גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התופעה מתרחבת: מדוע הבנקים מגייסים בכירים לשעבר בממשלה?

מנכ"ל האוצר לשעבר, רם בלינקוב, נבחר לדירקטוריון בנק לאומי, והוא כנראה לא יהיה עובד הציבור לשעבר האחרון במערכת ● שני רגולטורים בכירים מתמודדים כעת על מקום בבורד של הפועלים ● האם זה קשור לצעדים שבוחנים באוצר נגד הבנקים?

ערן יעקב, רם בלינקוב, יאיר אבידן / צילומים: דוברות משרד האוצר, אייל טואג, איל יצהר
ערן יעקב, רם בלינקוב, יאיר אבידן / צילומים: דוברות משרד האוצר, אייל טואג, איל יצהר

החלפת הטייטלים המעגלית של מנהלים בכירים בבנקים, שהופכים בהמשך לרגולטורים ולאחר מכן חוזרים למערכת הבנקאית - קיימת כבר שנים רבות. אולם כעת נדמה כי התופעה מתעצמת, כאשר הבנקים מנסים "להתחמש" בבכירים רבים מהמערכת הבנקאית, אולי לשם ציפוף שורות. הדבר הזה קורה לאחר שבשנים האחרונות, בעקבות רווחי העתק שצברו, הפכו הבנקים למוקד של חיצי ביקורת ציבורית.

הצעיר שהתרברב כי היכה את ה־S&P 500: "פעלתי בצורה חסרת שליטה והפסדתי הכול"
הבנקים: האוצר מתנער מההסכמות שלא יוטל מס מיוחד על רווחינו

כך, אסיפת בעלי המניות של בנק לאומי בחרה השבוע לצרף לדירקטוריון הבנק את רם בלינקוב (69), מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שישמש כדח"צ (דירקטור חיצוני). מינוי זה התרחש במקביל למינוי מחדש של דני קולר ולכניסתה של דירקטורית חדשה נוספת, לאה רות שוורץ.

יש לציין כי בלאומי, כמו בשאר הבנקים, מכהנים 10 דירקטורים בכל זמן נתון. השינוי מגיע בעקבות סיום כהונתו הצפוי בקרוב של יו"ר הדירקטוריון, שמואל בן צבי, ובמקרה הזה הדירקטוריון מוסמך לבחור את היו"ר הבא מתוך חבריו. גם הדירקטורית תמר גוטליב תסיים את תפקידה, בהתאם למגבלת המקסימום לחברות בדירקטוריון של חברה ציבורית - 9 שנים.

ברקע המגמה הזו עומד הגירעון הגדול בתקציב המדינה, שהוביל את משרד האוצר לנסות למסות את הבנקים באופן מיוחד גם בחוק ההסדרים הקרוב. זאת לאחר שלפני כשנה הטיל עליהם האוצר מס מיוחד של 2.5 מיליארד שקל.

הפוקוס בבנק הפועלים

הבנק הבא שצפוי למנות רגולטורים בכירים לשעבר הוא בנק הפועלים. מי שמתמודדים על שני מקומות הם שלושה שיכהנו כדח"צים: יאיר אבידן (64), עד לאחרונה המפקח על הבנקים, שפרש במפתיע מתפקידו בשנה שעברה, ומכהן במקביל גם בדירקטוריון חברת הפינטק נימה; ערן יעקב, מנהל רשות המסים לשעבר, שוויתר בתחילת השנה על מועמדות לתפקיד מנכ"ל איגוד חברות הביטוח; השלישי הוא יואל מינץ, דח"צ חיצוני כיום בבנק, שמעוניין להמשיך לקדנציה של שלוש שנים נוספות.

אבידן מחליף בהתמודדות על התפקיד את ד"ר חדוה בר, לשעבר המפקחת על הבנקים, שקודם לכן כיהנה כסמנכ"לית בבנק לאומי. בר הסירה את מועמדותה בעקבות תפקידה כמשנה למנכ"ל וסמנכ"לית התפעול של חברת איטורו (eToro). מועד האסיפה הכללית בבנק הפועלים אומנם טרם נקבע, אך הוא יתקיים בחודשים הקרובים ובכל מקרה לפני פברואר 2025 - אז צפוי לפרוש יו"ר הבנק, ראובן קרופיק.

במקרה של הפועלים, הנהלת הבנק כבר מונה מספר רגולטורים בכירים לשעבר, כמו ידין ענתבי, מנכ"ל הבנק ולשעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר; וכן חברת הדירקטוריון מיכל הלפרין, לשעבר הממונה על רשות התחרות.

גם הבנק הבינלאומי כבר הספיק "להתחמש". בחודש יוני השנה מינה הבנק פעם נוספת לתפקיד דירקטור את רוני חזקיהו, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר והמפקח על הבנקים, שבע שנים אחרי שכבר היה בדירקטוריון. גם הבנק הדיגיטלי וואן זירו מחזיק בבכיר לשעבר משלו: שוקי אורן, שהיה גם הוא בעבר החשב הכללי.

כזכור, במשרד האוצר רצו להטיל מיסוי מיוחד על הבנקים (מס רווחי יתר) במסגרת חוק ההסדרים לשנה הבאה, זאת כדי לסייע במימון הגירעון הגדול בתקציב המדינה. מהלך שכזה נתפס כמעט טבעי בציבור אחרי הרווחים העצומים שצברו הבנקים בשנים האחרונות. אלה זינקו ביותר מפי 3 ביחס לעבר - רווחי חמשת הבנקים הגדולים (לאומי, פועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) מסתכמים ביותר מ־81 מיליארד שקל מאז 2021 ועד אמצע 2024. מתוכם 15.2 מיליארד שקל במחצית הראשונה של שנת 2024, ולא פחות מ־25.6 מיליארד שקל בשנה שעברה. סכומים אלה נחשבים לגבוהים במיוחד בהשוואה ל־7.6 מיליארד שקל שנרשמו בכל שנת 2020.

איגוד הבנקים אף עלה למתקפה נגד משרד האוצר, אירוע חריג לכשעצמו, וטען כי הוא מתנער מכל הסיכומים הקודמים איתם. מדובר בסיכומים שהתקבלו בשנה שעברה, ולפיהם הוטל על הבנקים מס מיוחד של 2.5 מיליארד שקל, בתמורה ל"שקט תעשייתי" לבנקים מצד המדינה.

מינויים בעייתיים?

אפשר כמובן להסתכל בעין שלילית על הבחירה ברגולטורים לשעבר לתפקידים בכירים בבנקים, אבל גם אפשר להסתכל על זה הפוך. מדובר באנשי מקצוע שמכירים את תחום הפעילות היטב, יודעים לעבוד מול הממשלה לטובת בעלי המניות ואחראים על התשתית הכי בסיסית וחשובה בכלכלה, שכל אזרחי ישראל יסבלו אם תתמוטט או תיקלע לסחרור.

בנוסף, כאשר הבנקים מרוויחים, גם הציבור מרוויח דרך חסכונות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, בוודאי כשמדובר בשלושת הבנקים שאין בהם בעל שליטה (לאומי, פועלים ודיסקונט). אחרים יגידו שעדיף שהבנקים יגבו מהציבור פחות עמלות, גם אם זה אומר שהם ירוויחו כמה מיליארדי שקלים קצת פחות.

"בנקאות היא מקצוע מורכב שצריך להבין אותו לעומק", אומר גורם בשוק. לדבריו, "זה טבעי ומתבקש שרגולטורים בכלל, ומפקח על הבנקים בפרט, יצטרפו לדירקטוריון הבנקים, שמפקח על פעילות הבנק. הם אנשי המקצוע הטובים ביותר. זה נכון גם לתחומים כמו פנסיה וביטוח". מעבר לכך, אפשר להגיד כמובן שזה התחום שהם מבינים בו, ולכן הגיוני שחברות יסתכלו על היוקרה והקשרים שהם מביאים איתם.

בשוק ההון אוהבים להגיד שהבנקים הם המראה של הכלכלה הישראלית לטוב ולרע, ולכן במקרה של בלינקוב, גורם בשוק מעריך כי "בחרו בו בעיקר בגלל המצב הקשה שבו מצוי המשק הישראלי, מה שמשפיע ישירות על הבנקים. לכן חיפשו דווקא אדם עם ניסיון משקי ולאו דווקא בנקאי".

איך מתבצעת הבחירה?

תהליך הבחירה של חברי דירקטוריון הבנקים שאין בהם גרעין שליטה לא מצוי בדירקטוריון הבנק. רשימת המועמדים מתקבלת מ"הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים", שבה חברים שופט, נציגי ציבור ונציגים מהפיקוח על הבנקים. השנה ישבו בוועדה השופטת בדימוס צילה צפת, הכלכלן פרופ' מומי דהן ועו"ד אורית קורן; מהכיוון של הבנקים עצמם הצטרפו לוועדה שני דח"צים מכהנים, שתפקידם לייצג את האינטרס של הציבור בבנק. לאחר מכן, האסיפה הכללית של בעלי המניות מצביעה ומאשרת את החברים החדשים.

נקודה מעניינת בהקשר הזה היא חברת הייעוץ הזרה ISS, שמציעה למשקיעים הזרים כיצד להצביע. באופן מסורתי ההצעה שלה התקבלה, שכן עד לשנתיים האחרונות המשקל של הזרים בבנקים היה משמעותי. אלא שבעקבות הרפורמה המשפטית, המחאה נגדה ומלחמת "חרבות ברזל", משקיעים זרים בחרו להוציא את כספם, ובפועל גדל הכוח של המוסדיים בארץ (חברות הביטוח והפנסיה).

אצל בנק לאומי קרה הפעם משהו שונה - ISS תמכה דווקא במועמדותם של ברוך לדרמן, שהיה עד לאחרונה דירקטור בבנק דיסקונט במשך תשע שנים ולשעבר בכיר בבנק לאומי במשך שנים רבות. ISS גם תמכה במועמדות של איריה סובול, אך גם היא הפסידה ללאה רות שוורץ. שני המועמדים האחרים, ששון אליה ודני קולר, נתמכו גם על־ידי ISS ונבחרו. במקרה שלהם - מדובר בחידוש כהונה.

"להתמנות לדירקטור בבנק זו משרה מאוד נחשקת כמובן, אבל זו גם אחריות", אומר גורם לגלובס גורם בשוק. ובאמת, הדירקטורים משתתפים בישיבות ונהנים מתגמול של מאות אלפי שקלים בשנה. 10 חברי הדירקטוריון בכל בנק מקבלים ביחד כ־6 מיליון שקל בשנה.

עוד כתבות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצרכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת