות הביטחוני, בניגוד למלחמות עבר, יישאר איתנו שנים קדימה - לא רק בהיבט ההוצאה אלא גם בהיבט השירות. כלומר, מבחינת העלות, ללא שילוב חרדים בצבא, העלויות יהיו דרמטיות הן ברמת הפרט והן ברמת המשק". 

"אסור להגיע לחוק המילואים" 

בהמשך דיבר בכנס סגנו של גרדוס לענייני ביטחון, עלי בינג, שהרחיב בנושא גיוס החרדים ואמר: "אסור להגיע לחוק המילואים כפי שמערכת הביטחון הציגה. גיוס מילואים הוא הרבה יותר יקר מגיוס חובה. אני מעדיף מילואים עם כמה שיותר צעירים. העקרונות שלנו הם שחייבים למצות כוח-אדם בשירות חובה, ובסוף צריך להכניס אוכלוסיות נוספות, כמו נשים, ולמצות כמובן גיוס האוכלוסייה החרדית. עשרת אלפים מתגייסים נוספים יכולים לחסוך לנו 2 וחצי ימי מילואים בשנה לכל איש מילואים. הצבא לדעתי יכול לגייס יותר מ-3,000 חרדים תוך ביצוע התאמות".

בינג שיתף בדיונים בממשלה על תקציב הביטחון ואמר: "צה"ל הציג תוכנית של 240 מיליארד שקל ל-4 שנים. אני חושב שהצלחנו לשכנע בדיונים אצל ראש הממשלה שתוספת כזו, ככל שתינתן, הצבא יוציא אותה על המוכר ולא על היעיל והנכון. מערכת הביטחון אומרת שהיא בעד הפקות לקחים, אבל שצריך לתת מענה מיידי. עשינו פשרה ואפשרנו למערכת להתעצם עוד לפני הפקות לקחים". 

"בישראל קיים מחסור במנהיגות"

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית הקודמת של משרד האוצר, ציירה בכנס תמונת מצב עגומה ביותר של המדיניות הכלכלית בישראל: "כיצד בתקופה זאת אנו למדים שדיוני התקציב נדחים? איך קורה שכספים קואליציוניים מחולקים במקומות שאינם תומכי צמיחה? מנהיגות, אחריות והפתרונות הנדרשים צריכים להוביל אותנו לחוף מבטחים ככל שניתן. אנחנו צריכים ממשלה שתחזק את גורמי המקצוע, במקום לעסוק רק בהחלשתם של כל שומרי הסף: צריך ממשלה שלא תדיר נשים, שתראה את טובת כל הציבור ולא רק את המגזרים השותפים לה".

גרינברג, שלא חששה להזהיר את הממשלה מפני ההשלכות הכלכליות של צעדיה עוד בתקופת כהונתה, אמרה היום: "בישראל קיים מחסור במנהיגות. ישנה אי-ודאות מדהימה: התפתחות המלחמה, חוב מאמיר וגירעון גבוה. אנחנו נמצאים בתקופת ריביות גבוהה, ונישאר בה גם בהמשך. יש שתי חברות דירוג שהורידו את הדירוג של ישראל, וכולם מסמנים תחזית שלילית. אנחנו נמצאים בתקופה עם הרבה אי-ודאות, ובתקופה כזו, כשכל העיניים נשואות אלינו, אחריותה של הממשלה היא לבצע את הצעדים הנכונים, כדי שכל מה שתלוי בהחלטות הממשלה יקרה באופן נכון ומקצועי".

גרינברג הוסיפה: "כדי לשמור על סביבה פיסקלית אחראית, אנחנו נהיה חייבים לקצץ באותם מקומות שאינם תומכים צמיחה, ולא יהיה מנוס מהעלאת מסים. בנוסף, צריך לטפל בתקציב הביטחון. הוצאות הביטחון הן על חשבון ההוצאה האזרחית. ללא ביטחון לא תהיה כלכלה, אבל אני רוצה שנזכיר בשבילנו שבלי כלכלה לא יהיה ביטחון, וזה קריטי להבנה. קבלת ההחלטות צריכה להיות כזו שתראה ותאזן בין השיקולים".