כביש 6 / צילום: אייל פישר
מיזוג חברות והקמת מרלו"גים למטענים: לגלובס נודע שרשות החברות הממשלתיות בראשות רועי כחלון מתכננת מהלכים נרחבים בתחום התחבורה, בהם סגירת חברת חוצה ישראל ואיחודה לחברת נתיבי איילון.
● התקלה ברכבת הקלה שיצרה בור של 60 מיליון שקל והאיום ממשרד התחבורה
● האוצר יכפה על חברות התקשורת מחירון חדש למניעת סחטנות
● ארבעה חודשים אחרי כניסת המנכ"ל החדש: מנהלים בכירים בנת"ע עוזבים
חוצה ישראל היא חברת ביצוע ממשלתית שהקימה את כביש 6 ואמונה על תפעולו באמצעות זכייניות. החברה מקדמת שורת פרויקטים, ובהם קו הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת, הוספת נתיב בכביש 6 בקטע קסם עין תות, הארכת כביש 6 צפונה עד לשלומי, והקמת קווי מטרונית נוספים במטרופולין חיפה. גם נתיבי איילון היא חברה ממשלתית, שאמונה על תחזוקת נתיבי איילון ומקדמת פרויקטים רבים - בהם נתיבים מהירים בכניסות לגוש דן, רשת נת"צים ושבילי אופניים במטרופולין, מימוש פרויקטי תשתית ביישובי החברה הערבית ועוד.
עשרות מיליונים ייחסכו
לעמדת רשות החברות, מהלך הטמעת חברת חוצה ישראל בתוך נתיבי איילון תשיא חסכון של עשרות מיליוני שקלים בכל שנה בעלויות ישירות ועקיפות: תקציב המנהלה בחברה עומד על 80 מיליון שקל מדי שנה שמרביתם ייחסכו. בנוסף, בשנת 2023, מדד הביצוע של משרד התחבורה נתן לחוצה ישראל ציון 85 לעומת 95 לנתיבי איילון. שיפור מדדי הביצוע בפרויקטים שמקדמת החברה צפוי לחסוך עשרות מיליוני שקלים מדי שנה בעקבות עמידה בלוחות זמנים ובתקציב הפרויקט.
לאחרונה דירקטוריון חוצה ישראל האריך את כהונת המנכ"ל דן שנבך בחמש שנים נוספות, וגורמים בענף מייחסים זאת לניסיונות החברה לחשק את רשות החברות ולמנוע את המהלך, אך ברשות הביעו זעם על המהלך וגורמים בממשלה צופים שהיא תגיב בחריפות ליוזמה וכי היא תוביל לקיצוץ בשכר בכירים בה, לרבות יו"ר הדירקטוריון רוני מילוא. מנגד, נטען כי בחברה לא היתה קצובת כהונה וישנם גם גורמים בענף שמייחסים לרשות החברות צעד "ענישה" כלפי החברה ביחס לכך שאם אין קצובת כהונה גם אין מינויים חדשים.
האיחוד בין החברות עלה על הפרק מספר פעמים בשנים האחרונות אך נדחה מפעם לפעם. גורם בכיר ברשות החברות אמר לגלובס כי "במציאות הנוכחית הרשות לא רואה טעם להמשך קיומה של החברה, אלא למיזוג פעילותה לחברה־אחות כמו נתיבי איילון או נתיבי ישראל. המהלך יביא לחיסכון שנתי של 80-100 מיליון שקל, לייעול תהליכי העבודה ולשיפור הביצועים".
הנמלים היבשתיים בדרך
בנוסף, ברשות מקדמים נמלים יבשתיים. במכתב ששלח כחלון למנכ"ל משרד התחבורה הוא קרא להקים צוות בין־משרדי בנושא: "רוב הובלת המטענים בישראל מבוצעת ע"י משאיות, כשהובלה באמצעות רכבת מהווה רק כ־5% מסך הובלת המטענים, שיעור נמוך משמעותית מהמקובל במדינות מערביות", כתב כחלון, וציין שהממוצע באיחוד האירופי עומד על כ־17% מסך המטענים. כחלון ציין שהמיקום האופטימלי לנמל יבשתי הוא סמוך לכביש 6 - בפרט לקראת הקמת מסילת הרכבת המזרחית שצפויה לפעול בשנת 2027.
הנמלים היבשתיים יקלטו מטענים שישונעו באמצעות רכבות ואלו יפחיתו שימוש במשאיות באופן שיפחית את הגודש בכבישים, תאונות, שחיקת תשתית הכבישים ועוד. "סך ההשפעות השליליות הנגרמות למשק כתוצאה מהפעלת משאיות נאמדת ב־12 מיליארד שקל בשנה", נכתב.
הצוות הבין־משרדי יכלול נציגים מרשות החברות ומשרד התחבורה וכן מרשות המסים, רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר וגורמי תכנון והוא צפוי לגבש תכנית בתוך שבועות.
המיזם צפוי להגביר את התחרות בין הנמלים באשדוד ובחיפה שכן כבר לא תהיה חשיבות לפריקת המטענים בנמל מסוים, והמיזם יאפשר גמישות בבחירת הנמל לפריקה בגלל הבדלי עלות הובלה מצומצמים יחסית. בעולם, נמלים יבשתיים רבים מחליפים חלק מהתפקידים של נמלי הים כמו שירותי מכס, בידוק ביטחוני, טיפול במכולות, אחסנת סחורות וכו', באופן שיעודד תחרות בין הנמלים.
מחוצה ישראל נמסר: "החברה מפגינה רמות ביצוע גבוהות ומוערכת על ידי משרדי הממשלה. החברה בצמיחה מתמדת, עם מחזור פעילות של 2.4 מיליארד שקל ל־2025, וצפויה להכפיל את המחזור בחומש הקרוב. לאחרונה נדונה האפשרות להעלאת דירוג החברה מ־8 ל־9. לאור האמור, לא נותר לנו אלא לתמוה על הדברים ועיתוי פירסומם וכן על המוטיבציות העומדות מאחוריהם, שניכר שאינן נובעות משיקולים ענייניים או מטובת הציבור".