הישראלי מאפל או הדירקטור שעזב: המרוץ למנכ"ל ענקית השבבים האמריקאית נפתח

לאחר הדחתו של מנכ"ל אינטל  פט גלסינגר שנכנסה לתוקף בתחילת השבוע, בענקית השבבים לא מבזבזים זמן: הדירקטוריון שכר חברה המתמחה באיתור מנכ"לים ובארה"ב פורסמו שמותיהם של ששה מועמדים לפחות להחליפו. כלל לא בטוח שכל הששה מעוניינים בתפקיד ומנהלים עליו משא ומתן קדחתני, אך ייתכן שנוצר קשר ראשוני איתם. רבים מהם סומנו כבר בעבר פעם או אפילו פעמיים לתפקיד ולבסוף מונה מועמד אחר במקומם עילוי טכנולוגי מצליח.

● ועידת ישראל לעסקים | בכירי ההייטק הישראלי: כך ישראל תוכל לנצח במרוץ ה-AI
● המניה צללה והמתחרות עקפו: מנכ"ל אינטל פורש אחרי 4 שנים בתפקיד
● מחיפה לעמק הסיליקון: הישראלי הבכיר באפל מייעץ להייטקיסטים לעתיד איזה מקצוע ללמוד

עילוי, אך ללא ניסיון

אחד מהשמות שהוזכרו הוא זה של ג'וני סרוג'י - מי שעומד כיום בראש חטיבת פיתוח השבבים של אפל ונחשב לישראלי הבכיר ביותר בהייטק העולמי. מאז 2008 אחראי סרוג'י על פיתוח מעבדי הליבה של אפל שאחראים על הפעלת רוב המוצרים שהיא מוכרת: מכשירי האייפון ומחשבי המק הניידים המופעלים כולם בשבבים שהישראלי היה אמון על פיתוחם. נוסף על כך, סרוג'י אחראי על פיתוח היבטי החומרה של הבינה המלאכותית באפל.

סרוג'י אהוד בענף הטכנולוגיה, אך במסדרונות אינטל הוא נחשב לאבי התפיסה שהובילה לירידה משמעותית במעמדה כלפי ענקיות הטכנולוגיה. החל מ־2008 מפתחת אפל שבבים משלה, פעילות שהובילה בסופו של דבר להפסקת העבודה עם אינטל במעבדים למחשבי המק. האסטרטגיה הבדלנית שהובלה באפל, אומצה על ידי ענקיות אחרות דוגמת אמזון, גוגל ומיקרוסופט שמפתחות לעצמן יותר ויותר שבבים לצרכים שונים.

סרוג'י, שנולד בחיפה למשפחה ערבית־נוצרית, למד תואר ראשון ושני במדעי המחשב בטכניון. לפני שהגיע לאפל, התחיל את הקריירה שלו באינטל, עבר ל־IBM וחזר לאינטל, שהיתה זו שהעבירה אותו לראשונה לטקסס. בכירים שמכירים היטב את אינטל מעריכים כי "למרות שמדובר במהנדס בכיר, סרוג'י איננו אדם עסקי שניהל חטיבה או חברה עסקית. אם הוא יהיה מנכ"ל, זה רק אחרי שימכרו את אינטל בחלקים. בכיר אחר בענף השבבים מעריך כי "סרוג'י לא ירצה לעבור מחברה בריאה ומצליחה כמו אפל לחברה שלה ישנן בעיות גדולות כמו אינטל, גם אם זה לתפקיד של מנכ"ל, אבל אין ספק כי סרוג'י הוא עילוי טכנולוגי שמצליח מאוד במה שהוא עושה, כבר עדיף לו להמתין לקידום בתוך אפל".

"איננה דמות אהודה"

שלושה מנכ"לים לא הצליחו לחלץ את אינטל מהסערה המושלמת אליה נקלעה בעשור האחרון: בריאן קרזניץ', בוב סוואן, ופט גלסינגר, שמונה לתפקידו בפברואר 2021. גלסינגר עצמו, שהגיע לאינטל אחרי תקופה כמנכ"ל חברת התוכנה VMware, וסומן כאיש שיביא את בשורת הצמיחה לחברה החבולה, לא הצליח להזיז את האונייה הכבדה מהתקרבות אל הקרחון. הוא ספג ביקורת על ההחלטה להקים זרוע ייצור מבלי לפצל אותה מהחברה, ובחירתו להשקיע הון בהקמה של תשעה מפעלים בו זמנית, הובילה להתרוקנות קופת המזומנים שלה ולהפסדים כבדים, זאת בזמן שהכנסות החברה קטנו מֲ־70 מיליארד דולר בשנה לכ־50 מיליארד דולר.

לפיכך, רבים סבורים שחברי דירקטוריון מכהנים, שהיו שותפים להחלטותיו של גלסינגר ומזוהים איתו, לא יוכלו להתמנות לתפקיד המנכ"ל. דירקטוריון אינטל זוכה לביקורת בתעשייה כחסר רקע טכנולוגי וכמי שלא פיקח כהלכה על מהלכיו, ובשל כך אף רבים מטילים ספק ביכולותו לבחור מנכ"ל חדש. ייתכן כי זו הסיבה בגללה מניות אינטל עלו ב־6% עם ההכרזה על עזיבתו של גלסינגר, אך ירדו לאחר מכן ב־11%. אחד מהשמות הללו, סמנכ"ל הכספים ואחראי מערך הייצור לשעבר סטייסי סמית', הוזכר כמועמד לתפקיד המנכ"ל. אלא שהעובדה שלא שימש בתפקיד טכנולוגי בחברה עשויה להקטין את סיכוייו.

חבר דירקטוריון אחר בחברה, מנכ"ל קיידנס לשעבר ליפ־בו טאן, פרש מדירקטוריון אינטל לפני מספר חודשים, ככל הנראה בשל חילוקי דעות עם גלסינגר. שמו הוזכר כמועמד, אך לפי ההערכה הסיכויים לכך נמוכים. יחד עם זאת, אם יסכים לקחת את התפקיד על עצמו תהיה זו בשורה טובה עבור אינטל בישראל: טאן משקיע בסטארט־אפים ישראליים יחד עם אביגדור וילנץ, והכיר את ישראל דרך מרכז הפיתוח המקומי של קיידנס אותה ניהל.

גם שמה של רנה ג'יימס, בכירה לשעבר באינטל שהקימה סטארט־אפ שמתחרה בה בשם "אמפר" (Ampere) הוזכר כמועמדת. היא החלה את תפקידה כראש הסגל של המנכ"ל הותיק אנדי גרוב וסיימה את תפקידה כנשיאת אינטל, לפני שעזבה ב־2016, ככל הנראה לאחר מחלוקת עם קרזניץ'. אמפר, החברה שהקימה, מפתחת שבבי ליבה לשרתים, המתחרים באלה של אינטל בהתבסס על טכנולוגיה של ARM המתחרה. עם זאת, בכירים שמכירים אותה מספרים כי "היא איננה דמות אהודה באינטל כיום".

ואיך ישראל תושפע?

שמו של מועמד נוסף, גרגורי ברייאנט הוזכר גם הוא כמועמד. בראיינט, לשעבר מנהל תחום השבבים למחשבים האישיים הוא ותיק ופופולרי בחברה. וכך גם קירק סקאוגן שניהל פעילות דומה וב־2013 סומן להתמנות למנכ"ל. ההערכה בשוק היא כי בדירקטוריון אינטל מחפשים כעת מועמד בכיר בעל רקע עסקי והיכרות עם גורמים בשוק ההון שיוכל למכור את אינטל בחלקים ולייצר את התשואה הטובה ביותר למשקיעים. מנכ"ל שכזה ייאלץ לעמוד במגבלות של רשות ההגבלים העסקיים ושל משרד התעשייה - זאת לאחר שאינטל גייסה רק לאחרונה 7.8 מיליארד דולר - אך ההערכה היא כי ממשל טראמפ יצור תנאים שיקלו על תהליך שכזה.

מה תהיה ההשפעה של מינוי כל אחד מהם על ישראל? על פי ההערכה, לסמנכ"לים לשעבר שניהלו את חטיבת השבבים למחשבים אישיים, כמו קירק סקאוגן או גריגורי בריאנט הכרה מעמיקה של פעילות מרכזי הפיתוח בישראל ובחשיבותם לחברה. לרנה ג'יימס, שהגיעה מתחומי השרתים והקימה חברה חדשה ללא פעילות ישראלית, כנראה יהיו פחות סנטימנטים שכאלה. עם זאת כל מנכ"ל חדש ייאלץ לקבל החלטות קשות, ובהינתן המצב שבו שרויה אינטל, ייתכן כי הקיצוצים באינטל, ובהם כאלף עובדים בישראל לא יהיו המילה האחרונה. בשוק קיימת הסכמה שבאינטל ישראל עוד יתגעגעו לפט גלסינגר - המנכ"ל בעל עמדות פרו־ישראליות חזקות - כך היתה אינטל אחת החברות הראשונות והנדיבות ביותר, לדוגמה, במתן מענקים כספיים ועזרה לעובדים אחרי ה־7.10, והשתדל לקצץ כמה שפחות במרכז הישראלי.

.