תפרשו, תתוגמלו: הדיל שיסדר לבכירי המגזר הציבורי מענקים של מאות אלפי שקלים

בתקופה של הידוק חגורה והעלאות מיסים לכלל אזרחי ישראל, כחלק מתקציב המלחמה והצורך בשיקום הכלכלה והמדינה, החליטה הממשלה שזו העת גם לאשר למנהלים בכירים בשירות המדינה לקבל עם פרישתם מענק היכול להגיע למאות אלפי שקלים. מפת האינטרסים מורכבת ולא ברורה עד הסוף, אבל היא כוללת הרבה מאוד בחישות ופוליטיקה קטנה, על חשבון הקופה הציבורית.

● חוק הרווחים הכלואים יוצא לדרך: מי ישלם יותר מס ואיך אפשר להיערך?
● ניתוח | הפצצה המתקתקת של האיחורים: פיצויים בגובה 5.5 מיליארד שקל לרוכשי הדירות  

מענק של הרגע האחרון

תוכנית המענק לבכירי השירות המדינה הצטרפה ברגע האחרון לסדר יומה של הממשלה השבוע. לפי התוכנית שאושרה בממשלה, המנהלים יקבלו "חודשי הסתגלות" על סמך משך שירותם בשירות המדינה, משך שירותם בתפקיד בכיר והאופק הנשאר להם עד גיל הפרישה כחוק. בסך הכל, מנהל בכיר ששירת 10 שנים בתפקיד בכיר יקבל חמישה "חודשי הסתגלות", בשווי של מאות אלפי שקלים.

פיצוי מוגדל יכול להקל על חילופי פרסונות במשרדי הממשלה. זה זמן ששר השיכון, יצחק גולדקנופף, ויועצו מוטי בבצ'יק, מנסים להציב בראש רשות מקרקעי ישראל את מנכ"ל משרד השיכון היום ואיש אמונם, יהודה מורגנשטרן. פיצוי מוגדל יכול לסייע לשכנע את המנכ"ל המכהן, ינקי קוינט, לפרוש מוקדם יותר, בטרם ישלים 5 שנים בתפקיד רק בדצמבר 2025.

לדברי גורמים המעורים בנושא, קוינט עצמו היה מעורב בהרחבת התגמול למגוון בכירים בשירות הציבורי, כך שיכלול גם אותו. מדובר במהלך שעשוי לעורר תהיות, לאור העובדה שהוא אמנם צפוי לעזוב את תפקידו - אך יישאר במגזר הציבורי ולא יידרש לצינון כלשהו. קוינט מועמד כיום לתפקיד יו"ר הבא של רשות שדות התעופה, אם כי מדובר בתפקיד מתגמל פחות מזה הנוכחי, מאחר ומדובר בשיעור משרה נמוך יותר.

מנכ"ל אחר שמסיים בימים אלו את תפקידו הוא יוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שגם הוא צפוי להישאר במגזר הציבורי ולהתמנות שגריר ישראל באיחוד האמירויות.

12.5 חודשי הסתגלות

על פי המודל החדש, מנהלים שישרתו תקופות ארוכות במגזר הציבורי (מעל 20 שנה) ומנהלים עם אופק ארוך עד לפרישתם בגיל הפרישה הקבוע בחוק, יקבלו תקופות הסתגלות ארוכות אפילו יותר. מנהל בכיר במגזר הציבורי שעבד למעלה מ־20 שנה במגזר הציבורי יקבל עד 2.5 חודשי הסתגלות נוספים. בנוסף, מנהלים שפרשו טרם הגעתם לגיל פנסיה יקבלו עוד עד 5 חודשי הסתגלות. כך, תיאורטית, מנהל שעבד 25 שנה במגזר הציבורי (מתוכן 10 בתפקיד בכיר) אך פרש 10 שנים לפני גיל הפרישה יהיה זכאי ל־12.5 חודשי הסתגלות.

בשכר של 40 אלף שקל, מדובר בחצי מיליון שקל מענק פרישה. עם זאת, לדברי בכיר לשעבר בשירות המדינה - בכירים כאלה לרוב גם מקבלים 70% ממשכורתם כחלק מתהליך צינון, וסכומים אלו יתקזזו מחבילת הפרישה. עם זאת, פרט זה אינו מוזכר בהחלטת הממשלה.

בדברי ההסבר להחלטה, נאמר ש"בעבר נהגו למנהלים כלליים בשירות המדינה הסדרים עודפים ומיטיבים. הסדרים אלה היו חריגים ומיטיבים הן ביחס לכללי הזכאות להסדרי פנסיה תקציבית והן ביחס למקבילים במגזר הציבורי. עם השינוי והמעבר מהסדרי פנסיה תקציבית להסדרי פנסיה צוברת, נפגעו בצורה משמעותית תנאיהם והם כיום נחותים משל מקבילים אחרים בשירות המדינה".

כלומר, מדובר על פיצוי על אובדן הפנסיה התקציבית - שאינה איתנו כבר כמעט 25 שנה (עובדים שהצטרפו למגזר הציבורי אחרי 2001 כבר אינם זכאים לה). על אחת כמה וכמה בשנת מלחמה, כאשר במקביל ישנן העלאות מיסים וקיצוצים במשרדי ממשלה, שבידם השנייה בוחרים להגדיל את הפיצויים למנכ"לים הפורשים.

יסייע לפרישת מסינג

הסבר אחר לקידום הטבות הפרישה ברגע האחרון, כפי שמציין בכיר לשעבר בשירות המדינה, הוא על מנת לסייע במהלך מקביל - אישור תוספות פרישה גדולות ליועצים המשפטיים, שיכולות להגיע עד ל־24 משכורות. בעיקר, על מנת לתמרץ את היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג לפרוש מתפקידו, לאחר לא מעט עימותים מתוקשרים מול השר סמוטריץ'.

"יש רצון להוציא לגמלאות את מסינג", אומר אותו בכיר, "כשהחשש הוא שבבג"ץ עלולים להגיד לממשלה - עכשיו אתם נזכרים להסדיר את תנאי הפרישה של היועמ"שים? אז עושים מהלך יותר רחב, גם לגבי מנכ"לים וסמנכ"לים. זה יקל להעביר ככה את המהלך מול שופטי העליון". לדבריו, מדובר גם בעניין של הגינות: "אם היועמ"שים מקבלים תנאי פרישה מיטיבים כל כך, גם תנאיהם של המנכ"לים ישתפרו". לדבריו, בשל העובדה שנדרש ותק מסוים לקבלת המענק והעובדה שהוא מתקזז עם הסדר הצינון, מדובר בהוצאה ציבורית סבירה. בנוסף, הוא מדגיש, "גם המנכ"לים בחברות הממשלתיות ממילא מקבלים תנאי פרישה טובים יותר".

בכל מקרה, היועץ המשפטי של אגף שכר במשרד האוצר, העובד תחת מסינג, כתב כי קיים "קושי" להעביר את ההחלטה, שכן לכאורה אין להפריד בין תנאיהם של בכירים במגזר הציבורי לאלו של כלל עובדי המגזר הציבורי (הנקבעים בהסכמת ההסתדרות), והעלאת שכר כאן עלולה להביא לדרישה מקבילה של מנהלים בכירים במקומות אחרים במגזר הציבורי. אך למרות כל זאת, הוא מציין, "הקשיים הללו אינם עולים לכדי מניעה משפטית".