מטוסי לופטנזה / צילום: ap, Michael Probst
אם בעבר חברות תעופה הסתפקו בציון תאריכי חזרה בלבד, כאשר בפועל דחו שוב ושוב את חידוש הטיסות, נראה כי המגמה משתנה. לופטהנזה, קבוצת התעופה הגדולה בעולם הכוללת את חברות התעופה לופטהנזה, SWISS, אוסטריאן איירליינס, בראסלס איירליינס ויורווינגס, מתכננת לחזור לפעילות בישראל בתחילת פברואר עם 33 טיסות שבועיות ליעדים במערב אירופה. במקביל, ITA Airways האיטלקית, המיועדת להצטרף לקבוצת לופטהנזה לאחר רכישת 41% ממניותיה, תחדש את טיסותיה לרומא עם 7 טיסות שבועיות.
● חברות זרות מעדיפות יעדים משתלמים יותר מישראל. זו הסיבה
● חברות הלואו קוסט חוזרות, ומחירי הטיסות צפויים לרדת דרמטית
● 1,200 דולר, בלי ביזנס: מה תקבלו בטיסה החדשה לניו יורק?
גם חברת הלואו קוסט הבריטית איזי ג'ט הודיעה בסוף השבוע האחרון על חזרה ביוני, עם 38 טיסות שבועיות ליעדים מרכזיים באירופה. בנוסף, הבוקר הודיעה ענקית התעופה בריטיש איירווייס על חידוש הטיסות לישראל החל מ־5 באפריל 2025. החברה תחזור לישראל באופן מדורג: תחילה החברה תפעיל טיסה יומית בקו תל אביב-לונדון, וב־20 באפריל תגדיל את התדירות לשתי טיסות יומיות. בסך־הכול יתווספו 92 טיסות שבועיות בקווים לישראל.
כעת, בענף עוקבים בדריכות אחר חברות שציינו תאריכי חזרה קרובים, בהן אייר פראנס ואייר אינדיה, שהמועד שנקבו מתוכנן לשבועיים הקרובים, ודלתא איירליינס ו־ווירג'ין אטלנטיק שמיועדות לחדש פעילותן ב־31 במרץ.
בעבר, החלטות לופטהנזה לחידוש או ביטול טיסות לישראל השפיעו רבות על חברות תעופה אחרות, במיוחד האירופיות, שנוהגות להתחקות אחריה. בענף מסבירים כי הקבוצה מתפקדת כ"ברומטר" לפעילות חברות זרות בישראל.
מובילה את השוק
במהלך המלחמה, טיסותיה של לופטהנזה לישראל וממנה הופסקו וחודשו מספר פעמים. ב־7 באוקטובר 2023 הפסיקה החברה את פעילותה עד ינואר 2024, אז הייתה בין הראשונות לשוב. עם חזרתה בינואר, החלו חברות נוספות לחדש את הטיסות לישראל, ולמעט הפסקות קצרות, היא המשיכה לפעול. לאחר מתקפת הרקטות של חיזבאללה שבה נהרגו 12 ילדים במג'דל שמס, לופטהנזה ביצעה ביטולי טיסות נקודתיים שהתרחבו בהדרגה ונמשכו למעלה מחודש. בעקבותיה, חברות רבות כמו וויזאייר, ריינאייר, יונייטד ודלתא השעו טיסות, האחרונות לא חידשו אותן עד היום.
לאחר מכן, עם רגיעה יחסית במצב הביטחוני, לופטהנזה חידשה את טיסותיה בספטמבר, עד ההסלמה שהגיעה עם מתקפת הביפרים והובילה בין היתר את רשויות התעופה של האיחוד האירופי (EASA) להמליץ שלא לטוס לישראל, וכתוצאה לגל ביטולים משמעותי תוך כדי חגי תשרי - תקופת שיא בביקושים. לאחר כחודש הוסרה ההמלצה, ולמעט חברות בודדות עם קשר ישראלי, חברות התעופה הזרות לא מיהרו לחזור.
גם הפסקת האש עם חיזבאללה בסוף נובמבר לא הצליחה להביא לחזרה מאסיבית של חברות זרות, אלא לחזרה נקודתית וחלקית של חברות שפעלו ביציבות יחסית לאורך המלחמה, בהן אזרבייג'ן איירליינס, וויזאייר, אג'יאן, בולגריה אייר ואייר סיישל. גם חזרתה של ריינאייר, שהקדימה מעט את לופטהנזה, הגיעה בעקבות פתיחתו הצפויה של טרמינל 1 בנתב"ג בחודש אפריל.
למעשה, גם לופטהנזה הודיעה על חידוש פעילותה באופן הדרגתי, אסטרטגיה שמאפיינת חברות תעופה הבוחנות את מצב השוק בישראל בהתאם למצב הביטחוני. לפני ה־7 באוקטובר, לופטהנזה הפעילה 58 טיסות שבועיות לישראל. כעת, עם חזרתה הקרובה, החברה צפויה להוסיף 33 טיסות שבועיות, מה שמשקף את החזרה הזהירה.
וויזאייר למשל, כשהחזירה את פעילותה בישראל בדצמבר, חזרה תחילה עם טיסות לקפריסין בלבד, עד שבשבוע שעבר הרחיבה את פעילותה ל־14 יעדים נוספים. דפוס זה מאפיין גם חברות נוספות, כמו אג'יאן היוונית שעדיין לא השיבה את לוח הטיסות המלא, בין היתר בעקבות ביקושי העונה ליעדים ביוון.
סוף לקונקשנים?
קבוצת לופטהנזה תאפשר טיסות ישירות ליעדים שבעבר היו נגישים בעיקר דרך חברות ישראליות או באמצעות קונקשנים מסורבלים. לופטהנזה תפעיל טיסה יומית לפרנקפורט ולמינכן, סוויס תפעיל טיסה יומית לציריך, אוסטריאן איירליינס תפעיל טיסה יומית לווינה, בראסלס תציע שלוש טיסות שבועיות לבריסל, ויורוווינגס תפעיל שתי טיסות שבועיות לדיסלדורף. בנוסף, איזי ג'ט תפעיל טיסות לשבעה יעדים באירופה: שמונה טיסות בשבוע ללונדון (לוטון), שש טיסות שבועיות לז'נבה, לאמסטרדם ולמילאנו, וארבע טיסות שבועיות לברלין, לבאזל ולניס.
הבשורה של איזי ג'ט משמעותית במיוחד לשוק הלואו קוסט, שהתעורר לחיים לאחר תרדמת של חצי שנה. איזי ג'ט מצטרפת לשורת ענקיות תעופה שהודיעו לאחרונה על חידוש פעילותן בישראל, בהן ריינאייר האירית, שצפויה לשוב כבר בקיץ הקרוב לאחר שהשהתה את טיסותיה באוגוסט האחרון. באתר ריינאייר ניתן להזמין כרטיסים החל מאפריל, במקביל לפתיחתו המחודשת של טרמינל 1 במרץ ולתחילת עונת הקיץ, עם טיסות ל־23 יעדים. וויזאייר, שכבר מפעילה טיסות ל־15 יעדים, היא חברת הלואו קוסט הראשונה שחידשה כמעט במלואה את היקף הפעילות שהיה לה בישראל לפני המלחמה.
לפני המלחמה, טיסות במחירים של 200 דולר ומטה היו נפוצות יותר, בעיקר בזכות היצע רחב של למעלה מ־80 חברות תעופה שפעלו בישראל. חזרתן של חברות לואו קוסט לשוק מעלה תקווה שהתחרות תחזיר את המחירים הנוחים, אם כי ייתכן שיחלוף זמן עד שנראה שוב מחירים דומים לאלה שהיו לפני המלחמה.
כפי שנהוג בתמחור בענף התעופה, מחיר המושב מושפע מהיצע וביקוש: ככל שחברת תעופה פועלת זמן רב יותר בשוק, כך המושבים מתמלאים מהר יותר, מה שמעלה את המחירים. במקרה של אל על, סביר שהמחירים מושפעים מכך שישראלים כבר התחילו להזמין כרטיסים, בניגוד לחברות שחזרו לאחרונה לשוק ומציעות מושבים במחירי מינימום. בנוסף, בתאריכי ביקוש גבוהים או בסופי שבוע, כאשר ההיצע קטן, גם חברות זרות נוטות להעלות מחירים בהתאם לתנאי השוק המקומי והביקוש.
כעת, למרות החזרה ההדרגתית לשוק, מספר החברות הצפויות לפעול בארץ ביוני עומד על כ־30 בלבד. לצד זה, המחסור העולמי במטוסים, שנגרם כתוצאה מעיכובים בייצור ואספקה, הביא לכך שחברות רבות מעדיפות לנתב את המשאבים ליעדים רווחיים יותר, לעתים על חשבון ישראל. עלויות החכירה והתפעול הגבוהות, לצד פרמיות הביטוח המוגברות לטיסות לישראל, העלו את מחירי הכרטיסים, במיוחד בטיסות לואו קוסט. כך המחירים האטרקטיביים שהיו נפוצים בעבר הפכו לנדירים.