פליטים סורים יורדים מספינה בלגית בנמל באיטליה / צילום: Reuters, Antonio Parrinello
מלחמת האזרחים בסוריה כבר הוכיחה כי היא יכולה לשנות את המציאות באירופה. גלי הפליטים הסורים שעברו מטורקיה החל מקיץ 2015 היממו את מערכות ההגירה ביבשת, תפסו את מדינות אירופה בלתי מוכנות ושינו בהדרגה את התמונה הפוליטית במדינות רבות באיחוד. סוגיית ההגירה הלא-חוקית שבה וחזרה בשנה האחרונה לעמוד בראש סדר היום של תושבי היבשת, כאשר כישלון מפלגות המיינסטרים להתמודד עם התופעה הביא לתמיכה הולכת וגוברת במפלגות המאתגרות את המערכת מימין ומשמאל. סורים נותרו הנתח הגדול ביותר מבין המהגרים הלא-חוקיים ליבשת: קרוב ל-1.8 מיליון מהם קיבלו הכרה כמבקשי מקלט עד כה, רובם בגרמניה.
● ארכי-טרוריסט שעל ראשו פרס של 10 מיליון דולר: הכירו את האיש שהשתלט על סוריה
● פרשנות | ההפיכה בסוריה: ארדואן הביט מהצד ועבד על כולם
● כך הפך ארדואן את סוריה לזירת המשחקים שלו
האירופים כבר טעו לחשוב בעבר כי סוריה היא מדינה מזרח-תיכונית רחוקה, לא רלוונטית לגאו-פוליטיקה האירופית וללא קשר של ממש לחיים האירופיים. הם גילו כי למעשה מדובר בחצר האחורית שלהם, וכי במסע של כמה ימים או כמה שבועות - תלוי בכסף שמשלמים למבריחי האדם - ניתן להגיע מחאלב לווינה ומעבר. התפכחות זו גם עומדת בבסיס ההסכמים החדשים שנחתמו בין האיחוד האירופי לבין טורקיה ולמדינות נוספות באזור בשנים האחרונות, שעיקרם הוא העברת מיליארדי אירו מאירופה תמורת "טיפול" במבקשי מקלט בתחומן, ומניעה של הגירה לא-חוקית.
לכן, כעת מסתכלים בבירות אירופה בחשש רב לגבי מה שנעשה בסוריה. בתוך שבוע בלבד נפלה המדינה, שבה חיים עדיין כ-20 מיליון בני אדם, אחרי שלפחות חמישה מיליון כבר נמלטו למדינות שונות. פוטנציאל ההגירה רב, וגם הרשתות שכבר עובדות להברחת מבקשי מקלט סורים, יכולות לסייע לו. הרעת התנאים בסוריה והקמת מדינה איסלמיסטית יכולה לשלוח גלים חדשים של פליטים ומבקשי מקלט לאירופה. אם מגיעים עוד ועוד מבקשי מקלט מאפגניסטאן תחת הטליבאן, סוריה היא בוודאי מקור אפשרי להגירה.
הארגון שמנסה "להלבין" את תדמיתו
אחרי הכל, הקבוצה המשמעותית ביותר של מורדים סורים, זו שהשתלטה על דמשק ותחנות הטלוויזיה והודיעה על הניצחון היא חיאת תחריר אל-שאם (HTS), ארגון טרור המוכר ככזה על ידי האו"ם, היורש של ג'בהאת אל נוסרה מבית אל-קאעדה, שזכה ביממה האחרונה לקריאות עידוד מאפגניסטן ודרישה להחיל מדינת שריעה בהקדם גם בסוריה. הארגון ניסה "להלבין" את תדמיתו אולם אנשיו ידועים כאיסלמיסטים.
באו"ם היו כבר מי שהזהירו מהגירה מוגברת מסוריה בקרוב. "הסלמה צבאית מסכנת עקירה של המוני בני אדם וקורבנות אזרחיים", אמר נציג האו"ם לסוריה, גייר פדרסן, שציין כי כ-300 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם בשבוע החולף בשל הלחימה.
מנגד, האפשרות של הקמת שלטון יציב בסוריה וסיום כלשהו של מלחמת האזרחים יכול להביא לתוצאה הכוללת השבת סורים למולדתם. זהו החלום המוחלט של מפלגות ימין קיצוני, שמדברות יותר ויותר בשנה האחרונה על Remigration, הגירה חזרה למדינות היעד. איטליה ואוסטריה בדקו זאת באופן רשמי. במדינות אחרות, היו נציגי מפלגות ימין שנסעו לסוריה תחת שלטון אסד כדי להוכיח שמדובר במדינה בטוחה. כעת, הם לא מהססים לקבוע שההפיכה הנוכחית כבר ממלאת את התנאים כדי להוציא את סוריה מרשימת המדינות הלא-בטוחות של האו"ם ולשמוט את הקרקע מתחת למיליוני בקשות מקלט.
ראש מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" גיאורג פז'דרסקי, למשל, מיהר לכתוב כבר הבוקר ברשת X, "אם מפילים את אסד, הרי שכל הסורים מגרמניה יכולים לחזור בבטחה למולדתם. אחרי הכל, הם ברחו משלטון אסד".
אירופה מנסה להבין את התמונה
נכון לעכשיו, ממשלות אירופה בעיקר מנסות להבין את התמונה. טורקיה נראית כמושכת החוטים העיקרית מאחורי כוחות המורדים, אבל אף אחד אינו יודע באמת כיצד יתורגם הכיבוש המהיר וכניעת כוחות השלטון הסורים למצב בשטח, ואיזה משטר יעלה על המדינה.
נשיא טורקיה רג'אפ טייפ ארדואן, מיהר גם הוא לנסות להבהיר כי משבר הפליטים הסורים בארצו - הביקורת העזה כלפיו על פתיחת הגבול לתושבי המדינה וסיוע כספי להם במשך שנים - עומד להסתיים. "ההיסטוריה תוכיח שטורקיה עברה בהצלחה את המבחן של אירוח הפליטים הסורים, למרות כל התעמולה העוינת", הכריז אתמול בערב. הוא מיהר להכחיש כל טענות למימון או לחימוש המורדים או שאיפות טריטוריאליות חדשות, ואמר כי "תושבי סוריה הם אלו שיחליטו על עתידם". כשלושה מיליון פליטים סורים עדיין נמצאים בטורקיה, והנושא מעורר מחלוקת פוליטית וחברתית עזה במדינה, בעיקר על רקע האשמתם באחריות למשבר הכלכלי הטורקי ולקשיי המחייה והעבודה.
העובדה כי גם רוסיה נמנעה מלהושיט עזרה למשטר אסד בשבוע האחרון, בניגוד לעבר, יכולה גם היא לעודד את אירופה ולרמוז כי או שהכוחות הרוסים עסוקים מדי בהתמודדות עם אוקראינה, או שרוסיה צמצמה את השאיפות האזוריות שלה. לדברי אנליסטים, הייתה זו המעורבות הצבאית המוצלחת של רוסיה בסוריה שסללה את הדרך למחשבה כי ניתן להשתלט על אוקראינה בקלות יחסית לפני כשנתיים וחצי. אסטרטגיה דומה לזו שהפעיל חיל האוויר הרוסי באזורים שנשלטו על ידי מורדים הופעלה גם באוקראינה. פוטין, נכון לעכשיו, האשים את מפקדי הצבא הרוסי בסוריה בכישלון, ופיטר אותם השבוע. מקורות בקרמלין אמרו לכלי תקשורת נאמנים כי קשה יהיה לעזור לצבא הסורי אם הוא נוטש את העמדות שלו ונכנע.
דבר אחד ברור: אירופה היא חסרת יכולת באמת להשפיע על האירועים. היא תלויה לחלוטין בנכונות או ברצון האמריקאי להתערב. הנשיא האמריקאי הנבחר דונלד טראמפ, שביקר אתמול בפריז לרגל חנוכת כנסיית נוטר-דאם המשופצת, מיהר להבהיר כי זו "לא המלחמה של ארה"ב" וכי "אין לנו מה להתערב". שגריר גרמניה בדמשק לשעבר, פולקר פרתס, העריך בתקשורת כי "אנחנו רחוקים מאוד ממצב של שלווה בסוריה. החשש העיקרי הוא מהכאוס שיפרוץ במדינה אחרי שהשלטון יקרוס, ללא אלטרנטיבה משמעותית". הממשלות השונות באירופה עדיין לא הגיבו, נכון ליום ראשון בצהריים, הן במעמד של צופות מבחוץ.