שיעור החרדים באוכלוסייה / צילום: Shutterstock, David Cohen 156
שיעור החרדים בישראל יעמוד על 23% בשנת 2065 - כך טוען מחקר חדש של המכון החרדי למחקרי מדיניות. זאת בניגוד לתחזיות שמגיעות ל-32% באותה שנה על פי תחזיות אחרות, כמו זאת של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדברי ד"ר איתן רגב, שהוביל את המחקר, "הקהילה המחקרית המשיכה להיצמד לתחזיות ישנות יחסית למרות שהמציאות השתנתה מאז שגובשו".
● המשרוקית | הממשלה והיועמ"שית נאבקים עליו, אבל מה בכלל עושה נציב שירות המדינה?
● תפרשו, תתוגמלו: הדיל שיסדר לבכירי המגזר הציבורי מענקים של מאות אלפי שקלים
על פי המחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות, הסוקר את הנתונים המינהליים של הלמ"ס ומחלץ מתוכן את שיעור החרדים באוכלוסייה, קצב הריבוי הטבעי ומקומות מגוריהם, יש היום בישראל 1.26 מיליון חרדים, שהם כ-12.5% מהאוכלוסייה. בשל שיעור הריבוי הטבעי הגבוה, שיעורם באוכלוסייה יגדל דרמטית בשנים האחרונות, עד ל-22.6% ב-2065. מדובר על שיעור נמוך בהרבה ממה שחוזים הלמ"ס ובעקבותם המכון הישראלי לדמוקרטיה, על פיהם שיעור החרדים יגיע ל-32% באותה שנה.
המקור לפער, על פי המכון החרדי למחקרי מדיניות, הוא זיהוי-יתר של חרדים במאגרי הנתונים, דבר שהם זיהו ותיקנו, כמו גם חוסר התחשבות בעזיבת הדת בקרב חרדים (כ-13.5%, לעומת חזרה בתשובה בשיעור של 1.5%), והנחות לגבי ירידה בשיעור הילודה בקרב יהודים לא-חרדים, בזמן שב-20 השנים האחרונות שיעור הילודה בקצב מגזר זה דווקא יציב.
"בתרחיש הבינוני, בתחזיות הישנות של הלמ"ס (שגובשו ב-2015) הניחו קצב גידול מסוים וגודל מסוים של החברה החרדית" אומר ד"ר איתן רגב "רוב החוקרים באקדמיה ובמכוני המחקר השונים המשיכו להיצמד לתרחיש הזה למרות שפריון הילודה ירד מאוד בעשור האחרון ולמרות ששיעור עזיבת המגזר כלל לא זניח".
עניין נוסף הוא השינוי בכמות הילדים בחברה החרדית. ב-2003, האישה החרדית הממוצעת ילדה מעל 7 ילדים, והיום שיעור זה הצטמצם ל-6.1 בלבד. עדיין מדובר על שיעור גבוה, אך מגמת הירידה ניכרת. אם קצב זה ימשיך ויגיע ל-5 ילדים בלבד, שיעור החרדים מאוכלוסיית ישראל יגיע ב-2065 ל-17.7% בלבד. מגמה זו מתבטאת גם בנישואים מאוחרים יותר בחברה החרדית: אם ב-2014 שיעור החרדים בני 24-18 הנשואים היה 46.5%, היום שיעור זה ירד ל-33.6%.
תמורה משמעותית נוספת בחברה החרדית, היא הצטרפות מהירה יחסית לבתי הספר הממלכתיים-חרדיים. זרם זה הוקם תחת שר החינוך ב-2014 שי פירון, אך החל לתפוס תאוצה רק בשנים האחרונות. חלקו של החינוך הממלכתי-חרדי לבנים בשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"ה, 2024-2025) עלה ל-8% מ-4% בשנה הקודמת. זאת בעקבות הצטרפות של בתי ספר חסידיים שהיו שייכים עד כה ל"מוסדות הפטור", כמו גם בתי ספר של רשת "מעיין החינוך התורני" של ש"ס. ביחס לשינוי בשנה בודדת אחת, מדובר באירוע דרמטי. עם זאת, רוב הבנים החרדים עדיין לומדים ברשתות החרדיות ובמוסדות הפטור, בהם לימודי הליב"ה (והחול ככלל) מינימליים עד לא קיימים.
בנות חרדיות, ככלל, לומדות לימודי ליב"ה בבתי הספר, והדבר מתבטא בשיעורי התעסוקה ובהכנסתן: 80% מהחרדיות מועסקות (רק מעט פחות מ-82% אצל יהודיות לא-חרדיות), וברוב התחומים הפערים בשכר השעתי בינן לבין מקבילותיהן היהודיות הלא-חרדיות הם קטנים למדי. אצל גברים חרדים, לעומת זאת, ישנם פערים של עשרות אחוזים כמעט בכל הענפים, וגם שיעור התעסוקה נמוך יחסית (פחות מ-55%). קיים שוני ניכר מאוד בשיעור התעסוקה של גברים בין זרמים חרדיים שונים: 72% מהגברים חסידי חב"ד עובדים, לעומת 60% אצל חסידים אחרים, 58% אצל ספרדים ו-47% בלבד אצל ליטאים.
עם זאת, גם אצל גברים וגם אצל נשים בחברה החרדית ניכר שהעבודות הן בשיעור משרה נמוך במיוחד: אישה חרדית עובדת 30 שעות בשבוע, לעומת 37 אצל אישה יהודייה לא חרדית, וגבר חרדי עובד 35 שעות בשבוע, לעומת 43 אצל גבר יהודי לא חרדי.