הממשלה והיועמ"שית נאבקים עליו, אבל מה בכלל עושה נציב שירות המדינה?

המושג

נציב שירות המדינה: ראש היחידה שמופקדת על ביצוע מדיניות הממשלה בתחומי המינהל ומשאבי האנוש

● המשרוקית מארחת | ישראל במקום השני בנתוני העוני. מה עומד מאחוריהם?
● הממשלה הותירה את השירות הציבורי ללא נציב. אלו הסכנות  

ההקשר האקטואלי

כהונתו של פרופ' דניאל הרשקוביץ כנציב שירות המדינה הגיעה לסיומה בדצמבר 2024, לאחר שש שנים בתפקיד ועוד שלושה חודשי הארכה. כיום, תפקיד הנציב נותר לא מאויש.

למעשה, הממשלה החליטה בשנת 2018 על הצורך בגיבוש נוהל למינוי נציב שירות המדינה, ההחלטה לא יושמה עד לאחרונה והפכה למחלוקת בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה. ברקע עתירות לבג"ץ בעניין, הממשלה והיועמ"שית הסכימו לחזור לאופן שבו מונה הנציב היוצא, אולם בג"ץ הקפיא את ההליך. דיון בעתירות מתוכנן לינואר. בינתיים, מדיווחים בתקשורת עולה שגם סוגיית מינוי ממלא מקומו של הנציב עשויה לעורר מחלוקת בין הממשלה לייעוץ המשפטי.

אם כן, נכון להיום המצב הוא ששירות המדינה פועל ללא הנהגה מרכזית - וזה קריטי. עכשיו נבין למה.

על מה אחראי נציב שירות המדינה?

נציבות שירות המדינה היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה המופקדת על ביצוע מדיניות הממשלה בתחומי המינהל ומשאבי האנוש. הנציבות עצמה מונה למעלה מ־300 עובדים וב־2025 היא צפויה להיות מתוקצבת ב־137 מיליון שקלים.

הנציבות אחראית על ניהול ההון האנושי של שירות המדינה המונה כ־88 אלף עובדים. זה אומר שהיא אמונה על עידוד פריון עבודה במשרדי הממשלה, הליכי גיוס ומיון, ניידות תעסוקתית, קביעת תנאי סף מקצועיים, הכשרות וקידומים, הגדרת תנאי עבודה, הכרעה בפיטורים, סוגיות משמעת וקידום של גיוון וייצוג הולם בשירות המדינה.

בראש הנציבות עומד, כמובן, נציב שירות המדינה. כשכל תחומי הפעילות הללו מתנקזים לקודקוד אחד, התוצאה היא שבידי הנציב מרוכזת השפעה נרחבת על המערכת, אך במקביל נוצרת תלות משמעותית של משרדי הממשלה בתפקודו. בפועל, מצב זה מוביל לא אחת לצוואר בקבוק המעכב תהליכים קריטיים ופוגע ביכולתם של המשרדים לתפקד ביעילות. כך, למשל, מעקב המוניטור מגלה שמשנת 1989 ניתן לראות ביצוע חלקי בלבד של רפורמות בנושא.

איך הנציב משפיע על חיי האזרח בקצה?

משרדי הממשלה לא יוכלו לספק לאזרחי מדינת ישראל שירות איכותי ללא ניהול מקצועי ומוצלח של ההון האנושי במנגנון הממשלתי. נוכח האטרקטיביות של השוק הפרטי בעולם התעסוקה, השירות הציבורי מחויב לפתח יכולות דינמיות וגמישות המאפשרות למשרתי הציבור לנוע בין תפקידים במערכת.

הבעיה היא שהמערכת תקועה. משך כהונתם הממוצע של עובדי המדינה בתפקיד הוא כמעט 11 שנים, ולרובם יש ותק של 10 שנים ומעלה במקום עבודתם. על פי דו"ח המוביליות התעסוקתית בשירות המדינה שהוציאה הנציבות עצמה, החל מהשנה הרביעית, ביצועי העובדים נמצאים במגמת ירידה. המשמעות היא ירידה באיכות השירותים שהאזרח מקבל. וזו רק דוגמה אחת. עם האתגרים החדשים שנוספו כעת, הדרישות לנציב מקצועי ובעל יכולות ביצוע גבוהות - חשובות מאי פעם.

לקריאה נוספת:

● דו"ח המוניטור בנושא יישום הרפורמה בהון האנושי בשירות המדינה
● נציבות שירות המדינה - דו"ח לסיכום פעילות לשנת 2023