ח"כ אלמוג כהן, עוצמה יהודית ("גומרים הולכים", רדיו תל אביב, 16.8.24) / צילום: יוסי לוגסי־פלשמן, ויקיפדיה
פרשת שדה תימן רחוקה מלהיות מאחורינו, ובקואליציה ממשיכים לבקר את המעצר של חיילי מילואים שלפי החשד פגעו מינית בעציר. חלקם מנסים להסביר שהבעיה שלהם היא לא עם עצם המעצר, אלא עם המינהל התקין: "אין לי בעיה עם עצם החקירה", אמר ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) ברדיו תל אביב. "יש לי בעיה עם עצם הדרך שבה בוצע המעצר לטובת החקירה... צריך להגיד את האמת: לא חוקי לבצע מעצר ברעלת פנים". האם העובדה שאנשי מצ"ח ביצעו את המעצר בפנים מכוסות אכן פוגעת בתקינות המעצר?
● המשרוקית | האם עוצמה יהודית השוותה את הענישה בין מחבלים קטינים לבגירים?
● המשרוקית | הפרשנית המוסמכת: כך התעצב מעמדה של היועמ"שית לאורך השנים
● המשרוקית | האם אריה דרעי תמך בהסכמי אוסלו בשנות ה־90?
נעשה סדר קצר: התמונות של המעצר, בהן נראו שוטרי מצ"ח בפנים מוסתרות, גררו ביקורת רבה. לפי פרסומים בתקשורת, הפצ"רית הסבירה את ההחלטה בדיון של ועדת חוץ וביטחון: "המפקד והסגן היו בפנים גלויות. שאר החוקרים עטו מסכות בגלל חשש מאיומים עליהם". אבל האם האופן בו הוחלט להגן על שלום המשתתפים במעצר עומד בקנה אחד עם החוק?
לא קל להתחקות אחר ההנחיות המפורשות של מצ"ח לשוטרים שמבצעים מעצר. הסמכויות שאינן מסווגות לא מתייחסות באופן ישיר לשאלת גילוי הפנים, אך סעיף 3ג1 לסמכויות מצ"ח שאינן מסווגות דורש: "שוטר המעכב אדם, יזהה עצמו תחילה בפני האדם כשוטר ובציון שמו". אבל הזדהות כשוטר ומתן שם לא דורשים בהכרח להסתובב בלי מסכה על הפנים. ביקשנו הנחיות מדובר צה"ל, וגם שם לא היו נחרצים במיוחד: "בהתאם לחוק על השוטרים יש חובה להזדהות כשוטרים צבאיים בעת המעצר. היבטים אחרים נתונים לשיקול־דעת המפקדים בהתאם לשיקולים מבצעיים", והוסיפו כי המעצר נעשה על־פי הנהלים.
לכן שאלנו את מי שייצגו בעברם עצורים של מצ"ח ומכירים יותר את העניינים מבפנים. סא"ל (מיל') עו"ד אפרת נחמני־בר, לשעבר סגנית הסנגורית הצבאית הרשאית, אמרה לנו: "ישנה חובת הזדהות, אך אין חובה להזדהות באמצעות מראה פנים, אלא ניתן לעשות זאת באופן מילולי באמצעות מתן פרטים מזהים. בנוסף, חובת ההזדהות חלה על מבצע העיכוב או המעצר, ולא על המלווים, כך שייתכן שמבצעי העיכוב במקרה זה היו הקצינים שלא עטו מסכות. גם אם השוטרים סייעו לביצוע העיכוב, לא חלה עליהם חובת ההזדהות של מבצע המעצר".
אל"ם (מיל') עו"ד רן כהן רוכברגר, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי, הוסיף על כך: "למרות שניתן להעלות שאלות ביחס להצדקה או לתבונה שבהגעת שוטרים רעולי־פנים לביצוע העיכוב של החיילים, אין בכך פעולה לא חוקית מצד השוטרים או כזו שפוגעת בתוקף המעצר". בנוסף, נראה כי גם הסנגורים של העצורים לא חשבו שמדובר בפעולה לא חוקית, שכן עיון בפרוטוקולי הדיונים בבתי המשפט מעלה שהם לא השתמשו בטיעון כזה.
מטעם ח"כ כהן נמסר בתגובה: "סיבת הגעתי לבסיס שדה תימן הייתה כי בוצע מעצר אלים, לא חוקי, ואגרסיבי לאנשים שאנחנו שלחנו למשימה. אני עודני עומד וטוען שמעצר אזרח/חייל ברעלת פנים אינו חוקי. לא אעמוד מנגד בזמן שהחוק נרמס תחת רצון להקריב קורבנות לבית הדין הבינלאומי בהאג.
"באשר לתגובת דובר צה"ל, שמחתי לקרוא כי גם הם מבינים שעברו על החוק ואף אביא אותם להסביר בוועדות הכנסת את הסיבה שאישרו ביודעין מעצר לא חוקי עם רעלות פנים בסגנון פאבלו אסקובר. חששי העיקרי הוא כי במוצ"ש הקרוב יחלו תופעות מעין אלה (מעצר של אזרחים על־ידי אוכפי חוק רעולי־פנים) בקפלן לדוגמה. אני בטוח כי עיתונכם לא יאפשר זאת".
בשורה התחתונה: דבריו של ח"כ כהן אינם נכונים. הנהלים אכן דורשים ממי שמבצעים מעצר להזדהות, אך הדבר יכול להיעשות באמצעות מתן פרטים באופן מילולי או הצגת תעודת שוטר. כמו כן, ייתכן ששוטרי מצ"ח שצולמו בפנים רעולות היו מלווים של מבצעי המעצר, ואז הם גם לא מחויבים בזיהוי.
תחקיר: טל סבג