ישראל במקום השני בנתוני העוני. מה עומד מאחוריהם?

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: המוניטור מבאר מושגים • אחת לשבוע נבאר מושגים מקצועיים מעולמות הממשל והמדיניות במטרה להעמיק את הידע ואת ההיכרות של הקוראים עם המערכת הציבורית • והפעם: איך מודדים את היקף העוני, וכמה עניים באמת יש בישראל?

קו העוני / צילום: דימה וזינוביץ
קו העוני / צילום: דימה וזינוביץ

מדי שבוע נבאר מושגים מקצועיים מעולמות הממשל והמדיניות, המופיעים בהקשרים אקטואליים, במטרה להעמיק את הידע וההיכרות של הקוראים עם המערכת הציבורית והאופן שבו היא משפיעה על חייהם. המוניטור הוא שיתוף פעולה של גלובס והמרכז להעצמת האזרח. מדור המוניטור שעוקב אחר יישום החלטות ממשלה וחקיקות מתפרסם אחת לשבועיים בימי חמישי באתר גלובס 

המושג

קו העוני: מדד יחסי להערכת ממדי העוני בחברה, המחושב על פי רמת ההכנסה הכספית

במקום השני ב-OECD: יותר מ-20% ממשקי הבית בישראל עניים
המשרוקית מארחת | ישראל תיכנס ל־2025 ללא תקציב מאושר. זו המשמעות  

עוני - עניין יחסי

מדידת העוני הרשמית במדינת ישראל היא זאת שמתפרסמת מדי שנה על ידי המוסד לביטוח לאומי במסגרת דוח ממדי העוני והפערים החברתיים - שמוכר בשם "דוח העוני".

ממדי העוני נמדדים על פי "גישה יחסית". זו גישה שגובשה בראשית שנות ה־70, לפיה עוני הוא תופעה של מצוקה יחסית, שיש להעריכה בזיקה לרמת החיים המאפיינת את החברה. מאחר שאין מדד מוסכם המשקף מצוקה על כל היבטיה, ומאחר שנתונים על ההכנסה בכסף זמינים יחסית - מדידת העוני בישראל ובמרבית מדינות המערב מתייחסת להיבט ההכנסה בכסף בלבד.

איך מודדים "עוני"?

באופן פורמלי, "קו העוני" מוגדר כרמה השווה ל־50% מההכנסה נטו החציונית לנפש תקנית. נסביר מהסוף להתחלה. המונח "נפש תקנית" מבטא את התאמת קו העוני לגודל המשפחה. ההנחה היא שלגודל המשפחה יש יתרונות מבחינת הצריכה: כשמשפחה גדלה בנפש נוספת, הצרכים שלה לא גדלים בשיעור דומה, אלא בשיעור קטן יותר. כלומר, תוספת ההכנסה הנחוצה למשפחה כדי לשמור על רמת חיים קבועה פוחתת עם גידול מספר הנפשות במשפחה. למשל, כשמשפחה מגדילה את מספר הנפשות שבה מ־2 ל־4, הצרכים שלה לא גדלים פי שניים. לכן, לפי הביטוח הלאומי, בעוד שמשפחה בת שתי נפשות מונה שתי נפשות תקניות, במשפחה בת ארבע נפשות יהיו רק 3.2 נפשות תקניות.

עכשיו ל"הכנסה נטו". כאן הכוונה היא להכנסה הכספית של כל בני משק הבית מעבודה שכירה או עצמאית, מרכוש, מריבית או מדיבידנדים, מתמיכות ומקצבאות ממוסדות ומפרטים, הכנסות מפנסיות וכל הכנסה שוטפת אחרת - כשמזה מנכים מסים ישירים.

כעת עוברים לחשב את "ההכנסה החציונית" - שהיא ההכנסה שמחצית מהפרטים מקבלים יותר ממנה ומחציתם מקבלים פחות ממנה. בשנת 2023, ההכנסה נטו החציונית לנפש תקנית בישראל עמדה על 6,648 שקל לחודש. את המספר הזה מחלקים ב־2 - ומקבלים את "קו העוני לנפש תקנית" - שבשנת 2023 עמד על 3,324 שקל.

כמה עניים יש בישראל?

מתוך כ־9.6 מיליון נפשות ב־2023, כ־2 מיליון היו מתחת לקו העוני - מה שהעמיד את שיעור העוני על 20.7%. באותה שנה חיו מתחת לקו העוני 872 אלף ילדים (28% מכלל הילדים) ו־153 אלף אזרחים ותיקים (13% מהאזרחים הוותיקים).