השבוע פרסם החשב הכללי במשרד האוצר שהגירעון התקציבי המשיך לעלות בחודש יוני והגיע לשיעור של 7.6% מהתוצר של ישראל - כ־146 מיליארד שקל. הגירעון של המדינה הוא בצד ההוצאות. בחלקו הגדול הוא מובן מאליו ונובע מהוצאות הביטחון הגבוהות והטיפול בתושבים המפונים. אלא שלפי נתוני האוצר, גם בנטרול הוצאות המלחמה, עומד הגידול בהוצאות הממשלה על כ־9.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
● הצמיחה הריאלית השנה תהיה שלילית: מה גרם לבנק ישראל להתיישר עם התחזיות?
● צניחה חופשית של למעלה מ-80%: תחזית האימה לשוק האמריקאי
● בנק ישראל פחות אופטימי מלפני 3 חודשים. מה השתנה?
מה עומד מאחורי המגמות? "הגידול בהוצאות משקף לא רק את העלייה בהוצאות הביטחון, אלא גם גידול בסעיפים שכלל לא תומכים בצמיחה. דווקא עתה, בזמן מלחמה, הממשלה לא עושה מספיק כדי לתמוך בצמיחת המשק", אמר השבוע פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, בכנס של איגוד החברות הציבוריות. לדבריו, "הגירעון הממשלתי במגמת עלייה וכך גם יחס החוב לתוצר. תקציב 2025 יהיה מבחן אמיתי למדיניות הכלכלית של הממשלה. בתוואי הנוכחי, לצערי אנחנו בדרך לעוד הפחתת דירוג האשראי של המשק".
מפילוח הוצאות הממשלה ניתן לראות כי המשרדים האזרחיים הוציאו בחציון הראשון של השנה 180 מיליארד שקל - גידול של 17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לעומתם, הוצאות המשרדים הביטחוניים זינקו ב־126%, לכדי כ־86 מיליארד שקל בחודשים ינואר-יוני 2024. במקביל, גם תשלומי הריבית שמשלמת המדינה על חובות וכן על קרן הביטוח הלאומי קפצו ב־7.4% ליותר מ־34 מיליארד שקל מתחילת השנה.
בסך־הכול, הוצאות הממשלה עמדו עד כה על קצת יותר מ־300 מיליארד שקל. כך, במחצית הראשונה של השנה, כבר הוציאה הממשלה יותר ממחצית התקציב המתוכנן לשנה כולה, שעומד על 583 מיליארד שקל. בדרך כלל, קצב ההוצאות הגבוה ביותר הוא בסוף השנה, כך שייתכנו קשיים פיסקאליים לעמוד במסגרת ההוצאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
