מה הצעירים לא מבינים בנוגע לקורונה ומתי יהיה כבר חיסון?

ד"ר אליאב בר, סגן נשיא בכיר בחברת MSD העולמית, מספר על שני הניסויים שהחברה עורכת ומבהיר: "כל עוד הווירוס משתולל, החיים לא יוכלו לחזור לגמרי למסלולם"

"חשוב שתהיה תקווה, אבל חשוב גם לדרוש איכות ובטיחות" / צילום: Dado Ruvic, רויטרס
"חשוב שתהיה תקווה, אבל חשוב גם לדרוש איכות ובטיחות" / צילום: Dado Ruvic, רויטרס

"הרבה שנים לפני מגפת הקורונה, בכל פעם שהייתי טס הייתי חושב, 'מה אני הולך לחטוף הפעם'", מודה ד"ר אליאב בר, סגן נשיא בכיר, ראש החטיבה הרפואית והמדעית של MSD העולמית. בפעם הקודמת ששוחחנו, בחורף 2018, אני השתעלתי ובר נרתע וניסה להתרחק. אז אולי זה היה נראה לי קצת מוזר. היום, זאת כבר התנהגות מובנת. 

ד"ר אליאב בר / צילום: אמיר מאירי
 ד"ר אליאב בר / צילום: אמיר מאירי

באותה שיחה, ניבא בר שמגפה גדולה עומדת להגיע. הוא העריך שזו כנראה תהיה שפעת נוספת אבל ציין כמועמד גם את וירוס ה-MERS ממשפחת הקורונה, שעבר ב-2012 מנמלים לבני אדם. אם תהיה מוטציה בווירוס כזה, אמר, מצבנו באמת יהיה מדאיג. בסופו של דבר קיבלנו משהו באמצע - וירוס קורונה קטלני פחות מ-MERS אבל מדבק יותר משפעת; שתחילה נראה כווירוס נשימתי, אבל עדיין לא ברור כיצד נגדיר אותו לבסוף.  

עד כמה דומה מה שאנחנו חווים עכשיו לתרחיש שחששת ממנו?

"מאוד דומה. הדינמיקה של ההתפשטות מאוד דומה למה שחזינו. הסינים ניסו לעצור את הווירוס מלהתפשט באמצעים שונים, אך בסופו של דבר לא הצליחו למנוע היווצרות של מוקדי הדבקה קטנים מחוץ לווהאן ואחר כך מחוץ לסין. ברגע שנוצר מוקד כזה באופן לא מבוקר, הוא מתפוצץ בדיוק כפי שצפוי במחלה מידבקת. כל וירוס נשימתי הוא שונה אבל הדינמיקה היא דומה, בעיקר בווירוסים שהם מידבקים כשהסימפטומים קלים או לא קיימים.

"ההבדל היחיד והמבורך הוא שהווירוס לא פוגע כמעט בילדים וכנראה גם פחות מועבר דרכם. אבל זה לא מאוד מרגיע אותי. ב-17 השנים האחרונות כבר נאלצה האנושות להתמודד עם שלוש מגפות קורונה חדשות - סארס, מרס וקוביד-19. גם אם נגמור עם הקורונה הנוכחית, יכול להגיע משהו חדש".

שוב מעטלפים בסין?

"זו בהחלט אפשרות. לעטלפים בכלל וגם בסין יש מגוון וירוסים של קורונה. זה וירוס שיודע להתאים את עצמו, ובסין צפוף, ויש שם מגמה של חזרה לכפר והרבה עניין בצריכה של חיות אקזוטיות, לאכילה ולרפואה מסורתית. מעבר של וירוסי קורונה ואחרים מעטלפים לבני אדם כנראה קרה לא מעט גם בעבר, אבל היום אנחנו מוסיפים לכך את הרגלי התנועה בתוך המדינות ובין המדינות. בעבר הווירוסים הללו היו לא מאוד מידבקים, ופתאום נוצר סוג שמגיע לקולטן מסוים באף ובגרון ומכאן קצרה הדרך להשתוללות מגפה בין בני האדם.

"לגבי ה-MERS, הווירוס מסתובב היום גם בין הגמלים בישראל. אמנם הוא לא עבר מוטציה כך שיתאים לבני אדם, והזן שהורג בני אדם עדיין מוגבל בעיקר לסעודיה, אבל זה יכול עקרונית לקרות".

במקרה כזה, ישראל תהיה המדינה עם החיות האקזוטיות שהולידה את המגפה.

מה צריך לעשות כדי למנוע את Sars-CoV 3?

"לאחר שמגפת הסארס דעכה ומגפת ה-MERS הוכלה ולא סיכנה את המערב, המחקר בתחומים הללו לא קיבל מספיק תשומת לב. עכשיו הוא כמובן מקבל המון תשומת לב ואסור להוריד את הרגל מהדוושה הזו. החלום הוא לייצר חיסון פאן-קורונה, שייצור נוגדנים לאותו רכיב משותף לווירוסי הקורונה שהוא גם משמעותי לחיבור של הווירוס לתאים. ניסו לעשות את זה בשפעת, אבל בינתיים זה התגלה כקשה ומורכב מאוד. חיסונים לרוב צריכים להיות מאוד ספציפיים כדי להיות יעילים. בכל זאת, מה שאנחנו לומדים היום על קורונה יכול להתאים גם למגפת הקורונה הבאה".

מדבק יותר וקטלני יותר משפעת

ישנו ויכוח ער בשאלה אם הווירוס הוא "כמו שפעת". באילו מובנים הוא דומה ובאילו מובנים שונה?

"מחלת הקוביד-19 מתפשטת באופן נשימתי כמו שפעת. הוא מפלה לרעה מבוגרים כמו שפעת אבל במידה רבה עוד יותר.

"הקוביד מאוד לא דומה לשפעת במופע המחלה, במגוון התסמינים האפשריים וברוחב היריעה של הנזק. גם נזק לריאות, גם קרישי דם, נזק ללב, גם השפעה על הכליות, גם עדויות להשפעה מוחית. שפעת יכולה לעשות נזקים לא נשימתיים - ללב ולאיברים נוספים, אבל לא עד כדי כך.

"קוביד-19 יותר קטלני משפעת. הוא פשוט הורג יותר אנשים. יש יותר סיכוי להידבק ויותר סיכון שזה יהרוג אותך אם תידבקי. בנוסף, הוא גם גורם לשיעור גבוה יותר של אנשים להיות מאוד חולים, אפילו אם זה לא הורג אותם, במחלה חמורה שלא עוברת במשך שבועות ארוכים".

ישנה טענה שהיום, לעומת תחילת המגפה, מבינים טוב יותר את המחלה ולכן הטיפול טוב יותר, באופן שמפחית קצת את הקטלניות שלה.

"בהחלט ישנה התקדמות בהבנת המחלה. אחד הסיפורים האופטימיים בתקופה הזו היה חלוקת המידע בין הרופאים. בהקשר הזה העידן הדיגיטלי המקוון מאוד עוזר. גם מרק וגם חברות אחרות פעלו לחיבור בין רופאים כדי שיחלקן מה שהם יודעים.

"אחד השיפורים היה בעקבות ההבנה שלחלק מהחולים הנשמה עושה יותר נזק מתועלת וצריך לשמור את מכונות ההנשמה עבור מי שבאמת זקוק להן. אפשר להחליף את מכונת ההנשמה במעין קסדה שמזרימה חמצן לחולה. זו התערבות הרבה פחות פולשנית לחולה. עם כל זאת, זו עדיין מחלה מאוד חמורה".

"חייבים לשכנע את הצעירים"

לדברי בר, פתרון הסגר אמנם מתגלה כבלתי אפשרי מבחינה כלכלית וחברתית, אבל יש הרבה מה לעשות לפני שפונים אליו. "עוד לא השגנו את המקסימום שאפשר להשיג באמצעות מסכות וריחוק. המבוגרים צריכים להתרחק עוד יותר, אין ברירה. את הצעירים חייבים לשכנע לנקוט צעדי ריחוק, להימנע מהתקהלויות ולעטות את המסכה. הם חייבים להבין את זה. הם לא פוגעים רק באחרים אלא גם בעצמם. הם או חברים שלהם עלולים לחלות בצורה מאוד לא נעימה ולא בהכרח הפיכה. כל עוד הווירוס משתולל בחוץ, החיים לא יכולים לחזור לגמרי למסלולם".

האם מסכות, הגיינה וריחוק, לצד חקירה אפידמיולוגית ובידוד, יכולים לבדם להחזיר אותנו לקצב הדבקה של פחות מ-R1, כלומר, כל נשא מדביק בממוצע אדם אחד או פחות?

"המדינות שהצליחו להביא לדעיכת המגפה היו אלה שעשו עבודה טובה עם הכלים האלה והן גם אי או שסגרו את גבולותיהן באופן אפקטיבי. ניו זילנד או הוואי הן דוגמאות טובות. גם בספרד ובאיטליה אין כרגע סגר אך המספרים לא משתוללים, כי הפתיחה הייתה זהירה, בעיקר מבחינת התנהלות הציבור.

"אבל אז מדינות פותחות גבולות וחוטפות את זה שוב. אי אפשר להגיע ל-100% אכיפה. את המסכה אי אפשר לעטות באופן מושלם. אז תמיד יהיו עוד התפרצויות. צריך להמשיך בכלים הקיימים, ולהוריד את השפעת המגפה למינימום, אבל מה שיעשה את ההבדל באמת הוא חיסון".

"לא אכפת לי מי ינצח, העיקר שיהיה חיסון"

אז מתי באמת יהיה חיסון? 120 חיסונים לקורונה נמצאים בפיתוח. רובם בשלב המעבדה, חלקם בשלב הניסויים בבעלי חיים, ומיעוטם בשלב הניסויים בבני אדם. בחברת מרק עצמה מפתחים כעת שני סוגי חיסונים, אבל בר לא מוכן להתחייב על לוחות הזמנים. 

"לפני שהתחלנו לפתח את החיסון, היינו צריכים ללמוד מהי רמת התגובה ומהו סוג התגובה הדרושים כדי למנוע מווירוס הקורונה להיקשר לתאים", אומר בר. "עם הזמן נהיה די ברור שחולים שמחלימים אכן מפתחים נוגדנים שמנטרלים את פעילות הווירוס. הנוגדן המנטרל תופס את הנגיף ומביא אותו לתאים שהם מעין 'טוחן אשפה', והם הורסים את הנגיף.

החיסונים שהגיעו לשלב הניסויים בבני אדם
 החיסונים שהגיעו לשלב הניסויים בבני אדם

"המטרה שלנו היא לגרום ליצירת נוגדנים כאלה, אבל זה לא יהיה וירוס. לא נהוג היום להשתמש בווירוס חי מוחלש או בווירוס מת. ובכל זאת, ככל שהחיסון דומה יותר לחלבון החיבור של הוירוס, ל'ספייק' האופייני שבולט מתוך תא הנגיף, כל עולה הסיכוי ליצור נוגדן מנטרל. הוא חייב להיראות בדיוק כמו המקור מבחוץ.

"יש כל מיני גישות וקודם כל חשוב לי לומר שלא אכפת לי מי ינצח, העיקר שזה יקרה. ככל שיהיו יותר אפשרויות, נוכל להגיע במהירות רבה לכמה שיותר אנשים. יהיו פחות פקקים בייצור ופחות אנשים שאף חיסון אינו מתאים להם.

"אז איך עושים חיסון? אפשר לייצר את החלבון עצמו, הספייק. אבל איך מביאים אותו לתוך הגוף לכל המקומות שבהם הוא יכול לעורר נוגדנים? הוא צריך להיכנס באמצעות נשא, אורגניזם אחר שהוא לא מדבק. נניח וירוס שהוציאו ממנו את הרכיבים שמאפשרים לו להתרבות. זה נעשה על ידי הנדסה גנטית של וירוס אחר, לא Sars-Cov -2. אפשרות אחרת היא להביא לגוף חומר גנטי, כמו RNA, שהוא רק חלק מה-RNA של הווירוס, כלומר אנחנו אף פעם לא רואים בגוף וירוס שלם. ה-RNA הזה יוצר את חלבון הספייק בתוך הגוף, ואז הגוף יצור נוגדן נגד אותו ספייק. זו הגישה המהירה ביותר לביצוע, ולכן החיסונים בגישה הזו כבר נמצאים בניסויים, אבל היא גישה חדשה, שעוד לא הניבה חיסון עד היום".

אנחנו בטוחים שהדבר שאנחנו צריכים זה דווקא נוגדנים ל"ספייק" של החלבון?

"אין ביטחון ברמה כזו כשמדובר במחלה חדשה, אבל אנחנו רואים את זה במודל חיה וגם מזהים נוגדנים כאלה אצל המחלימים. אנחנו מכירים את הדינמיקה הזו מווירוסים נוספים. כמו כן, ישנו מידע ראשוני מאוד על שיפור במצבם של חולים שקיבלו נוגדנים מבריאים, שפועלים נגד הספייק.

"חוץ מעצם היעילות של החיסון, מאוד חשוב לנו שאפשר יהיה לתת אותו בכמה שפחות מנות - אם אפשר מנה אחת, שיהיה קל לייצור, קל לשימור, במקרר ולא במקפיא".

אילו חיסונים מפתחת מרק ובאיזה שלב הם נמצאים?

"אחד החיסונים שאנחנו מפתחים הוא עם חברת IAVI. אנחנו מספקים לשותפות בסיס שכבר משמש כחיסון לאבולה. קל לייצר אותו, או יותר נכון, כבר למדנו איך עושים זאת. עכשיו אנחנו רוצים לגרום לו לבטא את הספייק.

"החיסון השני מבוסס על וירוס החצבת, מחברת Themis האוסטרלית. זה אחד הפתוגנים הכי מדבקים שהעולם מכיר, ולכן היעילות שלו כחיסון צפויה להיות גבוהה".

אמרת שהחיסון מבוסס על חצבת?

"כן, אך כפי שציינתי קודם, אנחנו לא מכניסים לעולם וירוס חצבת פעיל, כמובן, אלא מרוקנים אותו מתוכן ומונעים ממנו כל יכולת להזיק או להתרבות. משאירים רק את המבנה החיצוני שלו, שאותו התאים מזהים ולכן הוא מעורר ייצור נוגדנים. אין שום סיכון שהוא יוכל לגרום לחצבת או להתרבות בגוף. הוא משולל כל יכולת לעשות זאת. הוא רק הנשא.

"אנחנו בטוחים לגמרי שהוא לא יגרום לחצבת, אבל כמובן ישנם גם ניסויים קליניים. הכול צריך להיות מוכח ובדיוק וכך אנחנו עושים. לכן זה גם לא קורה כל כך מהר".

החיסונים הללו נמצאים עדיין בשלב הניסויים בבעלי חיים.

מה יכול להיות הלו"ז?

"אני לא יודע. קראתי הודעות של חברות אחרות שאומרות שיהיה בידיהן מוצר בשנה הבאה. חשוב שתהיה לנו תקווה, אבל חשוב גם לדרוש איכות ובטיחות. ברור לנו שאם יהיה פגם כלשהו בחיסון לקורונה, הוא יערער את כל האמון של האוכלוסייה בחיסונים כקונספט. לכן לעולם לא נוציא לשוק מוצר שהוא פחות ממעולה ובטוח מאוד. חשוב שגם הרגולטורים יחשבו טוב טוב על הנקודה הזו".

הקורונה מאיצה את אסון האנטיביוטיקה

ואם עכשיו אתם ישנים בשקט, הנה עוד ניבוי מטריד של בר: מגפת הקורונה מאיצה את העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה, אסון שמומחים למחלות זיהומיות מזהירים מפניו כבר שנים. מה הקשר? "חולי קוביד-19 מאושפזים, ובעיקר כאלה שזקוקים להנשמה, מאוד רגישים לזיהומים נרכשים של בתי חולים, בעיקר דלקת ריאות. כדי להתמודד עם הזיהומים הללו, אנחנו זקוקיקם למנות גבוהות של אנטיביוטיקה, שבתורן מסכנות בהיווצרות זנים עמידים בפני אנטיביוטיקה".

אתגר הניהול של זיהומים בבתי חולים כבר היום מתחרה בקורונה על תואר הבעיה הקשה ביותר בעולם המחלות הזיהומיות. להתראות במגפה הבאה. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988