לפני חמש שנים כמעט, ימי הקורונה, דיבר איתנו ד"ר אליאב בר, בכובעו כראש מחלקת המחלות הזיהומיות של חברת מרק האמריקאית (MSD), על המגפות הבאות שהעולם צריך להיזהר מהן. מאז הוא קודם לאחד התפקידים הבכירים במרק, אחת מחמש חברות הפארמה הגדולות בעולם, וכיום הוא מכהן כסמנכ"ל הרפואי ומנהל תחום הפיתוח הקליני בחברה. במסגרת תפקידו, הוא שומר על קשר חם מאוד עם ישראל, ולא רק בגלל ציונות, הוא אומר בראיון בלעדי לגלובס.
● חדשות ההייטק | הישראלי שנחקר בארה"ב, ותחום הפעילות החדש של מטא
● הישראלי מאפל או הדירקטור שעזב: המרוץ למנכ"ל ענקית השבבים האמריקאית נפתח
לפני כשבועיים, ביקר בארץ במטרה לחזק שותפויות עם בתי חולים ומרכזים אקדמיים בעריכת ניסויים קליניים, וגם כדי לחפש חדשנות ישראלית בתחום של ייעול ושיפור ניסויים קליניים. כמה חברות כבר סומנו על ידיו כפוטנציאל לשיתוף פעולה עם חברות שמפתחות מולקולות חדשות או כלי אבחון חדשים.
"דיברנו עסקים, ואז הגיע כטב"מ"
מרק נמצאת זה כמה שנים בצמרת החברות המשקיעות בניסויים קליניים בישראל. ב-2023 היא השקיעה כאן 79 מיליון שקל, פער עצום ממספר שתיים ברשימה, Abbvie עם 50 מיליון שקל. לדברי בר, הטלטלות שעוברות על המדינה בשנתיים האחרונות לא שינו את מדיניות החברה.
"הסניף הישראלי שלנו הוא מוביל עולמי מבחינת מהירות גיוס החולה הראשון לניסוי ומספר הגיוסים לניסויים קליניים פר נפש", אומר בר. "כשהתחילה המלחמה, ישראל הראתה לנו במהירות שאין ירידה באיכות ולכן גם אנחנו לא שינינו כלום".
היו אמנם קשיים לוגיסטיים, הוא אומר, "אנחנו צריכים שתרופות ייכנסו ודגימות יצאו בפרקי זמן קצובים, בזמן שטיסות מתבטלות, אבל הצוות של MSD ישראל? נו פרובלם. מצליחים לעשות את זה איכשהו. גם בתי החולים הדהימו אותנו. יצאתי נפעם מהביקור ברמב"ם. דיברנו עסקים, ואז הגיע כטב"מ, הלכנו למרחב המוגן והמשכנו לדבר שם, הכול בהומור ובאהבה. זה חוסן. מרק מתכוונת להשקיע כאן עוד יותר מעכשיו".
האם אתה רואה עדיין יתרון לישראל במאגרי המידע הקליניים שלה?
"הפער לא נסגר. מאגרי המידע טובים, ומשום שמערכת הבריאות בישראל סוגרת מעגלי טיפול בתוך הקופה, קל יותר לאתר בעיות. אנחנו לומדים כאן על מחלות דברים שאי-אפשר ללמוד בשום מקום אחר, ואני באמת מאמין שלישראל אין תחליף בקידום של MSD ושל המדע העולמי. החברות שנפגשתי איתן מתבססות על מאגרי מידע עמוקים ומסודרים מאוד והאלגוריתמים שלהן מאוד חזקים".
התבטאת באופן אישי ברשתות החברתיות בעד ישראל. זה לא טריוויאלי לעובד בתאגיד אמריקאי.
"מערכת היחסים שלי עם ישראל ברמה המקצועית היא מבוססת הצלחות. אבל כשאני מגיע לפה, אני רואה את רמת האכפתיות מכל האנשים. יהודים, ערבים, דתיים ולא דתיים. וכולם נכנסים ויושבים יחד. חייבים לשדר את זה לעולם כי יש דיסאינפורמציה ומיסקונספציות על המדינה. אפילו להגיד 'הייתי בישראל, העסקים היו טובים' זה חשוב, כי אנשים מדמיינים שהכול מתפרק".
נפגשת בביקור הזה גם עם נציגי הממשלה. מה חשוב לך לבקש מהם?
"השיחה הייתה דומה לשנים קודמות. שאלנו על הרגולציה, אם ישתנו החוקים. די מדהים שהממשלה מצליחה להתייחס גם לזה תוך כדי מלחמה, אבל הם יודעים שיהיה גם יום אחרי".
חברות תרופות נוטות לקטר על רגולציה על ניסויים קליניים.
"לא אני. מצאתי כאן רגולציה שהיא פרו-עסקים ולא אנטי-אנשים".
והרפורמה המשפטית מטרידה אתכם בהקשר הזה?
"חשוב שתהיה לנו יכולת לנבא שינויים ברגולציה, יציבות, אמינות. לאורך השנים הממשלות השתנו אבל אנשי המקצוע הם ששמרו על יציבות. הם הגיבורים שלנו. נקווה שכך ימשיך".
"קייטרודה גרמה לנו להתמקד בסרטן"
מרק מזוהה היום יותר מכול עם קייטרודה, תרופה חלוצה ומובילה בקטגוריית האימונותרפיה לסרטן שאושרה לשיווק ב-2014 וב-2023 רשמה הכנסות של כ-25 מיליארד דולר, יותר מהתמ"ג של כמה מדינות בעולם בתרופה אחת.
סך הכנסות החברה עומדות כיום על 60 מיליארד דולר בשנה, והאתגר ברור: כמעט חצי מההכנסות הן מקייטרודה, והפטנט עליה יפוג בהדרגה לקראת 2030, תחילה בארה"ב ואחר כך במדינות נוספות. מנכ"ל מרק, רוב דיוויס, אמר השנה שהוא לא מחפש את הקייטרודה החדשה כי "זה לא מודל בר קיימא", אז איך בכל זאת נערכים לאובדן הבלעדיות?
"בעקבות הצלחת קייטרודה, היינו ממוקדים בסרטן בשנים האחרונות", אומר בר. "כעת נכנסנו לתחומים חדשים, כמו אימונולוגיה ומחלות עיניים. בשנה שעברה אושר לנו מוצר בשם Winreview ללחץ דם תוך-ריאתי, מחלה קטלנית לנשים צעירות, ואנחנו חושבים שנוכל לשנות את חייהן".
מרק גם מתחרה בטבע במוצר למחלות מעי דלקתיות ויש לה מוצרים נוספים בצנרת, כמו חלופה לסטטינים, להפחתת כולסטרול; חיסון לדלקת ריאות שיותאם לראשונה ספציפית למבוגרים ומוצר נגד RSV שצפוי להינתן כטיפול מונע לתינוקות מתחת לגיל שנה כתחליף לחיסון פעיל. הוא צפוי לצאת לשוק כבר בשנה הבאה.
מרק השתמשה בהר המזומנים האדיר שקיבלה מקייטרודה כדי לבצע כמה רכישות, אך אלה לא היו רכישות ענק כפי שלעתים עושות חברות לקראת צוק פטנטים. "יפתיע אותי אם נבצע פתאום רכישה גדולה", אומר בר.
מה לגבי תחום ההשמנה?
"יש לנו תרופה במנגנון ה-GLP1 שמורידה משקל, אך הייעוד שלה כרגע הוא טיפול בכבד שומני. השוק רווי מאוד, ואנחנו לא טובים בלהיות המוצר ה-5-6 בקטגוריה. אם תהיה הזדמנות אדירה בשוק הזה, נלך עליה".
"קולות של דיכוי להט"ב עולים מחדש"
אתה פעיל למען זכויות הלהט"ב בעולם הפארמה. מה זה אומר?
"אני גאה ונשוי לבעלי כבר 30 שנה, וככזה אני נציג של קהילה שסבלה דיכוי וכעת הקולות הללו עולים מחדש. אני משתדל להזכיר את הנושא בשיחות כדי להנכיח גאווה ולנרמל אותה.
"אני יודע שרעיונות הגיוון וההכלה זוכים היום לביקורת, אבל מבחינתי מדובר בשילוב של שוויון לכל אדם עם גיוון פרספקטיבות למעסיק. זה חשוב במיוחד בחברה שפונה לכל כך הרבה סוגי צרכנים. אנחנו לא יכולים להיכנס למדינה ולהגיד: הנה הניסוי, בואו. אנחנו חייבים להבין מה יגרום לאנשים שונים להשתתף ולהרגיש בטוחים.
"הסוגיה הבריאותית המובילה בקהילה הגאה היא ביטוח. בעלי מבוטח בביטוח שלי וזה לא כך בכל מקום. סוגיה נוספת היא האם אני יכול לשוחח עם הרופא שלי בחופשיות, כי המחיר הוא טיפול גרוע או דחיית טיפול. ניסויים קליניים הם חלק מהחינוך לרופאים, כי הם מגיבים היטב לדאטה, למשל על האופן שבו השפה שהם משתמשים בה משפיעה על הטיפול.
"גאים לפעמים עלולים להידחק לשולי החברה ויש בעיות של נגישות לרפואה, בין היתר לתרופות למחלות מין. מרק פיתחה תרופה למניעת התפתחות של נגיף HIV לאיידס, שניטלת בבליעה פעם בחודש, וכך אפשר להימנע מלהגיע לקליניקה. לקהילת הטראנס יש בעיות ייחודיות לה. הרבה פוליטיקאים כרגע עושים על הקהילה הזאת סיבוב פוליטי".
איך כניסתו של דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב תשפיע לדעתך על שוק התרופות?
"אנחנו עובדים עם כולם. המינויים שלו לראשי הרשויות הם סבירים, ואני מקווה שנגיע איתם להסכמות".
