האוצר יכפה על חברות התקשורת מחירון חדש למניעת סחטנות

משרדי התחבורה והאוצר מניעים מהלך דרמטי נגד חברות התקשורת הפרטיות בישראל, כך נודע לגלובס. הרקע למהלך הוא הצורך בפינוי תשתיות קיימות במהלך העבודות להקמת תשתית לאומית.

● בלעדי | ארבעה חודשים אחרי כניסת המנכ"ל החדש: מנהלים בכירים בנת"ע עוזבים 
● ראיון | יו"ר חברת החשמל: "אני רוצה לראות שיעשו ליצרן פרטי מה שעשו לי" 

למשל, בעת חפירת מנהרה של רכבת קלה, הנחת מסילות על הקרקע או סלילת כביש, יש צורך לפנות את התשתיות הקיימות בתת-הקרקע, ושם המכשול הגדול הוא חברות התקשורת. הן אלו שאמורות לבצע את עבודות הפינוי, אך כחברות פרטיות, שאינן מחויבות לאינטרסים הלאומיים, הן מתמחרות את העבודות שלהן ביתר, לעומת האומדנים של חברות התשתית הממשלתיות לביצוע העבודות, וכן מול המחירונים המקובלים בענף.

כתוצאה מכך, המדינה משלמת לאותן חברות, ובעקיפין לקבלני המשנה שלהן, סכומים הגבוהים במאות מיליוני שקלים מהאומדנים המקוריים.

 יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, משרד האוצר / צילום: יוסי כהן

חברות התשתית, דוגמת נת"ע, נתיבי ישראל, נתיבי איילון והרכבת, הן "קהל שבוי" של חברות התקשורת, שכן אם הן לא מסכימות לתמחור - העבודות נעצרות בשטח, ואין למדינה יכולת לנקוט סנקציות נגד חברות התקשורת.

כך, בשנה האחרונה 47% מהפניות של חברות התשתית למשרדי הממשלה היו בתחום התקשורת. לשם השוואה, הפנייה השנייה בשכיחותה הייתה בנושא תשתיות מים, והיא היוותה רק 13% מהפניות. כך למשל, מקטע של הקו הירוק בראשון לציון מעוכב כבר שבעה חודשים בעקבות סכסוך כספי מול חברת תקשורת, שנוגע לתשלום על עבודות אחרות, שכבר בוצעו במקטע אחר, עבור חברה ממשלתית אחרת.

ממוצע הפערים - 50%

ואולם, לא רק סכסוכים כספיים, גם תמחורים גבוהים בהרבה מובילים גורמים בחברות הממשלתיות לכנות את אופן ההתנהלות הזו בשם "סחיטה". הנוהג שהתפתח במהלך השנים הוא אישור של ועדות המכרזים לסכומים, תוך שהן מציינות שהעסקה התנהלה "תחת מחאה", אך בלית ברירה הסכומים כאמור משולמים.

כדי להתמודד עם טענות אלו בממשלה, פנו לחברת "שבח הנדסה" לבדיקת העלות הנדרשת של העבודות, לעומת עלותן בפועל. כך, במקטע של הקו הכחול בירושלים, הבדיקה העלתה שהעלות אמורה הייתה לעמוד על 2.3 מיליון שקל, ולבסוף עמדה על 3.7 מיליון שקל. בכביש 41 העלות אמורה הייתה לעמוד על 7.7 מיליון שקל, אך בפועל עמדה על 15.6 מיליון שקל. במקטע של הקו הסגול בגוש דן המחיר קפץ מ-17.5 מיליון שקל ל-34.3 מיליון שקל. הפערים לפי בדיקה שביצעו במשרד התחבורה הגיעו לממוצע של כ-50% בין תמחור העבודות על פי המחירונים המקובלים בשוק ובין העלות בפועל.

ואולם, הסכומים המצטברים גבוהים בהרבה, שכן עד לסוף השנה שעברה, רק בגין עבודות הרכבת הקלה בגוש דן הועברו כרבע מיליארד שקלים לחברות התקשורת.

"המלחמה מייצרת אתגרים כלכליים מורכבים למשק, וכחלק מההתאמה הנדרשת למצב מתבצעים קיצוצים תקציביים בתחומים רבים", כתבה נעה סגל, סגנית ראש המינהל לתיאום ופיתוח תשתיות במשרד התחבורה, למנכ"לי חברות התשתית הממשלתיות.

"הצורך הקבוע בימי שגרה להקפיד על אופן מימוש מיטבי של כספי ציבור מתחדד ביתר שאת בימים אלה. נוכחנו כי אחת השיטות הטובות להשיג מטרה זו היא יצירת מחירונים ברורים ואחידים, שניתן לבחון מולם את ההוצאות הנדרשות. בסיוע עופר גריל מחברת שבח הנדסה אנו עמלים על גיבוש מחירון אחיד".

"מתורגם לפגיעה בציבור"

סגל ציינה במכתב כי היעדר מחירון כזה כיום מביא לעלויות כבדות, להארכת משך ביצוע הפרויקטים, לתשלומים גבוהים ולמחלוקות חוזרות ונשנות מול חברות התקשורת. "כל אלו הם תוצרי לוואי אשר מקשים משמעותית על קידום הפרויקטים, ומתורגמים לפגיעה בציבור".

המכתב התקבל בחברות התשתית ברגשות מעורבים. מחד, גם שם סבורים שיש להפסיק את התשלומים ביתר לחברות התקשורת מתוך תקציבי הפרויקטים הלאומיים, ולשים קץ לנוהג שלפיו ועדות מכרזים מאשרות סכומים מופקעים. אך מנגד, עלה חשש לעצירת פרויקטים בחריקת בלמים, מטעם חברות תקשורת שלא יסכימו לקבל תשלום על פי המחירון שנקבע על ידי הממשלה.

בינתיים הסוגיה הוצגה גם לחשב הכללי במשרד האוצר, ויחד עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנכ"ל משרד התחבורה, הם צפויים לתת אור ירוק למהלך רוחבי בימים הקרובים.

 משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה / צילום: תמונה פרטית

המהלך הזה צפוי לכלול את חיוב חברות התשתית לשלם אך ורק על פי המחירון הקבוע, ולהוביל את הקונפליקט בין חברות התקשורת וחברות התשתית הממשלתיות לסיום, גם אם הדבר יעלה בעצירת פרויקטים לתקופה מסוימת.

בענף צופים תגובה קרה מצידן של חברות התקשורת, שהכנסותיהן מביצוע העתקת תשתיות ייחתכו משמעותית ביחס למה שהיו רגילות לגבות מהמדינה.