המשבר סביב מינוי נשיא העליון מחריף: מה משמעות האיום של שר המשפטים?

שר המשפטים יריב לוין הכריז במוצאי שבת, באופן רשמי, על כוונתו לחדש את החקיקה שבה החל במסגרת המהפכה המשפטית. במקביל התכנסו ראשי הקואליציה ודנו בהדחת היועצת המשפטית לממשלה. מה הרקע להצהרתו של לוין? מה משמעות החקיקה שעל הפרק? ומה ההיתכנות לכך? גלובס עושה סדר.

● הממשלה הותירה את השירות הציבורי ללא נציב. אלו הסכנות
● בן גביר טוען: "יש הסכמה רחבה בעניין דרישתי לפיטורי היועמ"שית"

למה הכריז לוין על חידוש צעדי החקיקה?

לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הודיע לוין כי אופן מינוי השופטים ייעשה רק רק "בהסכמה רחבה", למרות שכזו לא נדרשת בחוק, למעט מינוי שופטים לבית המשפט העליון, ברוב של 7 מתוך 9 חברי ועדה. כך טען גם לגבי מינוי נשיא לעליון.

מה שהביא את לוין כעת להצהרה הדרמטית, בזמן מלחמה, כש-100 חטופים עדיין בשבי חמאס, הוא פסיקת בג"ץ לחייב אותו למנות נשיא לבית המשפט העליון. את ההחלטה נימק לוין גם בהתערבות בג"ץ בעילת הסבירות ובדיונים שקיימו השופטים על כניסת ציוד הומניטרי לעזה, ועל תנאי הכליאה של מחבלי הנוחב'ה.

ביום חמישי נשא מ"מ נשיא העליון, יצחק עמית, נאום תקיף נגד לוין, והאשים אותו ב"ניסיונות לחתור תחת הרשות השופטת ולהחלישה". לוין טען כי בג"ץ פועל באופן כוחני, אך הוא עצמו אינו מאפשר זה שנה וחודשיים למנות נשיא לבית המשפט העליון, נוכח התנגדותו למינוי השופט יצחק עמית ולשיטת הסניוריטי, שלפיה מתמנה ותיק השופטים.

עמית זוכה לרוב בוועדה, ולכן לוין נמנע מלקיים הצבעה בוועדה בשלל נימוקים. הוא תומך במינויו של השופט יוסף אלרון, המועמד הנוסף היחיד. השופטים מתנגדים, בטענה כי הוא אינו מתאים.

לוין טוען כי הוא ביקש להגיע להסכמות, אבל למעשה העמיד את חברי הוועדה בפני מצב שבו הוא מסרב לקיים הצבעה, ויסכים רק בתמורה ל"דיל", שבמסגרת ימונו גם מועמדים לפי בחירתו: מינוי השופט אלרון לשנה (עד לפרישתו), ואחריו ימונה עמית. תנאי נוסף הוא שיסכימו למנות לשופטי בית המשפט העליון מועמד של לוין, מועמד של השופטים ושופטת מבתי המשפט המחוזיים. המועמדים של לוין לעליון הם ד"ר רפי ביטון וד"ר אביעד בקשי, היועץ המשפטי של פורום קהלת.

בעקבות סירובו המתמשך של לוין לקיים הצבעה בוועדה על מינוי נשיא הוגשו עתירות נגדו, ובספטמבר השנה - בג"ץ קבע כי לוין מחויב למנות נשיא אך לא קצב לו מועד מוגדר בתאריך. לוין המשיך לדחות ולעכב בתרגילים שונים - וביום חמישי פסקו שופטי בג"ץ באופן תקדימי - כי עד ל-16 בינואר על לוין לקיים הצבעה בוועדה.

בהודעתו מתעלם לוין מכך שבג"ץ קבע כי דחיית מינוי נשיא תקופה כה ארוכה מהווה התנהלות המנוגדת לחוק. לדבריו, "הממשלה פעלה באחריות ועם פרוץ המלחמה השעתה כל עיסוק ברפורמה. בית המשפט, בחוסר אחריות שאין למעלה ממנו, החליט לנצל זאת כדי להמשיך ולהשתלט על סמכויות הכנסת והממשלה".

לוין נימק את הודעתו לא רק בצו כלפיו, אלא גם במעשים ובהחלטות של בג"ץ, בהן השבת עילת הסבירות לאחר שבוטלה, דיון בתנאי מחבלים בכלא בבג"ץ ובסיוע ההומניטרי לחמאס בעזה. "זו מציאות שאין לקבלה. בית המשפט דוחק את הכנסת ואת הממשלה בלית ברירה לפעול בעת הזו על מנת להשיב את סמכויותיה על כנן. הם לא הותירו בידינו ברירה".

איזה חקיקה מבקש לוין לקדם?

המהפכה המשפטית שעליה הכריז לוין עם הקמת הממשלה בינואר 2023 קידמה חוקים להחלשת בג"ץ, כדי להפחית את הביקורת על פעולות הממשלה בדרכים שונות -בין היתר ביטול עילת הסבירות (חקיקה שנבלמה בבג"ץ), שליטה במינוי שופטים וריסוק שומרי הסף - היועצים המשפטיים.

עם פרוץ המלחמה הקפיאה הממשלה רשמית את קידום החקיקה, אך בפועל המשיכה במהלכים באסטרטגיה שונה. בלי הצהרות שיעוררו מחאה ציבורית, אך המטרה נותרה זהה - ביצור כוחה של הקואליציה, תוך החלשת שומרי הסף

החוק המרכזי שעל הפרק הוא החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לוין צפוי לבקש לאשר את החוק, שהגיע עד לישורת האחרונה, לפני קריאה שנייה ושלישית במליאה.

ראש הממשלה נתניהו עצר את ההצבעה ברגע האחרון, והקואליציה לא הסירה את החוק, כך שניתן להצביע עליו בכל עת.

החוק נועד לאפשר לקואליציה לשלוט בוועדה לבחירת שופטים. כיום הרכב הוועדה כולל שלושה שופטי ביהמ"ש העליון, שני שרים, שני חכ"ים - האחד מהקואליציה והשני מהאופוזיציה - ושני נציגי לשכת עורכי הדין.

לפי הצעת החוק, בוועדה יהיו חברים 11 חברים: 6 חברי קואליציה, 2 חברי אופוזיציה ו-3 שופטים. לא יהיו נציגים של לשכת עורכי הדין. לפי ההצעה, שני שופטים לביהמ"ש העליון, בכל כנסת, ייבחרו על ידי ששת חברי הקואליציה. השופט השלישי ידרוש הסכמה של נציג אופוזיציה, ושופט רביעי ידרוש גם הסכמת שופט. המשמעות: פוליטיזציה של בית המשפט העליון. הקואליציה גם תוכל למנות נשיא לעליון ולבטל את הסניוריטי. אם החוק יעבור - יוגשו נגדו עתירות, היועמ"שית לא תתמוך בו וההערכה היא שבג"ץ יפסול אותו.

דרך אחרת לנסות למנוע את מינוי עמית היא בהצעת חוק של ח"כ קרויזר שהונחה לאחרונה, לשינוי הרוב הדרוש למינוי נשיא, כך שיידרש רוב של 7 מול 9, באופן שהסכמת הקואליציה תידרש למינוי. הצעת החוק הפרטית היא רק בראשית דרכה.

במקביל, מקדמת הקואליציה מינוי נציב שופטים שייבחר על ידי הכנסת, כך שתוכל לשלוט במינוי. מאז מאי 2024 אין נציב. אין מי שיבחן תלונות ואין כתובת לציבור, כי לוין ומ"מ הנשיא הקודם לא הגיעו להסכמה, שאותה מאשרת הוועדה לבחירת שופטים, על רקע סירובו של לוין למנות שופט עליון. לפי ההצעה, שעברה קריאה ראשונה ונמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, הכנסת תבחר את הנציב במקום הוועדה לבחירת שופטים. המשמעות היא פוליטיזציה של הליך מינוי הנציב. התפקיד הוא בעל חשיבות רבה כי הנציב יכול להניע מהלך להדחת שופט מכהן.

מה ההיתכנות לקידום החקיקה?

לוין אמנם הצהיר כי הוא יקדם את חוקי המהפכה המשפטית, אך הוא זקוק לשיתוף הפעולה של הקואליציה, והוא כבר נתקל בקשיים עם כינוס ראשי הקואליציה, שגם דנו בפיטורי היועצת המשפטית לממשלה.

לפי פרסומים שונים, ראשי מפלגות החרדים הודיעו כי לא ישתפו פעולה עם חוקי הרפורמה והדחת היועמ"שית עד לקידומו של חוק לפטור מגיוס.

שר החוץ גדעון סער הודיע כי הוא תומך ברפורמות "מושכלות" במערכת המשפט, והוא מתנגד להצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים במתכונתה הנוכחית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר טען אחרי הדיון כי הייתה הסכמה רחבה של ראשי הקואליציה לדרישתו לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, וכי בכוונתו לוודא כי ההחלטה על פתיחת התהליך תובא לישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב.