בעוד הדיונים על מבצע לשחרור רווחים כלואים בהטבות מס ממשיכים להתנהל בחדרי חדרים, הצעת פשרה חדשה נבחנת בציר שבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לגלובס נודע כי תוכנית הפשרה תצמצם את היקף המבצע ותתמקד ברווחים שנצברו בחברות בין 2018־2020 - תוך קביעת סנקציות על רווחים שייכלאו מ־2021 ואילך, וכן ומניעת מבצעים נוספים בחקיקה.
● בלעדי | "מכירת חיסול": נתניהו ויועצו הכלכלי דוחפים למבצע שחרור "רווחים כלואים"
● משרד החקלאות רוצה להחליף שם. לא תאמינו כמה זה יעלה לכם
כפי שפורסם בשבוע שעבר בגלובס, נתניהו ויועצו דוחפים למבצע נוסף של חלוקת דיבידנדים מרווחים כלואים במס מופחת, בעוד הדרג המקצועי באוצר מביע התנגדות נחרצת. שמחון רואה במבצע הזדמנות להניב כ־20 מיליארד שקל לאיזון הגירעון, כשמנגד באוצר צופים סכום נמוך בהרבה - כ־10 מיליארד שקל - וטוענים כי מדובר ב"מכירת העתיד הכלכלי של המדינה לטובת ההווה".
סמוטריץ' טרם הציג את רעיון הפשרה לגורמי המקצוע במשרדו, אך הגבלת המבצע לרווחים שנצברו בין המבצע הקודם -שהסתיים ב־2017 - ועד סוף 2020, אמורה לרכך במעט את התנגדותם. זאת, מכיוון שהיא מצמצמת את היקף ההטבה ומנסה למנוע יצירת תמריץ במשק לצבירת רווחים עתידיים בהמתנה למבצעים נוספים. צידוק נוסף לפשרה הוא שהשנים 2018־2020 מסתמנות כ"שנים אבודות" יחסית בקשר לרווחים הכלואים. חקיקת הסנקציות נגד החברות לא תוכל להיות רטרואקטיבית על רווחים שנצברו קודם לכן - לכן על השנים האלה מעט קל יותר לצדדים להתפשר.
תחילה היה זה בעיקר שמחון שדחף לצאת במבצע דיבידנדים, שלעמדתו צריך להיות פתוח לכל הרווחים שנצברו לאורך השנים בחברות - סכום שמוערך בכ־700 מיליארד שקל. לאחרונה החל גם נתניהו ללחוץ באופן ישיר לצאת למבצע, אך עדיין לא התקבלה הסכמתו להצעת הפשרה המדוברת. לפי גורמים המעורים בפרטים, הוא עשוי להתעקש על מבצע כולל כדי למקסם את התמורה קצרת־הטווח.
באוצר מבקשים תיקונים
גורמים באוצר ששמעו על הכוונות הנרקמות בדרכים עקיפות סבורים כי גם פשרה זו אינה פותרת את הבעיות המהותיות הכרוכות במבצע לחלוקת דיבידנד מוטב לבעלי החברות. בכל מקרה, דורשים שם כי כל מבצע יהיה כפוף להסדרת חקיקה לעתיד. העיקרון המנחה לחקיקה הוא שחברות אשר יכלאו רווחים ישלמו מס גבוה יותר. אחת האפשרויות היא תשלום מס על דיבידנדים שלא חולקו.
פרופ' אבי שמחון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
במשרד האוצר גורסים כי ציפיית השוק למבצעים כאלה נובעת מהרגל שגוי שנוצר בישראל. לדעתם, שחרור רווחים כלואים בהטבה צריך להיות אמצעי אחרון, למקרים קיצוניים כמו מלחמה גדולה בצפון וקשיים בגיוס כספים. מעבר לכך, קיימת גם העלות הכלכלית של המבצע - אם הוא ייערך במתכונת של המבצעים הקודמים, שיעור המס על חלוקת דיבידנדים יופחת מ־33% ל־25%, כלומר ויתור על רבע מהסכום.
במקום מבצע, באוצר היו רוצים לפתח מנגנונים חלופיים. החוק כיום מאפשר לרשות המסים לנקוט אמצעים כלפי חברות שנמנעות מחלוקת דיבידנדים כדי להימנע מתשלום מס, תוך שהן נהנות מהטבות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. אולם סעיף זה בחוק אינו מיושם הלכה למעשה.
כעת באוצר בודקים אפשרויות לתיקון החוק, בניסיון לייצר כללים ברורים יותר באשר לשלב שבו יכולות החברות לנצל את המיסוי הדו־שלבי - כלומר ההפרדה בין תשלום מס החברות לבין מיסוי הדיבידנדים. במשרד שוקלים לפתח מעין "מסלול ירוק" שיחליף את מנגנון הוועדה הקיים, שלטענתם לא הוכיח את עצמו. בשבוע הבא יתכנס צוות בראשות מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר, כדי לדון ברעיונות לחקיקת הצעדים האפשריים.
תוצאות מעורבות
חוק עידוד השקעות הון נועד במקורו לעודד צמיחה כלכלית וחדשנות במשק הישראלי. הרעיון המרכזי הוא לתמרץ חברות להשקיע את רווחיהן בפיתוח העסק - זאת במקום לחלק אותם כדיבידנדים לבעלי המניות. לשם כך, החוק מציע הטבות מס משמעותיות על רווחים שנשארים בחברה.
אולם בפועל, חברות רבות מנצלות פירצה בחוק ובמקום להשקיע את הרווחים בפיתוח עסקי, הן פשוט מפקידות את הכסף בבנק, צוברות ריבית, ונהנות מדחיית מס משמעותית. תופעה זו בולטת במיוחד ב"חברות ארנק", שהן למעשה כלי להפחתת מס עבור יחידים בעלי הכנסות גבוהות.
אין זו הפעם הראשונה ששמחון, בתמיכת נתניהו, לוחץ ליציאה למבצע דיבידנדים. הפעם הקודמת הייתה בשלהי 2023, במהלך הדיונים לבניית תקציב המלחמה המעודכן. נייר עמדה שהכין אז הכלכלן הראשי במשרד האוצר שמואל אברמזון, אליו הצטרף הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, הזהיר כי "מבצע דיבידנד מעוות את שיקולי החברות בהחלטות ההשקעה שלהן, יוצר אי־ודאות משקית ופוגע בשוויון בין נישומים". הדוח מדגיש כי בעוד שהמבצע עשוי להניב תוספת הכנסות בטווח הקצר, הוא מוביל לפגיעה בהכנסות ממסים בטווח הארוך ולכן פוגע בהפחתת הגירעון המבני.
בהקשר היסטורי, מבצעים קודמים לשחרור רווחים כלואים הניבו תוצאות מעורבות. במבצע הראשון שנערך ב־2012 שוחררו 60 מיליארד שקל והמדינה גבתה מתוכם 4.3 מיליארד שקל במסים, בעוד שבמבצע של 2017 שוחרר סכום דומה של 61 מיליארד שקל, אך הכנסות המדינה ממסים זינקו ל־15.6 מיליארד שקל. עם זאת, הדוח של רשות המסים מראה כי היקף הרווחים הלא־מחולקים המשיך לגדול בשנים שלאחר מכן, מה שמעלה ספקות לגבי האפקטיביות ארוכת־הטווח של מבצעים כאלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.