כך יאלץ משרד האוצר חברות לחלק דיבידנדים ולשלם מס

צוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר צפוי להציג בשבוע הבא מתווה לשחרור הדיבידנדים הצבורים במשק, ע"י הטלת מסים על החברות שנמנעות מכך • תוכנית זו, לשיטתם, תכניס 2.5 מיליארד שקל בשנה • זאת במקביל לתוכנית שמקדם אבי שמחון, אשר נחשפה בגלובס, לשחרור הכספים באמצעות מתן תמריצים ולא סנקציות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קובי גדעון-לע''מ, כדיה לוי
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קובי גדעון-לע''מ, כדיה לוי

בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לצאת במבצע לחלוקת דיבידנדים במס מופחת - כדי להניב הכנסות לקופת המדינה המתרוקנת - במשרד האוצר מתקדמים בהכנת תוכנית בנושא זה בגישה הפוכה: דרך הטלת מס חדש על "חברות ארנק" וסתימת פרצות בחוק שמאפשרות כליאת כ־100 מיליארד שקל בשנה. המטרה של אותן חברות ארנק היא הפחתת תשלומי שיעור מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי.

הוצאות הממשלה גדלו ב־9.3%, ללא קשר למלחמה
הצמיחה הריאלית השנה תהיה שלילית: מה גרם לבנק ישראל להתיישר עם התחזיות?
הלחץ של נתניהו, הפשרה של סמוטריץ': כך עשוי להיראות מבצע המס הגדול לשחרור "רווחים כלואים"

ביום שני בערב התכנס באוצר צוות בראשות המנכ"ל שלומי הייזלר לדון בשאלת הדיבידנדים. בישיבה הציגו רשות המסים, אגף התקציבים והכלכלן הראשי את המלצותיהם וגיבשו מספר עקרונות לקראת פרסום דוח רשמי בשבוע הבא. ראשית, ההחלטה היא להתמקד בחברות אחזקה ובמשלחי יד (למשל קליניקות פרטיות, יועצים וכדומה). מתוכנית האוצר יוחרגו חברות הנמצאות תחת חוק עידוד השקעות הון, זאת כדי שלא לפגוע בחברות ההייטק ובתעשיות המתקדמות, שנהנות מהטבות מס במסגרת חוק זה. בנוסף, הנתונים מראים שבחברות אלו אין בעיה משמעותית של רווחים כלואים.

כמו כן, התוכנית המתגבשת באוצר מתמקדת ב"חברות מעטים" בלבד - כלומר חברה הנשלטת על ידי חמישה אנשים לכל היותר. זהו מיקוד מכוון, שכן הבעיה של דיבידנדים כלואים כמעט ואינה קיימת בחברות ציבוריות, בהן לרוב יש לחץ מצד בעלי המניות לחלק דיבידנדים - או השקעות בצמיחת החברה.

העקרונות והמנגנונים המרכזיים בהצעת האוצר כוללים תיקון לסעיף 77 לפקודת מס הכנסה, במטרה לפשט ולקצר את התהליכים הקשורים לביצוע שומה על רווחים לא מחולקים בחברות אחזקה. האוצר מתכנן להטיל מס חדש בשיעור של 1% על רווחים צבורים מעל "כרית" מסוימת, כאשר הכרית נועדה להבחין בין חברות שהאוצר מעוניין למסות לבין אלו שאינן במוקד התוכנית, כמו עסקים קטנים. המיסוי החדש יחול על חברות שצברו רווחים מעל סכום מסוים, כאשר הרף יוצב כנראה לבסוף בין 1־2 מיליון שקל כלואים לפחות בשנה. הכרית תחושב לפי ממוצע ההוצאות המותרות בניכוי לצורכי מס בשלוש שנים.

הפרטים והתמריצים

התוכנית מבקשת להבדיל בין חברות שלא משחררות דיבידנדים אבל עושות, לתפיסת האוצר, שימוש נאות ברווחים - כמו השקעות להרחבת פעילות העסק שתורמות לצמיחת המשק - לבין כאלה שמעבירות את הכסף להשקעות פסיביות, כמו השקעה במדדי מניות או אגרות חוב.

לשם כך, אחרי שלב הכרית הראשונה, סינון העסקים הריאלים וההתמקדות בחברות אחזקה ומשלחי יד, תבחן רשות המסים גם כמה מתוך נכסי החברה הם ניירות ערך, נכסי מקרקעין, הלוואות לחברות קשורות ואחרים שהאוצר אינו מעוניין לתת בגינם את הטבת המיסוי הדו־שלבי. מעל רף מסוים, החברות יחויבו במס החדש. הציפייה היא שזה ישפיע בעיקר על חברות ארנק, שהן כאמור למעשה כלי להפחתת מס עבור יחידים בעלי הכנסות גבוהות.

באוצר צופים כי בעקבות התוכנית יקרה אחד משני דברים: או שבעלי שליטה בחברות ימשכו הרבה דיבידנדים צבורים כדי להימנע מתשלום המס, או שהחברות ימשכו את הכסף מההשקעות הפסיביות ויעבירו להשקעות אקטיביות שבהן מכיר האוצר כפטורות מתשלום המס החדש.

כתמריץ לחלוקת דיבידנדים, חברה שתחלק לפחות 20% מרווחיה כדיבידנדים בשנה מסוימת, תהיה פטורה מתשלום המס החדש לאותה שנה. כמו כן, במקרים של תכנון מס אגרסיבי, כאשר יתגלה בשומה פער של מעל 50% בין המס ששולם לבין המס שהיה אמור להיות משולם, יוטל מס גירעון.

בנוסף, האוצר מתכנן לתקן ולהרחיב את סעיף 62א לפקודת מס הכנסה, העוסק במשלח יד, על מנת לשחרר רווחים כלואים במגזר זה. גם כאן, ההתמקדות היא בחברות מעטים, לרבות שותפויות כמו משרדי רואי חשבון או עורכי דין, שיוטל עליהם מס על הרווחים הצבורים. באוצר יפעלו רק מול בעלי אחוז רווחיות גבוה, אבל ישנה עדיין מחלוקת בתוך הצוות על איזה רף בדיוק להציב אותו. עדיין פתוחה השאלה גם כיצד בדיוק יחושב המס החדש, למשל האם כמס שולי או שמא מהשקל הראשון.

סכום העתק הלכוד

הפרטים האחרונים אמורים להיסגר בדיון המשך באוצר בשבוע הבא, שלאחריו יוצג דוח ההמלצות לשר האוצר סמוטריץ'. באוצר מעריכים כי יישום התוכנית כולה יניב הכנסות של כ־2.5 מיליארד שקל לפחות בכל שנה לקופת המדינה. המטרה הכפולה היא להגדיל את הכנסות המדינה ממסים לנוכח הגירעון הגבוה, שכבר עומד על 7.6% תוצר, ולעודד השקעות פרודוקטיביות במשק, תוך צמצום תופעת הרווחים הכלואים.

לפי עבודה של רשות המסים, בסך החברות במשק לכוד סכום עתק של כ־700 מיליארד שקל בדיבידנדים שלא חולקו. במשרד האוצר מעריכים שהסכום הריאלי שזמין בפועל נמוך יותר, בסדר גודל של כ־200 מיליארד שקל. בחברות אחזקה נרשמים רווחים לא מחולקים של כ־20 מיליארד שקל בשנה, ובחברות משלח יד בכל שנה נאגרים כ-9 מיליארד שקל.

תוכנית האוצר תוכל לחול רטרואקטיבית על רווחים כלואים משנת 2013 ואילך. תחילה נתקלו בקשיים משפטיים בנושא וסברו שיוכלו להחיל את המיסוי על רווחים משנת 2021 והלאה. אלא שלבסוף נפתרה הבעיה המשפטית תוך הסתמכות על שינויי חקיקה שנעשו ב־2013.

התוכנית של רה"מ ויועצו

במקביל לדיונים באוצר, נתניהו ויועצו הכלכלי, פרופ' אבי שמחון, דוחפים ליציאה אל מבצע דיבידנדים, תוך ויתור על כרבע משיעור המס למי שינצל את ההזדמנות לשחרר את הרווחים. בדרג המקצועי במשרד האוצר מתנגדים בתוקף. כפי שנחשף בגלובס, באחרונה נבחנה הצעת פשרה בציר נתניהו־שמחון־סמוטריץ'. לפי הפשרה, ייערך מבצע בהיקף מצומצם, שיתמקד ברווחים שנצברו בחברות בין 2018־2020 - תוך קביעת הסנקציות על רווחים שייכלאו מ־2021 ואילך.

הצידוק שהוצג אז לפשרה הוא שהשנים 2018־2020 הן "שנים אבודות" יחסית בקשר לרווחים הכלואים. זאת, מתוך ההנחה שחקיקת הסנקציות לא תחול עליהן רטרואקטיבית, ולכן הרציונל היה שניתן להתפשר על מבצע על הרווחים בגינן. אלא שההתפתחות החדשה, שבה הבינו באוצר כאמור שיוכלו להחיל את החקיקה על רווחים בני למעלה מעשור, מוסיפה להתנגדות הפקידות באוצר למבצע.

במשרד האוצר גורסים כי ציפיית השוק למבצעים כאלה נובעת מהרגל שגוי שנוצר בישראל. לדעתם, שחרור רווחים כלואים בהטבה צריך להיות אמצעי אחרון, למקרים קיצוניים כמו מלחמה גדולה בצפון וקשיים בגיוס כספים. מעבר לכך, קיימת גם העלות הכלכלית של המבצע - אם הוא ייערך במתכונת של המבצעים הקודמים, שיעור המס על חלוקת דיבידנדים יופחת מ־33% ל־25%, כלומר ויתור על רבע מהסכום.

אין זו הפעם הראשונה ששמחון, בתמיכת נתניהו, לוחץ ליציאה למבצע דיבידנדים. הפעם הקודמת הייתה בשלהי 2023, במהלך הדיונים לבניית תקציב המלחמה המעודכן. נייר עמדה שהכין אז הכלכלן הראשי במשרד האוצר שמואל אברמזון, אליו הצטרף הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, הזהיר כי "מבצע דיבידנד מעוות את שיקולי החברות בהחלטות ההשקעה שלהן, יוצר אי־ודאות משקית ופוגע בשוויון בין נישומים". הדוח מדגיש כי בעוד שהמבצע עשוי להניב תוספת הכנסות בטווח הקצר, הוא מוביל לפגיעה בהכנסות ממסים בטווח הארוך ולכן פוגע בהפחתת הגירעון המבני.

בעבר נערכו שני ניסיונות לשחרור רווחים כלואים ועוד מבצע אחד מעט שונה. ב־2012, במבצע הראשון, הופשרו כ־60 מיליארד שקל ושולם מס בסך של כ־4.4 מיליארד שקל. ב־2017 המדינה שלשלה לכיסה 15.6 מיליארד שקל מגביית מס במבצע נוסף. ב־2022 הסתיים מבצע המשך ישיר לזה שנערך עשור קודם לכן, שהביא לחלוקת דיבידנדים בהיקף של כ־35 מיליארד שקל ותשלום מס של 2.9 מיליארד שקל.