האלוף במיל' עמוס ידלין / צילום: אלן צ'פלסקי
בתוך 24 שעות בוצעו סדרת ההתנקשויות המיוחסות לישראל, באחד מבכירי חיזבאללה ברובע דאחיה שבביירות ובמנהיג חמאס איסמעיל הנייה בתוך טהרן. בעוד דמותו של פואד שוכר מחיזבאללה הייתה בלתי מוכרת עד לחיסול, למרות פרס של 5 מיליון דולר שהציעה ממשלת ארה"ב בעבור מידע שיוביל למעצרו - זו של הנייה מוכרת היטב למערכות כלי התקשורת.
● "אין ספק שתהיה תגובה": המומחה שמעריך מה הצעד הבא של חיזבאללה
● הסיקור על חיסול הנייה: "פירצה ביטחונית שמערערת את טהרן"
● עבד כנער בישראל, מקורב מאוד לארדואן: מי היה מנהיג חמאס איסמעיל הנייה?
חיזבאללה וחמאס איימו לנקום את החיסולים, ומדינת ישראל נכנסה לתקופה המתנה מתוחה. כדי להבין מה מצבנו כעת, עד כמה החיסולים האחרונים משמעותיים ולמה יש לצפות כעת, דיברנו עם ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל' עמוס ידלין, שמכהן כנשיא Mind Israel.
מה קרה כאן ב-24 השעות האחרונות? תן לנו מבט על קצה המזלג.
"24 השעות האחרונות הדגימו את הנכונות של מדינת ישראל 'ללכת על כל המגרש' ולהפעיל כוח גם במחיר סיכונים גדולים. שני הסיכולים הממוקדים המיוחסים לנו בוצעו בשתי ערי בירה מרכזיות של הציר האיראני, ולשתי הדמויות היו חשבונות ארוכי-שנים הן עם ישראל והם עם ארה"ב. בביירות סוכל בתקיפה אווירית 'רמטכ"ל' חיזבאללה - פואד שוכר, המכונה גם חאג' מוחסין. מספר שעות לאחר מכן סוכל בטהרן ראש הזרוע המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה. 'הבטחת מינכן' של ראשי מערכת הביטחון מתחילת המלחמה בדרך למימוש, כאשר 'השישייה הפותחת' של הנהגת חמאס מחוסלת בזה אחר זה, והאחרונים שנותרו לעמוד הם יחיא סינוואר וחאלד משעל".
"מכה קשה לחיזבאללה"
עד כמה החיסולים פוגעים בחמאס ובחיזבאללה?
"פואד שוכר, שנחשב לאחד מהמקורבים לחסן נסראללה, היה מופקד על בניין הכוח הצבאי והמערכים האסטרטגיים והטכנולוגיים של חיזבאללה וכן על ריכוז הקשרים עם איראן. סיכולו הוא מכה קשה לחיזבאללה ומעביר מסר ברור באשר להישג ידה הארוכה ויכולותיה המודיעיניות והמבצעיות של מדינת ישראל.
"התקיפה הישראלית הייתה מחויבת המציאות לאור הטבח הנתעב של 12 הנערים והנערות במג'דל שמס ביום שבת האחרון, שהיווה חציית קו אדום עבור ישראל. אופי התקיפה גובש בחתירה לנקודת איזון, כך שמצד אחד תהווה תגובה הולמת ותגבה מחיר אישי מהאחראים לו, ומאידך לא תוביל למלחמה רחבה יותר בעיתוי שפחות נוח לישראל".
"באשר לחמאס", ממשיך ידלין. "לאחר סיכול סאלח אל-ערורי ומוחמד דף, סיכול הנייה מהווה פגיעה מהותית וסימבולית בדמות המובילה ביחסי החוץ של חמאס, שמהווה חוליה מקשרת שלו לציר השיעי ולאיראן. היכולת של חמאס להוציא תגובה משמעותית על החיסול מצומצמת לאור השחיקה ביכולותיו. סינוואר, שנותר כמעט לבדו בהנהגה, מתבצר בתוך עזה עם גישה מוגבלת לעולם החיצון ומקווה בכל מאודו לראות כתגובה לתקיפה את איחוד הזירות המיוחל, קרי - תגובה צירית מתואמת על ישראל".
איחוד זירות אל מול ציר איראני
מה התרחישים לתגובות של חיזבאללה או חמאס לאירועים?
"באשר לחיזבאללה, סביר כי חסן נסראללה, שעובד על-פי משוואות, ינסה להגיב בהתאם למשוואה שישראל יצרה - על-ידי מטחי רקטות לטווחים ארוכים יותר, או לעבר יעדים צבאיים בערים מרכזיות בישראל. בתקיפה של ישראל נהרגו גם אזרחים, ולכן לא נשללת האפשרות שהתגובה תכוון לא רק למטרות צבאיות. מבחינה טקטית, ישראל צריכה להיערך מודיעינית ומבצעית לתגובת חיזבאללה, להיות מוכנה לעצירת תקיפות הנגד שלו על ישראל, ולהגיב בהתאם לעוצמת הנזק שיסבו.
"עם זאת, נידרש להסתכל על זירת המלחמה כולה, מתוך הבנה שאנו נמצאים במציאות של איחוד זירות אל מול ציר איראני מתואם, והתגובה על החיסולים צפויה להיות צירית. בביירות ובטהרן עובדים כעת על התגובות שלהם, ומניסיון עבר, הן לא בהכרח יגיעו בטווח המיידי. לכן, אין להתבשם מההצלחות הטקטיות החשובות שהושגו הלילה, ונידרש להיערך צבאית ולאומית לתרחיש של הסלמה רחבה ואולי אף מלחמה".
"מבחינה אסטרטגית", מוסיף ידלין. "ישראל צריכה למנף את הלחץ שחמאס נתון בו כדי לקדם בכל הכוח את עסקת החטופים. ייתכן כי הפעולות הלילה הרחיקו את העסקה בטווח המיידי ויגרמו לנסיגה מסוימת, אך החיסול של דף, הפשיטות של צה"ל במרכזי רצועת עזה והפעילות ברפיח ממשיכים ללחוץ על סינוואר, והעובדה שהוא ומשעל יודעים שהם הבאים בתור, עשויה לדרבן אותם לסגור את העסקה. העסקה תאפשר לסיים את הלחימה בעזה ולהתפנות לאתגרים הגדולים של ישראל ממזרח ומצפון, ולהיכנס למלחמה רחבה אפשרית באופן מתוכנן ובשיטה והעיתוי שהיא תבחר, ולא כתוצאה מהידרדרות לא מתוכננת".
עד כמה העורף מוכן למה שיקרה?
"בהנחה שהתגובה של חיזבאללה וחמאס תהיה מוגבלת, העורף הישראלי יידע לספוג אותה. המענה להתקפה על העורף בנוי מחמש שכבות: הרתעה - האיראנים וחיזבאללה יצטרכו לחשוב מה ישראל תעשה כתגובה לתגובה שלהם; יכולת סיכול של הירי; הגנה אקטיבית; התראה מספקת לאוכלוסייה; וכניסה למרחבים מוגנים להגנה פיזית. ההגנה לא תהיה הרמטית, אך תיתן מענה טוב".