ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל - פלאש 90, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת
לאחר שבג"ץ חייב את שר המשפטים יריב לוין למנות נשיא לבית המשפט העליון עד 16 בינואר, לוין הודיע כי בכוונתו לקיים דיון בוועדה לבחירת שופטים ב-7 בינואר באלפי ההסתייגויות שהוגשו נגד המועמד המוביל לנשיא בית המשפט העליון, ממלא-המקום יצחק עמית.
● אחרי שחויב למנות נשיא לעליון: לוין מסרב לאשר לשופטים ללמד באקדמיה
● המשבר סביב מינוי נשיא העליון מחריף: מה משמעות האיום של שר המשפטים?
● המאבק על מינוי נשיא העליון: עד כמה שיטת הסניוריטי חריגה?
בצעד חריג ותקדימי, לוין הודיע כי בכוונתו לזמן מסתייגים להופיע בפני הוועדה. הוא אף הזמין את חברי הוועדה להזמין מסתייגים ביוזמתם. מדובר בצעד חריג שאינו מקובל. הדיון המקובל בהסתייגויות הוא על בסיס מסמכים שהוגשו לוועדה.
גם בדיון שנקבע, לוין לא מתכוון לקיים הצבעה לבחירת נשיא לעליון.
לוין מנסה למנוע את מינויו של עמית, המועמד לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה, מאז פרשה הנשיאה הקודמת אסתר חיות באוקטובר 2023. בשל התנגדותו לכך ודחייתו את ההצבעה בוועדה, לעליון אין נשיא קבוע מזה שנה וחודשיים. לוין תומך בשופט יוסף אלרון, שהציע את עצמו אך לא זוכה לרוב בוועדה.
לדיון הקודם בוועדה לבחירת שופטים שנערך בחודש שעבר הזמין לוין משפטנים, בהם את ח"כ שמחה רוטמן, שותפו לקידום המהפכה המשפטית, להביע את עמדתם על שיטת הסניוריטי.
ממלא-מקום הנשיא יצחק עמית והשופטים דפנה ברק-ארז ונעם סולברג הודיעו כי הם מתנגדים לזימון גורמים חיצוניים לישיבה, מאחר שמדובר בצעד שלא נעשה מעולם. הם גם יצאו מהדיון, נוכח החשש לניגוד עניינים.
לוין ניסה גם להביא לצילום הדיון בוועדה, גם צעד חסר תקדים, אך רוב חברי הוועדה התנגדו למהלך.
לאחר החלטת בג"ץ לחייבו למנות נשיא, תקף לוין את בג"ץ. הוא כינה את ההחלטה "בלתי חוקית", ו"תמצית אובגן הדרך", ובהמשך הודיע כי יקדם שוב את חוקי המהפכה המשפטית.